אם תמלא שפורפרת של ביצה טל


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 סך הכל 4 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-27/1/2005 22:16

הרשב"א
ראיתי את הלינק לאתרו של הד"ר הלפרין . הגמ' במס' נידה מובאת במס' שבת עם תוספת !!
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פו עמוד ב

בעי רב פפא: שכבת זרע של ישראל במעי נכרית מהו? ישראל דדאיגי במצות - חביל גופייהו, נכרים דלא דאיגי במצות - לא, או דילמא: כיון דאכלין שקצים ורמשים - חביל גופייהו? ואם תמצי לומר כיון דאכלי שקצים ורמשים - חביל גופייהו, במעי בהמה מהו? אשה (היא) דאית לה פרוזדור - מסרחת, אבל בהמה דלית לה פרוזדור - לא, או דילמא: לא שנא? - תיקו.

אולם אין הגמ' תמוהה כלל ועיקר.
רב פפא תוהה על הגמ' האומרת ששכבת זרע של גבר הנפלטת מאשה - לא מטמאת יותר לאחר 3 ימים - (כי אינה ראויה יותר להזריע). לעומת זאת שכבת זרע של גבר שנפלטה ממנו מטמאת כל זמן שהיא לחה . ז"א אם נשמרת שכבת זרה שיצא מהגבר בתנאים שהיא לחה הרי היא מטמאת לעולם. ושואל ר"פ מה הגורם לכך ששכבת זרע ששהתה ברחמה של האשה ונפלטה לאחר 3 ימים אינה מטמאת יותר ? . האם זה תלוי בדיני טומאה וטהרה וזה שייך רק בישאלית שהיא בדיני טומאה וטהרה ? או שזה תלוי בהשפעות הורמונליות של האשה ואז אין הבדל בין יהודיה לעו"כ. ? או שזה תלוי בכך שהש"ז נמצאת בתוך גוף ביולוגי חי שהורס תאים פולשניים וא"כ אין הבדל אם הש"ז אצל אשה או בהמה ?
אני מודע שהגמ' משתמשת במונחים " דאיגי במצוות " ו " אכלי שקצים ורמשים חביל גופיהו " אבל נראה שהשאלות האלו עמדו בבסיס שאלותיו.

דרך אגב אני רואה שאתה כותב באתרו של ד"ר הלפרין . כדאי שתציע לו " אפשרות לזכות בפרס נובל לרפואה " .
אני איני רופא ולכן איני יכול לזכות בפרס. אבל אני מגלה לך את הסוד הרפואי , תציע לד"ר הלפרין ( כמובן תמורת אחוזים מהפרס) את התגלית הבאה.
שפעת העופות הקטלנית שהופיע בשנים האחרונות ועד עתה לא נמצאה לה תרופה , מקורה באווזים מאיטליה והתרופה למחלה ( אולי החיסון) הוא ע"י אכילת כבד אווז.
המקור לגילוי זה הוא הרמ"א

כתב הרמ"א ביו"ד סימן י"א ס' ד' " מקצת שוחטים נוהגים שלא לשחוט שום אווז בטבת ושבט אם לא שאוכלים מלבה , משום שקבלה הוא שיש שעה אחת באותן חודשים אם שוחט בה אווז ימות השוחט אם לא אוכל ממנה . ונוהגין לאכול מן הלב . ( תשב"ץ בשם ר"י החסיד)

המקור לדברי הרמ"א הוא ספר הקנה . כנראה שבזמנו קרה כמה פעמים ששוחטים ששחטו אווזים נגועים בשפעת העופות הקטלנית מתו כי כנראה נחתכו מהסכין ששחטו בה ונדבקו מהדם שעל הסכין . עד שגילו לו מהשמים שהתרופה למגפה היא אכילת הלב של האווזים.הש"ך מוסיף כי נוהגים לאכול את הכבד

תוקן על ידי - talmid - 27/01/2005 22:25:53

נשלח ב-27/1/2005 22:42

ובעניין האווז יעוין היטב בסיפורו של עגנון "אצל חמדת", מפני מה הפריח הטנור את הבס מביתו, ותמצא נחת.

נשלח ב-27/1/2005 23:02

תלמיד
נהנתי מאד מההסבר בגמ', את המצוה ליישב דברי חכמים בודאי קיימת, ובאם היה פרס נובל לישוב דברי חכמים הייתי ממליץ עליך.

אין אני מן הכותבים באתר "הלכה ורפואה" וזו פעם ראשונה שכתבתי לד"ר הנ"ל. וקריינא דאיגרתא הוא להוי פרוקנא, וזיל גמיר ליה את תרופות הרמ"א, כדעת הש"ך עפ"י המנהג, להשערת התלמיד, עפ"י ספר הקנה. ושכמ"ה.

נשלח ב-28/1/2005 01:58

הביצה שלא המריאה, והאשכול שהמריא... רבות התענגתי כאן.
אמנם גם הטבעים השתנו - התרנגולות של היום מקבלות תוספת סידן לחיזוק הקליפה, ולכן הביצים כבדות יותר. אך לא זה מה שאפשר את המראת הביצה של רש"י.
הביצה של רש"י כנראה שהיתה בקיאה בכתבי אריסטו, כמו הרמב"ם וכמו רוב המשכילים שכבדו עצמם בעת ההיא. ואצל אריסטו יש לכל עצם "מקום טבעי" שאליו הוא שואף, כי זו מהותו. האבן שואפת אל הארץ משום שבמהותה היא חלק מהארץ. הטל שואף אל השמים כי מהותו בשמים. אינני יכול להשבע שנתקלתי במפורש בדברים על הטל אצל אריסטו (ב"הטבע"), אבל רוח הדברים היא זו. מבחינת הגישה האריסטוטלית, ובודאי ברוח האינדוקטרינציה הקתולית, בדיקה אמפירית של טענות כאלה היא כפירה בעיקר.
מה שהשתנה אם כן, הם לא הטבעים אלא המדעים.
אבל מה שמטריד אותי: אם כך מגינים פה על רש"י בסוגיות פיסיקליות, מה קורה כשנחלקים עליו בשאלות פרשנות?
או שמא לא על רש"י מגינים כך, אלא על תום הילדות שאבד?

תוקן על ידי - מאן_דבעי - 28/01/2005 2:01:56