קוויטל לקוסם

אשר ידידי, לא ציינתי אדמו"רים כהחוזה מלובלין, הבעש"ט, ואפילו לא ה"חידושי הרי"ם" אלא ציינתי רק פוסקים. והפנתי את חברי הפורום לעיין בפיסקיהם בנידון, שכן הנ"ל דנו בדברים ובדומיהם (עד כדי שאלה על דבר נסיעה לאדמו"ר תוך כדי חילול שבת כדי לבקשו ברכה לחולה וכדומה) ותקצר היריעה מהכיל כל המקורות הראיות והבסיס ההלכתי הפרוש שם. אך העיקרון שבדברי היה במילים אחרות, אנו הרי איננו קראים, אז מהיכן צצה התמיהה מלכתחילה אם חכמי הגמרא ופוסקי ההלכה נהגו למעשה כך.

גבו,

אני לא יודע מאיפה להתחיל לענות לך. כנראה שריב צודק ש"הבורות שמפגינים פה תומכי האדמורים היא שמביאה לידי גיחוך", וכי מישהו כתב פה שיש איסור לילך אל צדיק שיתפלל עליך?

אם היית משים לב להודעות הקודמות היית רואה שכתבתי מפורש יוצא שזה מותר. וכמ"כ אודות השתטחות על קברים, אף שזה כבר נושא יותר מסובך, מ"מ למעשה אין איסור בזה (ועכ"פ יש אפשריות להשתטח על קברי צדיקים מבלי שיעבור על איסור)

לא הבאת שום ראיה שכל אותם הפוסקים/אדמורים קבלו קוויטל כלל,
ההפלאה בפרנקפורט מן הסתם לא קיבל קוויטל
הצמח צדק קבל קוויטלך? בליובאוויטש נותנים קוויטלך, מישהו יודע?
גם האבנ"ז מחדר הקוצקאי לא בטוח שעסק בחצוניות כמו קוויטל.

ואפילו את"ל שיש לך מסורת שכן קבלו. מ"מ מן הסתם הקוויטל בימיהם, בראשית דרכה של התפתחות המנהג של נתינת/קבלת קויטל, היה לא יותר מפיסת נייר שנתנו לאותו הצדיק שיזכור על מי ועל מה להתפלל, שאין בזה שום איסור, כנ"ל.

[במוסגר: מה זה"ואפילו לא ה"חידושי הרי"ם", וכי איזה חסרון מצאת בכח הפסק של החידושי הרים מול הדברי חיים או המנחת אלעזר?]

מלמד לאדם

בלובביץ לא נותנים קוויטלאך, שולחים פקסים למת.

אשר
תוכל לחזור עוד הפעם על טעותך וזה לא ישנה ההלכה. כבר ביררתי די, כי בכל אופן שעושים ענינים הדומים בחיצוניותם לכישוף ע"י שמות הקדושים וכדומה מפורש בשו"ע להתיר. כל שאתה באה עלינו לאסור דברים המפורשים בשו"ע להיתר, דבריך הם דברי בורות לא דברי.

ריב,
מיהו אריק ורג"נ?

להבהרה, לא כתבתי שהמורה בנוי על סברות הכרס, כתבתי שמי שחושב שהוא מוציא דינים והלכות מהמורה נבוכים לבד, חושב מן הכרס. המורה נבוכים בנוי כידוע מיסודות אריסטו ושאר פיליסופים.

הנה, היות שאין ברור מהו קוויטעל שאנו דנים עליה אכתוב בזה מה שאני יודע מן הנסיון.
הסדר אצל החסידים הוא כשנכנסים לרבי שלהם הם כותבים אצל כותב האדמו"ר קוויטעל. בתוך הקוויטעל כתוב שם האיש ושם אמו, ושם אשתו ושם אמו, ושמות הילדים במשפחתם.
האדמו"ר נוהג להסתכל בקוויטעל ולקרותו בינו לבין עצמו, אח"כ ישוחח עם האיש אודות מה שירצה האיש, ואח"כ הפגישה מסתיים בברכה מן האדמו"ר תוך כדי שהוא מסתכל בקוויטעל ורואה את שמות כולם.

בחסידים יש מושג "ליינען א קוויטעל" כלומר קריאת קוויטעל הוא חכמה ולא סתם קריאה. מעולם לא שמעתי מאחד פרטים מה האדמו"ר רואה בתוך הקוויטעל, אם זה עתידות, או עבירות שעבר. כל האמור כאן הוא סתם מימרות מאנשים לא יודעים.

