נשיאת שתי נשים

צ'אוט,
שכחת להוסיף "שאינה מתוסבכת/מסובכת עם עצמה"

וקצת יותר ברצינות (ולא שאני חוזר בי...) , ההגדרה "להיות קנוי" נשמעת לאדם המודרני די רע, בעקבות עולם שבו עבדות, מחנות עבודה ודומיהם היו די נפוצים עד לא כ"כ מזמן, ואולי לא כ"כ בצדק.
מהיכרותי עם לא מעט נשים, ברור שנשים רוצות עצמאות, אבל במסגרת רצון להקים משפחה, האשה רוצה להשתייך לאיש שתוכל לסמוך עליו כך שלא תזדקק לעסוק במלחמות ההשרדות, בעודה הרה/מטופלת בילדים, שהוא מצב של חולשה (פיסית) שבלי אדם שיעזור ויתמוך, קשה להתמודד איתו.

אם לא מדובר בקשר שנועד להקמת משפחה, אלא לכיופים משותפים וכד' (הולדת ילד וגידולו בהחלט יכול להחשב ל"כיוף" לעניננו, אם מטרת בני הזוג לא רואה ערך בהבאת צאצאים)
השתיכות האשה פחות הכרחית, שתפקודה נותר כמו זה של הזכר + "חויית הלידה" וכד', כך שממילא הקשר שלה אל זכר הוא קשר של "קח ותן" , שאינו יוצר מבנה אישי חדש, מן הראוי לציין שהתורה מכירה בקיום מערכות יחסים כאלו וקוראת להם בשם פילגשות, שאמנם רשמית נאסרה במשך הדורות, אבל עקרונית לבד מהרמב"ם הכל מודים, שאין בה איסור של ממש.

אמשלום,
מתינות???
מאן דכר שמיהו?
שבת שלום.
ממללא,
בניתוח התורה אני רואה את דברי התורה וחכמי ישראל, כחשובים יותר, מדברי ההסטוריונים (ועיין בארכיון הפורום דיונים כאלו מן העבר...)
לכן די לי בכך שהתורה מציינת שהדברים המתוארים בפרשת עריות הם "כמעשה ארץ מצרים... וכמעשה ארץ כנען" ועוד שמובא ברז"ל, על הנשים המצריות שהיו נבעלות לגברים הרבה, וכן המובא ברמב"ם בריש הלכות אישות (אם זכרוני אינו מטעה אותי)
האם אתה עדין נמצא בארץ הקוידש?
שבת שלום.

נכתב בשיתוף רעיתי,חברתי,ואם ילדי.
ששותפה עמי וקנויה לי לכל הנ"ל,כמבואר בדבריכם הקדושים).
כך שלא יהיה מקום לטעון לגישה שובינסטית או פמיניסטית, בנסיון לכוון לאמתה של דעה ותורה וניסיון לעמוד על דעת רבותינו הקדושים שחכמתם עמוקה מיני ים ודבריהם דברי קבלה.

נראה כי באשה טבוע הרצון להתמסרות.
והתמסרות מטבעה היא לאדם מסוים.
(זוהי די ההגדרה של התמסרות הלא כן?? שדבר מסוים נמצא מעבר לשאר הדברים יש "חברה אחת שהיא החברה הכי טובה".
ואת נותנת את כולך.
ולשנים אי אפשר לתת לכל אחד את כולך.
(ובתוספת עומק כולך מורכב גם מן הקשר עם השני- גם מ"הביחד איתו").
בשפת חוקרי הנפש מבואר כי גישת האשה וראיתה היא גישה "הוליסטית"-גישה כוללת- הסתכלות על מכלול הקשרים והיחסים.
כמו שמוצאים אנו כי כל ויכוח ומריבה בין בני הזוג נהיים לזמן העלאת חויותיה ופגיעותיה של האשה מזמן נישואיהם.
אשה לא תהיה מסוגלת להתמסרות מלאה כשיש לה גבר נוסף
ואלו הגבר תפיסתו יותר ממוקדת בנושא שלפניו, הוא מתרכז,
דן לגופו של ענין.
ואם כן כשהוא נמצא עם אשה הוא ממילא רק איתה ובכך מתקיים ה"והיו לבשר אחד" כרגע כל מעייניו נתונים בה. קיומה של אשה נוספת לא מפריע להתרכז בקשר עם האשה שהוא איתה.
(וכן נראה מהלכות הקדושה שנוהגות בזמן יחוד בני הזוג שנועדו ליצירת התמסרות מלאה.ואכמ"ל)
ובעוד שאצל הגבר אפשרות כזו שייכת גם כשהוא בעל ליותר מאשה אחת אצל האשה לא.

