|
|
| נשלח ב-29/4/2005 02:03 |
 |
| |
עוד שאלה בנושא "קידושי בת"
אני מחפש מקור לקשר בין יציאתה מרשות אביה לגבי קידושין בגיל שתים עשרה וחצי (סימני בגרות) לבין זה שזהו הזמן שבזמן הגמרא הבתולין היו נופלים מאיליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 20:12 |
|
| |
דחוף!
האם מישהו מכיר אתר באינטרנט שיש בו את ספר "אהבת חסד" של החפץ חיים אונליין?
אם לא, איאלץ להקליד סעיפים רבים...
תודה
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 21:13 |
|
| |
תודה לאיש אחד על התמונה, ותודה לחושב שיזם. יש לי ספר עתיק של הרוקח וכמה פרים עליו, ואוסיף את התמונה לאוסף...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 00:51 |
|
| |
יש לי חבר עם כמה ילדים שמתחיל בתהליך של גירושין.
החבר הוא בחור מוכשר, חכם, מוצלח וטוב לב. הוא גם מסובך.
עקב התסבוכות שלו, אשתו, שגם לה יש תסבוכות (למי אין?), לא רוצה להמשיך לחיות אתו.
שניהם החליטו שרצונם להתגרש.
שניהם אנשים טובים. שניהם לא מוכנים להקשיב לאף אחד.
לדעת כל הסובבים אותם, טיפול פסיכולוגי יועיל לשניהם ויהיה קל יחסית להחזיר את השלום בית.
איך מסבירים לאדם שאפשר לשפר את המצב בזמן שהבן אדם אינו מוכן להקשיב?
ועוד שאלה, אני מבין שאפשר להתפלל על הילדים שהוריהם יחיו בשלום ביחד, שהרי לילדים אין בחירה בכל מה שקורה פה. אבל האם אפשר להתפלל על אנשים מבוגרים שהשלום בית תשרור ביניהם, בעת שהם עצמם מרצונם החופשי (?) מחסלים אותו?
***********
שוטנג, מקרה מעציב. ודאי שאפשר להתפלל עליהם. ראשית, אתה עצמך סימנת בסימן שאלה באם הם פועלים מבחירה חופשית. שנית, גם כשאדם פועל מבחירה חופשית זה לאור נתונים וצורה שהוא תופס את המצב בו הוא נתון. אולם אם ה' פוקח את עיניו, הוא יכול לראות מעין שהיה שם כל הזמן (כמו הגר וישמעאל), ולבחור חופשית אחרת. כלומר תהליך הבחירה הוא בידינו, אולם צורת התפיסה את המציאות יכולה להשתנות עם התערבות אלוקית (ראה אשכול השואה של אברום בורג, וצרף לשם). באשר לאיך מסבירים להם, לצערי אין לי רעיון כללי בזה. אני מצטרף בזה לתפילתך (אם החלטת להתפלל עליהם). מיכי
תוקן על ידי עצכח ב- 10/09/2007 11:11:58
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 01:00 |
|
| |
צ'וטנג
יש ה-ר-ב-ה מה להסביר. והרבה מה לעשות ולעזור.
צריך כמובן פתיחות מינימלית.
אבל חבר יכול להועיל לפעמים יותר מאשר איש מקצוע.
בתנאי שהוא בעל יכולת הקשבה, ובעל עצה.
יש כמה כללים מרכזיים בזה. אנסה לארגן אותם עבורך, אך יתכן שאחד מהכותבים כאן יקדימני. התבהרות?
אך כדאי גם להפנותם לייעוץ. ולו רק בשל האפשרות שישמעו משהו חדש. אפשר גם להפנותם לרב. יש רבנים העוסקים בשלום בית בצורה טובה, והם גם יודעים להפנות הלאה לייעוץ פסיכולוגי לעת הצורך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 06:39 |
|
| |
מה עם שליחת מכתב אנונימי/שאינו?
מה עם עצם השאלה מדוע אינם רוצים שיתערב מאן דהו?
תוקן על ידי - יהוסף - 08/05/2005 6:52:31
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 06:48 |
|
| |
צ'אוטנג,
האם הנחת היסוד שחייהם יחד יהיו טובים יותר, מאשר גירושין ומציאת בני זוג חדשים, מתאימה לזוג הספציפי, או שמא היא הנחת יסוד כללית בלבד?
יהוסף,
לא הבנתי דבריך. האם תוכל לבאר?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 08:56 |
|
| |
יהוסף:
כל החיים שלהם (עד כמה שאני יודע, ובודאי מאז שאני מכיר אותם) הם לא היו מוכנים להקשיב לאף אחד.
אני לא חושב ששליחת מכתב אנונימי יועיל, הם פשוט יכעסו על זה שמעיז להביע דעה.
אני מחפש דרך שמאפשר להציג עמדה אחרת ממה שהם מכירים ושהם יהיו מוכנים לקבל אותו.
ושוב, איך מציגים דעה שתתקבל לאנשים שבחיים שלהם לא קבלו מאף אחד?
אמשלום:
הזוג הספציפי הזה יהיה להם חיים טובים יותר ביחד. אני חושב שיש מקרים שעדיף שבעל ואשה יתגרשו, אבל לא המקרה הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 09:10 |
|
| |
CHOUTENG,
ייתכן שלא ספרו לך את הכל?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 10:21 |
|
| |
כישרית:
יתכן שלא סיפרו לי או לאחרים את הכל. ויתכן שאחרים יודעים יותר ממני ולא סיפרו לי.
