ספר חמדת הימים/חג ט"ו בשבט - שבתאי?

ושוב, ציטטות והערות...

כן, ראיתי מכתביו שבדפוס ושבכת"י, והוא גאון, נקודה. (ואף ספרים המשותתים על ספריו). מה כה מופרך?

אם סברא היא נקבלה; ואם לדין - יש תשובה. תוכל להמציא לי שם של לפחות ספר אחד שבעלותו של נתן עליו? בביהמ"ל בניו יורק יש שבע עשרה ספרים מיוחסים לו, ואולי אחד לו!
2)לא הבנתי, מה הכוונה שמצאת שהוא הקודם, וכי בקי אתה בכל כתבי הדרוש שבתקופת החמד"י? אני מצאתי הרבה מאד קטעים נוספים של חמד"י שמייחסו למורו, וזה שקר ממש, זה לקוח ממחברים ממחברים שונים, ויש לי רשימה גדולה מאד מזה!!!. ובינתיים חזקה אם אני מוצא משהו מחמדת ימים הרי אחרי זמן מה אני מוצא אותו בספר דרוש נדחה. כל מה שכתב על חברים הכל עורבא פרח.

אנא, המצא לי לפחות עשרה דברים מן הרשימה הגדולה שבידך!

1. הרשימה שבחלק שבת אודות זמני זיווג בהסכמת חברים ה"י, איפה המקור?
2. קבלה בשם ריה"ח לומר נשמת בשעת סכנה (מביא דבר זה לפחות פעמיים) איפה המקור?
3. פוחוויצר העתיק מחמדת ימים, יערי בירר את זה היטב בספרונו תעלומת ספר (עמ?).
4. ספירת העומר בחו"ל אחר הסדר?
5. התפילות הרבות, שהן חלק נכבד מן הספר (למעט הפיוטים שהוא מציין בפירוש שמצאם לאחד קדוש, ולא הוא פייטם) מצאת אחד מהם בספרים שקודם לתקופתו?
6. כלום אינך יכול להעלות על דעתך ששמע מחבר זה בשם מורו מה שהמורה ראה בספר? ומה כונתך במלים ספר דרוש נדחה, נדחה ממי?

כל מה שמזכיר שראה באשכנז הכל לקוח מספרי מוסר אשכנזיים. וזה בדוק ומוכח.

לדידך פשיטא לך - לדידי מספקא לי, בספר נשארו הדים עמוקים שאי אפשר להכחישם שהוא אמנם היה באשכנז והכיר כמה ממנהגיהם, ומנין לך שהוא שיקר?

לילה טוב

תוקן על ידי - נתן_העזתי - 02/02/2005 0:45:22

נתן,

אני מביא לך כמה מקורות (שברישומתיי וכמה מהם כבר באו בדפוס) שבהם מתברר בעליל באופן מדעי, ש"מורו" של החמד"י לא הי' ולא נברא, ואין כאן אלא ציטוטים גורפים משל מחברים שונים שעל קטעים מסוימים מחליט להדביק עליו תג של מורי. יותר מה שאני מביא כאן יש שם, אם תעיין ותשווה תראה שמצוין כאן פרסו על חלק מכריע של כרך של שבת ורק הביא ציטוטים הכרחיים, מלבד שיש לי עוד מקורות כהנה וכהנה. (קודם רצית שלשה וכעת עלה לעשר, אז הנה כמה וכמה)

בכלל, גליתי שחלק גדול של הספר "קרבן שבת" לרבי בצלאל מפרעמיסלא מחברו של "עמודיה שבעה"- שנדפס לראשונה דיהרנפורט תנ"א (ארבעים שנה לפני הדפסת חמדת ימים) , עשה את דרכו לתוך חמדת ימים בכרך של שבת, ופרקים שלימים שבחמד"י אינם אלא ציטוטים נרחבים משם.

