|
|
| נשלח ב-15/7/2011 07:12 |
|
| |
בפתיחת האשכול כתבתי: "גם בארץ בה אני גר, קיים חוק המחייב (אנשים מסויימים) לדווח לשלטונות, על כל חשד להתעוללות בילדים, אך לפני מספר שנים, כשהתברר ששני מורים בשני מוסדות חרדיים נפרדים לבנים, "התעללו" מינית בתלמידיהם הקטנים, לא דיווחו המוסדות על ה"חשדות" נגד מוריהם לשלטונות, אלא "הוציאו" את המורים למחוץ למדינה, לפני שהחשדות נודעו לשלטונות. איני יודע מה קרה למורה האחד, שהיה קשור ל"קהילה" אחרת בעיר, שך ידוע לי שהמורה האחד שחזר לישראל, מצא תעסוקה במוסד חינוך לילדים, וחזר ל"תחביבו" הקודם, וכשנתפס, הוא נשלח לבלות "חופשה" ארוכה ללא ילדים קטנים, בכלא". ויהי היום והפרשה התפוצצה: http://galusaustralis.com/2011/07/4749/nowhere-left-to-hide/ כן, אני משם, ולא נותר לי אלא לקוות שהודעתי לא תימחק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2011 10:16 |
|
| |
נישטאיך
יש לברך על כל התקדמות בטיפול בבעיות אנושות כאלו. הסיפור האחרון על קלצקי בארה"ב עורר זעזוע גדול, אם כי שם לא היה עד כמה שידוע שום נסיון הסתרה קודם.
ובכל זאת, מה לנושאים הללו ולפורומנו.
אולי ראוי להעלות את השאלה הבאה: כיצד מתמודדת חברה סגורה המשתדלת להתקיים בתוך חברה מקיפה עם בעיות פנימיות שאמורות ל"צאת החוצה". זה נכון באופן בולט במקרה של פדופיליה. זה קיים גם בתחומים אחרים, ואפילו בעבירות בניה או פגיעה ממונית אחרת, ובמיוחד כאשר מונעים פניה לסיוע חיצוני על סמך הטענה, שמוצדקת חלקית, שהמערכת המשפטית ההלכתית פנימית אמורה לטפל בכל, והפונה החוצה הוא "מוסר".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2011 13:31 |
|
| |
שלום,
אני חדש ולא חדש פה
בכל אופן בקשר לדרכי ההתמודדות:
דרך אחת מבפנים החוצה, למשל: (שימו לב לתאריך)
דרך שניה מבחוץ פנימה:
והדרך השלישית, המיינסטרימית והמקובלת היא להזדעזע ולהתחלחל עד עומק הנפש מצד אחד אך מצד שני לא לשנות שום דבר בהתנהלות השוטפת הלקויה והבעייתית (שלא לדבר על צורת החשיבה)
הטראומה נצרבת בנפשות, לא מטופלת ועלולה לצוץ אל פני השטח בעתיד - מי יודע באיזה אופן ה"י - מעניין איזו סיבה לא רציונלית ימצאו עכשיו ה"מגידים" וה"יתדים" לאסון במקום לטפל במה שצריך
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2011 13:47 |
|
| |
הצביעות של האתר הצהוב "בחדרי חרדים" הגיעה לשיא במקרה הטרגי הנוכחי במאמר שפרסם מי שעמד (עומד?) בראש האתר הזה:
"החשיפה לטירוף והזוהמה בעולם הסדום של ימינו - שהוא בהיבטים רבים גרוע מסדום המקורית - לא מותירה בידנו אלא לשמור את נפשם של הטהורה ילדינו.