בכל מקרה המציאות היא כרגע ששניהם לא מוכנים להקשיב לאף אחד. אני לא יודע את נבכי העבר שלהם. השאלה שלי היא, האם יש דרך להציג דבר בפני אדם אחר בצורה שהוא יהיה מוכן לקבל את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 11:01 |
|
| |
שוטינג,
לענ"ד, קודם צריך להסביר להם באופן שמתקבל על הדעת, איך יעוץ של חבר/ פסיכולוג / רב יכול לעזור, שכן, לולי זה, הרי מאוד הגיוני שהם יתקוממו ברגע שמישהו יעז להביע עמדתו בענין. רק אחרי שהם יבינו שהתערבות של גורם אחר תוכל לעזור, או אז העלת הרעיון של פסיכולוג וכיו"ב יהיה רלוונטי. ע"כ, לענ"ד, שליחת מכתב אנונימי, המסביר בתוכו את הפונטציאל שיש בפנייה לעזרה, רק יעזור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 15:02 |
|
| |
תגידו, שמעתי שהרבנות שולחת אנשים לייעוץ, זה לא נכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 17:52 |
|
| |
מנסיון,
עצה ראשונה מקבלים ממי שיש לו גישה לחיים הפרטיים, האינטימיים. חבר טוב, דודה, אבא, רב וכו', שיש להם קשר אישי אמיתי עם הגבר או עם האשה. אל היועץ הזה צריך החבר (צ'אוט) להגיע בתחילה, כדי לשכנעו להתערב. הרבה פעמים, דווקא הקרובים והמקורבים אינם רואים מה שרואה מי שבמעגל היותר חיצוני.
התפקיד של היועץ הזה, הוא לשכנע את בן הזוג, או בת הזוג, שעליהם להגיע ליעוץ. אין הוא חייב להיות מומחה בעצמו בתחום, וודאי שאינו צריך בשלב הזה להציע פתרון או להתוות דרך. רק לשכנע את הזקוק לכך, שעליו לקבל יעוץ.
עדיף שעם כל אחד מבני הזוג ידבר תחילה מישהו אחר, מקורב כאמור. השנים האלה יתאמו ביניהם מראש קוים כלליים, אבל לא יבואו לצדדים ביחד, אלא כל אחד מצדו הוא. רק אחר כך אפשר להפנותם למישהו אחד, שיכול לתת להם יעוץ, בין אם מקצועי (רב, פסיכולוג וכו'), בין אם יעוץ המבוסס על הערכה שרוחשים השנים לאותה הדמות - רב, קרוב משפחה וכו'.
עוד עדיף, שחברים ובני משפחה קרובים לא יחשפו לידיעות האינטימיות, שהכרחיות במקרים כאלה. זאת , למעט קרובי משפחה מבוגרים או חברים טובים שנחשפו בעבר, לפני התקלקלות היחסים, לענינים אישיים על תקן של חברי נפש וכד'. חשיפה כזו תזיק מאוד לבניית אמון מחודש.
אסור שאחד מהצדדים ירגיש שכופים עליו את התהליך, אבל במיוחד אסור שירגיש שכופים עליו את היועץ או הרב, שאז ירתע ויסתגר ולא ישתף פעולה.
צריך לשדר כלפי השנים אמון והזדהות ולא פטרונות. תפקיד החברים ובני המשפחה לתת תמיכה ולא לסדר הכל "מלמעלה".
אשמח לענות לשאלות ספציפיות כאן או באישי.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 22:15 |
|
| |
אולי בתור מתנה מכל החברים יחדיו לקנות להם כמה פגישות עם יועץ/ת נישואין? כשהכסף כבר שולם, קשה לאנשים לסרב... אבל אולי זה מניפולציה/ פטרונות/ שתלטנות...
להתפלל - שיהיה להם טוב. מה הטוב שלהם, אינך יודע, אז לא כדאי לקבוע להם או לבקש מבורא העולם משהו שבכלל לא בטוח אם זה הדבר הנכון. אא"כ יש לך יכולת מוכחת לראות נסתרות ואתה בטוח שלהישאר יחדיו זה הדבר הנכון עבורם. לי למשל אין. פעם בצעירותי הייתי כ"כ עצובה מזוג חברים מאד מאד קרובים שעמד להתגרש עד כי נדרתי נדר שאם הם לא יתגרשו אקדיש שנה נוספת ללימוד תורה. הם לא התגרשו, ולמדתי. לא הייתה ברכה מיוחדת בשנה הזאת (יחסית לאחרות), להם לקח עוד 4 שנים להתגרש, וכל אותו זמן לא פסקנו מלייחל שיתגרשו כבר - עד כדי כך המצב הפך להיות בלתי נסבל... מאז יש לי הרבה פחות יוהרה בנושא. אבל גם יש לי פחות יוהרה לחשוב שהנדר שלי בכלל השפיע על משהו... אבל תחושת של היות מטופשת נשארה. אז אל תתנהג כך שתרגיש אח"כ מטופש.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2005 01:02 |
|
| |
נדמה שבחופזה נשמט מדיון [ומסתבר שאין מקומו כאן באשכול זה.] ענין תמוה מאד. איך אפשר להתפלל על אדם אחר שייטיב את מעשיו. [כבתפילת השיבינו ועוד] שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
ושמא יימצא מי שייחד אשכול לענין.
|
|
|
|
|
