|
|
| נשלח ב-26/4/2007 19:28 |
 |
| |
באמת נראה לי קצת אידיוטי. חילולי שבת והעברת יהודים על דתם ודעתם באלפים זה עדיין היה בסדר. אבל עקירה של יהודים מביתם זה כבר מונע ממנו להיות ציוני? מכאן והלאה כבר אין מה להודות על כך שהקב"ה נתן לנו מדינה וקיבץ את נידחינו? אני תמיד הבנתי שהאידיאולוגיה הצד"לית (שכאן אני מסכים לה) היא שהבעיות במדינה הן תוצאה של מעשינו ובחירתנו ולא של הקב"ה. אז למה כעת לא מגיעה לו תודה על מה שעשה עבורנו? נשמע לי לא רציני ואמוציונלי להפליא.
כמובן שזה מאד נוח למסבירני החרדיות שיש להם שלל כזה באמתחתם. אבל לא ראיתי כאן שום דבר רציני. שיקולים טיפשיים, ותו לא מידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2007 22:20 |
|
| |
לא נכון, אבל ממש לא "אידיוטי". יש הרבה מקום להיתלות ברב קוק ולומר שכל עוד הכופרים בונים את הארץ זה מראה הם קשורים לאומה ואינם הכופרים הרגילים שדובר בהם בכל הדורות. אבל אם הם הורסים את הארץ חזרו דיני אפיקורס למיניהם
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2007 23:19 |
|
| |
ולו יהא שהציונים כעת החמיצו ולא קודם, משום כך אין עוד צורך להתגייס לצבא? האם הערבים מבינים את משנתו של הרב טל ואינם מאיימים עוד על צאן מרעיתו?
ולמה אם מישהו הפנה לי עורף, עלי לתת לו את המדינה במתנה? האם לא דוקא גישה זו היא הושטת הלחי השניה?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2007 23:35 |
|
| |
ההנחה כי כיום החילונים הורסים את הארץ נשמעת מוזרה ביותר, ישנו מרחק גדול ביותר בין להחזיר חבל ארץ כזה או אחר לבין הגדרתם כאנשים ההורסים את הארץ.
לגבי הקביעה שיש מקום להיתלות בראי"ה בדבר זה, הדבר רחוק גם, אמנם במאמרו 'על במותינו חללים' אפשרי להבין זה, אך זה רק אם נגדיר כיום את החילונים כאנשים העושים דברים נגד עמ"י ממש בכוונה תחילה לפגוע בעמ"י, והדבר רחוק מאוד.
הדבר מזכיר לי שבימי ההתנתקות הרב צוריאל הוציא חוברת בשם ערב רב המנסה להראות שמי 'שבוגד' בא"י הוא ערב רב, ההוכחות שם היו קלושות למדי, אף לטענתו הבעייתית ביותר שמי שמוכן להחזיר חלק מן הארץ הוא עושה זאת כדי לפגוע בעמ"י.
ומוכח הפוך מדבריו במאמרי ראי"ה ('פרק בהלכות ציבור' עמ' 55) , שאין להשתמש בביטוי ערב רב לגבי ישראל. וכמו שאומר שם הראי"ה 'וכל יסוד הרעיון של הוצאת פושעי ישראל מכלל האומה, הלא הוא רעיון פסול ודרך המינות ממש' ( שם, עמ' 58).
ובעניין ערב רב 'יש אחרים התולים את עצמם במאמרי הזוהר הסתומים, המדברים לפעמים על דבר הענין של הערב רב , והתפרדות שלהם מכלל ישראל , לפני הגאולה השלמה, והם לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים הללו, שהם עומדים ברומו של עולם , דברים כפשוטם, ומרבים עי"ז מחלוקת בישראל, והם לא ידעו ולא יבינו' (שם עמ' 59)
וכבר הארכתי די בדבר שאין עניינו כאן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 00:56 |
|
| |
מאיר והאין, אתם צודקים. לא כתבתי את דעתי אלא רק מחיתי על הגדרת שיטתו כ"אידיוטית". בכלל,לפעמים ביטויי לשון חריפים הם כיסוי לחוסר ביטחון בדעה או חוסר נימוקים מספיקים. אבא אבן כתב פעם בטיוטה לנאום "טיעון חלש, להרים את הקול".
תוקן על ידי nmzilber ב- 27/04/2007 0:54:45
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 15:35 |
|
| |
יש משהו באמוציונליות הזו שמוצאת חן בעיני בצורה פרדוקסלית.
