ספר חמדת הימים/חג ט"ו בשבט - שבתאי?

לכולם,

הרבה גדולים (יותר מהחיי"א) השתמשו בחמדת ימים, אצטט רק מען מן המפורסמים שביניהם

שער המלך
יסוד ושורש העבודה (אף עודד את הלימדו בו)
חתם סופר

באופן עקרוני, הוברר מאה אחוז שנתן העזתי לא חיבר את החמדת ימים, ואף לגבי הפיוטים שבחמדת ימים ספק גדול אם הוא חיברם, ויעב"ץ ואחרים לא נתנו אף הוכחה אחת (אפילו קלושה, חוץ מן הפיוטים) להוכיח שנתן הוא המחבר (אף שטען שיש בו שבתאות, אבל משבתאות עד לנתן הדרך רחוקה מאוד כמובן).

ואינני אומר שאי אפשר למצוא רמזים שבתאיים בספר, כשם שאפשר למצוא בהרבה ספרים אחרים, שכל ישראל לומדים בהם, ואין רצוני לפרט את שמותיהם.
ובקשר לסיפור על ר' אלעזר רוקח,

הסיפור מצוי בשבחי בעל שם טוב, וידוע שהסיפור כמו שהוא אינו יכול להיות אמת, שכן לפי הסיפור אמר בעש"ט שעדיין לא נקרא שם לספר, ובשנות תצ"ה-תצ"ז כבר נדפסו כל החלקים באיזמיר בידי רי"י אלגאזי, ועצם הסיפור מעורר חשד.

באופן עקרוני ניתן לומר, שהחסידים לא למדו בספר כדי למעט חשדנות שבתאות, ולכן לא נדפס הספר בפולין אחר התפשטות החסידות. מצד אחר מפורסם הסיפור (הובא בדברי יחזקאל החדש) שסיפר האדמו"ר משינאווא זצ"ל שחכם גדול שאינו מפרש את שמו מפני הכבוד (שמעתי שהכוונה לחיד"א, יערי לא ידע את זאת) באיטליה שחיבר הרבה ספרים תיקן את נשמתו של בעל חמדת ימים, וכבר הותר הלימוד בו.

ומכל מקום כפי שציינתי למעלה, לא נמנע החתם סופר מלצטט ממנו (כמדומה לי שזה בחתם סופר על התורה מהדורת רי"נ שטערן פרשת ויצא או וישלח).

אגב, המבוא של הרב צוריאל לחמדת ימים מהדורתו, אינו כתוב בדרך מדעית כלל, וחבל שלא עשה עבודה שלימה, ויש בדבריו הרבה תמיהות וסתירות, ואכמ"ל.

ובקשר לרבי עקיבא
האדמו"ר מסאטמר זצ"ל היה רגיל לומר כן על גדולי הדור שנתפסו לציונות, ובאמת זה כבר כתוב בספרים קדמונים, שבאין לפסול אדם צדיק בשביל טעות אחת, והדברים ארוכים ורחבים ואין מקומם בפורום מוגבל

תוקן על ידי - נתן_העזתי - 01/02/2005 17:01:56

אז ככה:

נתן העזתי (לא הניק..., והניק איני מכיר) הי' גאון עצום בהלכה ובקבלה, ופיתוחיו בקבלה הם גאוניים בלי ספק ואף נעדרים קבלה שבתאית. ואם לא הי' מסתבך, הי' נחשב בין שורה הראשונה של מקובלים מפרשי אר"י כמו דרירה, הרמ"ז, הרמח"ל וכיו"ב (בניגוד לשבתי עצמו שאין שום הוכחה על כשרונות מזהירים מלבד כאריזמה מיוחדת)

התנגדות ר' אלעזר רוקח מבואר בשבירת לוחות האוון "וכן שמענו וידענו בבירור שהרב החסיד כמהור"ר אלעזר מברוד שהיה סוף ימיו אב"ד בק"ק אמשטרדם ומשם נסע לארה"ק היה לו מריבה וקטטה עם בני צפת על עסק חמדת הימים שהיה משוקץ ומתועב בעיני החסיד הנ"ל ז"ל וזה מתקשר עם הסיפור בשבחי הבעש"ט, שהפרטים לא מדוייקים אך יש בו אמת גרעיני.

