|
|
| נשלח ב-24/2/2005 01:42 |
 |
| |
ממללא,
א. כוונתי הייתה לכל האדמו"רים, ואל ה"גדוילים" ועוד. כתבתי שלא על מנת לקבל מהם ברכה אלא ייעוץ רפואי. מלבד התחום הגניקולוגי שבו החגיגה גוברת.
ב. לא באתי לתקן את המעוות אלא לווסת את סלידתך מאלו המגחכים על ממצאים מדעיים, לפעמים גם אלו שמעבר לכביש מגוחכים.
ואם תאמר: "two wrongs don't make a right",
אומר לך: נצחתני.
תוקן על ידי - semedia - 24/02/2005 1:53:59
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 06:54 |
|
| |
ממללא,
אני סובר ששיטת הרמב"ן ור"נ אינה שייכת כלל לכאן, שכן התנגדותם היא נגד השימוש בטבע לעומת הסתמכות על אלקים באופן ישיר, אך אין לכך קשר באמיתות המדע או לאו, גם אם הם יסכימו על מתודות הרפואה בכל זאת ישללו אותה. (שיטת הרמב"ן באופן עקרוני לא הבנתי מעודי, מה בין רפואה לבין פרנסה שמשתמשים בדרכי הטבע ובאמת כבר תמה כך הרמב"ם עצמו בפסחים על הפירוש של 'ספר רפואות', ועדיין לא התברר אצלי שום תירוץ המתקבל). הרמב"ן עצמו משתמש פעמים רבות במסקנות ובאבחנות הרופאים באנטומיה, שכן קיבל את המדע למרות שהתנגד לעצם הזדקקות של הרפואה. יש לציין שגם הראב"ע נגד הליכה לרופאים כמבואר בפירושו בפר' משפטים בארוכה, ובוודאי לא הי' הראבע אני שכלתני או מקובל.
כל מה שדיברתי על מגמת הדת זה לא נגד המדע כעיקרון, אלא נגד קבלת המדע כאספקלריא היחידה שדרכה מסתכלים על התורה, ואם המדע של הרפואה שהינו מדע קונקרטית, גדוש טעיות, מכל שכן מדעי הרוח וההיסטוריה שרובם ספקלציות בעלמא, וקשה לומר שקיימת הוכחות ברורות בהרבה דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 07:19 |
|
| |
רק הערה:
הפיכת גיל העולם לנושא מהותי ביהדות = גימוד היהדות.
מי שמשנה לו גיל העולם כאמונה, ולא כהנהגה סבירה של הקב"ה, הופך עוד נושא מדרכי התבונה, למושא מדרכי האליליות והאמונות המיותרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 08:38 |
|
| |
יהוסף,
יחד עם תחית המתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 10:41 |
|
| |
גיל העולם כשלעצמו לא היה צריך להיות יסוד ביהדות שכן אפשר לפרש את הפסוקים של הבריאה בששה ימים באופנים שונים וכמו שעושה הרמב"ם בנושאים רבים.
לדעתי הבעיה היא בעיקרה ההסטוריה המסופרת בתורה ובתנ"ך החל מבריאת העולם ועד יציאת מצרים ובנין וחורבן הבית, שכן איני יודע האיך אפשר לפרש את מסגרת הזמן הנתונה בתנ"ך ולהתאימה לתיאוריות המדעיות של מליוני שנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 11:16 |
|
| |
מסתברא,
בקונטרס שיעורים על מדת הבטחון מאת הרב אהרון ליכטנשטיין
שי"ל ע"י הישיבה שהוא עומד בראשה,כתוב על דברי הרמב"ן
בענין הרופאים בבית עבדי ה',ששמע מפי חותנו הגריד"ס
שזקנו הגר"ח אמר שאינו מאמין שהדברים יצאו מהרמב"ן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 11:20 |
|
| |
כיצד אומרים מסברה שדברים שכתובים ברמב"ן שלפנינ , ואיני יודע אם יש גירסא שונה ברמב"ן, שלא יצאו מפי הרמב"ן? (נישט דו אזיי רמב"ן?)
