|
|
| נשלח ב-11/11/2008 22:06 |
|
| |
אבישמוע
צוטטו למעלה לינקים עם דיונים מפורטים
הדיון כבר הסתיים
אם יש לך מה להעיר מעבר לכך שאתה מסתמך על... נשמח לשמוע
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 11/11/2008 22:04:58
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 01:22 |
|
| |
הרב יחיא אביץ'
כדאי להעיר, כי החכם הראשון מבין חכמי תימן שהבחין בזיופם של תשובות חכמי לוניל היה הרב יחיא אביץ' (אביץ' פירושו לבן), חכם זה היה תלמודי מעמיק, הוא ידע בע"פ סוגיות שלמות מילה במילה, אבל המאפיין המיוחד שלו היה ההעמקה בתלמוד.
הוא דרש מתלמידיו שיכינו את השיעור, ותלמיד ששאל שאלות פשוטות כמו ביאורי מילים או ביאור מהלך הסוגיה לא זכה לתשובה, והוא היה מפנה אותו לעיין בערוך או ברש"י, אבל הרב היה עסוק ללבן את הסברות של הסוגיה ואת פסק ההלכה היוצא ממנה.
כאמור, חכם מעמיק זה הוא הראשון מבין חכמי תימן שהבחין בזיוף של תשובות חכמי לוניל, כי בעיון נראה ברור שיש כאן חריגה מהפסיקה הרמבמית, וכותב תשובות אלה בודאי איננו הרמב"ם.
מכיוון שהגענו עד הלום נאמר עוד, כי ברמב"ם פרנקל השתמשו בהערות שנרשמו ע"י תלמידיו בשולי הגיליון לביאור הרמב"ם, ואותם הערות מכונות גי"ת כלומר גליוני תימן, תלמידיו היו רושמים בגיליון את ביאור ההלכה ואת הנוסח הנכון שלה ע"פ העיון ובדיקת כתבי היד, ואותם הערות היגיעו לבסוף לרמב"ם פרנקל.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 14:06 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: |  | חכם זה היה תלמודי מעמיק, הוא ידע בע"פ סוגיות שלמות מילה במילה, אבל המאפיין המיוחד שלו היה ההעמקה בתלמוד.
הוא דרש מתלמידיו שיכינו את השיעור, ותלמיד ששאל שאלות פשוטות כמו ביאורי מילים או ביאור מהלך הסוגיה לא זכה לתשובה, והוא היה מפנה אותו לעיין בערוך או ברש"י, אבל הרב היה עסוק ללבן את הסברות של הסוגיה ואת פסק ההלכה היוצא ממנה.
_________________
|
|
מזכיר את שיעוריו הכלליים של הגר"ש גורן בישיבת 'מרכז הרב', שהיה מקדים לפני השיעור שמותר לשאול רק שאלות למדניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 19:18 |
|
| |
שיטת לימודו של הרב אביץ' היתה עיון קלאסי בתלמוד? לימד בישיבה?
באיגרות הרמבם לחכמי לוניל יש דברים לא נעימים לגבי קהילות תימן וזה מקור הטענה 'מזויף', קושיות וסתירות (לכאורה) ישנן רבות מאוד בכל פרקי היד החזקה, באיגורת הרמבם ובתשובותיו, מבחינה הסגנון וההקשר, וגם התוכן, מו"ר הרב שילת עשה בדיקה מעמיקה מאוד על כך, והתכתב עם הרב קאפח על כך במאמרים מפורסמים - על פי כל הנתונים עלה בבירור כי איגרות הרמבם לחכמי לוניל מהימנות ומדויקות, והרב טל בתשובה לתלמידים הכריע כי דברי הרב שילת בענין זה הם הצודקים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 22:02 |
|
| |
אבישמוע
הרב אביץ' דיבר על התשובות לחכמי לוניל, ולא על האיגרת לחכמי לוניל, בתשובות יש דיון הלכתי תלמודי בלבד.
