היהדות ושמירת התורה מבוססת בעיקר על המסורת. בדרך כלל אנשים מתייחסים למסורת שלהם בלבד דהיינו מה לימד אותם אביהם או מה נהוג בקהילתם. אני טוען שצריך להרחיב במקצת את המבט, ולהבין שהמסורת היא אינה רק למה שאני התרגלתי אלא המסורת כוללת גם את המסורת של שאר העדות והקהילות.
רעיון זה נמצא בדברי סבי הרב אברהם שאקי זצ"ל שכתב(בהקדמה לספר בעל ארבעה כרכים העוסק במנהגי כל העדות)
צוינה העובדה שאינה לשבח, שבקרב מקצת עדות חל או מסתמן רפיון בכמה דרכי עבודת השם המקובלים מאבותיהם, וזאת מחמת העובדה שבקהילות אחרות אין דרכים אלו נהוגות.
ולשבח צוינו המדויק שבמבטאים, המקוריים שבכמה מסורות ומנהגים, והנאים שבכמה הנהגות וסדרים והורמו על נס, כדי לעורר את בני העדות שנשתמרו ערכים אלו בקרבם, להתחזק בשמירתם ולהתנהג לפיהם לבל ישקעו, חלילה, לתהום הנשייה, וכדי שבני יתר העדות יכירו בערכם ויוקירו אותם, ינהיגו בקרבם את הנראה להם, ועת רצון תבוא וכל מדויק ומקורי ונאה יהיו לנחלת העם כולו".
לאריק
אם נסתכל במבט עמוק ורחב בסדורים השונים נגלה כי טבעה של התפילה שהיא מתחדשת כמו שכתב הרב ישראל אריאל בהקדמה לסדורו.
ואם כן הגיוני שקהילה ארצישראלית עם מבט לאומי (קדוש) המעוניינת ללמוד את הטוב מכל העדות תתפלל באותו נוסח: נוסח המבוסס על נוסחאות תפילה ארצישראליות (המכיל הדגשים גאולתיים לאומיים כגון: בברכת גבורות ה' מופיע משפיל גאים דן עריצים וכו')
ובאמת זה עובד: ת"ח וציבור גדל והולך מתפללים בסדור ארץ ישראל.
והדבר המעניין הוא שחלק נכבד מסדור ארץ ישראל השתמר בסדורי ימינו כגון: עניית ההלל נשתמרה אצל התימנים.
חתימת ברכות רבות, השתמרו בנוסחאות אשכנזיות ועוד.
(נשאר לנו בעיקר לעשות קיבוץ גלויות)
אגב, גם המרוקאים משחזרים נוסחאות וכך גם עדות רבות אחרות.
תוקן על ידי - יאיר100 - 19/01/2005 18:02:43
נשלח ב-19/1/2005 17:57
השאלה היא האם עושים את הדברים או שנעשים.
נשלח ב-19/1/2005 18:10
אם כבר אנחנו בוחרים מה מוצא חן בעינינו ומה נראה לנו נכון ויפה במסורות השונות, אנחנו יכולים באותה מדה לשנות מדעתנו וליצור, בעצם, נוסח חדש.
באופן כללי, מסורת שחל בה נתק משמעותי אינה עוד מסורת; מסורת שהתפוררה לרסיסים המפוזרים ברחבי העולם אינה מסורת. שיבה אל עבר מלפני למעלה מאלף שנה (בהנחה שהיה כזה) אינה חזרה אל מסורת, אלא היא מהפכה.
כל האמור לעיל אין כוונתו לומר שאני מתנגד לשינויים בנוסח התפלה שיבטאו את התמורות שעברו על העם, אלא שאני מתנגד להצגת שינויים אלה כחזרה למסורת. מסורת שאין בה רציפות וצמיחה אורגנית אינה מסורת.