1) ראה בפרק ג' בפרק אודות ערוב ערב שבת עמ' כו, ג (בדפוס קושטא מצוין הדף - כא, בטעות) קטע המתחיל ועוד, שהכל לקוח מדברי הקרבן שבת פרק יא ש"בו יתבאר עירובין ותחומין".

ואף המבואר בחמדת ימים (בדף כז א) בשם מורו - משם הוא:

" וזהו ג"כ טעם שמודיעים לגר איסור תחום שבת כי אחרי צאתו מכלל החיצונים אל הקודש פנימה יאותה לנו להודיע תחום שבת לבלתי יאחוז כצפורים האחוזות בפח המוקש כאשר בתחילה ."ורמז זה פי' מורי זלה"ה" במעשה דאלישע בן אבויה שא"ל לר"מ חזור לך א"ל למה א"ל כאן תחום שבת א"ל מנין את ידע מטלפי סוסי שכבר הלך אלפים אמה א"ל וכל הדא חכמתא אית ביך ולית את חוזר בך וכו' כי מצא ר"מ להשיגו כי אחר שהזהירו שלא להיכנס בגבול הרשעה א"כ מדוע אתה מקשה עורף לשוב אל ה' ".

ודבר זה מחידושיו של בעל קרבן שבת:

" וזהו ג"כ לדעתי סוד שהיו מודיעין לגר איסור תחום שבת ...כי אחר שיצא מכלל החיצונים לקדושה אין ראוי לו לצאת חוץ לתחום ולהכניס נפשו שם כמתחילה. וזהו ג"כ סוד אלישע בן אבויה בגמ' דחגיגה שהלך ר"מ אחריו ושיער אלישע בעקבות סוסיו תחום שבת ואמר לר"מ חזור ע"כ תחום שבת וא"ל לר"מ אף אתה חזור בך וכו' וקשה מאי אף אתה חזור שהרי החזרתם אינם שווים שחזרת ר"מ שלא יצא חוץ לתחום וחזרה שאמר ר"מ לאחר הי' כוונתו לאחר הי' כוונתו שיחזור למוטב. ועם מה שכתבתי יובן כי אחרי שיציאה מן התחום הוא גורם ליכנס לטומאה ולכן ששמע ר"מ שאחר הזהירו על זה וא"ל א"כ אחרי שנפשך יודעת שאין להכניס בטומאה אף אתה חזור לקדושה. דברי החמ"י הם איפוא כמעט העתק מדוייק של הקרב"ש רק שהוסיף כמה מליצות אופיינית לחמדת ימים ("יאחוז כרים האחוזות בפח המוקש" וכיו"ב) כאשר פירוש אחד הוא מביא בסתם ופירוש אחר מייחס למורו!

2)גם פרק ה' שבחמדת ימים ברובו לקוח מספר קרבן שבת פרק יב סוד תוספות שבת ואף שם פירוש אחד מייחס למורו למרות שכל הפרק לקוח משם. בחמד"י עמ' ל"ו ד' כותב:

"ומורי ז"ל הי' אומר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אשר חכמים הגידו כי בימי המעשה מתקרב השי"ן של שבת אל אותיות ק"ר באלפא ביתא ונעשה שקר ובשבת מתחב[ר] לאמ[ת] והסוד אם תשיב משב[ת] ר"ת אמת ועל זה נאמר אימתי ראוי שתצמח האמת דהיינו שביתת השבת בעת שמזל צדק משמים נשקף וכ"כ למה מפני שע"י כך גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה לפי כל המזלות האלה המה מורים על כל הרעות רעב הבא לעולם...".

ובקרבן שבת בפרק האמור, עמ' ס' ב מביא הענין של קירוב השי"ן בחול לאותיות ק"ר ובשבת מתחבר לאמת מהזהר. והראשי תיבות אם תשוב משבת רגליך - אמת, מביא בשם מגלה עמוקות. ועל כך מוסיף:

"ונ"ל שזה שא[מר] הכתוב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ר"ל אימתי הוא ראוי שתצמיח האמת דהיינו שיתחיל השבית[ה] של שבת בע"ש ולמחרתו שעי"ז תצמח האמת בעולם במן שמזל צדק משמים נשקף....וא[ם] ת[אמר] כ"כ למה, ואומר הכתוב גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבול[ה] ור"ל לפי שהמזלות האלה הם מורים על כל הרעות והרעב בא לעולם....

