|
|
| נשלח ב-4/2/2005 07:44 |
 |
| |
גם אני מאד מרוגז על נשים הללו.
אבל באמת החומרא הוא פשוטה מאד.
אם הרגילות היא שתמנה רק ז' ימים מתחלת ימי נדתה, לא תזכור באיזה יום פסקה נדתה. ולא תדע בבירור כאשר תבא מחזור הבא, אם כבר עברו י"א יום מזמן שפסקו ימי נדה האחרונים. וכשתהיה ספק זבה, אז כל החשבון מקולקל כי כשתראה שוב יש ספק אם הי"א יום מתחילין לאחר ז' נקיים או לאחר פסיקת ימי נדה, שהרי אין אנו יודעין אם היתה זבה או לא, וכך הוא הספק עד שלא תראה י"א וז' יום, אז תדע שהוא לא זבה.
וידוע שהנשים לא היו כל כך מלומדות בימים האלו, לכן הי' נוח להם להחמיר ולישב על כל טיפה ז' נקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 09:24 |
|
| |
אל תכעסו כ"כ על בנות ישראל...
רבינו הקדוש (רבי) הוא זה שתיקן שאשה הרואה דם ג' ימים, חייבת יספור ז' נקיים. (התקין רבי בשדות)
בנות ישראל הוסיפו רק שאפי' אם רואות טיפת דם כחרדל וכו'.
כך שאשה רגילה שיש לה מחזור של 3 ימים חייבת לשמור ז' נקיים מתקנתו של רבי ולא רק מחומרתן של בנות ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 09:40 |
|
| |
"חומרת בנות ישראל" על "טיפת דם כחרדל" מתיחסת אך ורק לזיבה, ל"בלא עת נדתה"
(יש אשה אחת בפורום הזה שמדממת רק טיפת דם כחרדל במחזור רגיל???)
חכמים הם ש"נדות כזבות שוינהו" (נידה ס"ז ב)
(נעזרתי בפירוש JUDITH HAUPTMAN, REREADING THE RABBIS)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 10:44 |
|
| |
סליחה, הציטוט הוא כך: האידנא כולהו ספק זבות שוינהו רבנן
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 13:57 |
|
| |
ברבי,
רבי התקין תקנתו בשדות, ורש"י מפרש שם שזהו מקום שאין בו חכמים שיכולים להורות. זהו מקרה ספציפי מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 21:08 |
|
| |
חסדאי, למה לחשוב שרוב נשים זבות?
בכמעט 20 שנה, אני לא זוכרת יותר מפעמיים או שלש שהיתה לי אפילו שאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 23:39 |
|
| |
אמר בר בי רב "ואני תוהה בדעתי שמא היה מן הראוי ללמד את הכלות החילוניות" וגו'. צר לי שנפלה בחלקי החובה להיות שטחי, אבל מישהו במקרה יודע מה דעתן של הכלות החילוניות על ההדרכה הזו? לא אחת הייתי עד להתמרמרות על מוסד ההדרכה הכפויה לכלות, עול שמטילה המדינה על הנישאות שכל מטרתו לספק פרנסה לנשות שלומינו. הכלות החילוניות (לפחות אלה שאני מכיר) רואות בהדרכה הזו חובה לא נעימה ואף דוחה, ואין להן כל כוונה לקיים את מה שנאמר שם. למי שלא יודע, רבים מהחילונים חיים יחד ללא חופה וקידושין ואינם מקיימים מצוות טהרת המשפחה לפני הנישואין וגם לא לאחריהם.
אז למי מכוונים דבריו של בר בי רב? אלינו, שומרי המצוות שהמצווה המסויימת הזו קשה לנו, ואנחנו תוהים לא פעם אם אפשר להקל בה. מדבריו מסתבר שאולי אפשר, ואפילו לי הדברים ידועים זה מכבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 08:17 |
|
| |
אבהו,
לי אישית כבר נמאס לגמרי, אבל לגמרי, מכל ההתבכיינות של החילונים המסכנים, שאונסים אותם רחמנא ליצלן להתמודד פעם בחיים עם מושגים ביהדות.
לגוף העניין,
הרב עובדיה יוסף כבר קרא כמה פעמים שלא להחמיר יתר על המידה בדיני נידה, כי יוצאת מכך רק קלקלה; אך הוא התכוון להחמרה על הדין הנפסק (מדרבנן), ולא על חזרה לדין התורה.