נשלח ב-19/1/2005 18:17
גו"ג,
אני מסכימה לכל מילה (למרות שאני בטוחה כי אנו חלוקים בעניין גבולות השינוי), בעיקר לפרדוכס המובנה בדבריך האחרונים:
מסורת שאין בה רציפות וצמיחה אורגנית אינה מסורת משפט נפלא.
נשלח ב-19/1/2005 21:52
אריק
סידור ארץ ישראל מבוסס על מסורות קדומות (עם ייצוג נכבד למנהגי ארץ ישראל) בתוספת שינויים וחידושים מסוימים המבטאים את שיבת עם ישראל לארצו ואת התקופה בה אנו נמצאים. (אני מתנצל בפני כל מי שנפגע מהמילים ה"גסות" ששרבcתי כגון שינויים וחידושים).
נוסח התפילה הוא לא הלכה למשה מסיני, הוא נוסח בהתאם למאורעות שפקדו את עמנו במשך שנות קיומו.
מה לעשות שהדרישה שלך למסורת כדוגמת מסורת אכילת סלט הביצים במשפחה שלך היא לא מציאותית !
ובכלל, איך המסורת הזאת נתקבעה ? סבתא שלך לפני מאה שנה הכינה סלט ביצים ואתה בא מאה שנה אחריה ומצדיק אותה, כי ככה סבתא שלך עשתה !
ומה אתה אומר על נוסח ספרד ? אם היית חי באותה תקופה שבה התגבש נוסח ספרד אני מניח שמן הסתם היית עושה להם פרצוף חמוץ, אבל בגלל שאתה חי מאות שנים אחרי, וזה כבר התקדש אתה מנסה להצדיק !
וגם כאן בקשר לסידור א"י, אתה מתנגד, אבל לך תדע עוד מאה מאתיים שנה הנכד שלך יקדש אותה בשם המסורת !
ועוד רציתי לשאול אותך אריק, אצלנו אין מסורת על אכילת ביצים בשבת, ונניח שאני מעוניין להתחיל לאכול סלט ביצים בשבת (אני ממש לא אוהב סלט ביצים, ככה שהשאלה תיאורטית למדי ), מה אני אעשה אני בדילמה:
מצד אחד יש את מסורת אכילת הביצים במשפחה שלך, אבל מצד שני אם אני אתחיל לסמוך על מסורת "זרה" למה שלא נלך עד הסוף ? למה שלא ננהג במנהגים מסוימים כמנהג יהודי אתיופיה שלא תמיד המסורת שלהם תואמת להלכה ?
מאי חזית דמא דידך סומק טפי ?!
אשמח לקבל תשובה מפורטת ולא כללית ולא ברורה.
נשלח ב-19/1/2005 23:44
באבא,
ומה לגבי הסידור שלי?
[מאי חזית דמא דידך סומק טפי ?! - אתה אמרת]
אני חושב שהמנהג לא נועד כדי לשמר את מה שנהגו בסיני אלא ענינו לשמר את השינויים שחלו בדרך.
נשלח ב-20/1/2005 09:05
לדעתי, יש אנשים רבים שהמסורת היא במילים אחרות "אני לא רוצה לחשוב". אדם כזה לא התעניין בדבריי ובמחשבותי.
הדיון כאן פונה לאנשים שאצלם המסורת היא העדות על אמיתות התורה וההלכה. (כמובן, תמיד יש להזהר כי ישנם טעויות גם לסנהדרין כמבואר במסכת הוריות)
במקרה זה אני מעוניין לעשות בירור בין מנהגים שונים הנהוגים בעדות השונות עבורם אפשר להכריע איזה מנהג טוב יותר.
למאי נפקא מינה? לאנשים שלא שייכים מסיבה כלשהי לקהילה מסויימת או לאנשים הרוצים לבנות קהילה משותפת.
יש הצעות?