וכמו"כ המבואר בחמד"י פ"ב עמ' טו, בד"ה וכתב אודות השחזת הסכין - הוא מקרב"ש פ"א ס"ז. והמבואר שם ג' עמ' כא, א קציצת הצפרנים לקוח מקרב"ש פרק ה סי' ב. והמבואר שם בעמ' כד, א ואילך - הוא בקרב"ש פו סימן ה. והמבואר בפ"ג עמ' כו, ג (בדפוס קושטא נדפס בטעות דף כא) בקטע המתחיל וזה טעם ר"י בר אלעי - הוא בקרב"ש סימן ה. ועוד רבים. ....".


[לדוגמא: במק"א הוא מצטט רעיון ממורו והוא ציטוט כמעט מילולי של ספר "הנותן אמרי שפר" לר' אליהו אבן חיים, הנודע בקיצור כראנ"ח, שנדפס כבר בוינציה ש"צ. הכוונה לדבריו בח"ג שבועות פ"ב הלקוחים מדברי "אמרי שפר" אמור, ואף שם חלק חלק מצטט כדבר עצמו וקטע אחד: "ומורי זלה"ה שנה לי" מייחס למורו]


3)דוגמא מובהקת ומפליאה היא תיאורו של המחבר על ביקורו באשכנז ודברי תוכחה שהשמיע שם, ואינם אלא דברי ה"דברי חכמים" עצמו! בפט"ו, עונש מחללי שבת עמ' צג, ד מתאר החמד"י: "כאשר פשתה המספחת איסור מקח וממכר אשר הותר להם לרבים ממוכרי יין והשכר למכור לגויים יין בשבת בבית או אף חוץ לבית ועוברים בפרהסיא על איסור מקח וממכר ואיסור מדידה וחשבונות ובהיותי בערי אשכנז ראיתי שערוריה בענין הזה הרבה מאד לשוכרי האורנדות עיירות וכפרים מהמלכים והשרים ומוכרים לגויים בשבת ואנכי דרשתי על זה בקהל רבכיד ה' הטובה עלי ופי מלא תוכחות כי היו רשעים ערומים כי שמעתי באומרים לי כי מוכרחים בכך מפני שפרנסתם תלויה בזה. אז אמרתי אליהם אוי לאזניים שכך שומעות....שיתו לבכם אשר חכמים הגידו כי כשרצה הקב"ה ליתן התורה לעשו לא רצו לקבל התורה משום דכתוב בה לא תרצח ומחייתו תלויה בו ועל חרבך תחיה וכו' א"כ איפה איככה יהיה לאדם מישראל היתר לחלל שבת משום מחייתו הלא אם היה היתר לעבור על דבר שמחייתו תלויה בו היה מקבל עשיו התורה ולא היה נזהר באותו הלאו...ומה גם פרוטה הנרווחת בשבת להם יאבד כל ממונם בא זה ואיבד רת זה מפני עון חילול ת והן כי לא יצליח כנודע מספרי הקדמונים כי ביום השבת הנהגת העולם הוא ע"י כוכב שבתאי והוא מחייב חורבן ושממה והמלאכות שיעשו ביומו לא יצליחו וכן אמרו בפיוטי הראשונים והצמיחה איננה מעלה ואמרו כי אף אשראמר בשבת להיעשות בחול מזל היום מחייב לבלתי יצליח....ואין ספק שהשמדות והחרבנות שהיה במלכות פולין היה על עון חילול שבתות שהיה שם..."

