ז' נקיים לכלות ונשים חילוניות ?

כידוע מן התורה אשה נדה טובלת לאחר 7 ימים וטהורה לבעלה.

7 ימים אלו יכולים לכלול גם את ימי המחזור , ואף שרואה בהם דם היא יכולה לטבול ולהיטהר לאחר 7 ימים.

הדין של 7 נקיים מהתורה, הוא רק בזבה גדולה דהיינו , אם רואה 3 ימים רצופים ב-11 הימים בין 7-18 שבמחזור.

ההגדרה של זבה היא הגדרה נדירה בד"כ ורוב הנשים עם מחזור סדיר פחות או יותר , אינן נכנסות להגדרה של זבה.

כך שמדאורייתא רוב הנשים יכולות להיטהר ללא ז' נקיים.

(חוץ מלדעת הרמב"ם שלו שיטה ייחודית בהגדרת הזבה , לפיה בד"כ כל אשה אכן מוגדרת ככזאת ביום מן הימים, אך כאמור הרמב"ם הוא יחיד בדעתו)

מדרבנן (חומרה דר' זירא) חייבת כל אשה שרואה טיפת דם לשמור ז' נקיים כדין זבה.

בהדרכה שמדריכים את הכלות אין מבחינים בין כלה דתית לחילונית וכולן מקבלות את אותו ההסבר וההדרכה.

ברצוני להעלות את הנושא למחשבה האם דבר זה הוא אכן ראוי.

בטוחני שיש אלפי זוגות חילוניים שיש להם רצון להתנהג כדת וכמסורת במידת האפשר, והיו מוכנות ללכת למקוה, אך השבוע של הפרישה מפחיד אותן ולכן הם מוותרים על כל נושא של טהרת המשפחה.

ואני תוהה בדעתי שמא היה מן הראוי ללמד את הכלות החילוניות את ההלכות הנוהגות מדאורייתא כך שיטבלו לאחר 7ימים וימנעו מאיסורי כרת.

יש אפשרות להסביר להן את הדין העדיף כלומר לשמור 7 נקיים אך לומר להן שאם הדבר בשום אופן לא יתאפשר, שיתנהגו לפחות על פי דין דאורייתא.

ע"מ למנוע מכשול אפשר לתחקר כל כלה אם היא למשל נוסעת בשבת , ורק את הכלות המצהירות שהן נוסעות בשבת , אותן יש ללמד את הדין מדאורייתא.

זה צד אחד, מצד שני אפשר לומר שאין אנו בעלי בתים על התורה , ולאחר שהתקבלה בגמ' חומרא דר"ז ונפסק כן בהלכה ללא שום הקלות, אין לנו רשות לשנות דברים על אף המטרה הקדושה של הצלת בני ובנות ישראל מאיסור כרת.

בטוחני שלא מכאן יצא הפסק והדבר נתון לרבני וגדולי ישראל, אך האם יש שם מי שבכלל חושב לדון בנושא ?

בר בי רב, יש לי הצעות הרבה יותר טובות בשבילך, לפיהן אפשר להציל את כל הציבור החילוני ולעשותם ככשרים בישראל.

1. מן הדין אין חיוב לחבוש כיפה, ולא לגדל פאות, ומי מדבר מזקן.

2. מן התורה אין חיוב להתפלל אלא בשעת צרה, ואין מציאות של קריאת התורה, ולא חייבים לחגוג חנוכה ופורים (שבמילא עושים.. מחמירים על עצמם).

3. מן התורה אין צורך בכתובה, ולא בחופה.

4. מן התורה אסורים רק ל"ט אבות מלאכות בשבת. מוקצה מותרת, רכיבה מותרת, השחיה והרחיצה מותרות.

5. אין חיוב ללמוד משניות וגמרא ושו"ע, מספיק חמשה חומשי תורה ולפרש אותם איך שתרצו.

6. מן התורה מותר לאכול בשר בחלב ביחד, במקרה ולא נתבשלו דרך בישול.

7. מן התורה אין חיוב בדיקת חמץ, רק להוציא את החמץ מן הבית באופן שטחי, ולהגיד בי"ד ניסן "אני מבטל את כל החמץ שאפשר שנשאר לי בלב", וגמרנו.