ובקשר לדבריו של מיימוני בדף הראשון של האשכול, במו אזני הנדהמות שמעתי לפני שנים את ההסבר שהראשונים ידעו על החשמל רק לא רצו לפרסם ידע זה בגלל שידעו על הסכנות הטמונות בו. תרצנו חשמל, כיצד נתרץ תרופות? ושמא צ"ל שידעו גם שהחידקים יפתחו עמידות.
תוקן על ידי - אריק123 - 24/02/2005 11:28:36
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 12:31 |
|
| |
יהוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 14:57 |
|
| |
.
יהוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 15:06 |
|
| |
יהוסף,
מסכים אני עם דבריך, בהנחה שהם מכוונים גם כלפי אלו המנסים ביתר עוז לפענח את התעלומה ולשלבה באמונה וגם כלפי הרבנים המשתיקים.
תוקן על ידי - semedia - 24/02/2005 15:11:05
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 15:32 |
|
| |
סמדיה,
כתבת 3 משפטים. לדעתי רק האמצעי נכון.
"למדע הרפואה ישנן מגבלות דתיות.
המגבלות עצמן מוגבלות בדיני פיקוח נפש.
התאוריות בקרדיולוגיה מבוססות יותר מאשר התאוריות הפייליאונטולוגיות."
נהמשפט הראשון - פשוט שגוי. המגבלות הדתיות אינן על "מדע הרפואה" אלא על השימוש בו.
על הידע הרפואי אין מגבלות. מותר לרופא לדעת שוירוס הוא גורם ישיר למחלה, או שפגיעה בנוירונים מסויימים גורמת שיטיון.
המשפט השני, אחרי תיקונו, (הדיון במגבלות הוא על השימוש בטכנולוגיה הרפואית ולא על הידע) - הוא נכון.
המשפט השלישי לא תמיד נכון.
לא פעם ולא פעמים בעשורים האחרונים התברר בעליל שתיאוריות בקרדיולוגיה היו מופרכות.
נקודה חשובה נוספת.
מותר לא לדעת מדע. להערכתי רוב הגולשים כאן יתקשו לפתור משוואות דיפרנציאליות, וזה באמת לא נורא. להערכתי יש הרבה רופאים שנמצאים במצב דומה.
אך "אסור" לפעול על פי דחפים המונעים מרגש נחיתות כלפי העולם המדעי.
השם המדעי של עוון זה יקרא להלן: 'כתיבה מדחף רגנ"ח'.
לצערי לא מעטים מבאי פורום זה, אפילו מבאי אשכול זה, ביניהם גם גולשים חשובים, נכשלים בעוון 'כתיבה מדחף רגנ"ח'. וחבל.
אם אינני טועה רמזו על כך כמה כותבים, וצדקו.
תוקן על ידי - דר_הלפרין - 24/02/2005 15:38:46
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 16:03 |
|
| |
ד"ר,
את המשפט הראשון הייתי צריך לנסח אחרת, כי כוונתי היתה כדבריך, "השימוש במדע".
במשפט השלישי כוונתי היתה להסתכלות הרבנית. למעשה, התאוריות הרפואיות יכולות להתבסס על ממצאים מוחשיים יותר.
ברצוני לבאר שלא באתי להצהיר על עמדתי, אלא לנסות להציג את עמדתם של הרבנים לעניות הבנתי.
לא כל הגיגי בעניני הלכה, תורה וחברה, הם דברי א-להים חיים, רחוקים הם מכך. לכך אני מתדיין. אם הייתי חושב אחרת ולא היה לי הרצון להחכים עוד, הייתי מדבר עם עצמי.
תוקן על ידי - semedia - 24/02/2005 16:07:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2005 21:12 |
|
| |
דר הלפרין, .
