|
|
| נשלח ב-13/7/2005 19:59 |
 |
| |
shay ענה:
בזמנו פורסם כאן תשובה של הרב שלוש כמדומני בעניין היתר ללכת ללא כיסוי ראש לנשים. האם חמשהו יש את התשובה במחשב?
או תשובות אחרות בעניין היתר ללכת ללא כיסוי ראש....
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2005 01:53 |
|
| |
לבארי שואל:
בע"ה:
מה מטרת הפורום שלכם? ללבן סוגיות לברר את האמת?
לנהל דו שיח לפתח רעיונות? לא הצלחתי להבין בדיוק?
אולי אפשר לקבל הסבר?
בברכה לב-ארי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2005 18:51 |
|
| |
בס"ד:
המקור להיתר ללכת ללא כיסוי הוא מהרב אברהם שלוש שהביא את תשובת הרב יוסף משאש זצ"ל שבגלל המודרינזציה וכדי לקרב
רחוקים התיר לנשים נשואות ללכת ללא כיסוי ראש.
ובמחכ"ת הדבר תמוה בעיניי לשנות את ההלכה בעניין חיוב כיסוי ראש שהוא מדאורייתא.ולא זכיתי להבין דבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 01:23 |
|
| |
לב ארי
ברוך הבא אל הפורום.
אי שם באשכולות מצוי אשכול הבהרה, ובתחילתו משהו שכתבתי על זה, בראשית ימי הפורום.
איני זוכר את הניסוח, אך הרעיון הכללי הוא לדון בנושאים תורניים ומדעיים מתוך יראת שמים ויושר אינטלקטואלי, מתוך ההנחה כי אין ביניהם סתירה והם משלימים זה את זה.
כל שאר הפורום הוא דוגמה לזה. אני מקווה.
צא וראה. ומומלץ לפתוח באשכול המומלצים המעוגן בראש העמוד. אלו המיטב שבמיטב.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2005 15:42 |
|
| |
תצלח שואל:
מי המחבר והמוציא לאור של הספר ''שוחרי שם בהרי קרפטן?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2005 14:05 |
|
| |
קלונימוס מבקש:
אני מחפש די בדחיפות לצורך מתנה איזושהי מהדורה ישנה ומיוחדת של הספר "כוכב מיעקב" של הגאון מטשובין. אשמח מאוד על כל עזרה בנושא. המתנה צריכה להינתןבתחילת השבוע הבא.
אריק123 עונה:
הספר כוכב מיעקב הוא של אביו של הרב מטשיבין.
חסיד_שותה עונה:
תנסה באתר הזה: http://www.findabook.co.il/
אני חיפשתי ולא מצאתי (חוץ מכוכב מיעקב
אפרים מאיר
חייו ויצירתו של פרנץ רוזנצוויג)
תשאיר הודעה בפורום ספרים נדירים ו/או בפורום ארון הספרים היהודי. ישנם סוחרי ספרים רבים שמחפשים שם לקוחות.
בהצלחה
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1477424
תוקן על ידי - עצכח - 06/09/2005 15:50:27
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2005 14:31 |
|
| |
מעגלהיוצר [פותח האשכול "בין נביא לסכיזופרן"
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1385044]
פתח אשכול "מבקש רב":
מעגלהיוצר מבקש:
שלום עליכם
אני מחפש רב משכיל ככל שניתן המסוגל להתמודד עם בעיית הסכיזופרניה
אשמח לקבל המלצות
תודה מראש
בר_בי_רב עונה:
מעגל היוצר
שלום לך
עשה לעצמך טובה, ואל תחפש רבנים לנושא זה.
תחפש רופא פסיכיאטר טוב, שבעז"ה יוכל לעזור ע"י טיפול תרופתי וכד'.
וכשם שאם היה מדובר בהתקף לב לא היית מחפש רבנים אלא רופאים, הוא הדין בנושא שאלתך.
אני חוזר ומפציר בך לפנות דחוף לפסיכיאטר , שכן אם לא תטפל בצורה מקצועית המצב ילך ויחריף ולא יעזרו לך שום רבנים וכד'.
נ.ב. אני הבנתי שהרבנים הם אצלך תחליף לרופאים וע"ז כתבתי מה שכתבתי.
אך אם כוונתך למה שנאמר בגמ' "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים", וזאת בנוסף לטיפול המקצועי, או שאתה מחפש רק עידוד ותמיכה מהרב , זה בודאי טוב וישר.
רפואה שלימה !