8. אין חיוב נטילת לולב אלא ביום ראשון של סוכות (רגע: מה הם פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ אבות וערבי נחל? תוכל להחליט מה שלדעתך הפרי היפה ביותר).

9. מן התורה (ואפילו מדברי סופרים) אין חיוב ללבוש ציצית, רק אם יש יש לך בגד ובו ארבע כפנות חייב בציצית, מעטים הבגדים שבהם ארבע כנפות.

10. לא צריך לעשות שום דבר מיוחד בשבת, העיקר רק לשבות ממלאכת מחשבת (והשוה למעלה מספר 4).

ומי יפרט עוד? אם לא נעשה גדרים וסייגים, מה יהיה ההבדל בין חרדי לחילוני? לפיך יכול המשיח כבר לבא היום, שהרי אנחנו בדור שכולו זכאי, כולם חרדים מן התורה...

כבר אמר החכם: צורבא מדרבנן, ועם הארץ מדאורייתא, והבן.

נבוכדנצר

מה שאתה עושה , זו דמגוגיה אמיתית, שכן אתה מציג את הדברים כמיועדים לשומרי תורה ומצוות.

אמור לי אתה, האם אדם חילוני שלא שומר כלל על כשרות ושבת יבוא אליך ותוכל להסביר לו ולשכנעו שלפחות לא יאכל בשר וחלב המבושלים יחד, ולפחות לא יעבור על ל"ט מלאכות בשבת , ובערב פסח ישרוף את החמץ ויבטלו כמו שכתבת.
(לקחתי כמה דוגמאות מהפנינים שלך)

האם לא תשכנעו לעשות כך ?

למה כי הוא לא מוכן לחבוש כיפה ולגדל פאות וזקן ?

אם אדם "חילוני" יסכים "לחזור בתשובה" ולהפוך לקראי, מה תהיה תגובתך?

מבלי להתייחס לדיון שהתפתח,
הטעם שהחמירו חכמים ושמו דין נדה כדין זיבה היה מפני*: א. שאין אנו בקיאין במראות הדמים ויתכן שתראה דם טהור ומחוסר ידיעה תנהג טומאה שבעה ימים מיום ראיתה דם טהור ואז תטבול בעוד שלמעשה עדיין לא עברו שבעה ימים מתחילת ראיתה דם טמא ונמצאת משמשת נדה.
ב. שבאו לידי טעות במנין הימים אם נדה אם זבה.

נמצא שהיום מה שצריכות הנשים לספור ז' נקיים הוא מספיקא דאוריתא וודאי שאין מקום להקל בזה. [מסתבר שאצל רוב הנשים הוא ודאי דאוריתא ואכ"מ]

* בטור ובשולחן ערוך ובנו"כ סימן קפ"ג וביחוד ש"ך סק"ב וברמב"ם פי"ד ה"ג מהלכות איסורי ביאה.

בר בי רב,

אף מלה אחת מכל מה שכתבת אינה מובנת. אם יבא "אלי" חילוני ויגיד לי שאין רצונו לחבוש כיפה אלא לשמור בשבת על ל"ט מלאכות בלבד ולא יותר, אבל ימשיך להתרחץ, לסחור (מקח וממכר מדברי סופרים), ולרכוב על עגלה, במלה אחת: ישמור רק על דברים שהם "מן התורה" - בודאי שאגיד לו שמוטב לו שלא יעשה שומדבר, כי התורה אינה ברשות האדם ש"ילקט" ממנה מה שרוצה, ויעזוב מה שלא רוצה, נו, אם זו דרך טובה - מה כל כעסו של רב סעדיה ורמב"ם ואחרים על הקראים, הרי שמרו (ושומרים?) על גופי תורה? אלא מה, מי שאינו רוצה לקבל עליו עול מצוות מדברי סופרים - מוטב שלא יעשה כלום.
ובאחת העיירות באירופה נתעוררה שאלה, ויש לה קצת קשר לשאלה שהצגת אתה, שלא היה שם מקוה, ורבני העיר רצו לתקן שלפחות יטבלו הנשים ב"אמבטיה", אחרת לא ילכו כלל למקוה. השאלה הוצעה לפני גדולי הדור, ופה אחד הסכימו שמוטב שלא יטבלו משיבטלו במקוה פסול,

