התורה מגלה התנגדות מוחלטת לע"ז - החל מעשרת הדברות " לא יהיה לך אל' אחרים על פני" וכלה בהתקפות ואיומים חסרי תקדים לאורך כל התורה על עבודת אל' אחרים . גם הרמב"ם במורה נבוכים כותב כי רק על עבודה זרה מופיע הביטוי " שנא ה' אל' " .
למה התורה אינה מתיחסת לאתיאיזם ? . האם אין איסור בתורה לאתיאיזם ? .
אני מבקש לא לחרוג בתשובות מההנחות הבסיסיות כי התורה כולה נמסרה לנו ע"י משה מפי הגבורה. ושהתורה נצחית ורלוונטית לעולם.
נשלח ב-28/1/2005 14:07
יש דברים שהם בגדר "מטא-תורה", הנחות יסוד שאין טעם לקרוא את הספר בלעדיהן. תורה שתחילה במלים "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ" לא יכולה לאסור את אי-האמונה בא-ל, מהסיבה הפשוטה שבעיני מי שאינו מאמין בו אין לאיסור כל משמעות. באותה מדה, התורה גם לא טורחת לאסור, נניח, על האמונה שהמציאות כולה היא תעתוע דמיון שנוצר על ידי המכונות המשוכללות של ה-"מטריקס".
נשלח ב-28/1/2005 14:26
יש מחלוקת אם יש מצוה להאמין בה' . לשיטה שיש מצוה להאמין בה' אז במצוה זו כתוב שאסור להיות אתאיסט.לשיטה החולקת ההסבר הוא כדברי גו"ג.
אמנם השקפה אתאיסטית לא היתה נפוצה בתקופה ההיא אז אולי לא היה צורך להלחם נגדה .
הדרשנים אומרים שאתאיזם הוא כל כך טיפשי שלא ראו צורך לאסור אותו ואף אחד מהחכמים הקדמונים לא חשב כך.
נשלח ב-28/1/2005 14:37
התמיהה לגבי העדר יחס של התורה ל'אתאיזם', נובע מניסיון לקרוא את התורה במשקפיים הפסיכולוגיים של בני אדם החיים אלפי שנים לאחר תקופת כתיבתה.
דא עקא, ההנחות הפסיכולוגיות של האנושות משתנות עם הזמן.
בתקופת כתיבת התורה, הנחת מוצא הייתה שהעולם מונהג ע"י כוחות על טבעיים אלו או אחרים. המרד של התורה התבטא בכך שהיא קראה לתפיסה מונותאיסטית, כנראה חדשנית, על רקע התפיסה המקובלת יותר (שאף המשיכה להיות מקובלת מאות ואלפי שנים לאחר מכן) של ריבוי כוחות על טבעיים הפועלים על המציאות. אף אחד לא הניח ולא היה מסוגל פסיכולוגית להניח אתאיזם מוחלט.
אדרבה, גם בתקופות מאוחרות יותר קשה למצוא טיעונים ענייניים בעד ונגד האתאיזם. האם הראשונים עסקו באתאיזם?
אם ניקח דוגמא הפוכה, הרי שתמיהתך דומה לשאלה מדוע אין בתיאולוגיה המודרנית התייחסות לשאלת השדים והרוחות. פשוט, בגלל ששדים ורוחות אינם מהווים הסבר פסיכולוגי למציאות בעיני הפילוסוף המודרני והתרבות שלו.
אגב, חוקרי שונים סבורים שבתקופות קדומות יותר לתורה, בני האדם כלל לא היו מודעים ליכולת שלהם לרצות או להחליט וראו כל פעולה של עצמם בגזרית האלים (כפי שניתן לראות עדין אצל הומרוס למשל). ההנחה שיש לאם רצון שמשפיע על מעשיו היא פרי תקופה מאוחרת יותר.
השאלה שכן יש לה מקום לאור התורה היא השאלה איך היתה מתייחסת התורה לו נכתבה כיום לאתאיזם - ואת זה שואלת ושאלה ההגות היהודית בעת החדשה.
(להרחבה כדאי לך לעיין בספר של פרופ' אלגום מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן שיצא במסגרת האונ' המשודרת 'מבוא לפסיכולוגיה' דומני שהיה שמו).
שבת שלום
נשלח ב-28/1/2005 15:01
"בראשית ברא א' את השמים ואת הארץ ", עדיין לא נוגד את האתיאיזם . אתיאיסט יכול להאמין שהעולם נברא ע"י אל' אולם אין הוא רוצה מאיתנו כלום,
אינני יודע על מצוה להאמין בדת ה' . המצוות שמונה הרמב"ם בנושא האמונה הם המצווה לדעת את ה' . המצוה לאהוב את ה' והמצוה לירא ממנו. עדין לא מצאתי מצוה להאמין כי הוא רוצה מאיתנו לקיים מצוותיו. או יותר נכון יתכן שהוא רק אומר לנו שמי שיקיים מצוותיו יקבל שכר, אולם מי שרוצה להיות הומניסט אתיאיסט - לבריאות!
