הרב טל

מגני החביב

טוב שבאת לעורר, זו התחלה טובה לדרשת מוסר מרתקת.

התשובות שלך מעידות על חוסר הכרת העובדות. הרב טל תמך בפירוש בעבר בשיטת המגרות. צא ובדוק היטב למרות הקשיים שבדבר בגין שינוי העמדה לפני מספר שנים רבות. לא שמעתי אינה ראיה, כי אחרים שמעו ופורסם ממקורות מהימנים יותר ממך וממני.

כאמור, במקום לדון על הדיונים - הרם את הכפפה וענה לענין. הכל אוהבים את הרב טל, וישמחו להסיר ספיקות שהתעוררו על עקביותו וכד'.

בע"ה אשתדל לבדוק עניין זה ספיציפית, מודה ועוזב ירוחם

דיברתי עם יפעת (אשתו של הרב), והיא אמרה לי באופן נחרץ שהרב מעולם לא תמך בשיטה זו. עצם הגדרת "שיטה" שאיננה מבוססת על חז"ל וגדולי תורה מספיקה לכך, מעבר לבעיות שיש בשיטה מסוימת זו. אכן היה שלב שבו 'אמרו' שהרב תומך, ויפעת אמרה שכ'לימוד זכות גדול' אולי אפשר לומר שמי שהפיץ זאת אכן חשב כך... מכיוון שהיו לה חברות שהיו בעניין (ביניהן אותה אחת שהזכרתי) היא עצמה ניגשה לרב בקשר לזה, והוא שלל זאת נחרצות.
[מדילי אוסיף שישנם דברים רבים ש'ידועים'ביחס לרבנים ובפרט "מעניינים", ובד"כ רמת האמינות שלהם שווה לזו]

תודה על הבירור המיידי.

ירד סעיף אחד. אשריך. האחרים?

בע"ה כשאתפנה למספר שעות אשתדל לכתוב משהו מסודר ומקיף. חסרה לי מעט, לפחות ההכרה בטעות (לא בפן האישי), ביחוד אחרי הנחרצות בהודעתך הקודמת. אמנם אתה לא אוהב את היטפלותי לנושאים הצדדיים, אבל זו עוד דוגמא לרדידות של דיון על בסיס חוסר היכרות, ובעיקר ביחס לרצינות המסקנות על העולות ממנו (זוהי נקודה עקרונית, שכן כמו שמובן שא"א לפסוק בסוגיא בלי להכיר את הגמרא לעומק, א"א להסיק על אישיות ושיטה בלי להכיר אותם)

סליחה, שלחתי את ההודעה פעמיים בטעות.

מגני שלום.

צדקת בדבריך. ה' הצדיק וכו'.

לגבי שיטת המגירות- ביררתי שוב, וגיליתי שהצדק אתך. מקור השגיאה הוא אותה תלמידה קרובה שהתעסקה בשיטה.

אני חוזר בי נגד קהל ישראל ונגד השמש מ'האשמה' זו של שיטת המגירות. {שאגב, בעיני היא מהפחות משמעותיות}.

דווקא את דבריך לגבי אמירות נחרצות אהבתי מאוד!

אם תרצה- זו אחת מנקודות הביקורת העיקריות שלי ביחס לרב טל שליט"א ולשיטתו.
אמירות נחרצות, וחזרה נחרצת מהן שוב ושוב.

אם חטאתי באותה הטעות עצמה- סימן הוא משמים כי עלי לקשוט עצמי תחילה. יתכן...
בכל אופן- אין לי יומרה להנהיג, וממילא המשקל של הדיבורים שלי הוא לא רציני .

לגופו של ענין- יש כאן לדעתי ביקורת רצינית שדורשת התייחסות רצינית.
התייחסותך לגבי סעיף המגירות רצינית וראויה. יישר כח.
אנא המשך להתייחס לשאר הסעיפים. אני נהנה לדון ולשמוע דעות חדשות ומעניינות.

שלום.

