|
|
| נשלח ב-10/2/2005 00:09 |
 |
| |
ברצוני להצביע על פן נוסף בנושא זה.
הצורך בהדרכה וטבילה גם לחילוניים, אינו צריך להתפרש כניצול הזדמנות לאלץ אותם לקיים מצוה , או בתור סמל או מסורת.
אלא יש בעיה הלכתית לרבנות לחתן את הזוג בלא זאת שכן יש כאן עניין של "לפני עור" , ויתכן מאד שרב שיחתן זוג בלי לוודא שנושא הטהרה מוסדר , יש לו בעיה עם "לפני עור".
ואף שבצורת החיים המתירנית של הצבור החילוני יש מקום לומר שאין כאן עניין של לפני עור, מ"מ הצורך בהסדרת נושא ההדרכה והנלוה אליו יכול בהחלט להתפרש כצורך של הרבנות ולא בתור כפיה על הזוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2005 01:20 |
|
| |
ואם הוא מוודא שהועברה הדרכה ואולי אפילו שיש פתק, אין כאן לפני עור? הרי ברור לו שהזוג לא מעונין ולא ימשיך לשמור את ההלכות. אם הזוג היה מעונין, היה מבקש הדרכה מיזמתו ולא היתה בעיה.
מדוע בכלל שתיווצר בעיה של לפני עור? אחת מהשתים: הזוג שמר עד עכשיו על מגבלות ההלכה ולא חי חיי אישות כיון שלא היה נשוי - זוג כזה, מן הסתם, ישאף להמשיך ולשמור את ההלכה, וניתן לשאול אותם אם הם מעונינים בהדרכה לכך; האפשרות השניה - הזוג חי חיי אישות; במצב כזה אין סבה ל-"לפני עור", שהרי הקידושין אינם מתירים להם דבר שהיה אסור בעיניהם.
לענ"ד, הנכון כאן (במצב הקיים, שהוא מעוות) הוא לאמץ מדיניות של Don't ask - Don't tell.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2005 20:50 |
|
| |
אבהו: ואני מציע לך לברר, כמה מהחילוניות שמתמרמרות על ההדרכה, עברו הדרכה ברמה גבוהה (למשל של מדריכות מ"צוהר"). ההשערה שלי היא, שרמת ההתמרמרות עומדת ביחס הפוך לרמת ההדרכה, וגורם הכפיה הוא זניח.
בעניין רישום נישואין על-ידי המדינה - תשובה של הרב שרלו:http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=51306
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2005 00:21 |
|
| |
אראל סגל,
אדרבה, שיספקו "צוהר" הדרכה לזוגות נישאים שירצו בכך. אם ההדרכה כל כך טובה יבואו עוד זוגות וכך ירבה כבוד התורה.
לדעתי אתה טועה טעות קשה בעניין הכפייה הדתית. רוב רובן של המכשלות ביחסי חילוניים ודתיים מקורן בכפייה זו, ודוברים דתיים רבים כבר עמדו על כך. הצרה היא שכיום יש ציבור גדול של אנשים שמתפרנסים מהכפייה הדתית - שוחטים, משגיחי כשרות, מדריכות כלות, רושמי נישואין, דיינים וקברנים. אלה מהווים לובי שמתנגד לשינוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2005 00:22 |
|
| |
באראפרקער, כתבת ש"במקרה שאומר לי שקשה לקבל פעם אחת הכל, והייתי מצוה שתלך למקוה שני פעמים, כמנהג הקדום, פעם אחת אחר ז' ימי נדה, פעם שני אחר ז' נקיים, בדרך זה תוכל להתנהג בז' ימים של נקיים כמו שתרצה".
מהו המקור למנהג הקדום הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2005 06:36 |
|
| |
אבהו: באופן כללי אני מסכים שהכפיה הדתית מזיקה, אך במקרה המסוים הזה - הדרכה של שעות בודדות פעם בחיים - נראה לי שגורם הכפיה הוא זניח, ולא הכפיה היא שגורמת להתנגדות במקרה זה.
במקרה זה הכפיה חשובה, כי ללא כפיה רוב הזוגות לא יבואו לקבל הדרכה גם אם היא טובה, בגלל לחצי הזמן לפני החתונה.
במצבים כאלה, כשיש המון דברים לעשות, ולא יודעים מה עיקר ומה תפל, מה לעשות קודם ומה לעשות אחר-כך - העובדה שיש פעולות מסוימות שמוגדרות כ"חובה" חוסכת הרבה התלבטויות ומקלה על האדם לתכנן את זמנו.
יש עוד הרבה מה לכתוב על התועלת הפסיכולוגית שיש לכפיה במצבים מסוימים, אך לא כאן המקום.
צריך לשקול בכל מצב את התועלת שיש בכפיה לעומת הנזק שהיא גורמת; במקרה זה נראה לי שהתועלת גדולה והנזק קטן.