אולם השאלה היא יותר בתחום ההתיחסות או חוסר התיחסות התורה לאתאיזם לעומת ההתנפלות הרבתי על אל' אחרים.
הטענה כי בזמן מתן תורה לא היה האתאיזם קיים או כמעט קיים - נוגדת את התנאי שהצבתי בתחילת האשכול כי אני מניח שהתורה אלוהית ורלוונטית לתמיד גם לימינו.
תוקן על ידי - talmid - 28/01/2005 15:04:57
נשלח ב-28/1/2005 15:25
א-תאיזם = אין א-ל. א-ל שקיים אך 'לא רוצה מאיתנו כלום' זו כבר השקפה אחרת.
אגב, אני ממש לא בטוח שהרמב"ם, עליו אתה מנסה להסתמך, לא היה מקמט את מצחו לשמע ייחוסך לו אמונה בא-ל ש'רוצה מאיתנו' משהו.
איני חושב שהטענה שבני אדם בתקופת התורה, שכידוע דיברה בלשונם, היו בעלי תפיסת עולם פסיכולוגית שונה לחלוטין מאשר האדם המודרני גורעת במשהו משאלת נצחיותה או מקורה.
האם מי שסבור שהשמש אינה יוצאת על הארץ אלא עומדת במקומה, או שהקב"ה לא נותן באדם 'לב כם ונבון' אלא דוקא שכל - כופר במקור התורה ונצחיותה?
נשלח ב-28/1/2005 16:08
ממללא
האם אתה סבור שאתיאיסט אינו יכל לחיות בשלום עם ההנחה שהעולם נברא ? אם אין הבורא דורש ממנו משהו?
האם כל האזהרות והאיומים המפורטים בתורה שלא נעיז לעבוד אלילים רלוונטים לימינו ?. האם יש בכלל טעם להזהיר אותנו היום לא לעבוד אלילים ?. ( ואיני מתכוון לאיסור פיאות נכריות מהודו).
ודאי שיש מצוות רבות בתורה שלא שייכות היום ( עבדים, קרבנות,ועוד ). אולם אני תוהה על העדר התיחסות לאתאיזם.אלא אם כן נניח שהתורה אוסרת עבודת אלילים , אומרת לנו כי ההולך בדרכיה יהנה מחיים טובים יותר " ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע , ובחרת בחיים " (ראה אבן עזרא ), אולם אינה שוללת מהאדם את הלגיטימיות לבחור לעצמו את דרכו בחייו .
נשלח ב-28/1/2005 21:38
תלמיד, אם אתה לא יודע מה זה אתאיזם אתה לא צריך להפגין את בורותך כאן.
בתנ"ך יש מושג של "אני עשיתיני" המדבר במי שמאמין שברא את עצמו.
נשלח ב-29/1/2005 19:07
תלמיד ידידי,
אתה מערבב מין בשאינו מינו. אתיאזם הוא, כלשונו של אכן שושן "כפירה בא-להים, הכחשת מציאותו של בורא עולם".
לענ"ד, תפיסה כזו לא הייתה אפשרית כלל בתודעה של אדם החי בתקופת המקרא, וממילא, לא סיכנה את העם היהודי והתורה לא התייחסה אליה כלל בבחינת דבר שלא בא לעולם.
אמונה בקיום בורא לעולם אשר אינו מצוה מברואיו ללכת בדרך זו או אחרת, אינה אתאיזם באשר היא מניחה קיום א-ל. עמדות כאלו קיימות בדגשים שונים (למשל תנועת הדאיזם שפרחה באירופה בתחילת העת החדשה או מושג האלוהות של חלק מהפילוסופים היווניים). עמדה כזו לענ"ד בהחלט קיימת כבר במקרא שיוצא נגדה. כך למשל, טענת אברהם "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" מעידה לדעתי על קיום טענה כזו באקלים האמוני בזמנו (ויש עוד דוגמאות רבות הנשללות בתורה:"והלכתם עמי בקרי", "מדוע דרך רשעים צלחה?" ועוד אמירות מניחות כביכול תפיסה של א-ל שאינו מתערב, מה שאתה מכנה בטעות כאתאיזם).