באמת כבר נגעתי בגופי תורה שאין מקומם בפורום, וזו שאלה יומיומית, דודמא, שמעתי שבאה בחורה למקוה, הפקידה ידעה שהיא לא נשואה ורצתה ליכנס, אמרה לה מה לבחורה במקוה, אמרה לה התאהבתי במישהו, אמר לה איני יכולה לתת לך רשות כניסה, אמרה, אז טוב, נלך בלי טבילה, נו מה היית עושה, בר בי רב?

ויש מליוני שאלות כאלה, העיקר, אי אפשר לשנות את התורה, ורבנן עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, ומי אנחנו להבדיל בין "תורה" ל"תורה,? כלום לא ידעו חכמינו נ"ע שיהיו הרבה כאלו שלא יהיו מוכנים לקבל את העול הגדול? בזמן חתימת הש"ס היו הרבה מתיוונים ונוצרים איסיים וכל שם וחניכא דאית להו, וזה איכפת למי? אמנם, "גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה" לא נכנסה לתוקף, אבל כל מה שגזרו החכמים, חייבים כל ישראל לעשות כן, ועיין דברי רמב"ם בהקדמה ליד החזקה,

ודבריך הציניים אודות חבישת הכיפה, לא מורידין ולא מעלין, כי רק לקחתי זה לדוגמא, והתחלתי בקל שבקלות, וזה יקח לי כל הלילה לכתוב, ואני עייף,, אולי למחר נמשיך

שלום כולכם.
הדרך הנהוגה כהיום אצל מחזרי תשובה, שאינם מוותרים כלום בעניני טהרת המשפחה, אלא שצריכים לקבל כל הענין בפעם אחד, כולל דאורייתות דרבנן ומנהגים, משא"כ בשמירת שבת ושאר מצות מתחילים לאט לאט, עד שיתרגלו.

אני לא שמעתי הסיבה, אולי יצרא דגילוי עריות שאני, או סיבה אחרת, עכ"פ כך נוהגים.

בר בי רב
לענין עיקר שאלתך, אם אני הייתי "עובד" על בעל תשובה אישית, הייתי הולך עמו לאט גם בענינים אלה, במקרה שאומר לי שקשה לקבל פעם אחת הכל, והייתי מצוה שתלך למקוה שני פעמים, כמנהג הקדום, פעם אחת אחר ז' ימי נדה, פעם שני אחר ז' נקיים, בדרך זה תוכל להתנהג בז' ימים של נקיים כמו שתרצה. ועיין בשבט הלוי שאין להחמיר מדין פולטת שתסתור הז' נקיים אצל חילוניים השומרים טהרת המשפחה ובעלה באה עלי' באונס וכדומה.


חסדאי נבוכדנצר צמח
אתם מערבים בין דין תורה לפי מה שפירשוהו חז"ל, ודין תורה אליבא דהקראים, והחילוק ביניהם כרחוק מזרח ממערב.

באראפארקר


טבא חדא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקרי.

מורי ורבותי,

אל נא נשכח את דברי הרמב"ם בספר המצוות, שכל דין דרבנן כולל בתוכו גם עשה (ועשית) וגם לא תעשה (לא תסור) מן התורה.

ושמעתי מרבותי, גדולי עולם, שהלכה כדעת הרמב"ם גם בזה.

הרי שמבחינת עוצמת האיסור, עבירה על ודאי דרבנן, חומרתה איננה נופלת מחומרת איסור אכילת חזיר.

התשובה היא פשוטה מאד, והיא: שצריך ללמד את האמת, ורק את האמת. לחילונים וחילוניות, חרדים וחרדיות, וכל השאר.
אין לעשות הבדל- התורה היא אותה תורה לכל אחד.

ומה האמת? שבעה ימי נדה דאורייתא, שבעה לבנים דרבנן, משום ספק איך להבחין בין דימום נורמלי לדימום חריג.

אז מה הקושי?