וזוהי לענ"ד כוונת דברי המהר"ל שאשה ענינה אמונה- שנאמנת לבעלה וכמו שמבארות בדבריהן שהן רוצות לשתף את בעלה בכל. בכל העובר עליה ובכל חוויות יומה ואלו הגבר נועץ ומשתף את האשה רק בענינים הקשןרים אליו ואליה או כדי למצוא מזור לנפשו אך לא כצורך קיומי של "לדבר על זה" כפי שקיים אצל הנשים.
וזה ענין האמונה שבכל הנאמנות שלה נתונה לבעלה.
ואלו ענינו של הגבר לא ההתמסרות אלא הנתינה וכל צורת הקשר היא כזו כמבואר הן בעניני דרך ארץ והן בעניני פרנסה.
ונתינה- היא איננה מוגבלת ואדרבה מתעצמת והולכת ככל שנותנים יותר (וזהו גם ענין של "חסד" ו"דין" שהגבר הינו מצד החסד ואשה מצד הדין כמבואר ליודעי ח"ן שענין החסד התפשטות וענין הדין צמצום, דהיינו, התמקדות.)
וממילא אצל הגבר אין זה חסרון בקשר המלא והשלם מבחינתו עם אשה מסוימת אפילו שיש לו אחרת.
יתכן עם כל זאת שבעת מפגשים משפחתיים הגבר "יתבלבל"
כלומר הגבר רגיל להפרדה. יש לאשה הזו את זמנה ויש לאשה הזו את זמנה ורק כשנפגשות הנשים הוא נמצא במין מלכוד מסוים העולמות מתנגשים לו. הוא רגיל להפרדת רשויות.
יתכן שעם התקדמות העולם ושכלולו לקראת תיקונו המלא,
שחיי בני הזוג נעשו חבריים יותר ובעלי שיתוף גדול יותר לא שייך להמשיך באפשרות הנ"ל של שתי נשים וממילא התבטלה ונאסרה אפשרות זו של ביגמיה ופוליגמיה
(ואין זו סתירה לטעמים שהביאו רבותינו ביחס לחדר"ג. כמבואר בדברי הגאון לענין טעמי גזירות חז"ל).
וכהיום הזה גם הגבר מחפש שותפה,חברה ואשת סוד.
שותפה לדרך, לחיים ולבניה משותפת.וגם מצדו שייכת התמסרות מסוימת ואכמ"ל.
וממילא מיושבים כל דבריהם הקדושים על נכון והתורה אמת
והדין אמת וגזירת חכמינו אמת.

מופול,

אני מודה ומתוודה שלא הבנתי, כיצד פתחת וסיימת בשני תיאורים מנוגדים בתכלית של מבנה היחסים בנישואין, ובכ"ז אתה מוצא כי: וממילא מיושבים כל דבריהם הקדושים על נכון והתורה אמת והדין אמת וגזירת חכמינו אמת.

אם מסקנתך נכונה, הרי שאתה מוציא מכלל רלוונטיות כלשהי את דברי חכמינו לאורך הדורות (וגם את דבריך שלך ברישא), מתוך הנחה (שדורשת הסבר מעמיק יותר, לטעמי) של איזו "השתנות טבעים".
אשמח להסבר.


אגב, כפי שאני מכירה נשים וגברים פמיניסטיים, אני מכירה גם נשים וגברים שוביניסטים. זהות הכותב/ת אינה מעידה בהכרח על אופי הכתוב.