לגבי דבריך על עבודת האלילים, הריני מזמינך לבקר בבניין משרדים מרכזי ב'סיטי' של גוש דן ולחזות באנשי עסקים הודיים החיים בישראל, ואשר מדי יום בשעה קבועה עוצרים את עבודתם ומתחילים בטקס תפילה והשתחוויה לפסל. פולחנים כאלו עדיין קיימים ונוהים אחריהם מליארדי בני אדם (ואיני ניכנס כלל לשאלת הנצרות כע"ז, או ע"ז כמושג תרבותי, ואכמ"ל). דומני שהספדת את העבודה הזרה קצת מוקדם מדי.
נשלח ב-29/1/2005 22:43
ממללא
כמדומני שההגדרה של אבן שושן שאתאיסט הוא מי שאינו מאמין בבורא עולם אינה מדויקת. ההגדרה המדוייקת של אתאיסט (למשל מילון וובסטר) היא מי שאינו מאמין בקיומו של אלו' .
בורא עולם אין משמעותו אלוה' במובן של- מצווה,של- מי שאנו עובדים, של מי שמנהיג את העולם , של מי שאנו מתפללים אליו. לדעתי האתאיסט יכול לחיות בשלום עם עולם נברא.
השאלה " למה דרך רשעים צלחה ", אינה בתורה אלא בספרי המחשבה שבתנ"ך .
ידוע לי כי אנשים חכמים ומשכילים מצויים בין עובדי אלילים , אולם לדעתי הדבר קשור באפיונים חברתיים סוציולוגיים ולא מתוך בחינה והכרה - ואין סיכוי שאדם מרצונו החופשי יתחיל מחר בבוקר לסגוד לבודה.
עכ"פ התורה מרבה להתיחס לעבודת אלילים ולא אוסרת במפורש אתאיזם.
נשלח ב-30/1/2005 08:53
ומה יחס התורה לדאיזם?
מעיון בפורום ניתן להסיק שהוא די חיובי.
נשלח ב-30/1/2005 09:11
אני רוצה לחדד את הנושא הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית.
התורה מתייחסת לע"ז במונחים של קינאה , כביכול . " לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי ה' אל' קל קנא ונוקם " " כי לא תשתחוה לקל אחר כי ה' קנא שמו קל קנא הוא " יקניאוהו בזרים " " הם קנאוני בלא אל" ועוד רבים. מה א"כ יחס התורה לאתיאיסט שאינו מאמין באל' אחרים? , אמנם המשנה בסנהדרין ובעיקבותיה הרמב"ם כותבים כי מי שאינו מאמין בתורה מן השמים אין לו חלק לעולם הבא . ברור שהאתאיסט אינו מאמין בתורה וגם לא בעולם הבא, האם לגיטימי לומר איני מאמין ואיני רוצה שכר בעולם הבא ?
השאלה המעשית היא האם יש לראות באתאיזם ע"ז ? האם יהרג ולא יעבור על אתאיזם ? האם יינו של אתאיסט יין נסך ?.
תוקן על ידי - talmid - 30/01/2005 9:14:52
נשלח ב-30/1/2005 09:19
אריק,
מה יחס התורה לא-לוהות מרובת ספירות? מקריאת ספרות קבלית רחבה ביותר ניתן להניח שהוא חיובי.
תלמיד,
האם אנו מיישמים בימינו את דיני ע"ז ביחס לעבודות זרות ודאיות? לדעתי לא. הדוגמאות השוליות שהבאת, אכן מיושמות ע"י יהודים רבים גם כלפי נעדרי אמונה כלשהי.
נשלח ב-30/1/2005 09:30
ממללא,
הדיון שלך כבר התחיל בתשובות הריב"ש. הדיון שלי הוא כנראה חדש יותר .
נשלח ב-30/1/2005 09:36
אריק,
אל תשלה את עצמך. הדיון שלך כבר התחיל בהתנגדות לפילוסופיה היהודית ביה"ב .
נשלח ב-30/1/2005 10:02
תלמיד-
אם אתה מניח כהנחת יסוד את נצחיות התורה ואתה מחפש איסור אתאיזם איך אמרת ש"ודאי שיש מצוות רבות בתורה שלא שייכות היום"?
למיטב ידיעתי(נדמה לי בשם הרב קוק) המשיכה לעבודת אלילים מגיעה במצב שכוחות החיים מתחזקים וזה בא ביחד עם נבואה. אז זה שייך גם היום אם יתחדש המצב הזה.
תוכל להסביר שאתאיזם זה לא טעות מסתברת והיא נוצרה בעולם רק בגלל מצב של בעיטה מסוימת באמונה הדלה שמוכרים.
זה לא אופציה . עבודת אלילים זו טעות שמסתברת- כמו שהרמב"ם מסביר את ראשוני עובדי האלילים.