כל חשיפה מורידה את רמת החלחלה מהאירוע. עובדה היא, כי בפעם הראשונה ששומעים על מעשה מזוויע, ההלם והחלחלה הן ברמות הגבוהות ביותר. בפעם השנייה, הזעזוע מתמעט, וכן הלאה. כך אנו מכהים את החושים שלנו ומורידים את רמת המוסר שלנו מטה מטה, עד שעלולים אנחנו חלילה להתקרב למעשים שכאלה. לפיכך, כל דבר שאין בידיעתו תועלת, שתביא לשמירה על הילדים – טוב נעשה לעצמנו אם לא ניחשף אליו." http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=29759
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2011 14:04 |
|
| |
המענין למי הוא התכון שנחשף? לנרצח? או לרוצח?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2011 16:41 |
|
| |
איזה איסור יש בכלל באונס ילד בן שמונה? אין אפילו איסור מדרבנן. יבוא איסור לשון הרע וידחה את ה"איסור" הזה. הגיוני, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 08:52 |
|
| |
מיימוני
<אולי ראוי להעלות את השאלה הבאה: כיצד מתמודדת חברה סגורה המשתדלת להתקיים בתוך חברה מקיפה עם בעיות פנימיות שאמורות ל"צאת החוצה">
התשובה כבר ניתנה כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%94
___________________
כושן
<איזה איסור יש בכלל באונס ילד בן שמונה? אין אפילו איסור מדרבנן. יבוא איסור לשון הרע וידחה את ה"איסור" הזה. הגיוני, לא?>
ויבוא האיסור של לא תעמוד על דם רעך וידחה את האיסור של הליכה לארכאעס?
___________________
צענע
הצביעות אינה רק של האתר הצהוב "בחדרי חרדים".
בעוד כל העיר בא אני גר רועשת על ה"גילויים" שעליהם הודעתי, שמעתי בערב שבת דרשת רב, שלא התייחס למעשים שנעשו בעירו, וכאילו לא היו, והתייחס רק למה שקרה בארה"ב, ותמה: הככל הגויים היינו, והיום ראיתי את חתימתו בין חתימות רבנים אחרים המודיעים על ערב התעוררות.
רבנים אלה אינם מסוגלים להבין, שהאשמה אינה בגויים אלא בהם ובחבריהם, שכדי להגן על כבודם הם מבריחים סוטים אל מחוץ לתחומם כדי שיפגעו באחרים. תגובה 11 בקישור שהביאה צענע:
אדם שנפגע מאדם אחר אין מה שירפא או שישכיח את המקרה ואני מדבר מניסיון.
בציבור החרדי לא מדווחים על אנשים כאלו למרות שהם חיות המין האנושי כאשר התוקף יישב מאחורי סורג ובריח זה מה שירגיע ולו במעט את הנפגע אך רבים הם המקרים אשר נפגעים/ות רבים/ות לא מדווחים בטענה חסרת שחר שהמשטרה לא עושה דבר או שמי שמדווח על אדם כזה הוא מוסר.
אני מעדיף להיות מוסר ואמסור כל אדם שיוודע לי עליו שהוא פוגע בילדים מאשר להיות שותף לרצח במלוא מובן המילה רק שזה בלי גופה.
אני לעולם לא אשתוק לאדם כזה וכך צריך להיות כל אדם.