לידיעתך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2008 15:05 |
|
| |
הדיון כאן היה על הערצת הרמבם לחכמי לוניל ושיטת לימוד של בית מדרשם, הערצה זו מובעת על ידי הרמבם באיגרות לחכמי לוניל, אם הרב אביץ' הנ"ל לא מפקפק באיגרות אלו אזי אין הוא קשור לנושאי הדיון כאן.
על מי שכן פיקפק באמיתות האיגרות הללו, נאמר כי ישנו חשד גדול שתוכן האיגרות שאינו מחמיא לקהילות תימן, עודד לטעון 'מזויף', כי אין די סימוכין מקצועיים לטעון מזויף על האיגרות הללו מצד הסגנון, התוכן, ועוד ועוד וכן הכריע הרב שילת ובעקבותיו הרב שמואל טל ע"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 17:23 |
|
| |
שלום לכולם, משתמש חדש
ברוכים הנמצאים
לפני מספר ימים נתקלתי באשכול מעניין ומיוחד זה, והתלבטתי האם להשתתף בדיוניו.
אמרתי מיוחד, מפני שהדהים אותי לראות חבורה מכובדת ודעתנית כ"כ, שדנה ומגיעה למסקנות חותכות.., בנושא שכלל אינם מכירים בו בפועל, לא את האדם ולא את המציאות הנידונה (הישיבה, ההתנהלות, הדיעות וכו'), למעט אחד המשתתפים (כוונתי לפרעתוני (ובאם אשתתף אשתדל להתייחס גם אליו. את דרום חוקר לא זיהיתי, ומדבריו למדתי שרק ביקר בישבה מספר פעמים, אם אני טועה אני מבקש מחילה).
התלבטותי האם להשתתף נובעת מארבע סיבות פרטיות שהן אחת כללית:
א- מה המניע של האנשים לדיון הזה?
ב- כתפילת ש"צ, "שלא יכשלו בלשונם ולא ינקשו בשנונם..."
ג- התדירות בה אוכל להיכנס לדיון
ד- וכאן אני מבקש מכם את התייחסותכם ואשמח אם תוכלו לעזור לי להגיע להכרעה: האם ישנו כאן מישהו שדעתו השתנתה (כלו' לא התחזקה או הפכה ברורה, אלא עברה שינוי משמעותי), בעקבות הדיון? לשון אחרת, האם הדיון מפרה או עקר; וממילא, האם ישנה בו תועלת?
[סליחה אם מישהו חש איזושהי פגיעה מעצם העמדת המציאות שבדבריי]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 18:33 |
|
| |
בכבוד!
מגני ברוך הבא.
לכל אחד יש אשכולות המענינים אותו ומיוחדים בעיניו. על הרבה אשכולות ניתן לשאול מה רמת הבקיאות של כל הדוברים בנושא, והאם מאן דהוא שינה דעתו בגין כך. ברי לו שהשמיע את דעתו וזה בדרך כלל מספק כנראה. כך החוק בכנסת: רשות הדיבור נתונה לכל אחד, אך איש אינו מחויב להקשיב לך...
מעבר לזה בכל דו שיח מגוון לומדים המון דברים חדשים, סברות, קושיות, ועמדה לא מוכרת שהיא עצמה חידוש.
באם אתה תלמיד תורת החיים/ הרב טל ויש לך נכונות להכנס לסוגיות שנידונו כאן, עלו בהן שאלות מענינות מאוד, וחלקן נותרו בלא מענה - בכבוד!
המניע - בלי להיכנס לפרטים אישיים, מי שמעורב בדיונים אלו, כן מכיר את תלמידי הרב טל ברמה זו או אחרת מחיכוך כל שהוא: בגוש קטיף לשעבר, בנחל החרדי, מישיבת תורת החיים עצמה דרך הפורום או בכל מקום אחר אליו מגיעים תלמידי הרב טל ומספרים, ומדברים, ומתהדרים בשיטת רבם המרתקת ממבט ראשון ומושכת לתהות על קנקנה, המבט השני נראה כבר אחרת לעיתים.
