| נשלח ב-19/8/2007 20:05 |
 |
| |
באשכול סמוך הביא לינקזצר לינק לסרט מזוויע על השחיטה. שם הובא גם לינק ל"טיפול" בבעלי חיים בעולם הכללי מעבר לשחיטה היהודית שאינו נראה טוב יותר. בת"ב הביאו לינק לסרט אנטישמי שעשו הגרמנים [זובחי אדם עגלים יישקון] שבסופו הם מביאים את זוועות השחיטה.
ההתנגדות בזמנו למצוא דרכים להימום קודם השחיטה, נבעה מכך שאלה בגרמניה שדרשו זאת היו מחד הלוחמים ביהודים [אנטישמיים] מבחוץ ומאידך הלוחמים ביהדות המסורה [רפורמים] מבפנים [ללא קשר ביניהם כמובן]. לכן ראו בכניעה לתכתיביהם פתח לנתינת יד להריסת הדת.
כיום שהדרישה פגה, אך האנושות בכלל רגישה יותר לפגיעה בבע"ח, האם לא ראוי שהעם הנועד להיות אור לגויים ישכיל את פנימיות הציוויים המגבילים את האכילה מן החי [או עכ"פ חלק מהם] ככיבוד חיי בעלי החיים, וממילא הוא זה שיזום דרכים להפחית את הפגיעה כשם שנדרשו להגביל את הפגיעה שע"י מנהג ה"כפרות" שהובא באותו אשכול?
תוספת
למה למשל לא ניתן לשחוט בלי שהבהמה תשים לב מה שקרה לקודמיה ומה שהולך לקרות לה?
תוקן על ידי עצכח ב- 06/10/2007 23:18:16
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2007 07:43 |
|
| |
| ווטו1 כתב: |  | | שם הובא גם לינק ל"טיפול" בבעלי חיים בעולם הכללי מעבר לשחיטה היהודית שאינו נראה טוב יותר. |
|
Beef, grapes, pork, fish, nuts, milk, eggs: these and other foodstuffs are plentiful and cheap in Europe and North America as a result of modern industrial methods, which, however, are as disturbing to observe as surgery. The Austrian filmmaker-cinematographer Nikolaus Geyrhalter has filmed them unflinchingly, and his controlled, elegant images of high-tech slaughterhouses, greenhouses, and factories, taken together, are a feature-length ironically arched eyebrow at the denaturing of our dietary staples. Appalling as the organized, mechanized, and sanitized mass slaughters and harvests seem, the food arrives reliably.
Geyrhalter's aestheticized approach, shunning voice-overs and interviews and showing only his on-site documentary footage, leaves a viewer longing for talking heads to offer explanation, critique, and perspective
http://www.newyorker.com/arts/reviews/film/our_daily_bread_geyrhalter
http://indieweb.co.il/Unser_taglich_Brot.avi
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 07/10/2007 0:18:08
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2007 23:42 |
|
| |
לינקי, יישר כוח!
אכן שני השיטות קשים לצפייה, אפרוחים בני יומם נורים מתותח היישר לקופסאות, והיבטי 'שואה' אחרים המתרחשים אצלהם יום יום שנראים למתבונן מבחוץ. אך הנידון הוא ייסורי הבע"ח, ובסרט שהבאת נראה שמהימום סובלים פחות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2007 02:52 |
|
| |
שלום,
שחיטה זה דבר מסוכן לבעל החיים, היא הורגת אותו.
נכון, לראות את בעל החיים מדמם ומפרפר למוות זה לא מחזה נעים לצפיה. זה מה שמעורר בני אדם להמנע מצריכת בשר בכדי לחסוך המתת בעלי חיים.
אנא הסבירו לי כל הרחמנים כביכול, מדוע נעצרתם בבעלי חיים? מה עם הצומח? בזמן שאתם תולשים נענע מהגינה רצחתם אותו!!!
בזמן שאתה קוטף פרי מהעץ, ניתקת אותו ממקור החיות שלו ועכשיו הוא בשלבי גסיסה (העשויים להיות איטיים וארוכים מאד במיוחד אם אתה לא מתכוון לאכול אותו עכשיו, או עוד יותר אם אתה מאחסן אותו במקרר או הרבה יותר אם תקפיא אותו חתוך לחתיכות קטנות למשך חודשים רק בשביל לספק את יצרך בשביל לאכול פרוזן יוגורט!!!).
