| נשלח ב-15/11/2005 08:11 |
 |
| |
כן. ראה באשכול המומלצים באחת ההודעות הראשונות רשימת אשכולות בנושא ובדומים לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2005 19:45 |
|
| |
שוטנג שואל:
האם צריך לומר "יהי רצון" לבעל הבית במסעדה?
מה דעתכם?
הצד שכן, סוף סוף הוא בעל הבית.
הצד שלא, משלמים על האוכל ולמה מגיע לו יהי רצון?
תוקן על ידי - קעלעמר - 15/11/2005 19:56:47
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2005 23:44 |
|
| |
האם כשהמלצר (או בעל הבית, או חנווני) מגיש לך משהו אתה אומר תודה, או מתעלם כיוון שהוא מקבל תשלום?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2005 11:44 |
|
| |
גם_וגם:
האם אתה אומר יהי רצון לכל אחד שממנו אתה מקבל שרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2005 18:18 |
|
| |
לא, אבל אני גם לא מברך אצלו ברכת המזון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2005 10:14 |
|
| |
שוטנג שאל:
האם צריך לומר "יהי רצון" לבעל הבית במסעדה? מה דעתכם?
התשובה לשאלתו:
"למי שירצה - היינו דאפילו אם א' סמוך על שלחנו ומשלם לו דמי מזונו שאותו א"צ לברך לבעה"ב, ג"כ רשאי ליתן לו לברך". (משנה ברורה סימן רא ס"ק ז).וחזר על דבריו בשעה"צ סימן קס"ז סק"א.
עולם הפוך אני רואה 
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2005 13:30 |
|
| |
שטרימר
מבקש עזרה ב"פשט בגמרא":
מה הפירוש בפשט
הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפרקה
כתובות נ"ט.
תודה רבה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2005 07:32 |
|
| |
דולינסקי שואל?
אני מבקש מכם עזרה בדברי רש"י על הפסוק "ויבאו המלאכים להלן קראם אנשים ואילו כאן קראם מלאכים"
מתרץ רש"י כיון שאצל אברהם שרתה שכינה ואילו אצל לוט לא שרתה שכינה.
קשה לי למה שינה הכתוב כמה פעמים בהמשך הפרק
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2005 15:30 |
|
| |
נישטאיך:
רוב תודות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2005 09:30 |
|
| |
האם מישהו יודע באיזו חנות (לא אצל המו"ל) מוצע למכירה הספר "דרך הרוח" (ספר היובל לאליעזר שבייד) שיצא לאור לאחרונה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2005 09:50 |
|
| |
ספר היובל לאליעזר שביד (2 כרכים)
עריכה: יהוידע עמיר
עוד פרסומים | הזמנה
מבוא
שונה היא דרך הרוח מכל דרך אחרת - היא מאהדת נופי רוח וחברה, מפלסת בהם נתיבי יצירה, מלכדת אותם ואחר כך שבה ומתפצלת לשבילים חדשים. לאמתו של דבר, גם ההולכים בה כל חייהם נמצאים תמיד בראשיתה, תמיד היא מזומנת להם מחדש.
דרך הרוח שאליעזר שביד מפלס בחייו ובמעשיו ניכרת בשלושה תחומים, שבידיו חד הם: המחקר, ההוראה והיצירה ההגותית. מפעלו המחקרי, המשתרע על פני למעלה מחמישים שנה, מכונס כבר היום בעשרות ספרים ובמאות מאמרים. במחקריו הוא מאיר ומפרש עולמות הגותיים מגוונים מהגות המקרא ועד למחשבת דורנו. בכל אשר פנה - חידש, פרץ דרך, עורר מחשבה והעלה שאלות חדשות. רבים מהנתיבים שסלל שימשו אתגר להולכים אחריו כמו גם לאלה שפרצו דרכים מקבילות ואף סותרות.
בידיו של שביד נקוט המחקר כערך וכמטרה בפני עצמם. אך לא פחות מכך הוא בשבילו כלי בידיו של המחנך המצווה לנחול ולהנחיל, להעיר את רוחם ואת נשמתם של תלמידיו לאחריות המוטלת עליהם לחדש את ההוויה היהודית והאנושית שלנו. שביד, שהגיע אל האקדמיה מן העשייה החינוכית-התרבותית, מבקש כל ימיו לחנך. הוא עושה זאת בפועלו הישיר, ובמיוחד באורח הוראתו ועמידתו לפני תלמידיו. לא פחות מכך הוא פועל כמחנך כשהוא בוחן בקפידה וללא משוא פנים כל טקסט ומבקש לפענח את צפונותיו.
אין תלמוד לומר שלעולם יהיה הטקסט הנחקר כלי יעיל בידי המחנך. בוודאי אין תלמוד לומר שבהכרח יהיה פירושו הנאות של שביד כחוקר תואם את מגמתו כמחנך. אולם לעולם יהיו אחריותו, רצינותו ואהבתו לטקסט, ביטוי לאותה רוח שהוא כמחנך מבקש לעורר בתלמידיו. לעולם יהיו השאלות שמציב החוקר לטקסט עדות לשאלות ולאתגרים שהטקסט מציב בפני המחנך.
השיח המחקרי והחינוכי של שביד הוא לעולם גם שיח פילוסופי, המציב אותו ואת קהלו לפני אלוהים ואדם, ותובע לשאול את שאלות היסוד הרבות המתחדשות תדיר בחיינו:
הזהות היהודית והאמונה, היחס שבין הקיום היהודי הייחודי ובין השותפות האנושית האוניברסלית, הציונות ויהדות התפוצות, הצדק החברתי והמחשבה הלאומית, החינוך והמאבק לשוויון, ועוד ועוד.
לשלושה תחומי חיים אלה מוקדש ספר יובל זה, המוגש לאליעזר שביד במלאת לו שבעים וחמש שנה. עניינו של המדור הראשון הוא ניתוח, ביקורת ובחינה של הגותו של בעל היובל. במדור השני עולות שורה של סוגיות הכרוכות במעמד התרבותי והחינוכי הנקנה לחקר התרבות היהודית בכלל, ולחקר ההגות שתרבות זו יצרה בפרט. בשני המדורים האחרונים נדונות סוגיות מחקריות ופילוסופיות המעוגנות בלאומיות היהודית ובהגות היהודית בעת החדשה. בכך מבקש הספר לא רק לכבד את שביד ולהביע את האהבה וההערכה שכותבי המאמרים חשים כלפיו, אלא גם להוסיף ולפלס נתיבי רוח חדשים.
ראשיתו של ספר יובל זה לפני שבע שנים, ביום עיון שערכו החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהייתה ביתו המחקרי של שביד שנים רבות, ו'המסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו' שבמכון ון ליר בירושלים, אשר שביד יזם והנהיג שנים לא מעטות וגם היא שימשה לו בית ליצירה תרבותית וחברתית רבת-ערך. ביום עיון זה, שנערך במסגרת הכנסים השנתיים של החוגים למחשבת ישראל, ביקשנו לבחון היבטים מתודולוגיים ותרבותיים שונים הכרוכים בחקר המחשבה והתרבות היהודית, נושא שאנו ממעטים על פי רוב להיזקק לו. ההרצאות שנישאו בכנם זה משמשות בסיס לרבים ממאמרי הספר, אבל בשנות הכינוס והעבודה הצטרפו רבים מידידיו, תלמידיו ומוקיריו של שביד ותרמו מחילם בתחומים שוני.
תוכן העניינים
כרך א
יהוידע עמיר
פתח דבר
טקסט מלא של המבוא
כדי לראות קובץ זה תוכנתAcrobat Reader צריכה להיות מותקנת במחשבך.
כדי להוריד את התוכנה לחץ כאן.
