דעת תורה בריוו פון הגר"מ שטרנבוך שליטא

מצורף קובץ

2

מצורף קובץ

3

דאס מיינט לכאורה נתן סליפקיןנס בוך

אינגערמאן, תודה רבה1

א הערליך שטיקל ארבעט פון דעם גאון הרב שטרנבוך.

ממש א חוב פאר יעדן דורכצולערנען.
דא זעט מען זיין גאונות, זיין טיפע הבנה.

אשר הדור אז מיר האבן אזא גדול.

דער מהר"ל און די גדולי הדור זענען ארויס קעגן דעם מאור עינים פון ר' עזריה מן האדומים דער עיקר צוליב דעם ווייל ער האט גערוקט די יארן לבריאה מיט עטליכע יאר, עאכו"כ דער ספר ואכמ"ל

נבוכדרצר,
די מהר"ל איז ארויס קעגען ר' עזריה, וועגען די חשבונות וואס ר' עזריה פראבירט אויפצווייזן אז ארץ ישראל איז אינמיטען פון דער וועלט כדי צו פארענטפערען די מדרש תנחומא אז ארץ ישראל היא טבור של העולם וירושלים באמצע ארץ ישראל.
לויט די מהר"ל מיינט די מדרש צו זאגען אז עס איז די מרכז, די חשובסטע פלאץ און נישט גיאוגרפיש.

און אויך ווייל ער דערמאנט גויאישע נעמען אין זיין ספר וואס דאס קען גורם זיין אז מ'זאל לערנען זייערע ביכער.

די מהר"ל רעדט אינגאנצען נישט פון די גיל-העולם בנוגע ר' עזריה.

דארט וואו עס שטייט וועגן טבור הארץ (וואס דו האסט אגב נישט גוט געשריבן, ר' עזריה האט געוואלט זאגן אז די טבור העולם איז נישט ירושלים, עיין שם) שטייט וועגן דעם וואס איך שרייב, איך האב דא מעתיק געווען צוויי גרויסע טענות: ער שרייבט וועגן חכמינו ז"ל ווי גלייך זיי וואלטן געווען זיינע חברים, און די מסורה וועגן גיל העולם וואס ער האט געוואלט רוקן צוליב זיינע חשבונות מיט די בתי המקדש, עיין שם בפנים ותמצא נחת.

באר הגולה, הבאר הששי:


והיה ראוי לסיים דברינו, לולא כי הגיע לידינו ספר אחד שחבר אחד מבני עמנו, והובא הספר לפני ואמרו ראה כי זה חדושי דברים. וכאשר ראיתי שמחתי לקראתו כשמחת חתן לקראת כלה, ובקראי בו נקרע לבבי ונשפך רוחי בקרבי, ואמרתי אוי לעיני שכך ראו ואוי לאזני שכך שומעים דברים כאלו, ארור יהיה היום אשר בו נגלו ונראים דברים אלו. איש אשר לא ידע להבין דברי חכמים, אף דבר אחד מדבריהם הקטנים וכ"ש הגדולים, וכל שכן דבריהם העמוקים, איך לא ירא לדבר בחכמים וידבר עליהם כאלו הם אנשים בדורו חביריו, דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה. ועתה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור. דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו, הנהיה כמו זה. כאשר תתבונן בהם, תמצא כי האמוראים לא היו חולקים על הראשונים הם התנאים, ואשר אחר כת האמוראים לא היו חולקים על האמוראים, כי ידעו ערכם בעצמם שאין ערך לאחרונים עם הראשוני' שהיו קרובים אל הנביאים, ועתה בדור הזה הפחות והסכל מכל חכמה, יעמוד אחד וישלח לשונו בקדושים אשר היו לפנינו יותר מאלף שנה ויאמר ראה דרכי וחכם. ובקצת מקומות הביא עזרו וסעדו מספרים כשדיים ומסופרי העכומ"ז, ויתן דברי חכמים הקדושים הנאמנים כאילו היו דברי פלסתר ודברי רוח. ויותר מזה כי נתנו דבריו בדפוס, לפרסם דברים כאלו אשר הם ראוים להשרף כמו ספרי מינים וספרי קוסמים והם יותר גרועים מהם ונתנו בדפוס כאילו היו מספרי קודש. ולכן לא עליו תלונתנו, כי ימצא לפעמים איש טינא בלבו, כי הורגל היה בספרי העכומ"ז כאשר יעיד עליו ספרו, אך על זה תלונתנו כי לא נמצא איש מוחה להנתן דברים כמו אלו בדפוס ויהיה דבר זה סבה ח"ו להרים יד בתורה, ודבר זה ידוע. ולכך ראוי כל איש אשר יראת אלקים בקרבו, ראוי להתאונן על כבוד התורה וכבוד חכמים ולשפוך נפשו ורוחו על זה. וכדי שלא יאמרו כי יש בדבריו ממש, כי לב בני אדם הבלתי מבינים מלא הוללות, כי הרחוקים מן החכמים אוהבים דברים כאלו כי רחקו מהם דברי חכמים ולכך אשים דעתי על דבריו. ואם כי דבר זה אין ראוי כי אין קץ לדברי רוח, מ"מ כיון שנדפסו דבריו בספר ראוי להשיב טעותו. ולא אביט אל דבריו במה שהכניס עצמו מליץ ומפרש ומתרץ דברי העכומ"ז והעתקתם, אשר היא נגד תורת האמת התורה שהיא מסורה לנו, והביא הוא עצמו בשם חכמיהם שהם נותנים לנו מקום אל קבלתנו, כי תורתנו והעתקתנו אמת ומה שנמצא בידם העתקת ע"ב זקנים שהעתיקו התורה יונית מזויפת ושקר נחלו אבותם, והוא נעשה סניגור לתרץ העתקה שלהם אשר לא יאות כי מה לתבן את הבר. והנה אם באנו להשיב על דברים כאלו היה עלינו למשא, אך במקום אשר דרש בהגדת של דופי ולקלקל בדבריהם וגלה פנים בהם שלא באמת, ונתן אותם כבלתי יודעים שום חכמה וכאילו ח"ו הם נבערים מדעת ...