לזלמן, ביחס לנחרצות כיוונתי בעיקר לאלדד בהודעה הקודמת. אכן אני מתכוון לכתוב משהו יותר רציני, ורק מנכש עשבים לפני כן.
ד"א אם אני כבר מגיב, גם העניין שהזכרת עם חב"ד נראה לי מועמד די טוב לניכוש.
הרב טל העביר בשנים האחרונות שיעורים בספרי עבודה רבים ושונים (רשימה חלקית, מה שעולה לי כרגע בראש): במסילת ישרים, אמונה וביטחון לחזו"א, מו"נ, כתבי הרב קוק, בעש"ט ותלמידיו, המגיד ממזריטש ותלמידיו, אפ' כמה שיעורים בליקוטי מוהר"ן. הרב הוא אדם שבדק ובחן גישות רבות מאוד בתורה ב"ה, וזה שלפני כמה שנים(עוד לפני שהייתי בישיבה, קרי מעל שבע) הוא נתן שיעורים בתניא  וגם השקיע בלימוד תורת חב"ד, לא אומר שהיא הייתה עיקר העניין שלו או קרוב לכך; וממילא אין מהפך בזה שהוא כבר לא עוסק בה בצורה אינטנסיבית. (אם למדתי לפני שנתיים נפש החיים לפני שחרית ועכשיו אני לומד ראשית חכמה, שיניתי את דעותיי במאה שמונים מעלות? אתמהא).
אינני אומר שאין שנויים חשובים ואינני אומר שצריך להתעלם ולא לדון, אבל צריך לדעת לשמור על פרופורציה, וצריך לדעת במה להתמקד.
נקודה למחשבה - לדיבוריך יש המון משקל, גם מצד עצמם וגם כיוון שכל מי שיעבור בפורום יפגוש אותם (אחד הדברים שהפריעו לי, למשל), ומשום כך יש להיזהר בדברינו. 

נקודה נוספת - הסתכלתי שוב בתגובתך הראשונה אלי. רוב הדוגמאות שהבאת לשינויים של מאה שמונים מעלות, נכנסים בגדר זה של דברים שלא עברו שינוי כזה. אותם שנתפסים כך הם בד"כ תוצאה של שמועות לכיוון מסוים, שהתבררו כלא נכונות.

למשל עניין המאבק עד מסי"נ. יש לי הקלטות מתאריכים של חודשים רבים לפני הגירוש (והרב חזר על זאת בשיעורים), בהם הרב אמר, שאם יהיה מאבק ציבורי בעל סיכוי דעתו היא שיש להיאבק עד מסי"נ, ואם לאו אין הוא רואה ערך בכאילו מאבק; הוא שב והזכיר כמשל, את המעשה בעבד שגם שילם גם לקה וגם גורש מהעיר, כדרך התנהלות שאיננו רוצים להתנהל בה. ואכן כך הווה. (השמועות לא התחשבו בדברים שאמר הרב, כי אם במה ש'אומרים' שהרב אמר...).
כך גם ביחס לגזירת הפיאות (שלא הייתה קשורה רק בפיאות, אבל זה הפרט הפיקנטי ביותר). הרב חינך תמיד לסדר ולנורמליות כבטוי לסדר ובריאות בעבודת ה', ואכמ"ל (כמדומני שלא היה זמן שלם שהרב לא דיבר על כך פעם פעמיים). בתקופת הגירוש ולאחריה הוא חש שהאיזון בישיבה הופר לכיוונים מסוימים, ועל כן כהגדרתו הוא היטה את הספינה לקצה השני כדברי הרמב"ם (שכידוע זהו דבר טקטי חינוכי, לא אידאליזציה של הקצה השני), כדי שתוכל הספינה לחזור לדרך האמצע כעבור זמן. וכן אחרי תקופה כשהרב חש שהבריאות הפנימית התחזקה התקנות הנ"ל פסקו. שום מהפך ושום נעליים - פשוט חוסר בהכרת המציאות!
אני צריך לסיים כעת, בע"ה אמשיך בהזדמנות. הרבה אהבה
 

תוקן על ידי mageni ב- 26/11/2008 10:54:52