מקוה בערב שבת

מסתברא,

צא ולמד מן החובת הלבבות עד ימינו כמה דברים אין להם מקור בתלמוד ואם מנוגדים לו ואין זה רק הכת השנאוי של החסידות. אך כמה דברים מעשיים או הלכתיים יש בחוה"ל שהוא מחדש אשר אין להם מקור או מנוגדים להתלמוד?

וגם ה"כת" של החסידות של ר' אברהם בן הרמב"ם, כנ"ל וגם ה"כת" של מנהגי אשכנז שכמעט כל מנהגיהם סותרים דברי התלמוד. כמעט כל מנהגיהם??? וגם הכת של משוררי ספרד, וגם הכת של הליטאים בימינו. בכך שאלו חיברו שירים על היין והללו שרים "כד יתבין ישראל"...? איזה "כתיות" הנך רואה בהנהגתו של דמויות כמו הגאון מוילנא, הנודע ביהודה, החתם סופר, הגר"ח מולוזין, נצי"ב אחיעזר חפץ חיים או חזון איש? בודאי שלא ראי זה כראי זה, אך כולם השתדלו לנהוג ולהנהיג עפ"י הגמרא דרך הראשונים והפוסקים.

מלמד, אי ידיעתך כבר הוכח בהעדר ידיעתך משווע שאתה מפגין בתום ה"מגיד" ועדיין חי בטעותך שאתה צודק אמנם אין זה מענין אשכול זה, אך נכון הדבר שאני כן חי "בטעותי" או בספיקותי על אמיתות המגיד של הבית יוסף, ועל אף שלפענ"ד העליתי שאלות לענין, לא השבתני מאומה כי אם שאתה מסתמך על פרופסר אלמוני. אנסה פה עוד הפעם לעיני בני עמי, האם אתה מאמין לתיאור של ליל שבועות שכביכול כתב ר"ש אלקבץ המובא בשל"ה מס' שבועות? מהי ראיה היותר חזקה על זיהוי המגיד מישרים להבית יוסף?

אני לא חושב שיש "הוכחה" על "העדר ידיעה" בזה שמישהו מסתפק במה שאתה כ"כ בטוח, הלא גם החכם הפרופסר שעליו אתה סומך בעינים סגורות גם התחיל עבודת מחקרתו בשאלה זו.

לאחרונה שוב התבוננתי, אם אני מכיר ולו גדול אחד (מלבד המשחק בקוביא ההוא), שבחמש מאות (שש מאות) שנים אחרונות יצא נגד הקבלה, ולא מצאתי רק אנשי הפורום הזה (שהם תלמידי חכמים מאד קטנים) והמשכילים. זה אומר הרבה. תודה על שהעלבת את כולנו בבת אחת. מעכשיו זה צרת רבים וחצי נחמה. אך שוב הפגנת שאין אתה מעוניין בדיון על גופי הדברים כי אם כאן אתה מסתמך על גדולי ישראל, ולגבי המגיד מישרים אתה מסתמך על הפרופסר. אשאל שאלת תם, מה היה אם היית סומך בדבר הקבלה על הפרופסר? אולי אפילו אותו הפרופסר?

למען היסטוריה שבדבר כפי מיעוט ידיעותי וגודל בורותי, הרי בזמן הראשונים אכן היה דיון בזה, ע"ע תשו' הרמב"ם אודות ס' שיעור קומה, הקדמת הא"ע לתורה על הדרך השלישי חושך ואפילה מחוץ לקו העגולה, תשו' הריב"ש ותשו' הר"א מזרחי הידועים, אך בדורות שלאחריהם חדר השפעת הזוהר, וכמובן, שאי אפשר להקשות ולהפריך דברי תנאים, בקושיות בעלמא... ואז הקולות יחדלון, אך מאז עד עתה, הבקורת על הקבלה לבשה צורה של איסור לימוד הקבלה לרבים או לצעירים וכד'.

בדיוק כמו שהתיחסו בבקורת מכובדת נגד המורה בזמנים האחרונים, אף אחד לא ידבר נגדה בפירוש, אך יאמר ש"אין לומדים" את המורה.

וכל הגדולים שחשו הקושיים בתורת הקבלה, אמרו מעין דיבורים הללו לתלמידיהם.


תוקן על ידי - מלמד_לאדם - 22/02/2005 9:23:15

ב"פ,
בעץ חיים בהקדמה גם בענין השגת האדם אין לך דבר שמועיל כמו הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל, לא ידעתי שהרח"ו הי' מתלמידי בעל שם.

"מועיל" כן.

אך אני נתכונתי לאפוקי מספר חסידי מפורסם שכותב, ואני מעתיק הלשון "ואם הוא לומד או מתפלל ואינו נזהר בטבילה זו אי אפשר בשום אופן להגיע לגופי התורה ומצות". נא להבחין בחילוק.