והיום המון אנשים שעברו חוויות דומות גם לפני 50-60 שנה מרגישים בגהינום עלי אדמות.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/07/2011 09:31:12
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 14:38 |
|
| |
הנושאים שיש לדון בהם ע"פ דעתי א' ענישה - הנקבעת ע"י גווים וחילונים לא מקובלת עלינו דאינה עומדת בגדרים ההלכתים, וביותר אין להם שום סמכות הלכתית,(וכן במקום שהנאשם מכחיש אין לנו לסמוך על תוקף הבירור שלהם) ולכן אף העושה מעשה שלא יעשה אין היתר למוסרו לשלטונות, ויש כאן דיני מוסר ואפשר גם איסור "הליכה לערכאות" הנידון הנ"ל אינו דוקא במעשים מגונים אלא אף בשאר עבירות כגון גנב שע"פ ד"ת אין היתר לפרסם גנותו ברבים ולהשליכו לכלא אלא רק חייב כפל (וגם זה אינו נוהג בזמנינו) ב' במקום שאיננו דורשים ענישה לשם ענישה אלא ישנו אדם מסוכן לבריות לנפשם או לגופם, ואין אפשרות למנוע את הסכנה אלא ע"י מסירתו לערכאות, יש לדון האם בכה"ג מותר למסור, והאם תלוי בשיעור הסכנה, והאם יש חילוק בי סכנת נפש לגוף, והאם הדבר תלוי בחומרת העונש שיטילו עליו הערכאות (עונש מוגזם וכד') ג ענישה לצורך הרתעה של אחרים למען ישמעו ויראו, לכ' אין שום היתר
הדבר פשוט שהניתוח הנ"ל אינו מתקבל על דעת המשכילים, וצריך לעשות רפורמה, ולא יתכן שדברים פשוטים שכל בר דעת (שאינו תורני) מבין שאין לך דבר הראוי יותר מלהעניש וכו' ולמסור לערכאות וכו', יהיו אסורים ע"פ תורתינו. והרי אין בזה סתירה עקרונית לתורתינו, אלא יש כאן בעיה טכנית.
יש לברר היטב מה עשו כל הדורות במשך ההסטוריה בכל האופנים והנידונים הנ"ל
הדברים הנ"ל נאמרו מבחינה הלכתית, אולם מבחינה רגשית והשקפתית, הציבור החרדי רגיל למאוס בחוקי העכו"ם והמסתעף, ולכן באופן טבעי נמנע מלשתף איתם פעולה, וגם בזה יש להאריך ומועד לחזון
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 17:07 |
|
| |
גם בתלמוד יש עונשים שאין להם מקור, כמו מלקות לאשה שאכלה פגי שביעית ולמי שאכל כחל של בהמה בסורא, ומצאנו עדויות שלא על פי כללי עדות כגון שליח בית דין שנאמן שביזוהו גם ביחיד,ויש גם עדות אשה וקטן מהיכן יצא נחיל, ולעשות סייג לתורה ובזמן שהדבר פרוץ יש מאן דאמר שעונשין אף על שמועה בעלמא, בקיצור אין ראיה מפורשת להעניש, אבל בהחלט יש בסיס להעניש. הרי הבעיה היא פגיעה בבני אדם והיא בהחלט מצדיקה עונשים. (רב הונא קץ ידא, הקורא לחבירו ממזר מלקין אותו)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 18:24 |
|
| |
ה' ירחם!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 19:37 |
|
| |
לניק 'גילויהאמת' (לשון סגי נהור?)
באיזה היתר מסרו את צילומי הוידיאו של הרה"ח לוי ארון למשטרת נ"י? וכי יש שני עדים שעבר עבירה דאורייתא לאחר התראה? האם השופט הגוי יבדוק בעוקצי תאנים? בית המשפט עלול אפילו לקחת בחשבון את הודאת עצמו ח"ו שלא עפ"י דין תורה!!! אוי לאזניים שכך שומעות!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2011 19:49 |
|
| |
בדקתי טוב טוב שהתשובה הנ"ל אינה מזויפת והיא אכן במקום שבו צוינה ד' ירחם איך יתכן לפרסם דבר כזה כהנהגה לרבים, מי יודע כמה הורים הלכו לאורו של ר' מנשה הקטן וסתמו את הזוועות של ילדיהם בחיידער...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2011 08:33 |
|
| |
גילוי האמת <יש לברר היטב מה עשו כל הדורות במשך ההסטוריה בכל האופנים והנידונים הנ"ל> כבר ביררו. ראה קישור בסוף ההודעה ______________ ת_ח_ז_ל <גם בתלמוד יש עונשים שאין להם מקור> גם לאחר ימי התלמוד היו עונשים שאין להם מקור. ראו פרופ' אהרן קירשנבאום - עונשי גוף שלאחר חתימת התלמוד
|
|
|
|
|