גם צמחים מרגישים את הסביבה, נכון אין להם דם בצבע כמו של בני אדם, והם גם לא צועקים וצווחים בזמן שקוטפים אותם, זה עדין לא מקנה לנו זכות להפריש בין בעל חי כביכול לבין הצומח.
למי שקשה לראות את המשותף בין שני המינים (חי וצומח) אני מציע לראות קצת סרטים אודות הצמחים השונים, יש גם צמחים טורפים בע"ח ועוד מינים רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2007 03:03 |
|
| |
לגבי הובלת בעלי חיים, אחסון, הרבייה גידול הכנה לשחיטה וכו'.
אני משוכנע שיש הרבה מה לשפר בתחומים הנ"ל, ברור שיש כאן אינטרס כלכלי מאד חזק מבחינת העוסקים בענף (מגדלים מובילים...).
לפי ענ"ד בעניין, מאחר והשטות האלו רווחות בכל העולם המתקדם, יש צורך במאבק ציבורי בכדי להוביל לשינוי בתחומים הנ"ל, או לפחות לפתוח בקו "ירוק" רחב ומגוון מספיק עבור מי שרוצה לצרוך בשר שלא עבר סבל מיותר.
לבוא ולהאשים את הממסד הרבני זה קצת מוגזם, הרבנות לא יכולה לבוא ולשנות הרגלי צריכה שכבר הושרשו כסטנדרט בכל העולם.
השינוי צריך לבוא מהצרכנים, רק הבעיה שלנו בישראל, אנחנו צרכנים פסיביים מידי, קונים כמעט הכל, לא שואלים שאלות אתיות בנושא צרכנות בכלל, לא מחרימים מוצרים, פשוט אדישים!!!
אולי זה ענין לפורום חדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2007 11:56 |
|
| |
יוכי,
לך יש ראיה מפורשת מחז"ל, כי האיסור של צער בעלי חיים, הוא בעיקר לישר לב האדם, שהרי במצוה של עזוב תעזוב דין 'לפרוק' קודמת ל'טעינה' משום צער הבהמה, ולי ראיה, שהדאגה אינה לסבלו של החמור:
"... פרק וטען, פרק וטען, אפילו ארבעה וחמישה פעמים - חייב, שנאמר (שמות כ"ג) עזב תעזב. הלך וישב לו, ואמר: הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק פרוק - פטור. שנאמר עמו...". (ב"מ דף לב עמוד א)
במה אשם החמור שאדונו עצלן?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/10/2007 11:56:42
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2007 13:57 |
|
| |
וטו, יש שיטות בבתי מטבחיים מודרניים בחו"ל בהם הבהמה אינה מודעת לאיפה היא הולכת.
נעשו עבודות רבות בנושא הזה ועוצבו בתי מטבחיים בהם הבהמות מובלות במסלול מעגלי (שמרגיע אותן יותר ממסלול ישר) עם פחות לחץ.
קראתי פעם סקירה של ד"ר גראנדין טמפל על התפתחות בתי המטבחיים בארה"ב ב 30 השנה האחרונות והיא מעידה על הרבה פחות לחץ (שנמדד ברמת הורמון קורטיזול בדם הבהמה) בשחיטה ובשחיטה, כולל כשרה, כמעט נטולת כאבים וצורך לרסן את הבהמה.
בקשר להימום, באתר דעת יש מספר מאמרים על פעילותו של ה"שרידי אש" בנושא.
ממה שזכור לי מעבר לבעיה ההלכתית הלא פשוטה היה שם ענין שאפשר לקרוא לו "פוליטי", שאם יכשירו את ההימום יכפו ממשלות את ההימום גם על קהילות קטנות ומרוחקות שאינן יכולות לאפשר לעצמן בתי מטבחיים עם הימום ונשאלת השאלה אם גם בימינו בעידן הבשר הקפוא השיקול הזה קיים.
ועוד הערה קטנה על צעב"ח ועל מצוות בכלל.
