|
|
| נשלח ב-19/12/2005 19:31 |
 |
| |
ראיתי כתוב בשם השאג"א דאפילו לשיטת הרמב"ם דבני קטורה חייבים במילה מ"מ עבד של בן קטורה אינו חייב במילה משום דנכרי אין לו קנין הגוף בעבדו אלא קנין פירות כדמבואר בסוגיין דגיטין ל"ח ע"א. (ובמנח"ח מצוה ב' לא נחית לזה, וצ"ע בסוגיין דיבמות ס"ו ע"א.)
מיהו לא הצלחתי למצוא דברי השאג"א בזה. אודה מאד למי שיש לו מ"מ מדויק בנדון זה או בדברי השאג"א או בדברי אחד האחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2005 09:11 |
|
| |
האם מישהו יודע אם הודפס חדושי הריטב"א על מסכת קידושין מהדורה בתרא?
המהדיר במוסד הרב קוק, הבטיח במבוא שלו, כבר בשנת תשמ"ה, שבקרוב הם מדפיסים את המהדו"ב. האם קיים מה שהבטיח?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2005 14:58 |
|
| |
מישהו יודע על פירוש לדברי הגמרא בשבת -פרק כל כתבי-שכל האומר הלל המצרי בכל יום הרי זה מחרף ומגדף שהוא משום שמחשיבם עד כדי שצריך להכחישם כל יום? זכרתי שזה ר"ן ואיני מוצאו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 22:32 |
|
| |
האם מישהו יכול לתת לי מראה מקום לקובץ או ספר וכד', או קישור לאיזה אתר, שיש "חומר" - כתבות מאמרים וכד', על כל נושאי החודשים, בפרט בספרי החסידות.
בעיקר אני מחפש עכשיו על חודש טבת, ובשילוב שזה חודש קר, ועל הצינה ששולטת בו.
ובכלל על החורף והכפור, במשנת חז"ל ובספרי החסידות, האם הקור הוא דבר טוב ורצוי או בדיוק ההפך שזה לא טוב.
תודה מראש לכל המסיעים!
*******
היה אשכול עם אותה השאלה ונתנו בו שתי תשובות:
בעלבעמיו:
בני יששכר מוסב על חדשי השנה.
קיימים פתגמים של הרב קוק בשם 'מגד ירחים' ונכתב ספר באורים עליהם ע"י הרב עוזי קלכהיים זצ"ל שיני זוכר כעת את שמו.
ymy33655:
יתכן שתמצא את מבוקשך באתר דעת, מצטער אני חדש במחשב בכלל ובאינטרנט בפרט ואינני יודע להפנות לקישור, מ"מ תמצא אותו כמובן בגוגל.
תוקן על ידי - עצכח - 02/05/2006 14:16:55
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 01:34 |
|
| |
dobrzynski שואל:
שלום לכולם!
האם מישהו מכיר מקורות, המדברים על חובה או על המלצה או על כך שראוי, להאמין לשלוח/לשליח/לשלוחים, מראש, ולא לבדוק כל הזמן האם עושים שליחותם כראוי.
או בכלל על אמון של קבוצה בשלוחים שלה, גם אם לא יכולים לשתף את הקבוצה במה שמתקדם ומתבשל?
בתודה גדולה!!!
אדם
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 04:35 |
|
| |
עצכח
אף שיש לנו את הכלל "שליח עושה שליחותו", הרי בכל מקום בעולם מפקחים על השליחים, חוץ מאצל אלה שהם בעולם בפני עצמם. וד"ל
עולם הפוך אני רואה 
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 20:36 |
|
| |
היכן כתוב שאשה לא תספר את בעלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 15:06 |
|
| |
אוגנדה
<"היכן כתוב שאשה לא תספר את בעלה ?">
גזרת הכתוב במגילת אסתר פרק ו פסוק יג:
"ויספר המן לזרש אשתו".
ולא שהאשה תספר את בעלה.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 20:05 |
|
| |
דובז'ינסקי,
אכן יש חזקה (כלומר, הנחה בסיסית) בתלמוד: "חזקה שליח עושה שליחותו" (עירובין דף לא ע"ב ודף לב ע"א). זה מתייחס לשליח ממש, אם אתה מתכוון לשליחי הציבור כדאי לחפש בעיקר במדרשים הנוגעים ליחס העם אל משה ("ויאמינו בה' ובמשה עבדו" וכד').
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2006 11:39 |
|
| |
משהמנדל
יש ספר בני יששכר , ששם הוא מבאר כל חודש וחודש את הנושאים הקשורים לאותו חודש.
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2006 13:00 |
|
| |
temporal:
******************************************************
בראשית טו ז
אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
----------
בראשית יא לא
ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם
*******************************************
יש דוגמאות נוספות אך אסתפק כרגע בזה
דבר ברור רוצים לומר לנו הפסוקים
שה' הוא המניע את האדם
והאדם יחשוב הנה וה' "יחשוב" הנה
האם התורה אומרת לנו שאנו חיים חיים טדרמיניסטים?
אם כן ואם לא
מהו הרצון?
את השאלות הנ"ל אני משאיר לכם
כי אין אני בקיא לא בפילוסופיה ולא ביהדות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 11:31 |
|
| |
פשוט לא הבנתי את הסיפא
שלום
אשמח אם מישהו יסביר לי את הפיסקה האחרונה בקטע הבא:
שו"ת הר"י מיגאש סימן עא
שאלה ראובן גירש את אשתו והיה לו ממנה בת ארבעה שנים והלך לעיר אחרת ונתעכב שם זמן והניח את בתו בלא מזונות וזנה אותה לאה אמה כל ימי היותו שם וכשבא רצה ליקח את בתו מאת לאה אמה ולהניחה אצלו או במקום אחר בטוח לו או להוליכה עמו למקום שהולך ולאה אומרת לא אתן אותה לך להרבה סיבות מהם שהקטנה היא בת שש שנים ולא נתת לה מזונות ואני מתירא שמא תתכשל בה ומהם שבתי אינה רוצה ללכת מאצלי וכמו שזנתי אותה מעודה ועד עתה כן תשאר אצלי עד שאכניס אותה לחופה ואתן לה נכסי בנדוניא ואתחייב עצמי בזה בפני עדים ואתה אין לך יכולת לזון אותה כ"ש להשיאה ואני תובעת ממך מה שכבר הוצאתי עליה בהיותך בארץ אחרת שלא זנתי אותה אלא דרך הלואה לך הואיל ולא היה אפשר לי להניח אותה בלי מאכל וכסות והבת אינה רוצה להפרד מאמה בשום אופן בעולם וכשזוכרים לה דבר זה היא בוכה וראובן אומר הנה אבי נתחייב בקנין לזון אותה בהיותי חוץ לעיר ושיכניסנ' לחופה. יורנו רבינו דרך האמת ואם תוכל האם לתבוע המזונות מן האב.
תשובה עמדנו על שאלה זו ועייננו בכוונותיה ודבר זה כבר נשאל עליו רב שרירא גאון ז"ל והורה שהבת תהיה אצל האם לא אצל האב וכן כתב גם בעל הלכות גדולות ואין ספק שהם סוברים במה שאמר התלמוד (כתובות דף ק"ב ע"ב) אמר רב חסדא זאת אומרת בת אצל האם שהוא נאמר בענין ההכרעה אם תהיה אצל האב או אצל האם ואנחנו גם כי דעתנו שהמאמר הנזכר לא נאמר אלא לאחר מיתת האב לענין ההכרעה אם תהי' הבת אצל האם או אצל האחים כמו שיעיד על זה המשך לשון התלמוד מ"מ להורות הלכה למעשה בכל כיוצא בנדון זה בפרטות אם יארע נראה ללכת בעקבות הגאונים ז"ל הנזכרי' ובקבלתם ולהמשך אחר סברתם ובו נפסוק הדין ונדו' כשיתאמת אצלינו תועלת הבת בזה להיות שהאם ע"כ פנים יותר משמרתה מהאב והיא המלמדת אותה ומדריכתה במה שיצטרכו הבנות להתלמד ולהרגיל בו כמו הטוי' והפקו' בצרכי הבית וכל יוצא בזה וללמד אותה דרך הנשים ומנהגם וכל זה אינו ממלאכת האב ולא מטבעו והראוי שלא יניחו ראובן זה להוציא הבת מאמה אבל תשאר אצלה כאשר הית' בתחלה בפרט מה שנראה מהתועלת וההנאה בזה לקטנה בהיותה אמה אומרת שתתחייב להכניסה לחופה ולתת לה נדוניא משלה והיות האב רגיל לפרוש לארץ אחרת ואין להאמין שישאר ולא יפרוש.
ומה שטוען שאיני בטוח שתדור בתו עם אחות אמה אין משגיחין בו הואיל ואמה ערבנית בשמירתה ואמנם ההוצא' שהיא אומרת שהוציאה על בתה בתורת שלאה הלותה לראובן אביה הואיל וראובן אינו טוען בזה כי אם שאביו נתחייב בקנין לזונה וזה הקנין שטוען בו בלתי קיים כפי הדין להיותו קנין דברים ולהיות שראובן יכול לומר אולי אבי הוא שהוציא עליה משלו והוא נתרצה מדעתו להשלים יעודו וזן אותה שאם היה הדבר כן לא הי' יכול לחזור בו מה שכבר נתן על כן יש לראובן להחרים חרם סתם על מי שטוענת שהוציא' על קטנה זו משלה בדרך הלואה לראובן זה והיא לא הוציאה עליה וטוענת שקר ולא תודה ואח"כ יתחייב לפרוע לה מה שהוציאה עליה בזמן שהלך ראובן זה אביה וכך הדין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 15:51 |
|
| |
בפסקה האחרונה שתי נקודות:
א. אפשרות טענת האב "איני בטוח שתדור בתו עם אחות אמה" המוסבת על הנאמר בסוף השורה השלישית בפסקה השניה שם מובא דיון החכמים שיוכל האב לטעון שמתוך מגורי הבת עם האם יש להניח שמאחר ודרכה לשוב לבית אביה שתדור הבת גם עם אחי האם, וזה אינו בטוח שזה לטובת הבת.
ב. בהמשך מדובר על זה שהוציאה האם מזונות הבת בהיעדרו ושהוא ניסה לחמוק מחיובו בטענו שהיעדרו לא גרע כי אביו התחייב במקומו [ויש להניח שאביו הוא שזן אותה וגם ידאג לה כל שהוא ייעדר] ולכן אין הוכחה מהיעדרו שלא קיים חיובו. זה מוסב על שתי השורות האחרונות שבפסקה הראשונה.
תוקן על ידי - ווטו1 - 10/01/2006 15:53:57
|
|
|
|
|