אם תוכל לעזור ביישוב סתירות רבות מאוד מאוד שעלו כאן שיטת הרב טל וישיבתו - זה יכול לעזור. אם לא - כולם ימשיכו לישון טוב בלילה, תהיה רגוע.
הדיון איננו עקר ויש בו דברים מחודשים מאוד, שתמיד נחמד לשמוע, וגם להקשות עליהם כטבע העולם.
באם תרצה ניתן לצרף את כל נקודות הדיונים עד כה, ואת השאלות שנותרו פתוחות וללבנן אחת לאחת. בכבוד!
תוקן על ידי אלדד6 ב- 24/11/2008 19:10:46
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 20:20 |
|
| |
למצטרף החדש:
למדתי הרבה מן הדיונים כאן על הרב טל, ועל רבגוניותו אשר תלמידיו לעיתים לא מצליחים 'לשווק'. זה היה חשוב ודעתי עוצבה בנידון בזכות הנאמר כאן, תודה לכל התלמידים שהואילו להסביר ולפרט, להקשות ולתרץ
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 20:59 |
|
| |
מגני, טוב יהיה אם תצטרף. יש להודות שלפרעתוני קשה לעיתים להגן על רבכם, שכן רבים המקומות שבהם הוא חלוק עליו (אך רבים יותר המקומות שבהם הוא אינו כן וד"ל). אולי תוכל אתה לעשות את מלאכת ההגנה על רבך בצורה יותר טובה.
יש לציין שאע"פ שמעולם לא הייתי תלמיד בישיבה (ת"ל), זכיתי להיות שם עוד בניצניה, ואף יש לי קשר עם כמה מתלמידיה. למרות זאת הדיון ערער אצלי מס' מחשבות שלי לגבי הרב טל, ומאידך חיזק אחרות. אם דבר זה מספיק לך כדי להצטרף לדיון, דיינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 21:15 |
|
| |
שלום לכולם.
מגני, אני מפנה אותך לדיונים שהתנהלו מעמוד 30 בפורם זה עד עמוד 33.
להלן דברי לפני כחודשיים:
| זלמן_קבינו כתב: |  | |
תודה פרעתוני על תשובותיך הכנות.
אך ניכר, כפי שאתה מצהיר, שאינך מזדהה עם סברת רבך.
אודה לך אם תעלה לפורום תלמיד שמזדהה עם שיטת הרב טל גם בנושא זה, ומתוך כך יתחוורו ויתבררו הדברים. תודה.
סיכום אישי שלי את שיטת הרב טל ומאפייניה:
1) הרב טל הוא ת"ח גדול הנמצא בקשר עם גדולי ישראל (חרדים ושלא), ואף קיבל מהם הסכמה לספריו. {לשתעיין היטב בהסכמות- אין ההסכמות מכוונות לנפק"מ למעשה של הרב טל, אלא לרב עצמו כאישיות תורנית. }
2) לרב טל יש יומרות גדולות החורגות מהמקובל: הקמת עיתון, בי"ס לקולנוע ורפואה, "השבת התורה לעם" כלשונו המגלומנית של דרום חוקר, והגדולה מכולן- שינוי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל מדורי דורות.
3) לרב טל יש אישיות מורכבת המכילה ניגודים שונים: רמב"מיסטיות הלכתית מול הכרה ברבנים משונים (ולא הלכתיים) כבעלי מדרגה והשגה, קבלת הגר"א ושיטת זילברמן מול נסיעה לקברות צדיקים חסידיים בפולין (תוך התבססות על המופתים שלהם כהוכחה תיאולוגית שטרם הובנה, כאמור), רצון להתנתקות מהמדינה ומהמערב מול בי"ס לקולנוע והקמת עיתון חילוני, ועוד.
4) יש בקהילת הרב טל מאפיינים של "כת". יש הנוטים לייחס לו גילויים עליונים (כשם שהוא מייחס לדמויות שונות אותם הגילויים). תלמידיו הולכים אחריו בהערצה גדולה. (ישנם בקרב תלמידיו גם ת"ח בעלי חשיבה עצמית וחוש ביקורת).
