על הצדיקים ועל המגידים

יצא ספר כאן בקאליפורני' מרב אחד, נגד הספר, להוכיח כי לא "כל" הספר נאמר על ידי המגיד.

בכתבי אר"י נאמר פעם אחד, כי המגיד טעה בדבר מסוים.

אוסיף עוד שאלה, להצד - המסתבר מאד - שכל הספר מזוייף מתוכו ומברו. האם ידוע המניע והמגמה של הזייפן?

האם יש איזו שיטה וכד' שרצה לפרסם (אולי תורת הקבלה)?

מלמד לאדם

כמדומה שהדעה המקובלת היא שהספר אכן נכתב בידי ר' יוסף קארו.

ספר מחקר טוב, לדעתי, על הספר נכתב בידי פרופסור צבי ורבלובסקי. הספר הוא עבודת הדוקטורט שלו, והוא תורגם לעברית. אמנם, חלק גדול מדי מהספר עוסק בתקופה וברקע, אך החלקים על המחקרים בנושא דיבור כביכול חיצוני מהגרון וכו' הם מאלפים.

כפי שנראה מן הספר, וכפי שנראה לי ברור, ה"מגיד" היה תופעה פסיכולוגית שקרתה לר' יוסף קארו. וכן לרמח"ל.

אמנם, יש מקום לדון אם תופעה פסיכולוגית זו היתה מכוונת משמים, והמידע שהועבר בידי המגיד אכן היה משמים, או שהיתה זו בעצם שיחה של התת מודע (אם ארשה לעצמי להשתמש במונח זה) של ר' יוסף קארו עם עצמו.

כמדומה שיש רמז לאבחנה זו גם בעולם הישיבות, שכן אומרים בשם הגרי"ז (ואשמח על אימות) שאמר שהב"י היה תלמיד חכם גדול יותר מן המגיד שלו. כלומר, שחש בזה שהמגיד לא היה שמיימי באמת.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

וכנראה שגם הגר"א היה יותר חכם מהמגיד שלו מאחר וישנם עדויות מתלמידו ר' חיים מוולוז'ין שהיו מקרים בהם 'גירש' את המגיד שלו, והעדיף את חוכמתו השגותיו בכוחו ובעמלו שלו...

מיימוני,
גם השולחן ערוך הוא תופעה פסיכולוגית?
או, האם האם היית מקבל ספר הלכה שנכתב ע"י מי שאובחן פסיכולוגית כהוזה?

אריק,

העובדה שהרמח"ל נתקבל כגדול רק אחרי שכתב את מסילת ישרים מדברת בעד עצמה, ומוכיחה שמי שנסמך על מגידים איננו מקבל לגיטימציה על ידי חכמי ישראל..

תלוי איזה חכמי ישראל.

בארא,

לא מדובר פה על איכות, מדובר על רב = קונצנזוס.

באם גורל דברי חכמים היה תלוי באיכות, הרי שהמו"נ של הרמב"ם היה רב מכר

אריק היקר

לא הבנתי את שאלתך.

דברי המגיד, ששמע ר' יוסף קארו, ניתנים להסבר בתור -

א. גילוי שמימי שאין לו סיבה טבעית, פיזיולוגית.
ב. פונקציה טבעית ופיזיולוגית ופסיכולוגית. כלומר, הר"י היה המגיד של עצמו, כאשר הוא דיבר לעצמו, בלי להיות מודע לכך, כמובן. וזו תופעה ידועה במחקר הפסיכולוגי (לפחות לפי המקורות המצוטטים בידי ורבלובסקי).

כמובן, כל אחד והמגידים שלו. המגיד של הר"י דן איתו בדברי תורה ובדברי קבלה, כי זה מה שהעסיק את בעל השולחן ערוך.

מעתה, איך זה קשור לכתיבת השולחן ערוך עצמו? החיבור הזה לא נכתב על ידי מכניזם פנימי תת מודע, אלא על ידי כוונה מודעת של המחבר לעסוק בתורה, להבין את הנאמר, ולסכם את השיטות הראשיות לפי המתודולוגיה שקבע לעצמו. אין לך פעילות מודעת מזו.

האם כוונתך לומר שלכל מה שאנו עושים יש מניעים פסיכולוגיים? זה יתכן מאד, ויש כאלו שחושבים שאכן זה כך (וזה מעורר את השאלה מה המקום של החשיבה הלוגית, אם הכל פסיכולוגיה...). אני בכל זאת סבור שתקפות של טיעונים מכאן והסיבה להופעתם מכאן. השולחן ערוך, כמו כל לימוד התורה של הר"י קארו, נעשה במודע, מתוך בחירה ורצון. הופעת המגיד, לעומת זאת, במידה שהיתה אירוע פסיכולוגי פנימי, משקפת איזה דו שיח פנימי בלתי מודע. ומה דמיון בין זה לזה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אין שום דרך מדעית להפקיע את המגיד מישרים מהבית יוסף והדבר מוסכם וברור, ויש על כך לא מעט ראיות וודאיות, רק אלו שמהרהורי לבם מעוניינים להפקיע הספר ממחברו יכולים לעשות זאת.

הי' מחבר שכתב חיבור על כך, להפקיע הבית יוסף מחיבור זה, ושמו ר' יקתואל גרינוולד מקולמבוס אוהוא, ודבריו מופרכים.

כמובן, הפלא הכי גדול של הספר הוא הזלזול בבית יוסף שהוא אוכל בתאווה וכו' כדבר התוכחות של המגיד, דברים שאין אנו מקבלים על מחברים פחותים ממנו.