(אני פותח אשכול שידון בנוסחאות של הסדור)
יאיר שאקי
נשלח ב-23/1/2005 10:57
לגם וגם
הטקסט שלך כאן
אני רוצה להסביר: אינני בא לטעון שבחירת מנהגים או נוסח מתוך מנהגים שמפוזרים בעולם היא מסורת במובן של מה הסבתא שלי עשתה.
מצד שני אם אני טוען או מוכיח שמנהג מסויים עדיף, ומנהג זה נשמר בצורה מסויימת בעדות שונות זה מעיד שמנהג זה טוב וכשר.
נשלח ב-23/1/2005 12:30
את הבעייתיות והפארדוקסאליות של רעיון המסורת, הציג חיים סולובייציק במאמרו הנודע Religios Law and Change, שם הוא מתייחס לנקודת זמן ומקום מאוד מסויימים: אשכנז במאה הי"ב.
בעלי התוספות היוצרים את הקאנון ההלכתי המונומנטלי, עומדים מול תופעה מאוד לא פשוטה. הם נוכחים לדעת שאבותיהם משפיירא, מגנצא, וורמס, ועוד, חשודים בעוון רציחה ואיבוד עצמי לדעת באירועי תתנ"ו (1096). המעשים נוגדים בעליל את הטקסט ההלכתי המסורתי האוסר מעשים אלו במוחלט.
בעלי התוספות ניצבים מול דילמה קשה ובעייתית: מסורת מול מסורת. הטקסט יונק את כוחו מהמסורת, ואילו מעשי אבות אף הם נחשבים כמסורת. כוחה של איזו מסורת יגבר?
סולוביצ'יק קובע שהם ניסו להצדיק את המסורת של חסידי אשכנז, באמצעות חיפוש מקורות, מפוקפקים בחלקם, מתוך הטקסט של ספרות חז"ל, כדי להצדיק מסורת אחת בשניה. תופעה זו, קובע סולוביציק, יכלה להתרחש רק באשכנז. מאחר ובספרד לא היה קיים רגש דתי ביחס למעשים ראשונים כפי שהיה רווח באשכנז. בספרד לא הייתה בעיה לקבוע שבני הדור הקודם נהגו שלא כהלכה, וזהו.
הדגם האשכנזי הוא זה הרווח ברחובותינו היום. מסורות הנוהגות בישיבות, או 'מעשי רב' למיניהם, ללא מקור ברור, מקודשים באלף קדושות גם אם הם נוגדים הלכה מפורשת.
הדילמה האשכנזית ממשיכה במלא חריפותה: ההלכה מקודשת מכח המסורת, והנהגה קדמונית מקודשת מכח המסורת. מה קורה כשמסורת סותרת מסורת?
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:36:52
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:39:50
תוקן על ידי - פרופיסור - 23/01/2005 12:41:51
נשלח ב-23/1/2005 13:33
בעניין מסורת יחיד מול רבים יש להעיר ממעשה דעקביא בן מהללאל ובנו בהוריות.
להעיר עוד מהמעשה המדהים עם התפילין בבגדד (שהיו מניחים תפילין עגולות עד שבא מישהו ופתח להם שלחן ערוך) שו"ת רב פעלים דומני חלק ד סימן ב
נשלח ב-2/2/2005 14:59
אריק, מצאתי תנא דמסייע לך !
"הרב...מספר כי כאשר ביקש את הסכמת הרב...(רב ידוע ומפורסם) לסידורו שאלו הלה איך ניקד את ה"גשם", כאשר השיב לו כי הוא ניקדו בסגול ולא בקמץ, כשינויו של ה"ויעתר יצחק", הגיב הרב ואמר שאין זה נכון, וצריך לנקד כפי שאמר ה"רבי" ב"חיידר" והאבא, גם אם אין זה מדוייק לדעתו כי זו המסורת !"
*העתקתי את הדברים מתוך מוסף תורני, אבל השמטתי פרטים מזהים כדי לא לבזות את הרב.
), מה אני אעשה אני בדילמה:
