|
|
| נשלח ב-17/2/2006 14:10 |
|
| |
עזרה דחופה במטותא: ישנה תשובה ידועה של החת"ס, שבו הוא קובע כי הגוף היהודי שונה מהותית מגוף הגוי, ומסיק מזה מסקנות הלכתיות (לגבי השתלת איברים? עירוי דם? לא זוכר). כמדומני שגם היה על זה אשכול בעבר. מישהו יכול להפנותני?
תודה
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2006 18:52 |
|
| |
שמעתי שזה בחידושים שלו על הש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 09:14 |
|
| |
בפרשה של אתמול: ויחד יתרו - פירש רש"י פירוש ראשון מלשון שמחה, ופירוש שני שנעשה בשרו חידודין חידודין והיינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה. משמע מכאן שאלמלא הוא היה גר היה עליו לשמוח בלב שלם על מפלת המצרים ושכך ראוי אלא שהואיל והוא היה גר לא יכל לשמוח בשלמות, וזו ביקורת על יתרו. האמנם?
תוקן על ידי - תחשגחם - 19/02/2006 9:13:31
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 09:49 |
|
| |
לענ"ד זו אינה ביקורת על יתרו, אלא תיאור המציאות הפשוטה. גם גר, עדיין שייך במובן רגשי ידוע
לעם שאותו עזב.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 10:18 |
|
| |
לגבי החתם סופר יש לי את הרושם שהוא בחידושים על מסכת עבודה זרה שם כתוב שהגויים גופם חם יותר כיון שהם אוכלים שקצים ורמשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 10:38 |
|
| |
תחשגחם
אני מוסיף על דברי הפרעתוני
חז"ל גילו רגישות גבוהה למצבו של הגר, או כל אדם חלש. וכן היא דרך התורה עצמה.
וכדי לחזק את הידיעה הזו אצל המון העם, ואולי גם אצל מי שיש בו שמץ של המוניות וחוסר
התחשבות בזולת, המשילו זאת אצל יתרו. אם הגר הגדול מכולם, חותנו של משה, אדם שעזב את
דרך העבודה זרה להתחבר לעם ישראל - אם אצלו יש שמץ של צער בגלל הביוגרפיה שלו, קל וחומר
בן בנו של קל וחומר לכל גר, לכל בעל תשובה שאין להזכיר לו מעשיו הראשונים, לכל רגישות שעלינו
להתחשב בה.
וזו כידוע אחת ממטרות המדרש. וראוי לייחד לזה, למטרות המדרש החינוכיות, אשכול בפני עצמו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 10:45 |
|
| |
מיימוני,
מחילה, אך לענ"ד דברי המדרש מראים שהכיוון הוא הפוך. המילים הם "היינו דאמרי אינשי", דהיינו -
זוהי אמרה מקובלת בציבור, וחז"ל משתמשים בה כדי לפרש כך את הכתובים. כמובן, ניתן לומר שחז"ל
עושים העצמה חיובית לאמרה העממית, בכך שהם נותנים לה גושפנקה מן התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 11:01 |
|
| |
ההתחשבות בגר יפה מאוד. נאמר כאן שאמנם אסור להעליב אותו, אבל מה חבל שאין שמחתו על אובדן המצרים שלמה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 11:08 |
|
| |
אין לי מראה מקום כרגע, אבל זכור לי שדבריו של החת"ס הם על ההלכה המפורשת: 'מאכילין את החולה המסוכן ביום הכיפורים ואפילו על פי רופא גוי' שם הוא מתקשה להבין כיצד רופא גוי יכול לדעת מה טוב ומה מסוכן ליהודי.
ובעוד מקום במסכת "נידה" שהביאו בפני חכמים דם, וביקשו לברר מה דינו של דם זה - וחכמים שאלו על כך את הרופאים והם פסקו שזה דם של פצע- והוא אומר שם 'ודבר זה צריך עיון גדול' ומאוד תמוה בעיניו כיצד חכמים הסתמכו על דעת רופאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 11:13 |
|
| |
הפרעתוני
יישר כוח על הנקודה שלא שמתי לב אליה די הצורך.
אמנם, תפוס לשון שני בפירושך. סמיילי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 13:03 |
|
| |
הג"ר הארי פוטר
מה שאתה כתבת זו גמרא מפורשת במסכת שבת פ' ר' עקיבא שמעתא דמתן תורה
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 11:03 |
|
| |
Hendrix_VD
כל מה שיש לכם על אלימות ע"פ גישת חז"ל- במקרא,בתלמוד,על נושאים ספציפיים הכל. גם מאמרים של רבנים מהדור שלנו זה מצוין. תודה באמת גדולה!!
|
|
|
|
|