|
|
| נשלח ב-4/2/2005 02:28 |
 |
| |
אבל גם KIשרית היא מחכמינו, רק לא ז"ל (השבח לאל). אז גם לה מותר מסר.
וראוי מנהג חכמינו המחבבים מסר כפול ואם אפשר סתירה ומחלוקת
לפני שימחקו אותי אני מודיעה בזה שאני כבר מחוקה ועומדת
תוקן על ידי - nami28 - 04/02/2005 2:34:49
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 07:27 |
|
| |
בתי תחי', כשהיתה בת שש, עשו בבית הספר שלה תצוגה לכבוד פורים כנהוג כאן. המורה בחרה בבתי שתהיה, לא פחות ולא יותר, כי אם ושתי.
כששמעתי מזה, לא ידעתי מה לעשות, אם להסכים או לא, סוף סוף, אחד צריך להיות ושתי, מאידך גיסא למה דוקא בתי?
החלטנו שאין אנו מסכימים, אשתי צלצלה למורה ואמרה, את הכל תוכל לעשותה אחשורוש המן וכו', אבל לא ושתי.
סוף סוף יש משהו בושתי שזה יותר רע מהמן הרשע!!
תוקן על ידי - באראפארקער - 04/02/2005 7:31:03
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 10:29 |
|
| |
שמחה לראות את הענין הרב בנושא-
במיוחד להצעתי הראשון
רק חזרתי להזכיר לכם לא להתעלם מהצעתי השניה, שלא תלך לאיבוד בין כל התגובות!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 11:29 |
|
| |
לא הגבתי על ההצעה השנייה למרות שגם הוא גרד לי. כיון שלא ידעתי להגדיר למה הוא גרד אז שתקתי. אבל עכשיו שכן ברור לי למה הוא גורד לי אז אני אגיב.
הבקשה לא לעשות צחוק ופורים-שפילען וכו' משתמע שיש כאלה שעושים צחוק ופורים-שפילען מהמבצע הנ"ל. כשאדם צוחק וכדומה הוא לוקח את הנושא בקלות. וגם על זה אני טוען שאין אף יהודי שומר תומ"צ שרואה את הנושא בקלות. אין אף יהודי שחושב שכך ראוי להתנהג אפילו למלך. (ועוד לא זכיתי להבין מעשה דוד המלך עם השונמית וה' יאיר עיני.)
כל האשכול הנ"ל הוא נסיון - אולי שלא במודע - ליצור רושם שהציבור הנאמן למקורות מתייחס בזלזול לנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 13:06 |
|
| |
כי שרית, kשרית, או קיסרית...
וכמובן אמשלום,
ושאר החברים החכמים.
אני מציע למי שרוצה להיכנס לסוגיה ברצינות, להתעמק מעט בפירושו המדהים של ה"יוסף לקח", שבו הוא מנתח את הטקסט של המגילה (לא פחות ובעצם הרבה יותר מרוב החוקרים שראיתי) - ומשתמש בפירושו בטקסט המגילה בלבד וכמעט ללא הסתמכות על דברי חז"ל.
לסיכום, הוא מוכיח צעד אחר צעד, כי ושתי מוגדרת גם ע"י המגילה (ברמזים), כאשה אכזרית ושחצנית ועוקצנית שבאה על עונשה המגיע לה.
כמובן שאין זה קשור למסורת חז"ל, ומי שאין לו את מסורת חז"ל, יכול לטעון שושתי כלל לא נהרגה...
אבל נאמנים עלינו מסורות חז"ל, לפיהן ושתי היתה מתעללת ומתאכזרת ומשפילה את אמהותיה בנות ישראל, והכריחה את אחשורוש להפסיק את בנין בית המקדש, והוסיפו שלמעשה היתה מעוניינת לבוא אלא שקרתה לה תקלה (זנב או קרן, וכלשון מהר"ל שמדובר בבעיה גופנית), ובגלל שחצנותה לא הודיעה זאת לאחשורוש אלא לקחה סיכון שתמות.
מיימוני,
אומנם חכם גדול אתה, אך הלהיטות שלך אחר "הפשט" נראית לענ"ד, לענ"ד, מוגזמת. וודאי בענין עשיו. או נמרוד. או אחרים דוגמתם.
האם בכל דבר יש ענין לנסות ולהבין את המקרא ללא המסורת?
אומנם מוצאים סגנון זה לעתים באבן עזרא ואחרים, אך האם גם עלינו מוטל, או ראוי, לחפש בכל מקום לפרש המקרא כפשוטו? האם גם זה חלק ממצות לימוד תורה? ואולי זה עלול להרחיק את האדם מן המסורת?
הלא עיקר התורה הוא קיומה, וכולנו מודים כי הקיום הוא ע"פ מסורת חז"ל, וא"כ הלא לימוד הפשט באופן הסותר דברי חז"ל, אפילו הוא לצורך לימוד גרידא, מביא את האדם להתרחקות מפרשנות חז"ל?
