|
|
| נשלח ב-4/10/2008 21:40 |
 |
| |
אריג,
ישנו קובץ בשם אגרות לראי"ה קבוצת מכתבים של גדולי הזמן אל תל תלפיות מרו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ירושלים התשמ"ו. שם לפחות מכתב אחד מהרב הוטנר זצ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 21:53 |
|
| |
ישנו מאמר של פרופ סטיבן שוורצשילד על תורתו של הרב הוטנר. הוא מרחיב כנראה להראות (לא ראיתי את המאמר אלא רק איזכורים שלו)שהרב הוטנר הושפע מאד מאסכולת האיז'ביצר. מישהו יכול להרחיב אולי בנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 22:05 |
|
| |
לאור מה שנכתב על הרב הוטנר, ברצוני גם לבקש מהיודעים, אולי אפשר לקבל רעיון או לימוד מענין מתורתו של הרב הוטנר,
אומן הביטוי והרגש, עדיין אינם כלים למדניים, או תרומה אינטלקטואלית.
חידוש שהוא חידש? רעיון מענין שהוא העלה? עיון גדול- שהוא פתר? סוגיא קשה שהסביר מניה וביי?
בתודה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 22:14 |
|
| |
mrochlin אשמח אם תאמר מקור המכתבים הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 22:27 |
|
| |
תמסטיוס הואל בטובך לפתוח ספר הזכרון לפחד יצחק, וראה גודל למדנותו, וכן בספרו תורת הנזיר שהוא ספר נפלא לכל המעיין בו.
ב. לא הייתי מצפה מאדם שמחשיב את חשיבתו כפתוחה ואינה מקובעת לכללים, שיבקש מאדם הבקיא באגדה וקבלה שיוכיח את כוחו בלמדנות, כל אחד והיכן שכוחו רב לו, אם תעמיק מעט בספרי המהר"ל ותלמידיו ולא תקרא כאחד הריקים שקורא כדי להעביר ביקורת ולשלול, הרי שתמצא גאונות, ודע לך שכל התורות הנ"ל ללא אדם הבקיא במהר"ל ובתורתו שילמדך, משול אתה לאדם שחוזר בתשובה ופותח גמ' ומעיין בראשונים ומבטל דבריהם והבנם ולמדנותם בהינף ידו, ואולי צורת חשיבתך נעוצה בתחילת חישבתך כילד שראית עצמך כילד בן 14 המתיימר להבין תורת המהר"ל ונהנה מהגיגים לשוניים, הרי שבסוף מאסת והקלת ראש בהם לאמר ריקים מכל תוכן ולא ראית לתוך עצמך שאולי ריקנותך היא זאת שלא מבינה שמאחורי הגיג לשוני עומד רעיון והתבטאות מחשבתית, ומאחורי חידוש שנראה לך כהזיה יסודם בד"כ בקבלה, אך שפאת שלא חפצים אותם חכמים שכל ריק ופוחז שפתח שפרם מהיותו נהנה מהגיג לשוני ילך וילמד חכמת הקבלה, שאינה ראויה לדגתו ומידותיו של אותו ילד בן 14. הרי שלא כתבו את מקורותיהם, אך אם תלמד הדברים הנ"ל אם רב הבקיא בהנ"ל הרי שתמצא מקורות והגות מחשבתית שמתבטאת בהגות לשונית נפלאה.
תוקן על ידי סנסאי ב- 04/10/2008 22:29:25
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 23:18 |
|
| |
סנסאי
תמסטיוס כנראה צודק, אם אלו ההוכחות לגדולתו של מישהו מה שמישהו אחר כתב על מישהו ובמריחה הזו אתה רוצה לשכנע כי הרב הוטנר לא היה מרחן? אולי תחפש ותמצא הוכחות אחרות ממשיות יותר,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 23:31 |
|
| |
לא באתי להוכיח גדלותו של אף אחד, רק באתי לומר בפשיטות, שלא שייך לשלול אדם עפ"י רמה קריאה של ילד בן 14.
לשלול תמיד אפשר, אך לטעון שלילה כלפי אחרים, הינך צריך לדעת יותר מאשר כדי לאמת, אינך צריך להאמין, אך לזלזל מחמת חוסר ידיעתך, הנך מזלזל בעצמך.