שמתי לב שמצוות הן ענין סקטוריאלי. יש סקטורים שמקפידים במיוחד להדר בכשרות ושבת, סקטורים אחרים יהדרו מצוות יישוב הארץ וכן הלאה. איכשהו צעב"ח נתפסת כ"מצווה של חילונים ושל גויים".
אף מפלגה דתית או חרדית לא תגרום למשבר קואליציוני על רקע תנאי הגידול של תרנגולות סוללה או על המשך גידולם המחריד של עגלי חלב. זו לא מצווה "שלנו".
עדיין לא ראיתי ארגונים דתיים שדורשים לקיים מצוות צעב"ח בהידור בישראל או אפילו להשוות את היחס לבע"ח ליחס בארה"ב או באיחוד האירופאי. משום מה דוקא אצלנו מאוד נזהרים שלא להקפיד בצעב"ח ומקפידים במיוחד שלא להראות חיבה או רחמים לבע"ח ומתרצים זאת בק"ן טעמים. לא צריך להיות נושקי עגלים כדי להצטער בצערם של עגלי חלב או תרנגולות סוללה. אם באיחוד האירופי אפשר לגדלם עם פחות צער אז מדובר בצער מיותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 04:36 |
|
| |
אלי
<"אף מפלגה דתית או חרדית לא תגרום למשב"ר קואליציוני על רקע תנאי הגידול של תרנגולות
סוללה או על המשך גידולם המחריד של עגלי חלב. זו לא מצווה "שלנו".">
זו אולי הבעיה שלו:
בדיקה שתמנע שחיטות שווא
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 08:21 |
|
| |
אלי
אולי השיקול הוא מהי הסבה המביאה לעיסוק במצווה מסויימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 09:27 |
|
| |
בלבמ
וכן השיקול הוא גם מה סיבת אי העיסוק.
בזיזת מערכת המיסוי את האזרח הפרטי לא מעסיקה את הממסד הרבני למרות שהגזל ההמוני היומיומי והפוגע נפשית ופיזית, הוא חמור בהרבה מאשר אי קיום מצות שמיטה מדרבנן בהידור של נישול פרנסות ומאשר בגידת משפחה בקרובה על ידי אי ישיבה על ספסל נמוך בשבוע פטירתו.
מכאן ששיתוף הממסד הדתי/חרדי/רבני באכזריות כלפי בעלי החיים אינו תלוי בחשש שח"ו יתעסקו בנושא שהתעסקו בו גם רשעים הפכפכים כדי ללבוש מסוה של הומניות. הסיבה היא פשוטה. כל מה שאיכפת לו זה הסקטור הממסדי-הלכתי ולא את רצון האלוהים אותו הוא מתיימר לייצג.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 10:06 |
|
| |
בוגי
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 10:11 |
|
| |
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=122101&whichpage=1#R_14
ווטו בציטוט מהרב הירש "במכתב על כתיבת ספרו "חורב" שהוא כתב לפני כ150 שנה":
"הסכנה הגדולה המאיימת על ישראל תלויה באופן למוד המדע שלו: בדרך למוד התנ"ך, הגמרא והמדרש. זה מאה שנה נעשות עבירות המתנקמות בחיים: החיים הוצאו מתוך מדע התורה ועל כן גורשה התורה מתוך החיים"
המסר הוא: נתק דבר השם בתורה מדבר הווה במציאות.
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2007 10:14 |
|
| |
בעלבעמיו ובוגי, לטעמי הסיבה היא פשוטה, זהות.
הזהות מוגדרת בשתי דרכים, הראשונה חיובית: מה אני עושה כדי שידעו שאני חלק מהקבוצה שלי.
והשניה שלילית: בדלנות, מה אני עושה כדי שידעו שאני לא חלק מקבוצה אחרת.
ביהדות הדתית זה מתבטא באופן בולט בכשרויות, במוסדות חינוך, בלבוש וכן, גם בבחירת המצוות.
ברגע שיש זיהוי בין תנועות חילוניות לבין צעב"ח או זכויות אדם, אוטומטית נוצרת רתיעה אצל קבוצות דתיות מהנושאים האלה ואין זה משנה כלל אם הנושאים האלה מעוגנים בהלכה.
אני מאוד חושש ליום בו תהיה אופנה חילונית להניח תפילין כל בוקר 
|
|
|
|
|