ועוד לגוף העניין:
אני לא חושב שהתרחקותם של החילונים מדיני טהרת המשפחה נובעת ממשך זמן הפרישה. היא נובעת יותר מעצם הדרישה לפרוש, ועוד אח"כ, רחמנא ליצלן, ללכת למקווה (לפי העולה מן העיתונות, המקום הזה נתפס בעיניהם כמקום איום ונורא). לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות בנידון זה.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 10:29 |
|
| |
זאב ובר בי רב,
על ההבדל ההלכתי (עם נפק"מ מעשית) בין תקנת רבי לגבי רואה שלושה ימים לבין מנהג בנות ישראל שהביא ר"ז, כדאי לעיין וללמוד את שיעורו האחרון של הגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, בספרו קונטרסי שיעורים על מסכת קידושין.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 22:57 |
|
| |
אידך גיסא,
אתה מקיים מצוות (כך אני מניח) לא כי המדינה כופה אותן עליך אלא כי אתה משוכנע שעליך לקיימן. אני מאמין שכשומר מצוות אתה תתנגד לכל נסיון לכפות עליך מעשים שיהיו בניגוד לאמונותיך. דומה שאתה לא מעלה על דעתך שגם לחילונים יש רצונות, אמונות והשקפות. שאיפה מקובלת אצלם (ואני מודה שגם אצלי) היא שיניחו אותם לנפשם (to be left alone). מי שהמצוות אינן מחייבות אותו אינו מבין מדוע כופה עליו המדינה את שיעורי הדת האלה, והעובדה שאתה ואני מאמינים בכל מאודנו שהוא זקוק לידע הזה אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו.
שנינו גדלנו על האידיאולוגיה של הכפיה הדתית. חבל שעד עתה לא נתת את דעתך לקלקלותיה ולנזקיה, ואלה רבים וקשים. בראשן האיבה שמפתחים חילונים רבים לכל מה שריח יהדות נודף ממנו.
אתה צודק בכך שמי שאינו מוצא חפץ במצוות לא ירצה לקיים גם את מצוות טהרת המשפחה, אבל כידוע לך היטב מצוות אלה כרוכות בוויתור גדול במיוחד. באשר למקווה, הוא בהחלט יכול להיות מקום איום ונורא. יש לא מעט דיווחים על כך. ראה כאן, למשל
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/861/012.html
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2005 21:53 |
|
| |
קישור למקורות ודיונים נוספים בנושא שבעה נקיים:
http://www.tora.us.fm/tm/thra/7nqyim0.html
ובנושא "הלעיטהו לרשע וימות" לעומת מצוות תוכחה:
http://tora.us.fm/tryg/mamr/tokxa12.html
ובתגובה לאבהו: המדינה כפתה עליי ללמוד ספרות 2 יחידות, שזה אומר 2 שעות בשבוע במשך 3 שנים (לפחות בזמני זה היה כך), ובאמת בתקופה מסויימת הכפיה הזאת גרמה לי לרתיעה מכל מקצוע הספרות, אבל הרתיעה הזאת היתה זמנית בלבד, בטווח ארוך נשארו לי דווקא זכרונות נעימים מהלימודים האלה. אני חושב שכך המצב גם בקשר ללימודי היהדות שהמדינה כופה על החילונים מדי פעם.
כמובן, יש הרבה מה לשפר בנושא הדרכת הכלות, אבל אני לא חושב שצריך לבטל את זה לגמרי. אם ההדרכה תהיה ברמה גבוהה, ויהיו בה גם רעיונות כלליים עמוקים ומעוררי מחשבה (כמו ששמעתי שיש בהדרכות של "צוהר") ולא רק פרטי-דינים, אז לדעתי רוב החילונים לא יתלוננו על הכפיה.
תוקן על ידי - אראלסגל - 08/02/2005 22:06:03
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2005 22:43 |
|
| |
אראל סגל,
לא דומה כפיית תכנית הלימודים על ילדים לכפיית לימודי דת על מבוגרים. כשאתה מבוגר יש לך פחות סבלנות לחדירה לפרטיותך, ונשים שמנהלות חיי מין פעילים במשך שנים לא רואות בעין יפה כשעובדת מדינה "מדריכה" אותם בעניינים אלה.
אני מציע לך לברר את השאלות הבאות:
1. האם הדרכה מסוג זה קיימת במדינה אחרת?
2. האם בעבר, לפני הקמת המדינה, היתה הדרכה כזו בקהילות ישראל?
3. האם היא קיימת בקהילות יהודיות מחוץ לישראל?