5) שיטת הרב טל מתאפיינת בקבלת עיקרון כלשהוא באופן וודאי וטוטאלי- ובחזרה מעיקרון זה באותה הוודאות ובלי "למצמץ".
דוגמאות: {בכל הדוגמאות להלן הרב חזר בו 180 מעלות כעבור זמן}:
א- התייחסות לרב ניר בן ארצי כאל קדוש בעל כוחות.
ב- הקמת עיתון חילוני מתוך מחשבה של שיתוף פעולה עם העולם החילוני.
ג- לימוד מעמיק ויחס לתורת חב"ד כאל תורה בעלת משמעות גדולה.
ד- ציווי על גזירת הפאות של בחורי הישיבה.
ה- החלטה על מאבק בהתנתקות ללא פשרות ועד כדי מסירות נפש.
ו- נתינת הצהרה שישיבת תורת החיים לא תעבור בהסכמה ליד בנימין.
ז- פסיקה לעגל את קצוות החולצה כדי להפטר מציצית.
ח- עידוד שיטת המגירות (כפי שהתפרסם במקור ראשון ובעיתונות).
ט- פסיקת הלכה שיש לומר הלל ביום העצמאות.
אלו הדוגמאות הידועות לי מתוך הפורום ומהיכרות שטחית. לאלו ה"נמצאים בפנים" ישנם וודאי דוגמאות רבות נוספות של התלהבות מוחלטת מנושא מסויים, וחזרה ומלחמה באותו נושא עצמו כעבור זמן לא ארוך.
כמובן, אפשר להתווכח עם כל סעיף בנפרד, אך יש כאן קו אופי העולה לדעתי באופן ברור.
מבחן תלמידי הרב טל הרציניים (ויש כאלו, ת"ח בעלי חוש ביקורת) יהיה בנושא הכבד מכולם- שינוי שיטת הפסיקה בשונה מהמקובל.
הייתי ממליץ לאותם תלמידים לחכות מעט לפני שהם מאמצים את חידושי רבם. הוא יחזור בו מן הסתם תוך זמן לא רב.
|
|
עיין שם המשך הדיון המרתק מול הפרעתוני.
חודדו עמדות רבות, וטוב שכך.
הערה לסיום: האם מדבריך משמע כי אתה מעוניין/מבקש לשנות את דעתך? שאם לא כן למה לך ל'התעקר' גם כן?
כשלעצמי - דעתי הולכת ומתבררת כל הזמן.
כלי חשוב לברור הדעות הוא דיון, חידוד, ופלפול.
אני תמיד שמח לפתוח כל נושא לדיון כנה. {בגבולות הנימוס והטעם הטוב, כמובן}.
ובכן, ברוך הבא! מה דעתך לגופו של עניין?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 21:24 |
|
| |
לאלדד
אכן בכל האשכולות זוהי תופעה משעשעת / עגומה ותלויה בעיני המתבונן. אבל כאן אנו עסוקים בדיון שע"פ הגדרתו עוסק ב'אדם מישראל', ומשיק לבעיות הלכתיות של רכילות לה"ר וכד'. מה גם שהמדובר בדיון של אנשים רציניים ומתוך כך שנראה רציני גם הוא, ו'אנשים פשוטים' שיקלעו עלולים להסתמך עליו.
"מי שמעורב... מכיר את תלמידי הרב טל... ומספרים ומדברים ומתהדרים". דוק שההיכרות היא עם תלמידי הרב טל, ולא זו אף זו כאלו שמדברים ומתהדרים...
בודאי תסכים שאין זו התנהגות המראה על בריאות ובשלות (כמו אדם שבכל מקום מרגיש צורך לספר לכולם כמה אשתו מיוחדת ואהובה וכו') - תאר לך דיון מעמיק על היהדות, שמתבסס על חיכוך עם מספר חוזרים בתשובה בשלביהם הראשונים - ומכאן על רמת הדיון והמסקנות העולות ממנו, ועל עצם היכולת לנכונותן.