והנה דברים אלו כמעט כלשונם מופיעים בספר "דברי חכמים" (נדפס לראשונה המבורג, שנת תנ"ב) שער השבת פי"ד (מהדורת ירושלים תשל"ו עמ' פט) מדברי עצמו: "אין חילול שבת בפרהסיא גדול מזה והם אותם המוכרים משקים לגויים בשבת בביתם או אף חוץ לביתם ע"י עצמם כאשר נוהגים בזה היתר בכמה קהילות וישובים...והמתנצלים לומר שמוכרחים לחלל שבת משום שפרנסתם תלויה בזה כגון שוכרי האורנדו"ת עיירות וכפרים מהמלכים ושרים...וישים לבו מ"ש חז"ל שרצה הקב"ה ליתן התורה לעשיו ולא רצה לל משום שכתיב בה לא תרצח ומחייתו תלויה בו.ואלו הי' היתר לעבוד על מה שמחייתו תלויה בו היה מקבל עשו התורה ולא היה נזהר באותו לאו...גם באנו להודיע להבהולים על ממונם לחלל שבת בשביל ממון שאותו ירויח לא יצליח בידו כמ"ש בספר עיקרים שביום השבת הנהגת העולם הוא ע"י כוכב שבתאי והוא לשון חורבן ושממה וכל המלאכות שיעשו ביומו לא יצליחו וכ"כ בזמירות רש"ל וז"ל והצמיחה אינו עולה ... ובזרע ברך בהקדמה תולה ההריגות והחורבן שהיה במלכות פולין בכמה חטאים וא' מהם הוא על חילו שבתות". הרי שדבריו הם העתק ה"דברי חכמים", אך מתארו כדברי תוכחתו באשכנז!

הדברי חכמים מציין למקורו בזרע ברך ואכן שם הם הדברים, וכי הדברי חכמים לקחו מחמד"י????!!!!

4) טעם שהחמדת ימים מביא בשם מורו אינו אלא דברי ה"קרבן שבת" עצמו: ""ומורי ז"ל' היה אומר שטעם ב' מקרא הוא נגד ללחם משנה שירד לישראל בכל ע"ש כמ"ש ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה וסמוכות שלו ממ"ש התוספות והרא"ש פ"ק דברכות דף ה' הביאו מדרש ספרי שצוה ר[בי] את בניו אל תאכל לח"ם בשבת עד שתגמרו את הפרשה שדקדק בלשון הזהב לאמר אל תאכלו לחם לרמוז אליהם שקריאה נאמנה זו שנים מקרא הוא נגד לחם משנה כאמרו ומטעם זה המקדים לקרות הפ' שמו"ת בע"ש הרי זה משובח כי כן ילקטו לח"ם משנה הבקר אור יום הו...והן עתה רבים עמי הארץ וגם רבים מתופשי תורה התורה נהגו נהגו לגומרה לכתחילה קודם אכילה בשבת והעלו על רוחתם דמצוה מן המבחר לגומרה קודם אכילה בשבת מטעם מאמר הספרי שציוה רבי את בניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמר את הפרשה ולדידי אין מכאן ראי' שמצוה דוקא בבת אלא שסימן מסר להם שקריאת ב' מקרא הוא כנגד לח"ם כמו שביארנו לעיל דלהכי דייק קאמר אל תאכל לחם בשבת שכשם שנזהרים לאכול לחם משנה בשבת ככה יהיו נזהרים לקרות שנים מקרא ולעולם כי המקדים בע"ש ה"ז משובח דוגמת לח"מ שירד בע"ש הבקר אור" .