תוקן על ידי סנסאי ב- 04/10/2008 23:34:11
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 01:27 |
|
| |
דעתו של הרב יצחק הוטנר על השילוב בין קודש לחול מובאת בתשובה למכתב שכתב לו אחד מתלמידיו:
אהובי חביבי, מכתבך לאחר חזרתך לחו"ל הגעני לנכון. האמת ניתנת להיאמר כי הרבה נהניתי מקריאת מכתבך זה. הנאה זו צמחה בשני שורשים: א) מפני שתוכן הדברים וסגנונם ערוכים בטוב טעם ודעת; ב) מפני שהנך מתבטא בגילוי לב על הנפתולים אשר בנשמתך. והנני בזה להגיד לך כי לפי דעתי הנפתולים הללו שהנך דן עליהם במכתבך מקורם היא תפיסה מוטעית בענין הנדון. הרושם הכללי המתקבל מדבריך הוא כי זו היא הנחה פשוטה אצלך, כי קריירה של חול היא חיים כפולים. למותר להגיד לך, כי מעולם לא הייתי מסכים בשום אופן לחיים כפולים. אמנם מי ששוכר לו חדר בבית לחיות בו חיי תושב, ושוכר לו עוד חדר במלון לחיות בו חיי אורח, בודאי יש לו חיים כפולים; אבל מי ששוכר לו דירה בת שני חדרים - יש לו חיים רחבים יותר, ולא חיים כפולים.
זכורני שביקרתי פעם בירושלים בבית החולים של ד"ר וואלאך שליט"א, וראיתיו כשהוא ניגש לחולה שהיה עומד להיכנס לחדר ניתוח, ושאל לו על שם אמו, בכדי להתפלל עליו לפני הניתוח. כשסיפרתי את זה לאחד המיוחד מבין גדולי ירושלים זצוק"ל, התבטא "כמה צריך לקנאות ביהודי זה שיש לו הזדמנות כל כך גדולה לשמש כלי שרת לכבוד שמים!" הגידה לי האמת, אהובי חביבי, האם אמירת פרק תהלים לשלומו של חולה על ידי הרופא העומד לעשות את הניתוח - האם זהו חיים כפולים?
ואתה חביבי יקירי, חלילה לך מלראות את עצמך בראי כפול של חיים כפולים. כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אדרבה, כל חייך צריכים להיות בבחינת המאריך ב"אחד" - אחד ולא כפל. צר לי מאוד עליך חביבי אם נקודה זו נעלמת היא מעיניך. המון נקודות המפוזרות זו תחת זו בודאי שיש בהן משום ריבוי, אבל אותו המון הנקודות עצמו כשהוא מסודר מסביב לנקודה אחת העומדת במרכז הרי הוא עיגול א ח ד . זו היא, חביבי, חובתך בעולמך להעמיד במרכז חייך את ה"אחד", ואז אין עליך לדאוג כלל לכפילות. כל נקודה חדשה שתרכוש לך רק תרחיב את העיגול, אבל האחדות אינה זזה ממקומה. ומתוך צערי הנני דן אותך לכף זכות כי רק מצב רוח של רגע שם בפיך את הדברים אשר דברת במכתבך. חזק ואמץ חביבי, עלה והצלח יקירי, ורכב על דבר צדק ועשה את כל הצלחותיך לבסיס לריבוי כבוד שמים. המתפלל להצלחתך,יצחק הוטנר .
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1869
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 10:56 |
|
| |
וזו היא ההוכחה האולטימטיבית לגדולתו בתורה,???
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2008 20:22 |
|
| |
ירוחם אני לא בעניין הוכחות אבל להלן ציטוט חלקי של המאמר האהוב עלי בפחד יצחק העוסק בין השאר בגמרא התמוהה בתענית ה ע"ב כדלקמן:
רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק לימא מר מילתא, אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. בתר דסעוד אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת. אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, אמר ליה מקרא אני דורש, שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים (ירמיהו ל, י), מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים.
הדו שיח הנ"ל תמוהה ביותר שהלוא אומר האומר יעקב אבינו לא מת ועליו נשאל והלא הפסוקים אומרים מפורשות שחנטו וספדו לו אם כן איזו מן תשובה היא זו - מקרא אני דורש מה זרעו בחיים אף הוא בחיים הרי עדיין הפסוקים אומרים שהוא מת. יש לכך כל מיני תשובות אבל את זו של הפחד יצחק אני מאד אוהב ויש בה כפי שהוא עצמו אומר יסוד גדול.