שלום אמשלוםהטקסט שלך כאןהטקסט שלך כא
דין תוה"ק
הוא זה אשר טבוע עמוק בנפש האדם וזוהי תכונתו היסודית
לענין זה אין "שינוי טבעים" כלשונך.
מה שהשתנה במשך הזמן זוהי המציאות הסביבתית החיצונית וממילא אין מקום צורך או רצון להעמיד התכונות הטבעיות על מתכונתם.
(אולם גם בזמנים הללו החדשים ביסודם הגבר והאשה שונים.

"every woman needs a husband and a lover"

Nisa, The Life and words of a !Kung woman

(שבט אפריקני שעד הדור הקודם היו מאחרוני הצידים\מלקטים)

"there is still enough of a lingering female infidelity impulse to justify infibulation, purdah, claustration. Men have a naturally higher sex drive, yet all the laws, customs, punishments, shame strictures, mistiques and antimistiques are aimed at the tepid sleepy creature, the female libido.

(natalie angier, WOMAN(

קצת חומר למחשבה לכל המומחים בפורום הזה על טיבה הבלתי הפיך של האשה, טבוע בה על ידי בוראה כחק ולא יעבור בכל רחבי העולם, להתמסר כל כולה עולה כליל, לגבר אחד.

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?whichpage=11&topic_id=823486

דברנו על זה שם

mopol10:

מה שכתבת בשם רעיתך אין לו תוקף לפי הפמיניסטים שסוברים שהרבה מאד נשים עברו שטיפת מוח על ידי הגברים. ובפרט שאשתך דתייה אז ממש אין שום ערך לדעת אשתך בכל הנושא, כי הרי ידוע שהדת מחנכת לשוביניסטיות.

היום בעולם ישנם תופעות נרחבות של נישואים חד מינים
ושכיחותם גדולה פי כמה וכמה מתופעת ריבוי נשים או גברים
היש מישהו שיטען כי טבע הנשים וטבע הגברים להמשך לבני מינם??
לא מדובר פה על חק מתימטי שיוצא מן הכלל אחד שלו פוסל את כל החק.
מדובר על טבע אנושי
ואין מביאים ראיה ממקרים חריגים וממילא אין כלל שום קושי בכך שבאפריקה אן אי שם ישנם תופעות של אמזונות.
(אין מביאים ראיה מן השוטים)
מזל שלא הבאתם לראיה שיש עובדי אלילים....
ולשוטניג..
פסלת את כל העולם מלדון ואין לדבר סוף..
כל אשה שתטען טענה לא פמינסטית תואשם בשטיפת מח....
רק מוחך שלך זך ונקי משולל חינוך ודעות קדומות שנצרפו היטב בכח התבונה.
כל דעה בכל ענין שהינה מקובלת כמו האמונה בבורא עולם תיוחס לשטיפת מח וכן הלאה.
לדבריך יש רק מקום למחדשים.
הכרתי כאלו בישיבות שמרוב ניסיונם לחדש הידיעו לחשיבות משובשות.("כי מה החידוש להגיד דבר שכבר אמרו").
יתכן שאין זו ראיה אמנם אך דון לגופו של ענין.
הרעיון היה שלא מדובר דווקא בהסתכלות חד מימדית.
אלא גם בנקודת מבט גברית ונשית..

אני מציע לכל הדוברים כאן המכירים את טבע האשה לעשות תרגיל פשוט. יבואו ויבשרו לנשותיהם (היחידות) שמגיע להם מז"ט על אירוסיהם בשנית.

צ'אוט,

אני בטוחה כי אינך מניח את רדידותי עד כדי כך, שאראה בכל עמדה שונה משלי עמדתו של "תינוק שנשבה"...
כבר אמרתי למעלה, שזהות הכותב/ת אינה רלוונטית כאן, כי יש נשים וגברים פמיניסטיים ושאינם פמיניסטיים, ואין להניח מראש שכתיבתו של גבר בהכרח אינה פמיניסטית (ויש מספיק כותבים בפורום זה עצמו שמוכיחים את טענתי זו שוב ושוב).


אריק -
הצלחת להצחיק אותי, ואני מודה לך על כך.

שיספרו לה גם שאמה נפטרה..
ודאי שזה לא ישמח אותה. ואפילו יצער אותה
הטענה היתה שעצם הקשר בינה לבין בעלה שייך להיות שלם.
(עם כל הצער הכרוך בכך).