והרי הדברים מקבילים ממש לתוכן ולשון ה"קרבן שבת" (מהדורת ווארשא עמ' כה, ב):

"צא ולמד מה שמחולקים הפוסקים באיזהו זמן לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום הביאום הטור והב"י סימן רפ"ה לפי מה שכתוב דרך המוסר הוא דוקא בערב שבת...ששנים מקרא הוא נגד לחם משנה וזה היה בבוקר ולכן המקדים בערב שבת הרי זה משובח...והנה התוס והרא"ש בפרק קמא דברכות דף ה' הביאו מדרש ספרי שציוה רבי את בניו אלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו הפרשה ומזה רצו ללמוד דמצוה מן המובחר לגמור קודם אכילה...אבל אם ידקדק בדברי רבי שאמר אל תאכלו לחם ולא אמר סתם אל תאכלו נראה שכוונתו למה שכתבתי שקריאת שנים מקרא היא נגד לחם משנה עד שתקראו שנים מקרא כי כוונה אחת להם וא"כ אין מזה ראי' שמצוה דוקא בשבת אלא שסימן מסר להם שהלחם משנה הוא נגד הקריאה וכשם שנזהרים לאכול הלחם משנה בשבת ככה נזהרים לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ועולם צריך להקדים".

הרי שהן הקטע שכותב בשם מורו והן הקטע שמיחס לעצמו ("ולדידי") - הם הם כהווייתם דברי הקרבן שבת רק שחמדת ימים שוזר כמה פסוקים ומליצות ומותח את הרעיון היסודי בלי להוסיף בתוכן הענין וכאשר הסגנון המקורי של הספר ממנו לקח הדברים נשאר על כנו.


5) עוד שם בפרק ההוא מאריך החמדת ימים לבאר מדוע כתב בכתבי אריז"ל: "ומטעם האמור תשכיל טעם מה שכתב מהרח"ו ז"ל בשם רבינו האר"י זלה"ה שאין לקרות התרגום בטעמים וכתב שלא נגלה אליו סוד הדבר ואני הולך רכיל ומגלה סוד...". ומאריך לתת טעם על פי קבלה. ואני הולך רכיל ומגלה סוד שכל הטעם לקוח תוך שינויים קלים מקרבן שבת פ"ה ה' , ואף הביטוי "אני הולך רגיל ומגלה סוד" - לקוח משם: "ובזה תבין מ"ש רבינו האר"י שאין לקרות התרגום בטעמים וכ' מהרח"ו שרבו האר"י לא גילה לו סוד זה ואני הולך רכיל מגלה סוד לפע"ד...".


על יחסם של החסידים לספר.

לא, לא משום שלא הדפיסו את הספר באיזור אירופקא חדלו חסידים לעיין בספר, אלא בגלל שסרבו לעיין בספר (ולא בגלל הפחד שיחשדו בהם כשבתאיים, הרי מתנגדיהם מחדר הגר"א כולם השתמשו בספר!) לכן לא הדפיסו הספר באירופא, וכפי שביארתי בארוכה במק"א.




מה שכתבתי על אבליעפיא דבריי מופנים לרשב"א.

הרשימה שבחלק שבת אודות זמני זיווג בהסכמת חברים ה"י, איפה המקור?
<אני אחפש בל"נ>
2. קבלה בשם ריה"ח לומר נשמת בשעת סכנה (מביא דבר זה לפחות פעמיים) איפה המקור?
<מקור דבר זה הוא בספר זכירה לר זכירה סימנר (מהדורת אבא שאול ירושלים תשנט עמ' קעט) שנדפס לראושנה בהמבורג תסט ענין לויה "כשיצא מהעיר יאמר הריני מקבל עלי כאשגיע למקום פלוני אז אני אגיד נשמת כל חי עד הא-ל התעצומות וכשיגיע למקום פלוני יקין נדרו בדוק" וצוריאל במהדורותו כרך שבת עמ' 313 מביא מקורות אחרונים וטוען שכולם לקחו מחמד"י ולא ידע על מקור הקדום הזה.>
3. פוחוויצר העתיק מחמדת ימים, יערי בירר את זה היטב בספרונו תעלומת ספר (עמ?).
< מגוחך, תשבי הוכיח היטב שמגוחך לומר כדברי יערי, וראיותיי מוכיחות עוד יותר>
4. ספירת העומר בחו"ל אחר הסדר?
<כבר מפורסם מקורו (על פרט זה מיוחד נכתב הרבה) אצל הרמ"ע מפאנו והחידא מציין שכך הוא בסידור רמ"ז וכנראה שמקורו בין מקובלי איטליה>
5. התפילות הרבות, שהן חלק נכבד מן הספר (למעט הפיוטים שהוא מציין בפירוש שמצאם לאחד קדוש, ולא הוא פייטם) מצאת אחד מהם בספרים שקודם לתקופתו?
< חשבתי פעם אולי בסופו של דבר נאמר שזה מקורי, אך מכיון שתחום התפילות בין תקופת האר"י עד לזמו טרם נחקר כלל, והתוודעתי שיש המון המון כאלו ספרונים עם תפילות למכביר, ומכיון שהוא בחזקת שקרן אני חייב לעבור הרים של קונטרסים לפני שאגבש דעה>
6. כלום אינך יכול להעלות על דעתך ששמע מחבר זה בשם מורו מה שהמורה ראה בספר? ומה כונתך במלים ספר דרוש נדחה, נדחה ממי?
< אם תקרא מה שהבאתי מקרבן שבת כמעט אותו באות למעט המליצות שלו, שקטע זה כאילו סתם ווקטע של מורו, הרי ברור שהוא מזייף, וגם תשבי הביא מספרים שונים, ויש לי עוד, וזה סימן מובהק שהוא מזייף>