ולעצם המושג 'תלמידי הרב טל', אינני יודע איזה סוג מהם פגשת אבל זהו מושג מגוון מאוד, כמעט שהייתי אומר שכמספר תלמידיו מספר הסוגים (בהגזמה, אבל לא פראית). ההדרכה האישית המרכזית של הרב טל היא הפיתוח האישי של כל אחד, והיכולת להתבוננות והקשבה עצמאית ביחס למציאות ולתורה (אני יודע שאני מדבר בסיסמאות, אבל זה רק בא להסביר את הרבגוניות), דבר שבהכרח יוצר ייחודיות. כך שאנשים כמו הפרעתוני או הרב אליקים צדוק, יכולים לדור וללמוד בכפיפה אחת (יכלו לדור עכ"פ, ביחס לפרעתוני ) ולינוק מרב אחד, יחד עם ברסלברים קוקניקים רמחליסטים רמבמיסטים וכו' וכו'. יתרה מזו - תלמיד שיהיה "מבוטל" לרב, בהבנה הרגילה של המושג, יהיה בעצם האנטי תלמיד המובהק ביותר. (גם במישור ההלכתי, הרב סובר שתלמיד שהגיע להוראה צריך לשאוף לפסוק לעצמו ולא להסתמך על פוסק אחר ואכמ"ל)
בנוסף מי שמתבסס על היכרות עם תלמיד אחד (ואפילו חשוב ומבריק), בהכרח מכיר צד מסוים וגם הוא חסר מאוד, מה גם שכאן רובכם דנים עם תלמיד שע"פ דבריו אינו מסכים עם הרב ברבות מהנקודות שעלו לדיון (היחס למדינה, חסידות ועוד), ואני מרשה לעצמי להעריך שהוא משמש כ'פרקליט' מהעדר מתנדבים אחרים... [במאמר מוסגר: באחד העמודים הקודמים הכתיר מאן דהו את הפרעתוני כ'בחיר התלמידים'. הגם שאני רוחש לו כבוד (ומסתמא חייב בכך) והוא גדול ממני בשנים ובחכמה, זוהי טענה מגוחכת מעט. הסיבות שהביאוני לכתוב זאת הן שמא ישנו אדם שיתייחס לדברים במשקל שונה מהראוי להם, וכן להראות את רמת האמינות שב'חיכוך' אותו ציינת]
"אין תלמיד עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה", גם אם נאמר שהכוונה לגיל ולא למספר שנות הלימוד, עדיין הרב עצמו הוא היחיד שעומד בקריטריון... עם זאת אני מוכן לנסות להסביר כמיטב יכולתי ואיתי תלין משוגתי, אם אחשוב שישנה הצדקה ותועלת בהשקעה זו. ובכך אני חוזר לדבריך:
"ברי לו שהשמיע את דעתו וזה בד"כ מספק כנראה" - כיוון שאין לי חסך ביחס ליכולתי להתבטא באזני העולם (אולי קצת, אבל זה מהשאריות של המגלומניה שלי ), הסיבה שלי לכתוב כאן קשורה ברצון להביא תועלת. המדד לתועלת זו למיטב הבנתי הוא אם ישנו סיכוי שמישהו ישנה את דעתו כולל אני, אם מישהו לא שינה את דעתו בעקבות הדיון וארחיב שאלתי גם לדיונים אחרים, מדוע שישנה דעתו בעקבות דבריי? (מובלעת בדבריי תחושה שרבים מהכותבים מובלים ע"י מטען רגשי ראשוני, וזהו הדגש שבשאלה) שאלתי על שינוי דייקא, כיוון שהפריה זו שאתה מדבר עליה נדמית לי יותר כ"עשות ספרים הרבה אין קץ", דבר שאני שומר לשלב אחר בחיי...
אכן אשמח אם תוכל לסכם את השאלות, ויתרה מכך אף את נסיונות התשובה. לענ"ד ללא קשר אלי יש בזה תועלת גדולה לעצם הדיון, ביכולת להגיע למסקנות כלשהן ולכל הפחות לשאלת חכם שהיא חצי תשובה, וכן במניעת גלישות לנושאים צדדיים.