אולי עדיפה תגובה מהבטן ותהיה רגשית כאשר תהיה מאשר להפטיר אוטומטית כדאשתקד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 15:43 |
|
| |
אתה צודק! [ תגובה מהבטן ]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 17:08 |
|
| |
לוגית, ההתנתקות לא היתה אמורה לשנות הרבה ביחס למדינה.
פסיכולוגית, זה השפיע המון.
איןי כוונתי ששינוי העמדות הוא מסיבות ילדותיות.
יש הרבה סיבות להחזיק בעמדות כאלה ואחרות. אבל יש גם המון מעצורים פסיכולוגיים לנפש ולחשיבה.
הגירוש מגוש קטיף, יכול להיות הזרז שפתח את החשיבה לדעות אחרות ולשינוי משמעותי בעמדות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 17:35 |
|
| |
ועכשיו ישוטטו מחשיבה אחת לאחרת, עד שבסופו של דבר יגיעו לאימרותיהם העקרוניות של חז"ל בדבר היחס הראוי של אדם המאמין למדינה?
ההתנתקות נוסח הרב טל מזכירה את גישת "שמעון" שגרס התנתקות ואי שיתוף פעולה , ועל כל פנים דומני שהגישה בה נקט "יהודה שהתעלה" ושיתף פעולה היא זו שזוכה לשבח.
מדינת ישראל היא יותר רשעה מאשר מלכות רומי שעליה אמר ריש לקיש שהיא "טוב מאוד" על שהיא תובעת דקיון של בריות? וזאת על אף שהיה ברור כי כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם "שווקים להושיב בהם זונות...גשרים ליטול מהם מכס (שבת )
תוקן על ידי riv ב- 27/04/2007 18:27:02
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 18:06 |
|
| |
אדם הכאיב לעצמו על ידי ידו הימנית.
בתגובה לקח פטיש בידו השמאלית וריסק את אצבעות ידו הימנית.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 18:11 |
|
| |
מעניין איך תשכיל מדינת ה'ערב רב' להתגבר על הטראומה הזו. מילא מלחמת לבנון השניה, השחיתות השלטונית, האיום האיראני, הפערים החברתיים, ערביי ישראל וכו' - אבל שבישיבת 'תורת חיים' יפסיקו לשיר 'שיר המעלות' במנגינה של 'התקוה' מדי יום העצמאות???
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 18:22 |
|
| |
[בע"ב,
שאלה עקרונית (כלומר, לאו דוקא בהקשר הספציפי) -
האם "תגובה מהבטן" היא ההיפוך של "להפטיר אוטומטית כדאשתקד"? (בד"כ התגובות "מהבטן" הן בדיוק אלה שמוטבעות בנו והופכות אוטומטיות. שאל כל פסיכולוג מתחיל...)
ולמה בדיוק זה עדיף על זה?
ספרן,
גם "אתה אדיוט!" זו תגובה מהבטן... (ובשום אופן וצורה איני חושבת כך. זה רק לצורך ההדגמה).]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 18:33 |
|
| |
Millenarianism (sometimes spelled millenarism or
millennarism) is the belief by a religious, social, or political group or movement in a coming major transformation of society after which all things will be changed in a positive (or sometimes negative or ambiguous) direction. Millennialism is a specific form of Millenarianism based on a one thousand year cycle, and this form is especially significant within Christianity.
Millenarian groups typically claim that the current society and its rulers are corrupt, unjust, or otherwise wrong. They therefore believe they will be destroyed soon by a powerful force. The harmful nature of the status quo is always considered intractable without the anticipated dramatic change. ... In the modern world economic rules or vast conspiracies are seen as generating oppression. Only dramatic change will change the world and change will be brought about, or survived, by a group of the devout and dedicated. In most millenarian scenarios, the disaster or battle to come will be followed by a new, purified world in which the true believers will be rewarded
.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 19:10 |
|
| |
וביהדות -
סנהדרין דף צב,ב גמרא ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים..
דף צז,ב גמרא ..... ואין הקב"ה מחדש את עולמו אלא לאחר שבעת אלפים
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2007 21:41 |
|
| |
...........רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר חמשת אלפים שנה ......
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ ולא בא (המשיח) שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לו וכו' (סנהדרין צ"ז:).
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1585
_________________
|
|
|
|
|