שמעתי מאחד שהיה מקורב להמקובל ר' דניאל פריש, שאמר לו האיך לראות בקוויטעל אם האיש פגם בברי. הלה אמר לי השם שצריך לכוון ביחד עם שם האיש, וכפי מה שרואים היחוד ביחד עם שם האיש ניתן לראות אם הלה פגם בברית ובאיזה עבירה וכו'.

עכ"פ זה ברור שאם לא ע"י קריאה בקוויטעל, עכ"פ הי' מנהג החסידים הקודמים תלמידי המגיד ממעזריטש לומר העתיד להיות וכמפורש באגרת שהעתקתי מר' זכרי' מנדל.

מעתה, כל מה שמביא כאן שדרכם של האדמורים להתנמנם בעת קריאת הקוויטעל הוא סתם בדוי, וכן הקפידות אודות הנייר של הקוויטעל מעולם לא שמעתים, חוץ ממה שלא כותבים על נייר שיש עליו שורות, וזה מחמת שזה דבר חדש, ובעבר מן הסתם הקפידו שלא להשתמש בנייר כזה לשום דבר.

אבל, אפילו אם היה דרכם לומר עתידות ע"י הקריאה בקוויטעל זה היתר גמור וכדכתיבנא וכדברירנא.

מלמד_לאדם, בא ללמד ונמצא למד. הסכת ושמע, כנראה שמעט מאד ידוע לך מרזי החסידות לפארותיה וענפיה ומכאן נובעות הערותיך המעידות על חוסר ידע בסיסי בתולדות החוגים והזרמים השונים ועניין קריאת הקוויטל בפרט.
ועתה אשיבך על ראשון ראשון,ובכן לידיעתך.
1. זקני הרפ"ה הלוי בעל ה"הפלאה" אכן היה קורא קוויטלך כסדר הנהוג לשיטת ר' מיכל מזלוטשוב עם כל "הקסמים" שבדבר (ולא כדרך רבו הרד"ב ממזריטש שהיא באלכסון) וכן נהג אחיו הר"ש מניקלשבורג, וידועות אף כמה עובדות מופלאות בעניין, כגון הערתו על הקוויטל שהוגש לו עבור הרז"ש מליאדי כשנלקח למאסר בפטרבורג והעיר "הלא שמו מאיר ויצא לחופשי" וראה מכתב הרז"ש אליו מיד כשיצא לחפשי (נדפס באג"ק אדמוה"ז).

2. בלובביץ' נותנים קוויטלך ונקרא בסגנון חב"ד "מסירת פ"נ". על הצ"צ מסופר בכמה מקורות ובעיקר ב"בית רבי" ובאגרות הריי"צ שהיה קורא פ"נ של עגונות ומודיע להן היכן לחפש בעליהן שנעלמו. והיה מפורסם שהתעסק בזה.

3. על האבנ"ז מסוכוטשוב חתן הר"מ מקאצק כותב בנו ה"שם משמואל" איך היה סדר קבלת הקוויטלאך אצל אביו ומדוע שינה הוא עצמו הסדר בעת שהותו בלאדז'. וכמובן שגם הר"מ מקאצק קיבל קוויטלאך שהרי ע"י מסירת הקוויטל הראשון הוכתר לאדמו"רות כידוע הפרשה בזה.

4. החידושי הרי"ם למרות גאונותו האדירה וספריו על הש"ס עם זאת לא פסק הלכות, משא"כ הנ"ל שכתבו ספרי שו"ת הלכה למעשה.

5. הערתך כי הקוויטל בימיהם אולי היתה רק רישום לתזכורת מופרכת מעיקרא שכן לא מדובר רק בבקשה להתפלל אלא אף בבקשה למענה עפ"י רוח קודשם לשאלות (לפעמים בענייני פיקוח נפש) והרי עמדו בדר"כ פנים אל פנים מולם ולו רצו יכלו לשאלם בעל פה בלבד

דא"ג עניין הקוויטל אינו בדומה ל"גורל הגר"א" ושאר מיני ניחוש אלא מקורו בש"ס "רב בדיק בספרא" ונזכר העניין גם אצל שאילתות חנינא גאון וכן בכתבי חסידי אשכנז תלמידי ר"י החסיד וכמובן אצל גורי האר"י ור"ח ויטאל בראשם ואף (ממשמעות ה"באר מים חיים") היה העניין אצל המהר"ל.