הנה ר' נתן, תראה מיד סגנונו הערמומי והמזויף של חמד"י.

מיד כאשר ראיתי את שאלתך עלה בדעתי שהמקור הוא ב'אגרות רמ"ז', ואכן כאשר שיערתי כן הוא, והוא, עם כל הטעמים והנימוקים המופיעים בחמ"י, ב'אגרות הרמ"ז' (=רבי משה זכותא) סימן כב תשובת הרמ"ז לרבי בנימין כהן (מהדורת עטיה ישיבת החיים והשלום עמ' עד).

ואילו בעל חמדת ימים כותב בסגנון עצמאי ""אפרש פה סדר כולל לזמנים המותרים ואסורים בזווג כפי מה שעלתה הסכמתינו עם כל החברים ה"י [=ה' ישמרם] מתוך דברי הרב"

כלומר, בעל החמדת ימים וחביריו הם ,כביכול, גיבשו סדר הנ"ל, בזמן שהכל מבואר במענת רמ"ז! ואין הרמ"ז כותב כלל שהכריע כך במושב חביריו וביעוצם, אני מדגיש במקרה שמישהו יתעקש שחמד"י השתייך לחבורה הנ"ל (במקום אחד מזייף שהוא התכתת עם רמ"ז והכל עורבא פרח)

ולא רק זה, אלא בחמדת ימים שם מוסיף "והסכמנו עם החברים דבחול המועד דפסח שחל בשבת שמותר הזווג". ולכאורה הוספה זו נראית כחידושו של חבורת החמ"י, שכן זה אינו מופיע שם במענת הרמ"ז, אך מתברר שגם זה המצאה. כאשר מדפדפים לדף קכט לסימן כז מתברר ששם עונה כך הרמ"ז לתלמידו הרב"ך: "וגם בחולו של מועד דפסח שחל להיות בשבת נלע"ד דמותר הזווג ואעפ"י שעד יום ז' לא נכנס מוח דאבא מ"מ לא יגרע מזמן דור המדבר...

הרמ"ז כותב על ענין זה "נלע"ד" ובחמ"י כותב דבר זה כחידוש של הסכמת החברים! ולא רק עצם החידוש הוא דברי הרמז, אלא גם הנימוק של הרמ"ז בלשונו ממש, הופיע נס על פלא כרוח הקדש בין חביריו של חמדת ימים!

רבותי! מדובר בזייפן!!!!!

מסתברא

זכורני שקראתי פעם שר' יעקב חאגיז (בעמ"ח שו"ת "הלכות קטנות") הוא שהיה המביא לבית הדפוס והמוציא לאור הראשון של הספר "חמדת ימים", האם ידוע לך היכן המקור לזה. והוא הרי היה מהלוחמים הראשונים בשבתי צבי שר"י. ולכן זה לא ממש עולה על הדעת.