יהוידע עמיר
דיוקנו של ההוגה כאיש צעיר - על דרכו של אליעזר שביד אל המחקר וההגות
מדור ראשון
הגותו של אליעזר שביד
אהוד לוז
בין הגות למחקר במפעלו של אליעזר שביד
אבי שגיא
"היהודי הבודד והיהדות" כמסע אקסיסטנציאלי
דב שוורץ
התמימות "השנייה": הערות על חותמו של אליעזר שביד על חקר ההגות היהודית בימי הביניים
יובל דרור
משנתו החינוכית של אליעזר שביד בתחום היהדות: סיכום ביניים והארות היסטוריות-חינוכיות
מיכאל רוזנק
תרבות, דת וסבירות: קווים לדמותה החינוכית של "היהדות כתרבות"
מדור שני
משמעותו התרבותית של חקר ההגות היהודית ועיונים ביהדות זמננו
חנה כשר
למעמדה של הפילוסופיה היהודית כיום: האם היא בגדר קנטאור, דינוזאור או פניקס?
זאב לוי
מעמדה של המסורת כדיסציפלינה מחקרית של הפילוסופיה היהודית
יהודה ליבס
הרהורים על המשמעות הדתית של מחקר הקבלה
משה מאיר
הרהורים על חכמת ישראל ועל מחשבת ישראל
יוסף דן
היסטוריה יהודית בעידן הפוסט-נרטיבי
זאב הרוי
תורה לשמה לעומת אידאולוגיה: הרהורים על הוראת מחשבת ישראל בעקבות שביד
זאב גריס
בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות
אביעזר רביצקי
האם תיתכן פשרה בשדה האמונה והערכים?
מדור שלישי
לאומיות יהודית
יוסי טרנר
מעמד הרוח בתפיסת ההיסטוריה של רבי נחמן קרוכמל
שלום רצבי
הערות על ההיבט המוסרי בהגותו הלאומית של אחד-האם
משה הלינגר
הרב יצחק יעקב ריינס: מניח התשתית להגות אורתודוקסית מודרנית ציונית
אילון שמיר
יחסי יחיד וחברה במשנותיהם של משה הס ושל אהרן דוד גורדון
אבינועם רוזנק
עיון בדגם חברתי-תרבותי לבחינת הזיקה שבין תרבות יהודית לתרבות כללית לאור משנתו של הרב משה אביגדור עמיאל
יעקב בלידשטיין
הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק כהוגה דתי-ציוני - האומנם?
נעמה בן שחר
ביבליוגרפיה של כתבי אליעזר שביד
רשימת המשתתפים בכרך
תקצירים באנגלית
ביבליוגרפיה
מפתחות
כרך ב
מדור רביעי
הגות יהודית בעת החדשה
רחל אליאור
הדיבוק: בין העולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים
בנימין בראון
דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים
משה חלמיש
קבלה והלכה: השתקפותן בפסיקה של אחד מגדולי החכמים במאה העשרים
עינת רמון
'אם כל חי': לשונו הדתית של אהרן דוד גורדון
יהוידע עמיר
'לפיכך נברא אדם יחידי': פרטיקולריזם ואוניברסליזם בפילוסופיית הדת של הרמן כהן
רבקה הורביץ
האתיקה והמחשבה האקסיסטנציאליסטית
גרשון שקד
סיזיפוס ואהסוורוס: הסינדרום הסיזיפי ו'הנעדר' של פרנץ קפקא
תמר רוס
היבטים פמיניסטיים בתפיסתו האוטופית של הראי"ה קוק
יהונתן גארב
מושג הכוח בחוגו של הראי"ה קוק
יונתן מאיר
'תשוקתן של נשמות אל השכינה': בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין ויוסף חיים ברנר
משה אידל
אברהם אבולעפיה, גרשם שלום ור' דוד כהן ('הנזיר') על הנבואה
ארנולד אייזן
נבואה כ'ווקאציה': פרספקטיבות חדשות על מחשבתו ופעילותו של הרב אברהם יהושע השל
אפרים מאיר
'אשמה' ו'אחריות' כמאפיינים של האדם המשיב בהגותו של עמנואל לוינס
שלום רוזנברג
שואה: לקח, הסבר, משמעות
גרשון גרינברג
עמלק בתקופת השואה: מחשבה יהודית אורתודוקסית
רשימת המשתתפים בכרך
תקצירים באנגלית
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2005 17:05 |
|
| |
חלמישצור שואל:
לצורך כתיבת עבודה סמנריונית
אני זקוק לעזרת חברי בפורום
בנושא קנסות למבטל שידוך.
