נוסעים אל הלא נודע...
* יחסי ה"אהבה-שנאה" שבין המרא לצביקה כבר הגיעו לשיאים כמו גם למורדות, שאין למעלה ולמטה מהם. *
* דומה היה, כי לאחר תום מעשה המרכבה הקואליציוני אשר שם את המרא על הסכמיו החשאיים ללעג וקלס (כאמור בדברי הימים של הפורום, באשכול "נשק יום הדין"), יקיץ הקץ על יחסי השניים. *
* אך שוב, הוכיח צביקה השבוע, כי במרקם העדין של "יחסי אנוש" אין מומחה ממנו. *
* כרץ המארתון המהיר בעיר, הגיע השבוע צביקה לקו הגמר כשידו, ולא בפעם הראשונה, על העליונה. *
"מה הוא עושה כאן???
האם הוא בא לוודא שהמרא עדיין לא הבריא"???
תמהו בשעתו בסרקזם "נערי המרא",
לפשר "ביקור החולים" של האורח הלא-קרוא שנראה היה כמי שבא לזרות מלח על הפצעים המדממים.
ה"הוא" האמור היה כמובן ראש המועצה הנבחר "מפר ההסכם"...
היחסים בין השניים הגיעו אז לשפל חסר תקדים,
שגרר בעקבותיו התבטאויות חריפות דוגמת:
"לא אמחול לו (לצביקה) בזה ובבא.
גם בסביבתו של צביקה לא טמנו מקורביו את ידם בצלחת ורבים מהם הגיבו בבוז להתקפותיו של המרא ה"בלתי רלוונטי".
"הקשר בין השניים כבר עבר את נקודת האל-חזור", התבטא בשעתו באוזני, אחד ממקורביו של ראש המועצה.
אך צביקה, למרות היותו, לכאורה, ראש מועצה שזה עתה נבחר, המלא תחושות און וכוח דורסניות, (כמיטב המסורת האלעדית...) סירב להגרר, ובניגוד מוחלט לעצת יועציו כמו גם לשאר הפוליטיקאים המקומיים מהירי החימה, הוכיח בגרות פוליטית של ממש ולא נשמע לעצותיהם של "יועצי אחיתופל" למיניהם.
בצעד, שנראה היה בשעתו כתמוה וחסר סיכוי, שלא לומר משפיל למדי, מחל צביקה על כבודו והמשיך לחזר נמרצות אחר המרא.
צביקה כהן-"אמן יחסי האנוש" צדק!
אט-אט, בעקביות ובהתמדה ראויים להערכה, חודש הקשר האמיץ בין השניים.
בתחילה, אומנם היה זה באמצעות "תיווך זלצברג" בלבד, אך בשלב מסויים נפל האסימון גם למרא והוא הבין אל-נכונה כי את הנעשה אין להשיב ובסופו של דבר האינטרס שבשיקום היחסים הוא שלו, לא פחות, ואולי אף יותר, מזה של צביקה.
* עגלונו של המרא *
צביקה, שכבר הוכיח לא פעם כי בריצת מארתון אין לו מתחרים של ממש, הגיע השבוע לקו הגמר כשידו, שוב, על העליונה.
באמצע השבוע, נטל צביקה במפתיע, את הגה הפיג'ו 407 לידיו, ושיחרר/שילח (ולא בגלל התאונה...) את נהגו המוכשר מר אילוז, לביתו.
לצידו של צביקה ברכב השרד, התיישב לא אחר מאשר המרא דאתרא שליט"א "יריבו המר" ושולח מכתב המחאה אך תמול-שלשום.
יחד, נסעו השניים במשך כשעתיים תמימות, כאשר יעד הנסיעה, כמו גם מה שנאמר בה, נותר עד עתה, עלום ובלתי ידוע.
תוקן על ידי - מרנן_ורבנן - 15/01/2005 20:10:36
 |
|
|
גדול 
אוח 