מעגלהיוצר מגיב:
בר בי רב
,אתה "מבין מהר מדי"
1. מעולם לא היה לי רב ולא פניתי לרב והרבנים אינם תחליף עבורי
2. אני מטופל ונמצא ברימיסיה מזה זמן רב
3. כיוון שדנתם ברמב"ם מורה נבוכים, והוכך לכך שהיו לי בעבר סימפטומים אשר נקראים ע"י הרמב"ם "נבואה"
רציתי להתעניין באמת ,מה דעתו של רב גדול בעינכם על הנושא, כיוון שהנכם פסלתם אותי על הסף בדבר
מאחל לך גם בריאות!!
מעגלהיוצר ממשיך:
צודק ברבי רב
אכן פניתי לרב באינטרנט כדי לבחון את דעתו בנושא
אך תשובתו לא סיפקה את סקרנותי
נ.ב
רחמים,מתלמידי חכמים ?!
אפנה לדרכי בטרם תבינו דברים נוספים שלא התכוונתי אליהם
,usu, לאלו אשר השתתפו בפורום-"בין נביא לסכיזופרן"
ובמיוחד למיימוני שקיבל אותי בסבר פנים יפות
בהצלחה לכולכם
ובריאות
מואדיב עונה:
.
מעגל, אל באפך.
לעתים, חוסר תגובה נובע מכך שלגולשים אין תשובהלשאלתך. לי, לדוגמא, אין תשובה לשאלה ששאלת, ודומני שכמוני עוד רבים.
בהצלחה, ורפואה שלמה.
בר_בי_רב מגיב:
מעגל היוצר
בצבור החרדי עליו אני נמנה, יש אי אלו מיתוסים לגבי בעיות נפשיות.
כך קורה לעיתים שאנשים הזקוקים לעזרה מקצועית דחופה, מהססים לפנות לרופא ומחפשים תחליפים בצורת רבנים או באבות למיניהם.
זה הוא הרקע שעליו כתבתי את דברי.
כנראה שטעיתי ואתה שייך לרובד חברתי שונה, והתכוונת לדבר אחר לגמרי,והדברים שכתבתי אינם מתאימים לך ואולי אף פוגעים.
קבל נא את התנצלותי אם פגעתי בך.
מיימוני עונה:
מעגל היוצר
ברוך הבא אל הפורום.
העלית שאלה מעניינת מאד, שנידונה אצלנו באופן תיאורטי.
מדבריך הבנתי שאתה מכיר - מעצמך - תופעות שיכולות להחשב כמיסטיות או נבואיות מצד אחד, אך אפשר שהן נובעות מסיבות נפשיות או פיזיולוגיות. והשאלה היא איך מבדילים ביניהן.
האם רצונך לדון בנושא הזה באישי או באשכול הפתוח לעיני כל? האם רצונך לנתח דוגמא מעשית, או לדון בכללים תיאורטיים של הבחנה?
אנא פרט.
וכן, אם אוכל לעזור בל"נ, תוכל לפנות אלי באישי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
יעקב135 עונה:
היה לי חבר שחלם חלום, שלפי דברי הרמב"ם בהלכות נזקי שכנים יכול להתפרש כנבואה.
הוא הלך לרופא והפסיק מאז לחלום כאלו חלומות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 00:43 |
|
| |
מחפש הסברו של ר' חיים מצאנז למובא ברש"י פ' פנחס על הטענה כלפי פנחס "ראו בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז".
אני זוכר שהוא שואל מדוע ההדגשה ש"פיטם עגלים לע"ז" ומדוע לא מספיק לומר שעבר ע"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2005 21:48 |
|
| |
קרוקודיל00 שואל:
שלום אני רוצה לדעת האם בשלושת השבועות האלה מותר ללכת לים כי אני יודע שיש הגבלות מסוימות בימי בין המצרים (אני לא בטוח שאני אומר את זה אכון).
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 01:06 |
|
| |
קרוקודיל
שבוע טוב
ברוך הבא אל הפורום.
התשובה לשאלתך מתחלקת לשנים. יש דברים שהם אסורים מהתורה ומדברי סופרים. ויש דברים התלויים במנהג.
א. מדין תורה אין לתשעה באב והימים שסביבו שום משמעות. אך חכמים, בגלל שחרב המקדש ביום זה, תיקנו לנהוג בו עינויים כמו ביום כיפור, מחמת האבלות וכדי לפתוח את הלב לתשובה. לכן אסור לאכול ולשתות ולסוך וכיו"ב. וכמובן, תקנות חכמים מחייבות את כל עם ישראל בכל הדורות.