ביחס לאחרים
לא הספקתי לעיין בדבריכם (את תגובתו של אלדד ראיתי מוקדם יותר הערב), ובכל אופן תודה ואשתדל להתייחס בהמשך.
תוקן על ידי mageni ב- 24/11/2008 21:25:47
תוקן על ידי mageni ב- 24/11/2008 21:27:55
תוקן על ידי mageni ב- 24/11/2008 21:33:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 21:26 |
|
| |
ד"א איך אפשר לצטט הודעות באופן חלקי?
תוקן על ידי mageni ב- 24/11/2008 21:26:50
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 22:22 |
|
| |
מגני שלום.
א. פורום זה הוא תופעה משעשעת או עגומה בכל אופן אתה חלק ממנה
ב. רב הדיונים הם רציניים והם על אנשים מישראל (למעט אובאמה..), ואסור לדבר לשון הרע על כל יהודי, לא רק על הרב שלך או שלי. דיון סוגיות עקרוניות הוא חשוב ונהוג בעם ישראל מאז.
ג. למה אתה כל כך מתענין מנין ההכרות עם הרב טל. השאלות שנשאלו מעידות על הכרות העובדות לאשורן. ענה לענין.
ד. נשמח לשמוע באיזה שלב של חייך את כן מתכנן לעשות ספרים אין קץ.. ובכל אופן בנתיים זלמן קיבץ כאן שאלות רבות וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
ה. תמיד אנשים פתוחים לשמוע הסברים חדשים וכיוונים שונים ממה שהורגלו לחשוב. יש דמויות רבות שבעבר קיבלו הרבה ביקורת, והיום לאחר התיצבות, החברה התרגלה לשמוע את הטענה שהיתה בפיהם, הסברה שלך או כל תלמיד אחר יכולה בהחלט להועיל.
יש כאן אך ורק דיון עניני. בשם הרב טל נזרקו לחלל הדיונים אמירות גבוהות מאוד, שטבעי לחלוטין שיהיה מי שיתקומם עליהם בעצמם או על חוסר המימוש אותן בידי המצדדים בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 23:21 |
|
| |
לאלדד
ב. ביחס ללה"ר אה"נ, ולא באתי לעורר רק על דיון זה, אלא שרק בו אני משתתף.
ג. השאלות אינן מעידות על הכרת העובדות כלל (למשל ביחס ל"שיטת המגירות" שהובאה כדוגמא לשינוי ולא היא (אחת הנשים שמועסקות בישיבה הייתה קשורה לסילבי והייתה בכירה מאוד שם, עד שהתייעצה עם הרב שלפי מה ששמעתי אמר שלא ייתכן לפתח שיטה בעבודת ה' ללא מקורות ות"ח, ואז היא עזבה. כיוון שהיא קשורה לרב נתלו בו לעניין, ובכלל לא הייתי מסתמך על עיתונות כמקור אמין) ובכל מקרה לא לאשורן. לא התעניינתי על מקור ההיכרות אלא על רמתה, והיחס אליה כבסיס לדיון.
ד. כנראה כשהחסידים יחלמו שאני רבי ואכן אני אשתדל לכתוב תשובה לזלמן כשאפנה לכך מספיק זמן.
ה. לא נכון, בד"כ הם פתוחים לתת לאנשים לדבר כדי שאח"כ הם יקשיבו להם ויסכימו איתם, ואז זהו בזבוז זמן הדדי ולכן שאלתי על רמת השינוי אי פעם מדיון כזה(חשבתי א ואח"כ חשבתי אחרת ממה שבאתי איתו, לא רק פרט שזז בתוך המבנה, למרות שגם זה חשוב).
ו. גם דיון ענייני צריך להישאר בתחומי ההלכה, אפילו כשמתקוממים. חוץ מזה שלא אמרתי שמישהו חרג מהמסגרת אלא הערתי על צורך בתשומת לב אליה.
הרבה שמחה ולילה טוב
|
|
|
|
|