האם לא על כך אמרו חז"ל מנעו בניכם מן ההגיון?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 13:16 |
|
| |
מוציא,
אכן חוכמה ועיקרון גדול הוא לא להוציא מהפשט..אם אין צורך הכרחי לכך..וכשבכל זאת עושים זאת דרשנים, הרי זה מפני שיש להם נגיעות לגבי הדרש אותו הם דורשים..
"אין מוציאים מפשט המקרא אלא אם הוא סותר את המושכל והמוחש שהוכח" ובדרכו הלכו עוד רבים וטובים..וביניהם גם רבינו מיימוני
(רמב"ם באין ספור מקומות)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 13:41 |
|
| |
ריב - 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2005 13:55 |
|
| |
ריב, תודה.
אך האם הדברים אמורים גם כאשר חז"ל כן אמרו את דבריהם?
האם, לצורך דוגמה ולענייננו, הרמב"ם יחלוק על חז"ל וילמד או ילמד (מם צרויה) את מגילת אסתר בכיוון שבו ושתי היא הצדקנית ת.נ.צ.ב.ה אשר הגנה על כבודן של הנשים?
וודאי שכולנו מסכימים עם העיקרון של הרמב"ם הנ"ל, אך זאת כאשר אין לך הכרח, ואם חז"ל כתבו, כנראה שהיתה להם מסורת, או הכרח, בענין, ובמקרה שכתבו חז"ל מותר לי לשאול מה הכריחם, אבל לא ראוי להניח אותם הצידה וללמוד כאילו לא כתבו דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 02:29 |
|
| |
אחזור ואכתוב את אשר כתבתי כבר ונמחק על ידי כבוד הצנזורה, אשתדל הפעם להיות פחות בוטה ומקוה שטורף דברי ללא יעומם והמסר לא יחלש כתוצאה מהעידון הכפוי.
סיפור המגילה משקף באוטנטיות תרבות ואוירה פרסית קלוקלת ובזויה של הימים ההם, כידוע כתבי הקודש (בשונה מפורום זה אינם מצונזרים) וגם לא חסים ולא מיפפים את האישים המוזכרים בהם, אף אבות האומה הנערצים אינם זוכים להנחות. לא כל הסיפורים מרהיבים או נעימים ולא כולם ראויים לקורא מתחת לגיל 18. ברוח זו ממשיכה ספרות האגדה אולם עם הסברת הלקח הראוי להלמד.
1. אין איזכור במגילה, מזווית מחברה, מי מהשניים אחשוורוש או ושתי צדק בקטע. הדברים מובאים כעובדה הסטורית לא ערכית. אם זאת למחבר המדרש (מזווית פרשנית-מוסרית) יש בעיה ערכית מבחינת המסר היהודי. שכן יצא שישועת ישראל נתחוללה על רקע עוול שנעשה לצדיקה צנועה וחסודה, כדי למנוע מסר מוטעה העלול להשמע כמצדיק פגיעה בצניעות אם זה מוביל לרווחת עמינו, מצא לנכון בעל המדרש להאיר עינינו שגם ושתי מרשעת היתה וחלק מהתרבות הקלוקלת ששררה. והסיבה היחידה שגרמה לה לסרב להופיע היתה צמיחת הזנב. לכן לדעתי כדאי וראוי מאד לספר לילדים את הקטע המדרשי-חינוכי המשלים הזה, כי דוקא לולא זאת הסיפור עלול להעביר מסר לא ראוי ברוח "לעזעזל הערכים ומה איכפת לנו מי טוב ומי רע העיקר שלנו יצא תועלת".
2. גם פרק ב' לא מצונזר ולא מיופה, כך היו הדברים! עם זאת אני חולקת על רעותי בדבר מי היה המנוצל פה. האם היו אלה הבנות שנוצלו על ידי המלך השוטה או המלך הכסיל שנוצל בתור על ידי כל אחת מהן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 07:50 |
|
| |
1. כתגובה לנמי, וכן יצחק
בנוגע למסר החינוכי בהשמצת ושתי, מהו המסר?
שנעשה עוול למישהו, צריך לחפש, ולהמציא תירוצים למה מגיע לו, ולאחר מכן להפוך אותו לסמל הרוע והלעג, במקום את זה שעשה את העוול?
האם זה מה שהתכוונתם בערך הצדק?
2. לא אמרתי שלא לספר את הסיפור. אמרתי שזה בכלל לא מצחיק.
מי ניצל את מי?
תלוי- מי מכין את עצמו בשמן המר ששה חדשים להנאת מי?
ברור שהמלך הוא המנצל,
הוא הבוחר, הוא הקובע את חקי המשחק, הוא שיכול להעניש אותה אם תסרב
בין חקים אלה שהאשה תקדיש את כל חייה, לשכב אתו ערב אחד,
(בו היא משרתת אותו, ולא ההיפך- לו אין שום סיבה לדאוג
להנאתה.)
בערב היא באה, ובבקר היא שבה אל יד שעשגז סריס המלך שומר הפילגשים- לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם
CHOUTENG
לטענתך שכולם יודעים כבר... הלוואי והיית צודק...
הלוואי שכל אשה תדע (וכל גבר) את זכותה להגיד לא
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 07:53 |
|
| |
כי שרית -
|
|
|
|
|
