|
|
| נשלח ב-25/1/2005 00:30 |
 |
| |
רבותינו, ובפרט הרמב"ם:
1. כדי שהביצה תתרומם צריך שהמשקל הסגולי של תכולתה יהיה קטן ממשקלו הסגולי של האויר (ארכימדס זצ"ל). אם מקבלים את הקליפה כנתון, הפרש המשקלים כפול נפח הביצה ללא קליפה צריך להיות מסדר גודל של משקל הקליפה.
2. אם תמלא ביצה טל ותביא אותו למצב גזי, יש להניח כי הביצה תתפוצץ מפני שנפח הגז גדול מנפח הנוזל.
3. לכן אין ברירה אלא להניח כי מדובר בביצה שחלקה מלא טל וחלקה אויר. לאחר אידוי הטל תהיה לנו תערובת של אויר ואדי מים, שמשקלה הסגולי גדול ממשקלו הסגולי של האויר הסובב. הביצה לא תמריא.
4. קשה לתאר מנגנון כלשהו בו נחמם את תכולת הביצה אבל האויר הסובב יישאר קר. אם זו היתה כוונתו של רש" נצפה ממנו לפרט, שהרי העיקר חסר מן הספר, אלא אם כן זה קורה בצורה טבעית כלשהי (קשה לי להאמין).
5. אם הפטנט הוא לרוקן את הביצה מאויר ולהכניס כמות קטנה של טל שיתאדה, הנקודה הקריטית כאן היא יצירת ואקום בביצה. יש להניח שהיא תישבר, ואם לא, אפשר לעשות את הכל בלי טל בפנים והביצה תמריא בגלל שיש בה ואקום. לחילופין ניתן להוסיף אל תוכה כל מוצק, נוזל או גז שמשקלו מספיק קטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2005 02:10 |
|
| |
האם ביצי תנובה טובים לשם כך או שצריך ביצי משק?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2005 02:11 |
|
| |
ביצים אורגניות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2005 07:18 |
|
| |
ותיקון לכותרת האשכול:
אין כזה דבר 'שפורפרת' אלא שפופרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2005 11:02 |
|
| |
כמדומני שדרך "מעשית" להפריח קרום ביצה בדרך שתוארה היא כזו:
מניחים את הקרום [אם אמנם אפשר להפריד אותו. לא ניסיתי.] כשהוא פתוח עם האויר שבתוכו בסביבה רוויה באדי מים בלחץ זהה ללחץ האויר התקני.
בסופו של דבר הקרום יתמלא באדים, ואז יש לסתום אותו.
זה לא מסביר למה רש"י טען שיש להניח אותה בחמה. אולי הסיבה שלו הייתה כדי שהאדים לא יתקררו ואז לחץ האויר החיצוני יקפל את הקרום פנימה.
נו באמת.
תוקן על ידי - רוח_דרומית - 25/01/2005 11:29:05
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2005 12:29 |
|
| |
ואני עדיין תוהה, האם רש"י כתב את פירושו בשנה האחרונה לחייו?
כפי הידוע לי, פירושי רש"י הסתובבו בין תלמידיו הרבה מאד שנים.
ואם רש"י כתב בלשון נוכח "אם תקח", לבטח פנו אליו בענין, אם זה לא עבד, ורש"י אמור היה לעדכן את פירושו ולכתוב "כך שמעתי" וכדומה.
לכן משמע - ולא משנה אם איננו יודעים או שנשתנו הטבעים או כל סיבה אחרת (ידידי קעלעמער) - שהניסוי הזה כן היה ברמה מעשית.
אולי היו אזורים שבהם היה לחץ אוויר גדול יותר, והביצה היתה מתרוממת בקלות.
גם אם לא נקבל את האקסיומה שכל דברי הראשונים ברוח הקודש נאמרו וכו', עדיין, במקרה שלפנינו, נדמה לי שמוטב לא להעמיס ברש"י סגנון מוזר של כתיבה מעשית על נסיון שמעולם לא נוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2005 03:57 |
|
| |
על העניין כולו ניתן לומר שהוא 'ביצה שלא נולדה'.
את הסירטון אפשר לראות פה:
http://www.angelfire.com/film2/feineli/beitsa.wmv
(האתר אינו מאפשר קישור ישיר, לכן יש להעתיק את הכתובת ולהדביקה בפס הכתובות של הדפדפן).