כי שרית -

בר בי רב

איקון ירוק ונוצץ על העלאת הנושא.

ושתי נקודות.

א. מי שעוסק בקירוב אכן נוהג להקל בשעת הצורך, כדברי בורופרקר. אמנם זה דבר שנעשה בזהירות מרובה מאד. והטעם פשוט. כיון שזה איסור דרבנן, אין מקילים בו אלא במקום שאי אפשר אחרת. והפתרון של בורופרקר הוא אכן טוב מאד. אבל רק באופן חד פעמי עד שיהיה שינוי.

והרי יש כבר מחלוקת בגמרא בנושא זה, ויש פעמים שאומרים שראוי להקל כשיטה המפורסמת - גם באשכול בפורום - בשם ר' ישראל מסלנט, שמקרבים מה שיכולים. ויש פעמים שאומרים "הלעיטהו לרשע וימות". כי חשוב שאדם ידע שמה שהוא עושה אסור, גם אם לא ישתנה בהתחלה.

ב. הנושא השני שעלה כאן נראה לי חשוב הרבה יותר. וצדק נבוכדנצר. יש הרבה דברים שאנו מלמדים את בעלי התשובה, או את עצמנו, שאינם חלק מהתורה. לא מדאורייתא ולא מדרבנן. ובכל זאת אנו מקפידים עליהם.

לא ברור שצריך או אפשר לשנותם, אבל בוודאי שאין הם חלק מהתורה. וחלקם, כיון שאין בהם צורך, לדעתי הם מזיקים.

ואם אקח את הנושא שבו פתחת, האם צריך ללמד בעלי תשובה את החומרה של (האור זרוע? שכחתי את שם הפוסק, שדעתו דעת יחיד, ובכל זאת מלמדים "בני תורה" לנהוג כמוהו, לנהוג וסת במקרים מסויימים על פני 24 שעות) בדיני וסתות, או, מה שמצוי יותר, את האיסור שהנהיגו אחרונים לעשות הספק טהרה לפני חמשה ימים - או שבוע - לאחר התחלת המחזור, למרות שיש נשים שיכולות לעשות הפסק כבר לאחר יומיים?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תמהני עליך מיימוני !

בשלמא לגבי חומרת האור זרוע, אני מסכים עם דבריך, אך לגבי המתנת ה' ימים, הרי זה שו"ע מפורש וכיצד ניתן להקל בו ?

"ויש שכתבו שעכשיו אין לחלק ...וכל אשה שרואה אפילו כתם, צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז' נקיים (שם בת"ה בשם א"ז ומהרי"ק) וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות" (יו"ד סי' קצו סעיף יא).

כך שלא ניתן לכתוב על נושא זה כעל חומרא בעלמא שהנהיגו אחרונים.

תוקן על ידי - בר_בי_רב - 03/02/2005 18:34:11

ברור שחצי אמת אינה אמת אלא שקר, כדברי ה"קסרית" שלנו, עם זאת ודוקא בגלל זאת, אין טעם להעלים מבעלי תשובה וגם לא מאלו שאינם (החרדים, שכידוע טרם שבו בתשובה), את כל האמת, שכך וכך מן התורה וכך וכך גדרו חכמים ו...כך וכך בא לי, תנו את כל האינפורמציה. אבל הצעות מי מה מתי יעשה, השתגעתם?! הניחו להן לבנות הנביאות שידעו... וזה לא עסק שלכם בכלל! רק שלי... (כסקרנית פתלוגית יש לי התר לדעת הכל על כולן)...

אולי אחד מכם יכול להסביר דברי הגמרא במסכת נדה ס"ו ע"א א"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה ז' נקיים, מה הפירוש "בנות ישראל" החמירו על עצמן וכי יש איזה סמכות הלכית למה שנשים מחמירות ? וגם וכי היו הנשים בזמן האמוראים בבבל כל כך אדוקות שהיו מחמירות חומרא שגורם בעיות גדולות כאלו בחיי אישות שלהן ?

תוקן על ידי - זאב58 - 04/02/2005 6:30:19

תוקן על ידי - זאב58 - 04/02/2005 6:31:39