|
|
| נשלח ב-7/6/2005 03:04 |
 |
| |
לקעלעמר/nafkamina
<"אנחנו פוגשים בהלכה את המושג "פנים חדשות" גם בהלכות אבילות וגם בהלכות חתן וכלה כמובן">
בחתן וכלה:
"ת"ר: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא, שבאו פנים חדשות". (כתובות דף ז עמוד ב).
באבלות:
"תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות – חולץ". (מועד קטן דף כא עמוד א).
"אמר רבי יוחנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין, וברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין, ברכת רחבה כל שבעה מי איכא? משכחת לה בפנים חדשות". (כתובות דף ח עמוד ב ).
הלכות התלויות במצב רוח קיצוני, של אבלות ושמחה, והפנים החדשות גורמות למצב קיצוני זה של שמחה או אבילות מחדש.
"אור"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה יותר". (תוספות בד"ה הוא שבאו פנים חדשות, כתובות דף ז עמוד ב, רא"ש ור"ן שם בשם ר"ת).
אלא שבימנו נהגו לקרוא "פנים חדשות", לכל פרצוף חדש, אפילו אם הוא של עובר אורח מזדמן, שאינו מוכר לחתן או לכלה:
"באה"ק נהגו שלא לברך ז' ברכות אלא בדאיכא שנים פנים חדשות, ואפי' שאינם מרבים בשבילם. והוא המנהג הנכון. ע"כ. וכ"כ בס' פני יצחק אבולעפייא ח"א (דיני ברכות אות קג). וסיים, וכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם ... ומ"מ המנהג שנהגו שאפי' לא הרבו בשבילם כלל מברכים ז"ב, הוא נכון ע"פ הרמב"ם ומרן. וכ"פ בס' חופת חתנים דיני ב"ח אות יד. ושכן מנהג ליוורנו. ע"ש. וע"ע בס' חינא וחסדא ח"א (דף קיא ע"א), שהמנהג לברך ז"ב אפי' על סתם אורחים שלא באו מחמת חתונה, ואפי' הם זרים ובמקרה סעדו שם. וכן יש לברך אפי' הפ"ח הם בנ"א עניים". (שו"ת יביע אומר חלק ג - אה"ע סימן יא אות ה).
מנהג "ספרדי" זה, התפשט גם בין האשכנזים. (שובע שמחות פרק א' הערה לו).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 12:37 |
|
| |
נישט,
דומני שהמנהג ה"ספרדי" הזה הוא נחלת האשכנזים בלבד, והספרדים אינם מברכים ז"ב אלא בסעודה הנערכת בביתו של החתן.
"דומני" דייקא, כיון שכך שמעתי, ולא ראיתי מעולם.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 10:08 |
|
| |
השכן.
<"דומני שהמנהג ה"ספרדי" הזה הוא נחלת האשכנזים בלבד, והספרדים אינם מברכים ז"ב אלא בסעודה הנערכת בביתו של החתן">
באשר לדברי, שהמנהג התפשט מהספרדים לאשכנזים:
שהיה זה מנהג ספרדי הבנתי מהספרים שהביא הרב עובדיה יוסף שאת דבריו הבאתי לעיל, ולא היה נראה לי שהם פוסקים אשכנזים, ואח"כ מצאתי בספר "הנישואין כהלכתם", פרק יד סעיף סא:
"אולם יש סוברים כי פנים חדשות נקראים אפילו אפילו אנשים שאין מרבים בשבילם לא בשמחה ולא במנות".
ובהערה 115 שם:
"בקהלות ספרדים: חופת חתנים סימן ט אות יד, סידור בית עובד דיני ב"ח אות י"ג, יביע אומר ח"ג אות י"א. ובדורות האחרונים נתפשט כן המנהג גם בקהלות האשכנזים-שובע שמחות פ"א הערה ל"ו".
לפני שעיינתי במקורות, ידעתי רק שהאשכנזים עומדים ברחוב ומחפשים "פנים חדשות", א "צענטער" ל"שבע ברכות".
עכשיו דומני שאני יודע שיש "הם אומרים", ויש "אתה אומר".
"דומני" דייקא, כיון שכן ראיתי כתוב, ולא שמעתי מעולם שלא כן.
נכון עד להיום.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 14:01 |
|
| |
קלונימוס שואל:
אי"ה במוצש"ק אני עושה חנוכת בית. ולצורך כך אני מחפש מנהגים, ווערטים, סיפורים והלכות בנושא.
אנא עזרו.....
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 14:20 |
|
| |
הנקודה הפנימית היא המקום הכי אמיתי בלי תוספת כל מיני שכבות.
יש ספרים על חנוכת הבית. דומני שהחיד"א באחד מספריו נותן סדר לחנוכת הבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 14:41 |
|
| |
קיבלתי באישי.
בקשה למציאת תפילות וכדומה לחנוכת בית קברות חדש.
הנושא דחוף מעט.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 16:22 |
|
| |
קיבלתי באישי (בתוספת בקשה לאנונימיות.) תפילה לקביעת מזוזה.
מי שברך את אברהם בדלת פתוחה,
לכל הזקוקים לחיזוק ולמנוחה,
הוא יברך את ביתכם בפתיחות וביכולת לתת.
מי שברך את בת פרעה ביד פתוחה,
לכל הזקוקים למקלט ולתמיכה,
הוא יברך את ביתכם באהבה וביכולת לקבל.
מי ייתן וביתכם יהא סגור ומוגן מפני רוחות השְחור,
ודלתכם פתוחה לכל היופי והאור,
שדרך דלת זו תשפיעו החוצה כבוד וחברות,
ואל ביתכם ייכנסו רק שמחה ובריאות.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה.
( נא לא לטעות "הוי עם השפנים וכו" אינו חלק מהתפילה.)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 22:28 |
|
| |
האם המלים " נא לא לטעות וכו'" הם חלק מהתפילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 02:12 |
|
| |
לא. וגם לא קיבלתי באישי וכו' , למען הסר ספק.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 10:15 |
|
| |
<"אני עושה חנוכת בית. ולצורך כך אני מחפש מנהגים, ווערטים, סיפורים והלכות בנושא">
מנהגי חנוכת הבית בספר "הבית", חובר ע"י י. לרנר, מכון שערי זיו שע"י ישיבת שער השמים, ירושלים תשנ"ה, עמודים רכג-רצח.
<"בקשה למציאת תפילות וכדומה לחנוכת בית קברות חדש">
תפילות ומנהגי חנוכת בית קברות חדש, בספר "כל בו על אבילות", (גרינוולד), חלק א עמודים 163-164.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 13:28 |
|
| |
נישטאיך,
אף אני קראתי את בקשת קלונימוס ונזכרתי בתרנגול, אבל לא ידעתי היכן למוצאו. אשריך שמצאתו, וגרמת לי (ולכולם) הנאה חוזרת בקריאתו.
ולשאלתי ומשאלתי מחברי הפורום:
מי יכול ליתן לי פרטים אודות ספר הנקרא "לקט הקמח החדש", לרבות מי חיברו, מתי והוצאות שונות.
כיפליים יבורך מי שיאמר לי שניתן להעלותו ברשת או מאחד התקליטורים.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