(דרך אגב "שער הקדושה" הוא שער מהשמונה שערים והוא הוא ה"עץ חיים" במהדורה אחרת, ודרך אגב להרח"ו היו גם אותו חלום מפולפל של נביא השקר של הרשב"א, לא הני'ק).
ואם כי לא מובן לך מה היה לרשב"א נגדו, איך אתה מסביר שהרח"ו העתיק ממנו. (והמקובלים הראשונים וגם היר"א התביישו להדפיס את זה, ורק החסרי בושה של היום מעיזים להדפיס את זה ואת שאר סיפרי הר"א אע"פ שחרם הרשב"א לא סר מהם, ותמיהה זו אם תרצה גם על "זהר תנינא" ועוד, וד"ל).

בקשר לנתן העזתי שיטתו בקבלה מקבילה לשיטת ה"משנת חסידים" ר' עמנואל חי ריקי, שכמדומני הוא עצמו יצא כנגד נתן בזמנו בגלל שיטתו בקבלה והוא היה מן הפוסלים אותו. וגם זו תמיהה בעיני.

ומה שכתבת אודות החמ"י שהוא ליקוט מספרים, תמצא כן בהרבה מאד מספרי המקובלים עלומי השם, ואפי' בזהר עצמו, תראה שהר"א מרגליות טרח לציין כמעט את כל מקורותיו.
(ואבקש את סליחתך אין לי כל כוונה לקומם אותך).



תוקן על ידי - הרשבא - 02/02/2005 6:33:21

1)איני יודע מי יכול לכתוב כך, שהרי גלוי וידוע, וכך נדפס בתוך החמד"י, מי המדפיס, רבי יעקב ישראל אלגאזי בעל שלמי ציבור ועוד ספרים, וממילא מדובר בסתם שבשן.

2)'שערי קדושה' אינו כלל חלק משמונה שערים או עץ חיים ופע"ח וזה חיבור עצמאי של הרחו"ו, ואיני יודע מנין לך שזה חלק מעץ חיים.
יש רק לקרות שנים ושלה דלתות בספר ולהיוויכח בכך.

3)וכי כל ספר שיצא פעם חרם על זה אסור, לדעתך, להדפיסו? או שמא אתה מקפיד רק על חרמות של הרשב"א, או שמא רק נגד ספרי קבלה? ובכלל לא ידעתי אם הרשב"א החרימו או סתם כתב נגדו בחריפות, ואילו דוקא את ספרי פילוספיה החרים, האם אתה גם נגד הדפסת 'לוית חן' ו'ספר התנינים' (לא של נתן העזתי אלא של משה/שמואל אבן תבין) ועוד ספרי פילוספיה מחכמי פרובנס שכותבים על חומר וצורה? ואם משה אידל ידפיס הספרים יותר טוב? ומה דעתך על ספרי נתן סליפקין ו'מעיקינג אוו עי גאדעל', מפריע לך שמדפיסים את הספרים מכיון שהחרימו אותם?

4)על איזה חלום מפולפל של הרח"וו אתה מתכוון?

5)ידעתי שהשוואה לזהר תצוץ, אך למיטב ידיעתי, גם החושדים בזהר וכו', הרי אין מי שטוען שהזהר הוא חומר גנוב ממקובלים אחרים, הרי אם רמד"ל חיברו, הי' מחבר מאד מקורי. ואכמ"ל.