" והנה בכמה מקומות מצינו שדברו חכמים על אודות ריבוי הפנים אשר לתורה, בפרטיות דברו על אודות שבעים פנים אשר לתורה, ביותר כלליות דברו על מ"ט פנים לתורה, ובעוד יותר כלליות דברו על ארבע פנים לתורה וקראו אותם בשמות נוטריקון של פרדס: פשט רמז דרש סוד...והנה גם כאן מתוך שאנו משתמשים במילים הללו של פשט וסוד גם בחול גם בקודש אין אנו נמלטים מידו של ערבוב זה.כי בשעה שאנו מדברים על פשט וסוד במקצוע החול, הרי שני הדרכים הללו של הפשט ושל הסוד מתיחסים לאותה מציאות עצמה. אותץה הידיעה המגיעה לאדם במפורש ובהדיא דרך הפשט, היה אפשר לה שתגיע לאותו אדם באיתכסיא ובלחישה דרך הסוד. וכל ההבדל בין הפשט ובין הסוד אינו אלא באופן הגעת הדברים לאוזן המקבל. כתוצאה מזה גם בשעה שאנו מדברים על פשט וסוד בתחום הקודש, הרי שגרת המחשבה עושה את שלה, ותופסת היא גם בזה כי כל ההבדל בין הפשט ובין הסוד אינו אלא באופן הגילוי, שישנו דרך פשט וגילוי דרך סוד, אבל אין ההבדל הזה נוגע לענין המתגלה, דבין שהוא נגלה דרך הפשט ובין שהוא נגלה דרך הסוד הרי הוא שייך לאותה המציאות עצמה. אבל לאמיתן של דברים אין זה נכון כלל....והם הם הדברים, כי אע"פ שבמקצוע החול אין החילוק בין הפשט והסוד אלא בדרכי הגילוי של הדברים, אבל שני הדרכים באים הם מעולם אחד. מכל מקום בתחום הקדושה אין הדבר כן,אלא שכשם שכל עולם הוא מציאות לעצמו, כמו כן דרך הגילוי שלו מיוחד הוא אליו בדוקא. ובתחיום הקדושה הגילוי דרך הפשט והגילוי דרך הרמז באים הם משני עולמות נפרדים. והבן היטב כי זה הוא יסוד מוסד בכל הדרכם שהתורה נדרשת בהם...וקדושי עליון קבלו יסוד זה בבאור הסוגיה דתענית דיעקב אבינו לא מת, ופריך עלא וכי בכדי חנטו חנטיא וספדו ספדיא, ומשני מקרא אני דורש מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. והרבה קולמוסין משתברין בפרוש דברים אלו, שלפי הנראה אין התשובה כלל ממין הטענה, דסוף סוף מקרא מלא דיבר הכתוב ויספדו ויחנטו, ואכתי כל זה בכדי הוא. אלא שהם הם הדברים שמקודם אמר לו סתם יעקב אבינו לא מת, ובמימרא זו עדין לא נתברר לאיזה פנים של העולמות מכוון הוא העניין. והיה נראה מסתמיות הדברים כי הענין מכוון לעולם הפשט, ועל זה הקשה לו דמכיוון דכתיב ויחנטו ויספדו הרי גילתה תורה בפנים של פשט שלה שיעקב אבינו מת. ולזה השיב לו מקרא אני דורש,כלומר, התורה גילתה זה באותם הפנים שלה, שאנו קוראים פנים של דרש, ופנים הללו יש להם פנים מקבילים במציאות ההויה, ובמציאות זו לא מת יעקב אבינו. וממילא אין החניטה וההספד על יעקב נוגע לזה כלל כי על כן בשני סוגי מציאות אנו עסוקים. סוג מציאות האיד מקביל הוא לפנים של פשט, וסוג מציאות השני מקביל הוא לפנים של דרש. במציאות השניה יעקב אבינו לא מת, ובמציאות הראשונה חנטו חנטיא וספדו ספדיא. כמובן שהמח הגס שאין לא עסק בלתי עם המציאות הגסה אין לו מקום להשגה זו. אבל הרי דברי תורה כוללים הם את כל סוגי המציאות של ההויה, וכל סוג של מציאות יש לו מקום מקביל בתורה בהתאם לתוכן מהותה" (פחד יצחק פסח מאמר נב)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2008 20:52 |
