|
|
| נשלח ב-4/3/2005 14:18 |
 |
| |
יהוסף
מה הופך דרך זיווג לדרך הטבע? האם אין המדובר בהחלטתם של אנשים בוגרים שיכולים להימנע? מאיפה כל הקביעות השרירותיות האלה? אין אלו אלא דברי נביאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2005 15:02 |
|
| |
אמשלום, מתוך הגנה מסויימת על דברי יהוסף, 2 הערות:
לעניין טיפולי הפוריות – יש מקום לביקורת מה על האגרסיביות של טיפולים אילו לעיתים, על הנזק הניכר שהם גורמים, פיזית ונפשית, לעוברות\ים אותם, וגם על הלחץ הסמוי בחינת הבאת ילדים אינה רק זכות, אלא כמעט מטרה בלעדית בחיים. אפשר, אינטואיטיבית, להפריד בין טיפולי הפרייה "טבעיים", מקום שההתערבות אינה מסיבית, לבין כאלה שהם, כן, שלא כדרך הטבע, שהם קיצוניים ומזיקים. אין שום דבר טבעי באשה בת 60 המתעקשת להכנס להריון, וגם הריון מזרע בן זוג שמת (לפעמים לאחר שאיבת זרע מגופתו!) הוא בעייתי בעיני. אין בכך שום דבר טבעי. מדובר באמת בנשים המתערבות במעשי הבריאה, מתוך מה שלי נראה כאנוכיות ואובססיביות, והנתמכות בידי רופאים תאווי בצע.
שיהיה ברור, אני מאד בעד הורות, זוהי באופן מוחלט חדווה גדולה בחיי שלי. אבל העיקר בהורות אינו חוויית ההורים, אלא האיזון והאושר של הילדים, שמרכיב חשוב בהם הוא האיזון ובריאות ההורים, בצד יציבות רגשית ופסיכולוגית. אילו אינם נוכחים תמיד במקרים של ההריונות המוזרים האלה.
לעניין חוסר הטבעיות בייחסי הורים שאת מצביעה עליהם - יש להפריד בין הטבעיות והזרימה, אם תסלחי על הביטוי, ביחסי ההורים, לבין טבעיות חייו של התינוק הנוצר כתוצאה מהם. יש מקום לסברה, גם אם הנושא מאד בעייתי, שלתינוק שנוצר כתוצאה מגילוי עריות, אונס או כל מערכת יחסים הרסנית אחרת, אותה זכות קיום בדיוק כמו לתינוקות אחרים. הוא טבעי בדיוק כמותם. במידה ולאם קשיים נפשיים בהחזקתו ובגידולו, הוא יכול להיות מאומץ על ידי אחת מן המשפחות הנהרסות בטיפולי פוריות נוראיים.
צריך להזכיר שבעבר הלא רחוק בכלל, תינוק שנולד מחוץ לנישואין נחשב כזה שנוצר בנסיבות "לא טבעיות". צריך גם לקחת בחשבון שלמרות שמסירת תינוק לאימוץ היא אירוע טראומטי מאין כמותו, כך גם הפלה מלאכותית. אפשר שאם יחסה של החברה למסירת תינוק לאימוץ היה שונה (כלומר לא היו מתייחסים אל האם הטבעית כאל מפלצת העושה מעשה בלתי נסלח), היתה בחירה אמיתית יותר לקרבנות יחסים המוצאות עצמן בהריון.
המשכתי את סטייתה של אמשלום מנושא האשכול, ואף אני מתנצלת  .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2005 19:01 |
|
| |
חבצלת,
אני מודה ומתוודה, שלרוב טענותיך אני מסכימה: גם אני חושבת שטיפולי פוריות אינטנסיביים ואלימים הם בעיתיים מבחינה ערכית (ויש לי גם השגות פוליטיות ופמיניסטיות על עניין זה), וגם אני הייתי שמחה לראות יותר נשים וגברים המתאווים להורות, מאמצים תינוקות אומללים שנולדו להורים(בעיקר אמהות)-בעל-כורחם.
אבל, לענ"ד, אין לכל הדברים הנ"ל שום קשר ל"טבעיות" עליה דיבר יהוסף.
כל שבאתי לטעון בהודעתי למעלה (וייתכן שלא עשיתי זאת בבהירות מספקת  ), הוא ש"טבעיות" כשלעצמה אינה בעלת תוכן ערכי כלשהו. מה שהוא "טבעי" אינו בהכרח טוב, חשוב, נכון, בריא או ערכי יותר ממה שיהא מוגדר כ"לא טבעי".
ולמען ה'- מי בכלל יכול להגדיר מה בעולמנו "טבעי" או "לא טבעי"?!
[יש "סטיות" שהופכות לחלק מן הטבע. הנה סטייתי הראשונה מן האשכול הפכה לחלק מטבעו...  - עם נישטאיך - בעל האשכול - ועם ההנהלה, הסליחה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2005 20:15 |
|
| |
חבצלת,
תודה ששיברת.
אמשלום,
והנה אני באה ומפריכה את טענתך, יש לי הרבה מה לומר על דברייך, אך מכיוון שהם סוטים מנושא האשכול אני אמנע מתגובה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2005 11:22 |
|
| |
שאלה קרובה: נניח שזוג לא רוצה כרגע להוליד ילדים מסיבות שונות (קשה לגדל אותם, הם רוצה לפתח קריירה, או אפילו סתם לטייל בארץ). לכאורה, מאחר שיש מצוה לפרות ולרבות, אפשר לומר שהם צריכים לכפות את יצרם ולהוליד ילדים בניגוד לרצונם. אולם, מה ירגישו הילדים כשיגלו, בשלב כלשהו בחייהם, שההורים שלהם הולידו אותם רק כאמצעי לקיום המצוה, ולא מתוך רצון אמיתי? האם זה לא יגרום להם נזק נפשי?
אם כך, אולי לזוג כזה אסור להוליד ילדים, עד שירגישו מעצמם שהם רוצים בכך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 03:58 |
|
| |
מהי הבעיה (המוסרית) אם היה זה רצונו של הנפטר או לא, ומדוע התקבל שפגיעה ברצונו של אדם שהיה חי חשובה מפגיעה ברצונו של אדם חי?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 10:06 |
|
| |
נישט 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 10:55 |
|
| |
ת'כלס אין באמת איסור בזה
פשוט יש כמה שבגלל השקפת עולמם הסגורה אוהבים להתנגח במדע, ולכן הם גם מתנגדים לקביעת המוות ע"י מוות מוחי, מתגדים לתורת האבולוציה המפץ הגדול ועוד...
|
|
|
|
|