ואחרי שאני עמדתי על הקשר ביניהם מצאתי שחוקרים מסויימים עמד על כך ופירוש יפה יפה.

לפועל ברוב חוגי החסידות הפסר נפסל. ויש מעטים שלא.

עיקר בעיית הספר, לדעת, הוא שהמחבר הי' זייפן, המציא ממוחו הקודח שיש לו 'מורי' שרובם הם העתקות מספרים אחרים, והכל בדיה. יש לפעמים שמחברים ממציאים דמיות בדיוניות שהם מחלום מהתגלות וכיו"ב, והחומר הוא ממוחם, אז לפחות מדובק במקוריות מסוימת, אך כאן מדובר בפליגיאט, רוב הדברים בספר גם כשהוא אומרו בשם עצמו ובשם עצמו, הם העתקות בשילוב סגנונו המליצי.

הספר ששם מביא רח"וו דברי אבוליעפיה הוא בח"ד של שער הקדושה (ולא עץ חיים) ונדפס ע"י מכון 'אהבת שלום' ב'כתבים חדשים'. ומעניין שאבולעפיה הי' נגד מושג 'עשר הספירות' של הקבלה הספרדית והזהרית, שהאשימו אותו בנצרות!

בכלל קשה להבין, הדברים הקשים שהטיח הרשבא (לא הניק... של הניק אני מבין) נגד אבולעפיה

מסתברא,

אז ככה:

נתן העזתי (לא הניק..., והניק איני מכיר) הי' גאון עצום בהלכה ובקבלה, ופיתוחיו בקבלה הם גאוניים בלי ספק ואף נעדרים קבלה שבתאית. ואם לא הי' מסתבך, הי' נחשב בין שורה הראשונה של מקובלים מפרשי אר"י כמו דרירה, הרמ"ז, הרמח"ל וכיו"ב (בניגוד לשבתי עצמו שאין שום הוכחה על כשרונות מזהירים מלבד כאריזמה מיוחדת)

זו מנין לך? כלום ראית כתביו של נתן עד שאתה יודע לומר מתוך בטחון שהיה גאון עצום בהלכה ובקבלה, ופיתוחיו בקבלה הם גאוניים בלי ספק?

התנגדות ר' אלעזר רוקח מבואר בשבירת לוחות האוון "וכן שמענו וידענו בבירור שהרב החסיד כמהור"ר אלעזר מברוד שהיה סוף ימיו אב"ד בק"ק אמשטרדם ומשם נסע לארה"ק היה לו מריבה וקטטה עם בני צפת על עסק חמדת הימים שהיה משוקץ ומתועב בעיני החסיד הנ"ל ז"ל וזה מתקשר עם הסיפור בשבחי הבעש"ט, שהפרטים לא מדוייקים אך יש בו אמת גרעיני. ואחרי שאני עמדתי על הקשר ביניהם מצאתי שחוקרים מסויימים עמד על כך ופירוש יפה יפה.

בסדר, בכל אופן אני אבדוק. ואני מוצא לנכון לציין, שלדעתי לא ראה עמדין את הספר מימיו, והוא עצמו אומר שראה את הספר בהבטה בעלמא, ואין בו בורה אחת שאין מינות ש"צ, אי אפשר שהגאון ראה את החמדת ימים שיש בו דפים על דפים שאין בהם שבתאות, אלא מישהוא הראה לו ספר אחר ואמרו לו שהוא חמדת ימים ומכאן הטעות הגדולה ואכמ"ל

לפועל ברוב חוגי החסידות הפסר נפסל. ויש מעטים שלא.