כמו כן אסרו חכמים גם דברים מסויימים בשבוע שחל בו תשעה באב. כלומר, מיום ראשון בשבוע זה ועד לתשעה באב, (ועד בכלל). ביניהם כיבוס.
לעומת זאת, אין איסור על רחיצה בשבוע זה, למרות שתשעה באב עצמו אסור ברחיצה.
ב. נהגו בעם ישראל מזה מאות בשנים שלא להיכנס למרחץ של תענוג בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש מרחיבים זאת החל מראש חודש אב, או קודם.
אמנם בדורנו, עקב הרגישות לנקיון, מן הראוי להתקלח במים (רצוי פושרים כלומר לא רחיצה של תענוג אלא נקיון) כל יום, לפי הצורך, עד תשעה באב.
רחיצה בים היא בכלל רחיצה של תענוג. לפיכך, אלו שנוהגים את המנהג הזה לא יסעו לים כדי לרחוץ בו.
מי חייב במנהג? זו שאלה קשה. אך מסתבר שאם לא ידעת על המנהג הזה, אינך חייב בו... זה שאתה קורא עליו לא הופך אותך לחייב במנהגים.
אמנם, מה שכתבתי שם זו דעתי, אך אוסיף שיש חולקים וסבורים שמנהגים כן מחייבים כל אחד. לפי גישתם אין ללכת לים.
ונזכור נא כי עיקר הצום והתענית הוא לעורר את הלב לתשובה, וכבר אמר הנביא: איזהו צום אבחרהו... פתח חרצובות רשע. כלומר לתקן דרכינו ובמיוחד בכל מה שקשור בין אדם לחברו. (אך כמובן אין זה מחליף את חובת הצום עצמו).
בשורות טובות
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 07:09 |
|
| |
1. I remember that R. Kook Zt"l has a teshuvoh in Orakh Mishpat where he paskens that -ossur leshanos ess hamivta- that it is ossur for an individual to change his havoroh in loshon kodesh for tefillah and kerias hatorah- mitzad -al titosh toras imekho. Please, can anyone out there give me an exact mareh mokom?
2. There is a shtikkl from R. A. Y. Schlesinger on the importance of shmom, levushom, and leshonom. R. A.Y. Schlesinger goes very far in bringing out the importance of these inyonim- saying, I think that these inyonim are more important than kol mitzvos shebatorah- because they are the basic expression of Jewish identity- Can anyone give a mareh mokom for this shtikkl? Thank you very much in advance.--------
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 10:06 |
|
| |
לשאלה הראשונה- (ולא מופיע שם הנימוק של אל תיטוש):
שו"ת אורח משפט או"ח סימן קמח
להלכות קריאת שמע ותפילה לכבוד השו"ב המופלג מו"ה יצחק צדוק אבראמאוויץ נ"י שו"ב בנשר. שלו' רב.
קבלתי מכתבו ע"ד שאלת ההברה, ואשיב לו שיאמר להם בשמי שמצד הדין אסור לשנות יותר המבטא שקבלנו מאבותינו הקדושים. בכל עניני קדושה ותפילה, ואקוה שישמעו לדברי. ואם ח"ו יתעקשו בזה, אל יעשה עמם קטטה בשביל כך, והנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
והנני בזה חותם בברכת שלו' לו ולכל בני המושב, החפצים להיות קשורים בקדושת התורה והיהדות הנאמנה כנה"י ונפש מברכם מקודש. הק' אברהם יצחק ה"ק.
על שאלתך השניה אינני יודע. אינני תופס גם מי זה א. י. שלזינגר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 12:00 |
|
| |
Ben Ish Ekhad
Thanks a whole lot for the mareh mokom. I accept that the reason- al titosh toras imekho- does not appear in Rav Kook's text. However, I don't understand- what is the basis of the psak- if not- Al titosh?------- In the second shayloh, I was referring to R. Akiva Yosef Schlesinger, the author of Lev HaIvri, the son in- law of R. Hillel Kolomayer. R. Akiva Yosef was one of the founding fathers of the shitah of Hungarian kanous.He was a gaon beTorah who showed originality in psak and a fiery, dynamic leader and polemicist. I would like to humbly suggest that an eshkol be intiated likhvodo. Or maybe- first I should ask whether there does not already exist an eshkol devoted to R. Akiva Yosef- and, if there is, where can I find it. Yeyasher Kokhakhem-------------s
|
|
|
|
|