|
| |
הרב יצחק הוטנר, שראה עצמו כתלמיד של המהר"ל (הוא נהג לומר שהרב קוק גילה לו את המהר"ל), המשיך גם הוא את דרכו. אולם הוא פיתח ושכלל אותה, וטבע בעצמו כמה מונחים, כך שעל מנת להבין את דבריו נקדים הקדמה קצרה. הוא מסביר שההבדל שבין חכמת יוון לחכמת ישראל הוא כהבדל שבין המאמרות לדיברות. המאמרות של מעשה בראשית הם חכמת הטבע, טבע העולם, "מתן הכרח", כלומר חכמת ההכרח – כך הם הדברים ולא יכלו להיות אחרת. לעומת זאת חכמת ישראל מיוצגת על ידי הדיברות של סיני שהן "מתן רצון", כלומר עומדות על רצונו של הקב"ה שהיה יכול גם לצוות אחרת. לפיכך העיסוק בתורה הוא עניין אישי, אינטימי בינינו לבין הקב"ה. ומכאן נגזר, שהתענוג שבלימוד חכמה חיצונית איננו כאותו התענוג שבלימוד חכמה פנימית, חכמת התורה: כיוון שהחכמה היא חיצונית (=כללית, סטנדרטית, לא-אישית) אזי גם התענוג הוא חיצוני, וכאשר החכמה היא פנימית אזי אף התענוג הוא פנימי כאן אנו מתחברים לעניננו:
"...מכיון שאורו של נר חנוכה הוא הפורקן משעבודה של חכמת התורה אל חכמות החוץ של יוון, הרי פורקן זה מתייחס הוא בעיקר לשחרורו של כוח התענוג הפנימי מידו של החוץ, למען יוכל... להתבדל להתייחד עם השגתה של חכמת התורה בלבדה. ...פורקן חכמתה של כנסת ישראל מחושך יוון הואהשבת עריבותם ומתיקותם של דברי התורה לאיתן פנימיותם, בכדי להעמיד על תלה אתההבדלה בין חכמת התורה ובין חכמות החוץ, ולבטל על ידי זה את החושך של תרגום התורה ליווניתומתוך כך להתעצם בקדושת הבדלה בין ישראל לעמים אשר תרגום זה הוא מחיקתה" (פחד יצחק, עמ' נב-נג).
כלומר, עיקר ההבדל בין התורה לחכמת יוון אינו בא לידי ביטוי חיצוני בתוכן, אלא באופןשבו הם נלמדים.
http://www.kipa.co.il/holidays/show.asp?id=3272
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2008 22:28 |
|
| |
מישקולצר
תודה, התרשמתי אבל לא נדבקתי לכסא.
בשכר טרחתך- לפני זמן שאלתי אותך מהיכן נוסח ספרד של האשכנזים, ובהמשך גם יוצאי בבל ופרס נראים ספרדים.
הכל התחיל כמובן אצל האר"י, נוסח האר"י הפך לנוסח ספרד, והרי זה משונה, האר"י הרי היה אשכנזי האשכנזי היחידי בצפת, בתקופתו, ומכאן שמו= ה אשכנזי רבנ יצחק
אלא- האר"י העמיד את הסוד בעיקר התפילה, אנו יודעים מה זה פרדס, הפשט בהתחלה, כשבראש הוא הסוד אנו מקבלים ספרד
ולכן כל אלו שאומרים לשם יחוד לפני התפילה ומשזרים קטעי זהר בתפילה נקראים ספרדים,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 18/10/2008 23:04:05
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2008 22:29 |
|
| |
מדוע העולם נברא בצורה הכרחית? לא היו לקב"ה עוד דאפשרויות?
(הרב מיכי, כמדומני שהזכרת פעם דרגות חופש).
ולגבי הקישור של חנוכה עם חוכמת יוון, ראה
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/10/2008 22:23:46
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2008 01:17 |
|
| |
ירוחם
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2008 01:19 |
|
| |
ירוחם
|
|
|
|
|