ניסחת היטב את "עוון כתיבה מרגנ"ח".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 01:37 |
|
| |
בן איש אחד
לענ"ד דעתי טעות גדולה היא לצמצם את המוטיבציה מאחורי תיאוריות מדעיות לניסיון למעט בנסים. מדבריך משמע שאתה מבין , לדוגמה, שתיאורית המפץ הגדול פותחה אך ורק מתוך ניסיון למצוא את התיאוריה שתסביר למה ואיך העולם קיים , תוך מזעור מספר הנסים שיש לכרוך עם זה. וממילא אתה טוען שמכיוון שבלאו הכי נצטרך להניח שהיו נסים , מנין לנו שלא היו עוד נסים. אבל לא זו הדרך שבה המחשבה המדעית פועלת.
עד כמה שאני מבין, הרי שקוסמולוגים אינם סבורים שהם יודעים טוב יותר מאנשים אחרים למה העולם קיים . זו בכלל לא השאלה שהם מנסים לענות עליה. התיאוריה נבנית על סמך הפיזיקה הידועה ועל סמך הנתונים הקיימים ואחר כך היא נמצאת מאוששת בניסיון. שיקולים מדעיים כלל אינם מהסוג של "בוא נמצא הסבר על פי דרך הטבע לתופעה מוזרה". שכן מי קבע מה טבעי ומה מוזר (וכדברי הרמב"ן שהכל נסים או כדברי ויטגנשטיין שהכל נסים וגם הכל טבע, תלוי איך מסתכלים על זה). המדע אינו אלא שימוש מושכל בכל הכלים שברשותנו בכדי לאסוף מידע על העולם ולהבין כיצד הוא פועל ולא ניסיון ליישב את מה שאנו רואים , עם איזה מושג אפריורי של דרך הטבע.
וזאת לדעת שיש יתרון למדע האמפירי על פני שיטות מחשבה אחרות. שכן המדע האמפירי אינו מנסה רק למצוא תיאוריה שתיישב את הנתונים הכי טוב עם כל מיני הנחות , שבזה יש לומר שאם רק נשנה הנחה בלתי מוכחת זו או אחרת , לא יהיה בידינו שום סיבה להעדיף תיאוריה זו על פני רעותה. לתיאוריות מדעיות יש גם פרדיקציות שעולות מתוך שיקולים עיוניים ואם הם מתאמתים גם בניסיון הדבר מחזק את האמון בתיאוריה. אינני בקי בתחום הקוסמולוגיה, אבל אני יודע שהמבינים אומרים, שההתאמה בין הפרדיקציות של תיאוריה זו בשעה שנוסחה לבין מה שהתגלה אחר כך בניסיון בפועל (כמו קרינה קוסמית , היסט לאדום וכו') היא מהממת.
מה שעומד לזכות התיאוריה איננה העובדה שהיא ממזערת אולי את מספר הנסים ומתיישבת יותר עם דרך הטבע , אלא שורה שלמה של ראיות שיש להתייחס אליהם.
הנביא עמוס זועק "הילכו שנים יחדיו בלתי עם נועדו וכו'" . מקצת המפרשים מסבירים שהכוונה היא שאם אנו רואים התאמה בין דבר הנביא על העתיד לבין מה שקורה בפועל , אנו מוכרחים להניח שיש ביניהם איזושהי תיאום מראש. אותו טיעון תקף גם כאן, אם תיאוריה מדעית נותנת ניבויים שבזמן שבו הם ניתנים הם נראים מחודשים ולא ידוע דבר עליהם ואחר כך מתגלה שהניבויים האלה אכן מתקיימים במציאות, הדבר אומר הרבה יותר מדרשני.
לא ניתן לנפנף ראיות מסוג זה בתגובה אוטומטית על נסים. כמובן ,מאחר ושום טענה עובדתית לא טריוויאלית אינה נסמכת על לוגיקה צרופה , ניתן לדחות כל ראיה בטיעון ספקני כזה או אחר. אבל אם אנו מקבלים בעיקרון את המושג של ראיות אמפיריות , הרי שאין הבדל בין ראיות בתחום זה לבין ראיות בתחומים אחרים. הרי באותה מידה יכול מישהו לבוא ולומר שמכיוון שעצם קיום העולם הוא נס, אולי קרה עוד נס שכולם חושבים שיבשת אוסטרליה קיימת או שהירח הוא עגול, בשעה שאין זה כן.
|
|
|
|
|
|