תוקן על ידי - מסתברא - 02/02/2005 14:34:11

חמצי: מי הי' המחבר של ספר חמדת הימים?
רעואל:
שם המחבר של "חמדת ימים" אינו ידוע, אם כי יש סימנים ברורים שהיה שבתאי.
הרבה דיו נשפך בויכוח על מוצאו של "חמדת ימים". א. יערי ייחס את הספר, שהופיע בראשונה ב1763, לבנימין הלוי. גרשום שלום וי. תשבי חלקו על השערה זו בחריפות.
שלום ותשבי הראו בבירור שהספר לא נכתב במאה ה17. השערתו של ר' יעקב עמדין שהספר נכתב על ידי נתן העזתי (שנפטר ב1680) כנראה אינה נכונה.
מי שזקוק למראי מקומות יכול לפנות לתיבתי האישית.
*****
בוגיעלון:
ומה תוכנו של הספר?
*****
זריחתעץ:
הרב התימני החשוב יצחק רצאבי כתב לפני כמה שנים:"איני חושש להביא חמדת ימים בפסקי מאחר שהרבה גדולים וקדושים סברו וקיבלו, אף שאיני תוקע עיוני בו אלא על דרך ההעברה, ומצאתי בו חשד גדול".
*****
oolloo:
http://www.seforimonline.org/seforim/chemdas_yamim_1.pdf
אפשר להחליף את המספר בסוף עד 4 (ד' חלקים)
אכן רי"ע אחז שהמחבר הוא נתן העזתי (קיצור ציצת נובל צבי נח:) אך אברהם יערי (תעלומת ספר, ירושלים תשי"ד) הפריך זאת אך ג. שלום חלק גם עליו. י. תשבי איחר אותו למאה הי"ח. יש הטוענים שהמחבר הוא יעקב וילנא מאנשי חבורתו של ר' יהודה החסיד. מכל מקום בספר כלולים שלושה שירים של נתן העזתי ומקובל כי בכל מקרה מקורו שבתאי.

hotwire

ענין זה נידון למכביר בעשרות מאמרים, כל חוקר וחצי כבר ניסה את כוחו בנידון זה.

מראי מקומות
ספרי היעב"ץ, דעתו מחבר: נתן עזתי, וכן דעת האדמו"ר מהרי"א מקאמארנא, המקובל רבי יהודה פתייה (שאף טוען שתוקן את נשמת נתן העזתי)
תעלומת ספר: א. יערי, דעתו: ר' בנימין הלוי.
ג. שלום, מחקרי שבתאות, דעתו נוטה שהמו"ל ר' ישראל יעקב אלגזי וחבריו חיברו הספר, וכן דעתו שהיו נגועים בשבתאות
י. תשבי, נתיבי אמונה ומינות ח"א בדרך רבו ג שלום
קונטרס חמדת יוסף
הקדמה לחמדת ימים החדש
קובצי היכל הבעש"ט, (בעצם העתיקו את רוב דברי ג שלום וישעיה תשבי).
ספר כבוד חכמים לרבי מענכין היילפרין, דעתו שספר ממקור קדוש.
מענה לספר זה, ראה מאמר משיב מפני הכבוד להאדמו"ר ממונקאטש, קונטר' מלחמת יעבץ (וכן יש ממחבר זה עוד קונטרס בענין זה, שכחתי לרגע את שמו)
וכן יש עוד כמה מאמרים פה ושם, למ. בניהו, בקובץ וילקט יוסף, ועוד

*****
נישטאיך:

תעלומת ספר : ספר חמדת ימים, מי חיברו ומה היתה מידת השפעתו.
 
מאת אברהם יערי,  מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד. 
_______________


יהושע מונדשיין
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1010

הספר "חמדת הימים"

שמועה נוספת בשם המזכיר הביא בעל ה"נטעי גבריאל" בקובץ 'הערות וביאורים' (אהלי-תורה. גל' תתלה), בקשר לדיונים שנתקיימו בגליונות קודמים אודות יחס רבוה"ק לס' 'חמדת הימים', שהצנועים מושכים את ידיהם מלעיין בו. וזה לשונו:

על הספר -
התחקות אחר מקורות (מסתברא)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=906752&whichpage=1#R_12

על החג -
פיוט שבתאי לט"ו בשבט (אבנר פרץ)
http://web.macam.ac.il/~yon/av/av0709.htm

_________________

בברכה