קוויטל לקוסם

תודה אריק, ידעתי אז זה, וגם אני כוונתי לדבר אל הרוחות העולים.

ז'בו

אתה בטוח שניתן לשאול כל רב ומורה הוראה בשכונתך ויסבירך כי צדיק האומר עתידות עפ"י דרך התורה כ"שמואל הרואה בדבר האתונות" אין בינו לבין דין קוסם ולא כלום?

מפני שהרמב"ם דווקא כן קושר ביניהם:

"אבל הנביא עניינו תלוי עד שירבו מופתיו האמיתים בכל אשר ידבר בשם ה' פעם אחר פעם. ועל כן נאמר בעניין שמואל, כשנתפרסם ונתברר כי כל מה שידבר בא יבוא, וידע כל ישראל....כי נאמן שמואל לנביא לה' . ולא היה מתחדש אצלם דבר שלא היו שואלים עליו לנביאים בכל ענייניהם. ולולא זה – לא בא שאול לשמואל בעד האבידה שאבדה בהתחלת עניינו. ואין ספק שהדבר כך: כי הקדוש ברוך הוא הקים לנו נביאים חלף הוברי שמיים והמעוננים והקוסמים כדי שנשאלם בכללים ובפרטים ויודיעונו בכל הדברים מהאל, כמו שיגידו הקוסמים ההם דברים שאפשר שיתקיימו ואפשר שלא יתקיימו... ובשביל עניינים אלה היו קוראים שם הנביא "רואה" – כי היה רואה העתידות קודם היותם , כמו שנאמר: כי לנביא היום יקרא לפנים: הרואה (שמואל א ט,ט)
(ההקדמה למשנה, רמב"ם)

ריב היקרה, אכן צריך אני לתקן סגנוני "אין ביניהם לבין קוסם ולא כלום" אינה התבטאות הולמת. אכן יש ביניהם שהם בבחינת "זה לעומת זה עשה אלוקים", קדושה מול טומאה, אור מול חושך, טוב מול רע. תודה על הערתך המחכימה.

ובכל זאת ז'בו, על אף התיקון הרי שמדובר בנביא, ולא בצדיק - האדמורי"ם אינם נביאים ואין מקום כלל להשוואה

"קוראים שם הנביא "רואה" – כי היה רואה העתידות קודם היותם , כמו שנאמר: כי לנביא היום יקרא לפנים: הרואה " (שמואל א ט,ט)

ריבו ריבי, תפיסה המונית זו כי עניין הנבואה חלף מן העולם עם חורבן ביהמ"ק (או ניתן לשוטים) וכדומה, מבוססת על מאמר חז"ל שהוא דעת יחיד ולא להלכה. אמנם לכשתעייני ותתעמקי בנושא עפ"י מקורותינו בראשונים, ובאחרונים וכתבי המקובלים תווכחי לדעת שאכן יש רמות וסוגי נבואה ורוה"ק עד לנבואה קטנה, והדעה הנפוצה בקרב חכמי ישראל היא שהנבואה ורוח הקודש ברמה מסויימת לא פסה מעולמינו אלא חיה תוססת ובועטת עד עצם היום הזה. ומעשים שבכל יום יוכיחו. אך אמנם "ראשונים כמלאכים"...ואולי בכלל "חכם עדיף מנביא"...

דרך אגב, לטעמי הצהרה שמשתמע ממנה כי עדיף להשוות צדיקים לקוסמים מאשר לנביאים ש"אליהם אין להשוות כלל" היא הצהרה רגשית אינטואטיבית ועל מה תסתמך? מעבר לתחושה ורוח חינוך לרציונאליזם טהור. יכלתי באותה מידה לטעון כי "אין להשוות כלל" צדיקים לקוסמים כי כך רחשי ליבי ולדרוש שיפטרוני מראיות (אשר כן טרחתי להביא למכביר).

ומעניין לעניין באותו עניין, נסיוני בחיים הובילני עם השנים לכיוון ההפוך מהרציונאליזם אל הצד ה"ספירטואלי", נגמלתי מחשיבה ותפיסת עולם המוגבלת לכל מה שנתפס אנליטית או חושית והחילותי להכיר יותר ויותר כי המציאות בה אנו חיים מורכבת יותר וכוללת לא רק את הפיזי אלא באותה מידה את המטפיזי ואולי השני שולט עוד יותר בחיינו. ואמונה באלוקים קשורה וצמודה לאמונת חכמים כמאמר חז"ל במכילתא על הפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".

דא"ג, ראי דברי איינשטיין וצורת התבטאותו בהעמידו את תורת הקוונטים לצד תורת היחסות למרות הסתירה במציאות הפיזית.