ממתי התחיל המנהג מדוע אין זה אסמכתא דלא קני וכי"ב.
אודה למסעים וגם בחומר ביבלוגרפי.
ישר כח
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2005 07:14 |
|
| |
'boferb' שואל:
האם מישהו יכול להסביר לי מאיפא יודעים שאכן רבי מאיר חייש למיעוטא - אם זה מעניין האיילונית ביבמות קיט אז אני מבקש הסבר על עניין תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2005 14:36 |
|
| |
קעלמער
<"חלמישצור שואל: לצורך כתיבת עבודה סמנריונית אני זקוק לעזרת חברי בפורום בנושא קנסות למבטל שידוך".
ד"ר בנציון שרשבסקי בספרו "דיני משפחה", הוצאת ראובן מס תשנ"ג. בפרק: "שידוכין", דן בנושא השידוכין והקנס בעמודים 24-.10
בסעיף 6 עמודים 16-24 הוא דן ב"דיני השידוכין לפי דיני ישראל".
שאר חלקי הפרק:
סעיף 4 "מושג והחוק החל לגביו".
בסעיף 5: "דיני השידוכין לפי המשפט הכללי".
לפרק זה הערות רבות, התשובה לשאלתך בענין האסמכתא שם מסוף עמוד 17.
___________________
הפרת הבטחת נישואין
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/186-2.htm
____________
ארוסין, ביטול
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1082
בפסקי הדין הרבניים, ישנם מספר פסקי דין בענין "ביטול שידוכין", והרי מאחד מהם-אוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לא"י פס"ד בעמוד סז:
"נוסף לכך, הרי הטענה השניה, תביעה לפצויים מדין בושת, יש לה יסוד וסמוכות במקורות, אלא שבזה שוב נחלקו הדעות. יש וסבורים כי תביעה זו יש לה יסוד משפטי עצמאי, ככל תביעה לתשלום נזק או דמי בושת ואין היא תלויה בשום תנאי שהותנה בשעת השידוכין. בדעה זו הוא המהרי"ק בתשובות (שורש כ"ט) שסבור, כי אפילו לא עבדי קנס כלל, אפילו הכי חייב הוא בעיני, דחייב לשלם דמי בושתו. אכן המהרי"ק בודד הוא. רוב הראשונים הפוסקים והאחרונים בדעה כי טענת דמי בושת מספיקה רק כדי לסלק טענת אסמכתא נגד ההתחייבות לתשלום קנס שהותנה בשעת השידוכין (קצות החושן), או לפטור לגמרי מצורך קנין להתחייבות הזו (לדעת הש"ך), ומקור הדעות האלו הוא בתוס' דבשידוכין לא אמרינן מנה אין כאן משכון אין כאן, כיון שכשהאחד מהן חוזר בו, השני מתבייש בדבר (קידושין, ח' ע"ב, ד"ה מנה), וכן כתבו דקנס שעושין בשעת שידוכין לא צריך קנו בבית - דין חשוב, כיון שנוהגין בו כל העולם וכו', דבדין הוא להתחייב כל החוזר בו כיון שמבייש את חבירו (בבא מציעא ס"ו, ע"א, תוד"ה ומניומי ועיין אבן העזר, סימן ג', סעיפים ו', ז', בהג"ה הרמ"א שם, ובבית שמואל שם ס"ק י"ד חושן משפט, סי' ר"ז, סעיף ט"ז). אבל בהעדר התחייבות לקנס בכלל, אין גם דין דמי בושת (ועיין באה"ע, שם בפתחי תשובה, ס"ק י"ד בשם בית - מאיר)".
עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/11/2005 14:45:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2005 20:52 |
|
| |
שלום
מתי הוקם בד"ץ העדה החרדית מקהלות הספרדים?
מי הקים אותו ועל אילו פוסקים הוא נסמך?
אבקש מידע בנושא.
בתודה מראש
|
|
|
|
|