לאלו שינסו, המחט לא תיכנס לביצה בלי לשבור אותה, אני עשיתי משהו לפני זה.
תוקן על ידי - אלימאיר - 26/01/2005 4:01:55
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2005 17:10 |
|
| |
אלימאיר היקר תודה על ההשקעה
לא ממש הצלחתי להריץ את הוידיאו, אולי תדווח בקצרה את מהלך הניסוי האם מילאת בתוך הביצה טל ?
היכן מצאת טל בעונה זו של השנה ועוד בכמויות כאלו ?
האם שמתה את הביצה המלאה בטל בעת הזריחה ? כמה מעלות צלסיוס נמדדו באותה שעה ?
(הרי הטל אמור להתאדות וא"כ תלוי גם במזג האויר)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2005 18:34 |
|
| |
ומענין לענין באותו ענין
תוספתא פרה (פ"ט, ב') היתה מונחת חבית לפניו וירד לתוכה שטף של מימי גשמים פסולה, ירד לתוכה טל בלילה, רבי אליעזר אומר יניחנה בחמה והטל עולה, וחכ"א אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד.
ומה הביאור במחלוקתם זו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2005 19:41 |
|
| |
הרשב"א . המתנתי לשוא - לגאון שימציא הסבר "מדעי" גאוני.
התוספתא (בשינוי ) מופיעה גם במשנה פרה ט.א'. הנושא הוא : מי חטאת שנפלו לתוכם מים שלא ראויים לקדש , ( זו משנה קשה כמו כל המשניות בקדשים ואין אפשרות במסגרת זו לדון בה ) עכ"פ אם נפלו לתוכן מי גשמים או טל. טוען ר' אליעזר כי ניתן לסלק את הטל מתוך התערובת ע"י שנניח את הצלוחית בשמש ולטל יש תכונה מיוחדת שהוא מתרומם למעלה בנוכחות השמש . ואז הטל יצא מתוך התערובת. ( הרע"ב מביא את הפסוק מהפרשה המוכיח כי השמש מעלה את הטל למעלה). חכמים טוענים כי לא ניתן להפריד את הטל כאשר הוא מעורב במים - ע"י השמש . רק טל המונח על פירות ולא מעורב במים עולה עם צאת השמש.
ברור כי תופעת הטל היתה עלומה לחז"ל . לא ידעו מהיכן הוא מופיע ולהיכן נעלם . ואין צורך לחפש פתרונות כגון: שהטל קל יותר וצף על המים ומתנדף ראשון ( מי גשמים הינם כמו טל ושם הפתרון הזה לא ישים ) או שלר' אליעזר היתה הלכה שהטל כלל לא פוסל אחרי שנחשף לשמש ,
אני חוזר ואומר כי יש להישיר מבט ולומר כי חז"ל קבעו את ההלכה על פי העקרונות ההלכתיים ובהתאם לידע המדעי שהיה בידם וזה מה שהתורה מחייבת אותנו לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2005 20:31 |
|
| |
כמה שתנסו זה לא יילך ואין שום דרך שבה ביצה +מים יהיה לה פחות משקל סגולי מהאויר לכן ברור שרשי טעה כי לא ידע מדע והגיע הזמן שד"ר הלפרין ואנשים מהסוג שלו יעשו שקר בנפשם וישתמשו בידע שלהם בצורה מוטעית ושקרית.
אני בכלל לא מתפלא על רש"י אם יכול בן אדם עוד בימינו כמו מוציא לאור לקשקש שטויות מדהימות על כך ש"דגים" יכולים להתאדות ולהעלות לאויר.
הוא מראה שהוא לא מבין בכלל מה זה אידוי ולמה דברים מתרוממים באויר ומדובר בבן אדם שחי במאה העשרים ואחת. לא יאומן איך חינוך חרדי יכול להוציא אנשים חסרי ידע שאפילו שהם חיים במאה העשרים ואחת הידע שלהם וההבנה של מה שקורה בעולם דומה למישהו שגדל בשבט פרימיטיבי נדח.
אני מתבייש בחרדים כאלה ואנשים "כאילו"מדעיים מהסוג של הלפרין גורמים להם להתרבות.
|
|
|
|
|