תוקן על ידי - jebo - 28/01/2005 0:17:06

הנה דברי הצמח צדק מליובאוויטש, בספר החקירה מצוות עדות סה, א:

"וכן מאשר בכל דור ודור גם אחר הנביאים השי"ת מראה אותות ומופתים בישראל כמו מתנאים ואמוראים כמבואר בגמ' ומדרשות, וגם אחריהם כידוע מהרוקח ור"י החסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאוד, וגם אח"כ מהאריז"ל שעליו אמרו פלאי פלאות מופתים שהיה השי"ת מראה על ידו, וכן בדורו היה הרב ב"י ז"ל שהיה לו מלאך מגיד השלוח לו, ואחריהם בדור שלפנינו הבעש"ט ז"ל אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים פלאי פלאות ניסים היוצאים מהטבע היו נראים על ידו כאשר שמעתי מאאזמו"ר [בעל התניא] נ"ע שהוא ותלמידו הה"מ נ"ע היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראיה והיו אומרים מה שהיו רואים כאשר היה נראה בעליל לתלמידיהם .. גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה."

ובאגרת תימן להרמב"ם ז"ל:

"יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאת, קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו והוא קיבל הדבר וכן הדבר עד תחילת הגלות של ירושלים .. ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח .. זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ."

ריב
הן אמת לפי דעת הרמב"ם שהבאת החילוק שבין קוסם לנביא היא כי הקוסם יאמר מה שלא יבא על כל פנים, משא"כ הנביא, זהו דוקא לשיטתו כי כישוף אינו דבר אמיתי ואין בו ממשות, אבל לפי דעת חז"ל וכמו שהוכיח הרשב"א בתשובה הידועה ממקומות הרבה בש"ס כי יש לכישוף ממש, ולפי"ז יכול הקוסם לדעת העתיד, בע"כ החילוק שבין קוסם לנביא הוא כי הקוסם משתמש ע"י דברים חצוניים, והנביא שומע מד'. ולפי"ז כל כי האי גוונא מותר, ולכן היודע העתיד ע"י שמות ודברים שבקדושה או ע"י רוח הקודש מותר לילך אליו לדעת העתיד.

גבו,

לא שמתי דברים בפיך, כתבת שהב"י הכריע ההלכה על פי המגיד, מה שאינו. כתבת גם: "הבית יוסף מעיד על זה בכמה דוכתי במפורש וגם הרי חיבר ספר שלם המכיל כל החזיונות והתגליות " עד כאן לשונך. משתמע מזה כאילו מלבד בספר מגיד מישרים, אלא גם בספריו האחרים מתיחס הבית יוסף להמגיד שהיה לו. וזה אינו נכון כידוע.

כתבת צדיק האומר עתידות עפ"י דרך התורה כ"שמואל הרואה בדבר האתונות" אין בינו לבין דין קוסם ולא כלום, גם כשדבריו נאמרים אחר התבוננות בספר או קוויטל. והטועה בדין זה הרי הוא כ"טועה בדבר משנה" כי הלכה ברורה היא בשו"ע ובשו"ת שנזכרו לעיל עד כאן לשונך. אני מרגיש כמו ר' פרידא עם אותו תלמיד, אנסה עוד פעם: אין בראיית עתידות משום קסם, אבל ע"י התבוננות בחפץ, (לא בדרך גורל כמו רב בדיק בספרא, אלא ע"י מדיטציה כמ"ש הרמב"ם, ודלא כג'בו שבלבל ביניהם ברצון או בשגגה) זה מהוה מעשה של קסם. ואין שום רב שיתיר את זה לאחר עיון קל בדברי הרמב"ם במשנה תורה, (לא במו"נ חס ושלום! ואם המצא תמצא רב שיתיר את זה, הריהו טועה בדבר משנה. כי אין הלכה ברורה בש"ע להתיר, אדרבה, כמו שכתבתי למעלה. והטועה בספורי מעשיות, אין דינו כטועה בדבר משנה.

ותמיהני עליך, שאתה כותב שיש הלכה ברורה בשלחן ערוך ונזכר לעיל, בשעה שזה שקר נגלה לאחר דפדוף ב5 דפי האשכול.

הנביאים נתנבאו בנבואה, בלי סיוע של חפצים של קסמים בידם. וכל הדמיון של הנביאים לאדמורי חסידיים מלבד שזה לא נכון, וזה נגד השקפת התורה לפי דעת כל חכמי התורה, מימות חכמי המשנה עד לימינו אנו, שלא הרהיב א' עוז להתדמות לנביאי ה', [ידוע רק על אחד, ואכן הוא נידון בצואה רותחת...] חוץ כל זה, הוא גם דרך מסוכן מאד!

אבל עיקר החילוק הוא לא כמו שכתבת - לאחר תיקון ביטוי הלא נכון - שהנביאים הם מצד הקדושה והאור, והקוסמים מצד ההיפוך. אף שברור שזהו חילוק האמיתי. אבל יש חילוק גם בחיצוניות של התנהגות הנביא והתנהגות הקוסם, וכמו שהארכנו בזה למעלה.ואלת"ה כל קוסם יאמר שהוא מצד קדושה, ומי הוא זה אשר יהין להרהר אחריו.

[הביטוי של "אוחז עיניים" שהשתמשתי בו על אדמורי דורנו, הכונה על השתדלות הרבה אדמורים לעצור חסידיהם מלחשוב, ע"י הטפת דרשות ומאמרים בשבח "אמונה פשוטה" ואמונה פשוטה זו לא בה' בתורתו או בחכמי התורה, כי אם "אמונה פשוטה בצדיקים (=האדמור)". חשבתי שכולם יבינו כוונתי. ]