4. אולי יש הלכה או מצווה שתלויה בארץ שלפיה יש לקיים הדרכה כזו דווקא בישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2005 23:48 |
|
| |
אבהו,
איני בקיא במתרחש בקהילות בעולם, אבל אני מניח שלא רק בארץ נהוג להדריך כלות (וחתנים) הנישאות בטקס אורתודוקסי. ההבדל בין הארץ לשאר העולם הוא אחר: רק בארץ מחויבות כלות שאינן מעונינות לשמור הלכות נדה להינשא בטקס אורתודוקסי. חיוב זה הוא מקור הבעיה. כבר הבעתי כאן לא פעם את דעתי שיש להפריד בין הנישואין למדינה, כלומר לבטל את כל ענין רישום הנישואין - דתי כאזרחי. אם לא יהיה חיוב כזה, תהיה זו זכותם של הרבנים לדרוש מהבאים להינשא לעבור כל הדרכה שימצאו לנכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2005 16:10 |
|
| |
גם וגם,
אני מצטרף, כמובן לדבריך, אבל לדעתי הפסקת רישום נישואין ע"י המדינה אינה מעשית.
1. למדינה החילונית אינטרסים משלה לרשום נישואין מתוך כוונה למסד את המשפחה לפי החוק. לדוגמה, יש מיסוי שונה לנשואים ולפנויים, וגם תמיכה למשפחות באמצעות הביטוח הלאומי. אם אין למדינה מידע על נישואין וגירושין כל ההסדרים האלה אינם אפשריים. המדינה גם רוצה למנוע ביגמיה.
2. המדינות השונות מכירות אלה בנישואין שנערכים באלה. מבחינה זו רישום נישואין הוא שרות שדרוש לאזרחים שרוצים לעבור לגור בחו"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2005 22:22 |
|
| |
אבהו,
אף שעמדתי קרובה לעמדתך ואני ער למצוקת הציבור החילוני שאינו מעוניין להינשא ע"פ ההלכה, אני חושב שאתה מערבב כאן מין בשאינו מינו.
קיים בישראל ציבור גדול ביותר של שומרי מסורת שאינם חילוניים מהסוג שאינו מעוניין להינשא כהלכה. חלק מציבור זה מעוניין לקיים מצוות באופן מסויים, גם אם חלקי (ולעתים קרובות, מהיכרותי עם אנשים רבים כאלו, החלקיות לא נובעת מביקורת אלא מהרגל או יצרים חזקים - ורצון זה מתקיים בכפיפה אחת עם הערכה לאנשים שמקיימים אורח חיים הלכתי מלא). לגבי אנשים כאלו, בהחלט עולה השאלה האם כדאי לדרבן אותם לקיים מצוה באופו 'חלקי' או רק מדאורייתא, בידיעה שאין בכוחם לשומרה 'לגמרי'.
סתם דוגמא שחשבתי עליה פעם, אמר לי יהודי מ'סוג' זה שהוא נוהג לומר את הפסוק 'הודו לה' כי טוב' לאחר שהוא מסיים כל ארוחה. חשבתי לי, אם אני יודע שאדם כזה לא יברך ברהמ"ז כדין, אולי יש לדרבן אותו במנהגו וכך יקיים אולי את צד ה'דאורייתא' שבהלכה זו?
דוקא בשביל הדתיים אני לא חושב שעליך לדאוג. רובם יודעים היכן למצוא היתרים כשיצרם תוקפם.
אידך גיסא,
כיון שאני עומד איתך באותו צד חשוך באשכול הרפורמה, קשה לי להשתתף איתך במחאתך כנגד החילונים שמתלוננים על שנכפה עליהם להינשא כהלכה (ואני משוכנע שאתה מכיר בהפסד שבחוסר השתתפותי איתך).
מה שאתה אומר, שאם בשבילי ובשבילך ההלכה זו עבודת ה', ויש כאלו שלא מעוניינים לעבוד את ה' - אז נכפה עליהם את עבודת ה' בתור 'סמלים' ו'מסורת' (עד כמה שביקור חד פעמי כפוי במקוה מהווה סמל - אצל רוב החילוניים/ות נעדרי הדת שהכרתי זה נחקק כאיזו חויה ביזארית). אתה בעצם מכיר בעקיפין בלגיטימציה של 'מכירת' פרטים בעבודת ה' כ'סמלים' ו'מסורת' - שזה מה שעושה התנועה הרפורמית לשיטתנו, ועל כך היה דווה ליבי, לפחות.
האם לא מוטב להשאיר את עבודת ה' רק כעבודת ה', ומי שירצה - יקבל, ומי שלא...
 |
|
|
|
|
|