שפעטער שרייבט ער:

עוד בספר ימות עולם, התחיל לצאת מן הכלל ולחלוק על כל קבלתינו, על דברים המקובלים לכל חכמי ישראל בגמרא בבלית וירושלמית ושאר כל המדרשים, עד שהדבר הזה כאילו הי' דבר מוחש כי בנין בית הראשון ת"י שנה, ובנין בית שני ת"ך שנה. והוא לקח עצמו לצד אחר מחמת סופרי אומות עולם, וקצת ראיות והוכחות מן הכתובים לפי שבוש דעתו שהי' בית ראשון יותר מן ת"י, וכן בנין בית שני יותר מן ת"ך שנה. ואח"כ הוסיף לומר, כי אפשר כי שני מספרי היצירה מה שאנו מונין והוא מפורסם אצל כל ישראל אשר הם על פני האדמה, ואמר זה החשבון אינו ודאי כי אפשר להוסיף. ועוד חלק על ר' יוסי בברייתא בפ"ק דע"ז, בחשבון מלכות פרס ויון. ואילו רצה להכריח דבריו מסופרי אומות עולם כדרכו וכמנהגו היה די לו, אבל רצה להביא ראיה לדבריו מן הכתובים, כאילו ר' יוסי וכל חכמי ישראל לא ידעו שבוש ראייתו. והנה צאו וראו הנהי' כמוהו, כי הדברים הראשונים שחשב על חכמי אמת שלא ידעו החכמה האנושית היא חכמת התכונה, יש לו על זה התנצלות מה לומר כי לא נמצא בדבריהם חכמה זאת מפורשת. אך עתה בא לחלוק עליהם במה שהם מפרשים הכתובים, אשר התורה היא מסורה להם ותורתם נקראת, וזה האיש בא לחלוק עליהם בזה. ובזה ניכר ענין האיש הזה אשר כל חכמי אומות לא עלה על דעתם דבר זה לחלוק בפי' הכתובים, ולכך לא באתי להשיב על דבריו. גם כל איש היודע והמבין דבר מה, הוא יכול לדעת ולהבין טעותו. ועם שקצת מפרשים ג"כ הלכו בדרכיו היו הם מפרשים הפשט לפי דעתם, אבל האיש הזה בא להרחיק דברי אמת ויושר ופירש מדעתו מה שירצה. וכי לא תהא תורה שלימה שלנו, כשיחה בטילה שלו, וכל מה שהביא משיחת וספורי הסופרים שהם שיחה בלבד, ולא יגרע בזה כח חכמים, ואם הם רבים סופרים הרי נראה שעל הרוב זה אמר בכה וזה אמר בכה ואינם על דרך אחד.

און ער שרייבט נאך אן אריכות.

דארפסט נאך עפעס?

כ'האב גענומען די טעקסט פון די.בי.עס. קענסט נאכקוקן די גאנצע פרק ששי, פון וואו עס הייבן זיך אהן די ווערטער והיה ראוי, עס איז טאקע לאנג, אבער עס איז פול מיט קנאות פאר כבוד חכמינו ז"ל נ"ע, און יעצט ווען עס גייט אהן די מערכה מיט דעם טענדלער, דארף מען חזר'ן אויך די ווערטער.

דאס איז געווען די מיינונג פון גדולי ישראל אנגעהויבן פון משה רבינו! ווער עס איז חולק אויף א קבלה, וואס האט א מקור אין חז"ל, אין לו חלק ונחלה באלקי ישראל!