אורבערפל: נראה לי שהמקור הוא בחידושי רמב"ן למסכת שבת יג.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2005 07:51 |
|
| |
אור
עיין יו"ד סי' קצו ט"ז ס"ק ו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 23:45 |
|
| |
אראל סגל,
כל כפיה דתית היא חשובה כי אחרי ככלות הכל יהודי חייב לקיים מצוות. אולי יהיה מישהו שיוכיח לי באותות ובמופתים שיהודי חייב לשתות אך ורק מים מינראליים כשרים ולהשתמש אך ורק באקונומיקה כשרה. כל זה טוב ויפה, אבל כדאי שתיקח בחשבון את התגובות שאינן מאחרות להופיע - החתונות בקפריסין ומגרשי החנייה המלאים מול הכניסה לטיב טעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2005 23:50 |
|
| |
אבהו,
אני נוטה לחשוב שגם ללא מה שאתה מכנה 'כפיה דתית' היו פה כמה יהודים שמסתערים על חנויות לממכר בשר לא כשר (בעצם, גם כמה לא יהודים ש'עלו' לארץ. שמעתי שיש כמה כאלו, וד"ל). נראה לי טיפה מופרך לעצב את חוש הטעם שלך לאור חקיקה דתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 10:43 |
|
| |
אני חילונית, עברתי הדרכת כלות לפני מספר שבועות
ההדרכה כפי שהיא נעשית, לדעתי, מרחיקה מן הדת.
אני הייתי רוצה להתקרב לדת ואני חושבת שיש הרבה דברים יפים ביהדות, אך בהדרכה גיליתי צד אחר.
המדריכה הציגה בפניי את הדת היהודית כדת מתנשאת וגזענית
רק היהודי הוא חכם מכל, והגויים הם חולים מלוכלכים וטמאים. עצוב לי שכך הדבר, אני מכירה אנשים שהם לא יהודים ואני מקבלת אותם, הם שווים בעיניי (הם לא טיפשיים ולא מלוכלכים). הייתי רוצה להתקרב אל הדת אבל ההדרכה הזו, שהיא שער לדת בתחילת חיי הנישואים, רק מרחיקה את האנשים שפחות חזקים בשמירת המצוות, אך לא פחות יהודיים או מאמינים!!!!
הלוואי והדבר השתנה ובהדרכה אכן יציגו את המצוות וכל דרכי קיומן, מכיוון שלי מאוד חשוב לטבול לפני החופה, אך אין לי 7 ימים נקיים ועכשיו מפורום זה גיליתי שניתן לספור 7 ימים מקבלת המחזור.. מבחינתי חשוב לי לקיים את המצווה והיא תתקיים רק אם אני אספור 7 ימים מקבלת המחזור כי אני יודעת שבן זוגי לא יסכים בשום אופן לחכות לאחר הטבילה...מכיוון שאם אני אחכה 7 ימים נקיים אז הטבילה תהייה יומיים לאחר החופה...(בן זוגי יותר חילוני ממני, ולי חשוב מאוד לקיים את המצווה!!!)
האם אכן כדאי לטבול לאחר 7 ימים מהמחזור???
(זה יוצא 5 ימים נקיים)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 21:35 |
|
| |
בס"ד
חומרא דר'זירא התקלה בעם ישראל שאפילו רואות דם טיפה כחרדל יושבות שבעת ימי נקיים,וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה וחלילה וחס להקל.
היה חסיד שהיה מטביל את אשתו אחר שפסק הוסת ומת בחצי ימיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 22:35 |
|
| |
שי,
מציאותם של חסידים קטנים מאד המזלזלים לא רק בחומרא דרב זירא אלא גם בשבת, בטריפות ובנדה, הופכת את הסיפור המפחיד שהבאת ללא רלוונטי במובן ידוע, ואכמ"ל...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2005 22:40 |
|
| |
"היה חסיד שהיה מטביל את אשתו אחר שפסק הוסת ומת בחצי ימיו. "
הגירסא הנכונה שכבר נכתבה ע"י הרבה פוסקים היא:
"היה חסיד שהיה מטביע את אשתו אחר שפסק הוסת ומתה בחצי ימיה. "
תוקן על ידי - אור_השאנטי - 16/07/2005 22:40:13
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 00:59 |
|
| |
בס"ד
במס' שבת (דף י"ג ע"א)ותני דבי אליהו:מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה,ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,ואמרה להם: כתיב בתורה (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך,בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה,ושימש תלמידי חכמים הרבה-מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר.פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע.ואמרתי לה:בתי,בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי: חס ושלום,אפילו באצבע קטנה לא נגע בי.-בימי לבוניך מה אצלך? -אכל עמי,ושתה עמי,וישן עמי בקירוב בשר,ולא עלתה דעתו על דבר אחר.ואמרתי לה:ברוך המקום שהרגו,שלא נשא פנים לתורה,שהרי אמרה תורה (ויקרא י"א) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב.כי אתא רב דימי אמר: מטה חדא הואי. במערבא אמרי,אמר רב יצחק בר יוסף:סינר מפסיק בינו לבינה.
הסיפור מראה את חומרת הנגיעה בימי השבעת נקיים ואקטולאי
אף לימינו שלא להקל ראש בסייגים של חז"ל שהצריכו שבעת-נקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 07:00 |
|
| |
שי,
אם להמשיך את קו המחשבה של מפיסטו לעיל - לאיש בסיפור היו תפילין והוא הניח אותם. קרא שוב את דברי "כולנו" עליהם אתה מגיב.
מכיוון שלמרות טרוליותו/ה האפשרית של השואל/ת, השאלה עדיין חשובה ותקפה לטעמי, אני מבקשת לחדד אותה:
כולנו,
למה כל כך חשוב לך לקיים דוקא את מצוות הטבילה שלפני החופה? האם תרצי להמשיך במצוה זו גם במהלך חייך להבא, או שמא יש לה משמעות חד-פעמית, מבחינתך?
[לענ"ד, תשובות שונות על שאלות אלה, מחייבות תשובות שונות לשאלה ההלכתית שעלתה מדבריך.]
|
|
|
|
|
