|
|
| נשלח ב-30/1/2005 22:23 |
 |
| |
הרב מיכאל
ומה תגיד על הפקידות הגרמנית בשנות הזעם
כל אלה שמתחת לדרג מקבלי ההחלטות-
ש'רק ביצעו פקודות' [ואינני מדבר על הרוצחים בידיים]?
מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;
מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;
מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2005 22:55 |
|
| |
"משתאה" פתח אשכול:
אילו הייתי שיילוק? - הסוחר מוונציה.
זו השאלה שמכה בי שוב ושוב לאורך כל הסרט "הסוחר מווינציה", אילו הייתי שיילוק, כיצד הייתי נוהג?
הסרט שהעלילה בו מבוססת על מחזה שכתב שיקספיר, שינה את תפיסתי הן ביחס לאנטישמיות, והן ביחס לרדידות המחשבה של האנטישמיים.
בבואתה של האנטישמיות המסורתית משתקפת גם כיום בכל מקום בעולם (גם גויים המשרתים בצה"ל מזכים אותנו מידי פעם בהתבטאויות כאלו ואחרות), אולם הצליח הבמאי (כמדומני מייקל רדפורד) להמחיש עד כמה דאגו הגויים לחזק את השנאה בלבם, ובאין שנאה מוצדקת דאגו להנפיק מחזה. אנחנו יודעים מזה זמן רב כי "הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב", אולם גוי כי יראה את הסרט המסקנה הפשוטה שמחשבה ולו קלה ביותר תביאהו אליה: השנאה מלובה, הפעם הזו ע"י שיקספיר.
אולם למסקנות ריאליות אני לא מצפה מהגויים הללו, אחת מזוויות הראיה שלי במהלך הסרט היה: מדוע הגיע שיילוק לשנאה כה עמוקה. אני שאלתי ושיילוק ענה לי, וכך אומר שיילוק לאנטוניו: ביזית אותי, קראתי לי כלב, השפלת אותי.... וכן הלאה וכן הלאה. נכון שקשיחות ליבו של שיילוק (אל פצ'ינו שמשחק את זה מעולה) מרגיזה לפעמים ומקוממת. אך השאלה היא מדוע הגיע שיילוק למצב זה. לאחר פרסום המחזה פקד את היהודים גל של אנטישמיות, מעניין מה חשבו השטינקרים הגויים האלה, מדוע הגיע שיילוק לשנאה כה עזה. רדידות מחשבה, כבר אמרנו.
ואני אילו הייתי שיילוק?, הייתי מוריד ליטרת בשר לשקספיר.
וכאן המקום לספר את הסיפור הבא: לפני אחד מרבני רוסיא טינה יהודי, כי לאחרונה החל הפריץ ממנו הוא שוכר את בית המרזח לשנוא אותו. הסביר לו הרבי: בעת שזכרת שהוא גוי – יכל הוא לאהוב אותך, אולם מרגע ששכחת והתחלת להתקרב אליו – בדרך הטבע החל הוא להתרחק ממך. אנחנו אנחנו – והם הם.
____________
"אמשלום" הגיבה:
____________
הערה לא שייכת, אבל חשובה מאוד:
"הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב", הוא ביטוי חסר משמעות סמנטית, שנוצר, ככל הנראה, עקב שגיאת העתקה. השגיאה התגלגלה, כפי הנראה, מן הקיצור "הל' בידוע" וכו', שמתאר את הבעיה בהבנת ה"וישקהו" המנוקד שבפרשת וישלח. בכתבי היד נכתב - "הלא בידוע" וכו'. יחי ההבדל הקטן.
[אם איני טועה, כתב על כך ד"ר שלמה נאה.]
________
אבהו השיב:
________
האם יש ראיה לטענה שלאחר פרסום המחזה פקד את היהודים גל של אנטישמיות?
הערה נוקדנית: האנטישמיות היא מחלה שפוקדת את האנטישמי, לא את היהודי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2005 23:28 |
|
| |
Mickey-
I must agree with you concerning the problematicity of condemning specific individuals as anti- Semitic. It is true, of course, that there are reasons for the Jewish turn to moneylending as a profession.
In the Medieval world, the Jews could not own land, they were barred from entering the craft guilds etc. The fact is, though, that however much the Jews may not have been at fault, they held a monopoly on lending money for interest which was forbidden to Catholics in Medieval Europe.
Yes, yes, I know there is the story with R. Joselman of Rosheim who convinced the king that the Jews had a right to charge exorbitant interest rates because they were exorbitantly taxed. The problem is that obviously, you cannot expect ordinary people to understand things in their socio- historical context. Any number of gentiles who were not necessarily particularly bad people must have had the experience of dealing with Jewish moneylenders who seemed like vicious bloodsuckers.
This is truly a sad and very painful discussion and of course, I understand that our forefathers were not at fault. I must agree with you though, that sadly enough, there may have been many instances that gave rise somewhat understandably, to anti- Semitic attitudes in the hearts of many gentiles.