תוקן על ידי - נבוכדנאצר - 23/02/2005 19:06:29

גראדע האב איך יא געקוקט...
באר הגולה באר השישי עמוד קכו (די אלטע דרוק, נאר דאס האב איך) בד"ה והיה ראוי לסיים דברינו לולא כי הגיע לידינו ספר אחד וכו' וכאשר ראיתי שמחתי לקראתו כשמחת חתן לקראת כלה, ובקראי בו נקרע לבבי ונשפך רוחי בקרבי וכו'וידבר עליהם כאלו הם אנשים בדורו וביריו, דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה וכו'.

דארט אין די המשך שרייבט ער אויך וועגען ארץ ישראל וואס איך האב קודם געשריבען.

אין נצח ישראל פרק ה' ביי די יתוש פון טיטוס שרייבט ער אויך.

און נישט ביי גיל העולם

איך האב געשיקט מיין הודעה זע איך אז דו האסט צו געלייגט דאס וואס איך האב אריין געפאויסט.

בכל אופן די מהר"ל שרייבט גארנישט וועגען גיל העולם, און נאר דאס וויל איך זאלסט מיר צו צייכענען

עוד בספר ימות עולם, התחיל לצאת מן הכלל ולחלוק על כל קבלתינו, על דברים המקובלים לכל חכמי ישראל בגמרא בבלית וירושלמית ושאר כל המדרשים, עד שהדבר הזה כאילו הי' דבר מוחש כי בנין בית הראשון ת"י שנה, ובנין בית שני ת"ך שנה. והוא לקח עצמו לצד אחר מחמת סופרי אומות עולם, וקצת ראיות והוכחות מן הכתובים לפי שבוש דעתו שהי' בית ראשון יותר מן ת"י, וכן בנין בית שני יותר מן ת"ך שנה. ואח"כ הוסיף לומר, כי אפשר כי שני מספרי היצירה מה שאנו מונין והוא מפורסם אצל כל ישראל אשר הם על פני האדמה, ואמר זה החשבון אינו ודאי כי אפשר להוסיף. ועוד חלק על ר' יוסי בברייתא בפ"ק דע"ז, בחשבון מלכות פרס ויון. ואילו רצה להכריח דבריו מסופרי אומות עולם כדרכו וכמנהגו היה די לו, אבל רצה להביא ראיה לדבריו מן הכתובים, כאילו ר' יוסי וכל חכמי ישראל לא ידעו שבוש ראייתו. והנה צאו וראו הנהי' כמוהו, כי הדברים הראשונים שחשב על חכמי אמת שלא ידעו החכמה האנושית היא חכמת התכונה, יש לו על זה התנצלות מה לומר כי לא נמצא בדבריהם חכמה זאת מפורשת. אך עתה בא לחלוק עליהם במה שהם מפרשים הכתובים, אשר התורה היא מסורה להם ותורתם נקראת, וזה האיש בא לחלוק עליהם בזה. ובזה ניכר ענין האיש הזה אשר כל חכמי אומות לא עלה על דעתם דבר זה לחלוק בפי' הכתובים, ולכך לא באתי להשיב על דבריו. גם כל איש היודע והמבין דבר מה, הוא יכול לדעת ולהבין טעותו. ועם שקצת מפרשים ג"כ הלכו בדרכיו היו הם מפרשים הפשט לפי דעתם, אבל האיש הזה בא להרחיק דברי אמת ויושר ופירש מדעתו מה שירצה. וכי לא תהא תורה שלימה שלנו, כשיחה בטילה שלו, וכל מה שהביא משיחת וספורי הסופרים שהם שיחה בלבד, ולא יגרע בזה כח חכמים, ואם הם רבים סופרים הרי נראה שעל הרוב זה אמר בכה וזה אמר בכה ואינם על דרך אחד.

אט דאס איז דיין הודעה:
דער מהר"ל און די גדולי הדור זענען ארויס קעגן דעם מאור עינים פון ר' עזריה מן האדומים דער עיקר צוליב דעם ווייל ער האט גערוקט די יארן לבריאה מיט עטליכע יאר, עאכו"כ דער ספר ואכמ"ל

זעט אויס איך האב זיך נישט גוט עקספרעסד.
די מהר"ל איז ארויס קעגען די 'מאור עיניים' וועגען די זאכען וואס איך האב אויבען דערמאנט.
און קעגען די 'ימות עולם' וועגען דאס און נאך צענדליגע זאכען וואס ווערט דערמאנט אין באר השישי פון באר הגולה.

קומט אויס לויט דעם, א קל וחומר. מה דאך אז מען איז ארויס בחרב וחנית קעגן איינעם וואס האט בלויז געוואלט מוסיף זיין עטליכע יארן לבריאה, אבער ער איז מודה צו דברי חז"ל פון שית אלפי שנה, אודאי געוויס אז איינער וויל זאגן אז די וועלט איז עלטער פון שית אלפי שנה, איז אודאי חולק נישט נאר אויף די קבלה, נאר אויף דברי חז"ל.