אסיים בזאת למרות שאפשר להאריך ולפרט עוד בעניין אך דומני שאין מטרת הפורום לפרט פה חיבורים שלמים לנושאים ספציפיים אלא להעיר בקצרה ולהפנות למקורות, ע"כ הואל נא במטוטא מימך ללמוד החומר.

נ.ב. לאשר177 יאמר, איני יודע גילך אך אני מתאר לעצמי שהינך כנראה צעיר לימים. עצתי לך השמר לך מלהתבטא בצורה נלעגת ולועגת לעניין הנחת פתקאות על קברי צדיקים, שלחישתן לחישת שרף ועקיצתן עקיצת עקרב.

תוקן על ידי - jebo - 26/01/2005 3:17:56

ב"פ,

להבהרה, לא כתבתי שהמורה בנוי על סברות הכרס, כתבתי שמי שחושב שהוא מוציא דינים והלכות מהמורה נבוכים לבד, חושב מן הכרס. המורה נבוכים בנוי כידוע מיסודות אריסטו ושאר פיליסופים.
אין לדבריך שחר, פשוט רישא לא סיפא וסיפא לא רישא. וגם יש חוצפה וגסות הרוח נגד הרמב"ם

הנה, היות שאין ברור מהו קוויטעל שאנו דנים עליה אכתוב בזה מה שאני יודע מן הנסיון.
הסדר אצל החסידים הוא כשנכנסים לרבי שלהם הם כותבים אצל כותב האדמו"ר קוויטעל. בתוך הקוויטעל כתוב שם האיש ושם אמו, ושם אשתו ושם אמו, ושמות הילדים במשפחתם.
האדמו"ר נוהג להסתכל בקוויטעל ולקרותו בינו לבין עצמו, אח"כ ישוחח עם האיש אודות מה שירצה האיש, ואח"כ הפגישה מסתיים בברכה מן האדמו"ר תוך כדי שהוא מסתכל בקוויטעל ורואה את שמות כולם.

בחסידים יש מושג "ליינען א קוויטעל" כלומר קריאת קוויטעל הוא חכמה ולא סתם קריאה. מעולם לא שמעתי מאחד פרטים מה האדמו"ר רואה בתוך הקוויטעל, אם זה עתידות, או עבירות שעבר. כל האמור כאן הוא סתם מימרות מאנשים לא יודעים.
אם בנוסף לתפלה על האנשים ששמותם מפורטים בקוויטל, לדוגמא, אם הוא מייעץ או אומר עתידות ע"י קריאת הקוויטל, זהו ממש כמו שהרמב"ם במשנה תורה מתאר קסמים

שמעתי מאחד שהיה מקורב להמקובל ר' דניאל פריש, שאמר לו האיך לראות בקוויטעל אם האיש פגם בברי. הלה אמר לי השם שצריך לכוון ביחד עם שם האיש, וכפי מה שרואים היחוד ביחד עם שם האיש ניתן לראות אם הלה פגם בברית ובאיזה עבירה וכו'.
ולכן.....

עכ"פ זה ברור שאם לא ע"י קריאה בקוויטעל, עכ"פ הי' מנהג החסידים הקודמים תלמידי המגיד ממעזריטש לומר העתיד להיות וכמפורש באגרת שהעתקתי מר' זכרי' מנדל.
ע"ז כבר כתבתי אלף פעם, שע"ז אין אנו דנים, מה אתה רוצה עוד?

מעתה, כל מה שמביא כאן שדרכם של האדמורים להתנמנם בעת קריאת הקוויטעל הוא סתם בדוי, וכן הקפידות אודות הנייר של הקוויטעל מעולם לא שמעתים, חוץ ממה שלא כותבים על נייר שיש עליו שורות, וזה מחמת שזה דבר חדש, ובעבר מן הסתם הקפידו שלא להשתמש בנייר כזה לשום דבר.
בדוי? אמנם ב"ה אני לא בקי בהלכות אלו, אך שמעתי מכמה וכמה חבירים שלי השייכים לחסידיות שונות, שכן היה הדרך אצל אדמוריהם, (יש שזה רק בסיפורי המעשיות שלהם על אדמוריהם הקודמים, ובפועל לא עושים כן), וכן קריאת הנייר לאחר כתיבת הקוויטל זה גם מקרה כזה, וגם קפידא שלא יקראנו אחר מקודם, ועוד כהנה וכהנה שנלאיתי לבררן באיזה מקום נוהגין כן וכו',

אבל, אפילו אם היה דרכם לומר עתידות ע"י הקריאה בקוויטעל זה היתר גמור וכדכתיבנא וכדברירנא.
וכדקשקשירנא...