נפסל - לפי שאין הספר מצוי, וכמו שציינתי, שנדפסו בזאלקאווא בראשית המאה הששית לאלף זה כמה פעמים, ואחר התפשטות החסידות לא נדפס שם עד היום הזה (ואף באותן מהדורות יש הרבה שינויים, ושם הספר הספר הוחלף מחמדת ימים לחמדת הימים ובשם זה הכירוהו כל חכמי אשכנז).

עיקר בעיית הספר, לדעת, הוא שהמחבר הי' זייפן, המציא ממוחו הקודח שיש לו 'מורי' שרובם הם העתקות מספרים אחרים, והכל בדיה. יש לפעמים שמחברים ממציאים דמיות בדיוניות שהם מחלום מהתגלות וכיו"ב, והחומר הוא ממוחם, אז לפחות מדובק במקוריות מסוימת, אך כאן מדובר בפליגיאט, רוב הדברים בספר גם כשהוא אומרו בשם עצמו ובשם עצמו, הם העתקות בשילוב סגנונו המליצי.

קביעה זו בטעות יסדוה, ואף על גב שתשבי ואחרם דוגלים בה, אני מצאתי הרבה דברים שחמדת ימים הוא הראשון, ומי הגיד להם שיש כאן 'מורה' מזויף? מן הספר עולה שהיתה למחבר התיידדות עם הרבה גדולי זמנו, וכי יש לך אדם גדול שאין לו מורה? אשמח אם תמציא לי שלש ראיות הגונות שהמורה שבחמדת ימים לא היה ולא נברא, (מאמרו של פוגל עיינתי בו ואין בו הרבה מן החידוש, מה שיש בו הוא ציונים למאמרים).

הספר ששם מביא רח"וו דברי אבוליעפיה הוא בח"ד של שער הקדושה (ולא עץ חיים) ונדפס ע"י מכון 'אהבת שלום' ב'כתבים חדשים'. ומעניין שאבולעפיה הי' נגד מושג 'עשר הספירות' של הקבלה הספרדית והזהרית, שהאשימו אותו בנצרות!

בכלל קשה להבין, הדברים הקשים שהטיח הרשבא (לא הניק... של הניק אני מבין) נגד אבולעפיה

אם תסביר יותר - אכיר לך טובה

נתן, כפי הנראה שאמנם הי' לך תיקון

כמדומני שמסתברא מכוון למה שמביא החמדת [ה]ימים בשם מורו, ומוצאים אנו אותו בספר דברי חכמים לר' יהודה ליב פוחוויצער.

לא מסתברא חידש את זה שנתן העזתי הי' מקובל גדול, בר בי רב כתב כן. מעולם לא ידעתי אני שאמנם הי', גם צ"ע על מקורו של בר בי רב, זה שביצע מופתים נפלאים, לא עושהו מקובל גדול, כי אם בעל מופת. לדידי לא ברור כלל שאמנם הי' תלמיד חכם. היעב"ץ כותב אודותיו כעם הארץ.

אז ככה:

1)כן, ראיתי מכתביו שבדפוס ושבכת"י, והוא גאון, נקודה. (ואף ספרים המשותתים על ספריו). מה כה מופרך?

2)לא הבנתי, מה הכוונה שמצאת שהוא הקודם, וכי בקי אתה בכל כתבי הדרוש שבתקופת החמד"י? אני מצאתי הרבה מאד קטעים נוספים של חמד"י שמייחסו למורו, וזה שקר ממש, זה לקוח ממחברים ממחברים שונים, ויש לי רשימה גדולה מאד מזה!!!. ובינתיים חזקה אם אני מוצא משהו מחמדת ימים הרי אחרי זמן מה אני מוצא אותו בספר דרוש נדחה. כל מה שכתב על חברים הכל עורבא פרח.

כל מה שמזכיר שראה באשכנז הכל לקוח מספרי מוסר אשכנזיים. וזה בדוק ומוכח.