*הוספו רווחים לתועלת הקוראים
תוקן על ידי - עצכח - 17/08/2005 1:13:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 11:52 |
|
| |
I saw the film and I thought Al Pacino suceeded in playing Shylock as a somewhat sympathetic character. As I'm sure most of you know, Shylock has always been played somewhat sympathetically in enlightened countries since the 19th Ce. Personally, I very much identified with Shylock and I was rooting for him to exact his revenge. It seemed to me that all Shylock wanted was to bring about, for once,- venahafokh hu asher yishletu hayehudim heimoh besoneihem. However, I am Jewish, of course, and I have no reason to believe that non-Jews would respond in the same way.
I do not have the impression that the film brought about any significant increase in anti- Semitism.
I have heard it said many times that until the 19th--Ce., audiences in Europe would hoot and jeer at the- Hath not a Jew eyes- speech, apparently viewing the Jew's plea for acceptance and fair play as pathetic and laughable. However, I find it hard to believe that Shakespeare did not intend for the speech to be taken somewhat seriously as a plea for universal human brotherhood. Similarly, I find it hard to believe that Shylock's statements like - you have calld me a dog- are not intended to evoke at least some sympathy.
Of course, there are all the other elements in the play that trade on anti-Semitic stereotypes. We might say that Shakespeare, here, as he does so often, is busy having it both ways. Shakespeare is known as the poet of many-sidedness and in The Merchant of Venice, the playwright plays now the humanist, now the anti-Semite. Perhaps this is what makes the play so satisfying to many people; it lets people indulge in their crude bigotry while also plying them with refined humanistic sentiments.
One might also view the matter somewhat differently. Shakespeare is known as the poet of many-sidedness. The point about the play may be that things are very complicated, too complicated. There is no getting down to the rights and wrongs of the situation here. Yes, Shylock has been much put upon and that makes his subsequent mean-spirited, murderously vicious behavior somewhat understandable- but does that make it right? On the other hand, don't the Christians in the story display boundless contempt for him and don't they wreak a terrible vengeance upon him?
Looking at Shylock again, though, doesn't he display a hostile, mocking attitude to Christianity (the swine your prophet the Nazirite conjured the devil into...) and Christians (Christian fools with varnished faces...) Isn't he rather too attached to his money (more than to his daughter)? It is all just too complicated, too intertwined and interwoven. It seems like this endless dance of resentment in which each side is constantly responding to the perceived and perhaps, often real depradations of the other. It seems too difficult to figure out who started at this point and perhaps it doesn't matter. Perhaps, in this play, Shakespeare is pointing up a certain tragic, many-sided reality which makes ultimate moral judgment very difficult, if not impossible.
I know it is terrible to say this- but in line with what Mickey was saying above about understanding individual anti-Semites and my agreement with him (above), I find myself wondering whether the situation that existed between individual anti- semites and individual Jews did not, often enough, reflect this tragic many-sidedness..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 08:47 |
|
| |
rabotai
I went back to the beginning of the eshkol and I saw that I had not read through thoroughly what Rav Tzair and Mickey were saying there- Now that I have, in fact, paid attention to what they said at the beginning of the eshkol, I realize that I have added nothing with my two messages here.
I would like to apologize for wasting everyone's time with idle repetitions. The lesson is- Make sure you read and understand before you respond.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 11:32 |
|
| |
בהקשר דומה,
עוד יוצר אנגלי שלקח יצירה אנטישמית ושכלל אותה לקראת שיא (ועוד אחד שניסו לסנגר עליו שהוא לא באמת התכוון) - ג'פרי צ'וסר, ב'סיפורי קנטרברי'.
ראו מאמר יפהפה כאן:
http://nativ.cc/September2002/eliot.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 11:39 |
|
| |
Hapiratuni-
There is also- Christopher Marlowe's - The Jew of Malta- There are many who believe that Shakespeare's - The Merchant of Venice is to some extent derived from Marlowe's anti- Semitic play. Does Marlowe have defenders as well?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2005 05:12 |
|
| |
טענה רווחת היא ששייקספיר האנגלי לא פגש מעודו ביהודי.
ובמחזה "הסוחר מונציה" מנסה הוא לצייר את היהודי עליו סיפרו לו בילדותו.
לא שאם הוא היה מכיר יהודים הוא היה כותב אחרת. אך אם עובדה זו נכונה הרי מוכח שאת הנוצרים חינכו על שנאת ישראל אפילו כענין תיאורטי בלבד.
תוקן על ידי - כפשוטו - 30/08/2005 5:12:04
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2005 09:46 |
|
| |
.
כפשוטו
דבריך כבר נכתבו לפני כ-8 חודשים על ידי חבצלת והממשיכים אחריה - ראה בדף הקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2005 20:53 |
|
| |
MDABRAHAM
למיטב הבנתי את דבריך, אין לייחס אשמה להיטלר וחבר מרעיו, שהרי שנאתם ליהודים נזונה מחינוך לקוי.
|
|
|
|
|