על שאלה אחת לא קיבלתי תשובה, ומן הסתם לא אקבל. למה אין אתם טובלים לטומאת קרי? הרי הרמב"ם טבל!! פתאום נעשיתם חכמים יותר מן הרמב"ם?

תקבל תשובה, הנה היא.

א. מנא לך שאין אנחנו טובלים, הדיון פה בעיקרו היה על טבילה יומית.

ב. גם אם לא טובלים, נוכל לצאת בשטיפה במקלחת, בשביל ט' קבין.

ג. גם אם לא טובלים כלל, הרי אתה מודה שכן נהגו רוב רובם של כלל ישראל ב2000 שנים האחרונות, וכן היא הכרעת הפוסקים, ומי אתה שתבוא להרהר אחריהם.

ד. אתה משתית קושיא על הנחה שאנחנו "חסידי" כ"ק האדמור הרמב"ם זצוקקללהה"ה נבג"מ זיעואכ"י – טעות יסודי ועקרוני שאין מן הצורך לפרש עוד.


תשובה של שטות הוא שהרמב"ם נהג כן מחמת השפעת האיסלם. אעתיק מתשובות הגאונים הנדפס בשערי תשובה סימן רצח והיא מרב האי גאון "והרואה קרי ביוה"כ חייב לטבול וכן בשאר ימות השנה יטבול משום נקיות ומשום קידוש השם בפני גוים"

מסתברא

כל הרואה תלמיד חכם הכועס, ידע שהתורה היא הרותחת בקרבו. ובוודאי יש ללמוד מכל מילה שלו, ונאמנים פצעי אוהב.

אם לא ידעת, אזי אגלה לך שכל דבריך יקרים לי במאד.

ובשעה שאתה מוכיח אותי - ואחרים - על בורותנו, מה מאד אני מבקש שתתקן אותי ותראה לי מה הידיעות שנעלמו ממני.

יתכן שבורותי נובעת מחוסר כשרון, אבל אז צריך רק להסביר באיטיות ובסבלנות, וסופי בוודאי שאבין, כי הקב"ה אינו מונע חסדו למבקשים ללמוד את תורתו.

כרגיל, יש לנו כמה נושאים שבהם לא זכיתי להבין את דעותיך, ושוב אין לי אלא לחזור ולבקש שתפרט.

כתבת (או כך יוצא מדבריך, או כך הבינותים) שהיו שינויים בין התלמוד לבין הדורות המאוחרים באמונות, בהנהגות, וביחס אליהן.

ציינת כמה דוגמאות:

1. חובת הלבבות.
2. חסידי אשכנז.
3. ואני מוסיף: החסידים ותלמידי האר"י כגון הרח"ו.

וכיון שאני בור, איני מבין כיצד ניתן להשוות ביניהם. כפי שכבר העיר כאן מלמד לאדם (שגם הוא כנראה, לדבריך, בור כמוני) השינויים שהכניס בעל חובת הלבבות - או רבנו אברהם בן הרמב"ם - לא הוגדרו בפי היוזם או בפי תלמידיו בתור החלק הנסתר של התורה שמחייב את כלל ישראל, ולא נאמר כי מי שאינו מודה בזה הוא אפיקורוס.

האם מי שאינו מקיים את עצותיו של חובת הלבבות וטוען שאפשר להיות יהודי טוב בלי זה - הריהו אפיקורוס?

האם מי שיטען כי בעל חובת הלבבות קיבל דברים רבים מן הסופים לאפיקורוס ייחשב?

אך תלמידי המקובלים טוענים כי האר"י גילה חלקים של התורה שלא נתגלו למשה רבנו ואפילו לרשב"י של הזוהר.

האם דברים אלו מתיישבים עם הכרתך כתלמיד חכם ורודף אמת כי כל התורה ניתנה למשה מסיני, ועליה אין להוסיף?

אשמח אם תבהיר לי יותר את הסוגיה הזו.

לגבי חסידי אשכנז, יש שני חלקים בדבריהם. העצות המוסריות והעצות המעשיות מכאן, והחלק הסודי מכאן.

1. העצות המוסריות אינן סוטות בכהוא זה מן התלמוד. הן רק מדגישות דברים שנאמרו בו. האם זו תוספת או שינוי?
2. העצות המגיות אינן מוצגות כחלק מן התורה. (רק בזמננו מציגים אותן ככאלו, אבל האם אפשר לבוא בטענות לר"י, לר"א ולתלמידיהם על מה שעושים להם היום).
החלק הסודי של אמונותיהם אינו ידוע לי. אך שם מדובר בטענות מטפיזיות ולא הלכתיות והנהגתיות. אם טעיתי בדבר, אנא תקנני.

לפיכך, אני עדיין סבור שיש הבדל רב בין הדברים שחידשו האר"י, הרח"ו ואולי גם דמויות בחסידות לבין מה שעשו קודמיהם.

תודה על הסובלנות.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו