אמונה בקדמות העולם-מדברי הגאב"ד שליט"א

http://taupress.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_25.htm

בתודה לשלויימלע

בן איש אחד,

הביולוגיה אינה נחלת הביולוגים ומי שאינו מומחה יכול לנסות ולהבין מה מלמדים הביולוגים. אני עשיתי כך בדרכי הצנועה והתרשמתי שלתורת ההתפתחות ראיות רבות שמצטרפות לתמונה משכנעת. חוץ מראיות אלה יש לתורה זו גם בסיס תיאורטי שהתפתח מאז דארווין. כל אלה אינם הופכים את תורת ההתפתחות לנכונה אלא לסבירה. לעומת כל זאת עומד הסיפור המקראי שכפשוטו אין לו שום ראיה מסייעת חוץ מהאמונה, ולכן אין לי אלא להעדיף בעניין זה את עמדתם של המדענים. אני אמון על הספקנות שבבסיסן שיטות המחקר ולכן אני פתוח לאפשרות שחלקים מתורת ההתפתחות ישתנו עם השנים. אולי יתברר שהיא כולה עורבא פרח. לדעתי ברור שגם אם כך יקרה לא יחזרו הביולוגים לתיאוריה של בריאת העולם בשישה ימים.

אבהו,
שכחת להתייחס למה שכתבתי שההנחה הראשונית עליה בנוי כל המבנה, היא עצמה לא מוכחת. לוגית, בהעדר התייחסות לטענה זו, כל שאר דבריך הם חסרי טעם, במחכ"ת.

בוא נחשוב על הניסוי הבא.

יש לנו שני סלים, באחד מהם כדורים מצבעים שונים ובשני, כדורים בצבע אדום. אדם שאינו יודע מראש מה יש באיזה סל, בוחר באחד מהסלים באופן אקראי. בכדי לקבוע באיזה סל מדובר, הוא רשאי להוציא כדור אחד מתוך הסל ולבדוק את צבעו ואז להחזיר אותו לסל. הוא רשאי לחזור על הפעולה הזאת כמספר הפעמים שהוא רוצה.

אם יתמזל מזלו ובאחד מהפעמים הוא יוציא כדור שאיננו אדום , הוא יהיה בטוח שמדובר בסל המכיל כדורים מצבעים שונים. אבל אם המקרה יהיה שהוא יוציא בזה אחר זה אך ורק כדורים אדומים , הרי שמבחינה לוגית, הוא לא יוכל אף פעם לדעת בביטחה באיזה סל מדובר, שהרי בשני הסלים יש כדורים אדומים . אבל דבר זה נכון רק מבחינה לוגית ורק לגבי ביטחון מוחלט. רוב האנשים יסכימו שאם אדם מוציא בזה אחר זה אך רק כדורים אדומים , הרי שאחרי מספר מסוים של ניסויים כאלה, הוא יכול להיות בטוח שהוא מחזיק בסל המכיל רק כדורים אדומים.

אנשים שונים ידרשו אולי רף שונה יהיו כאלה שיסתפקו ב5 ניסויים כאלה ויהיו שידרשו 20 , שום אדם סביר לא יגיד שהוא נשאר בלתי משוכנע אחרי 100 ניסויים כאלה (כמובן זה תלוי גם בהתפלגות מספר הכדורים מהצבעים השונים).

עכשיו, אפשר להתפלסף מכאן ועד להודעה חדשה מהי ההצדקה לסוג כזה של שיקולים. הרי העובדה שהוצאתי רק כדורים אדומים איננה סותרת את ההשערה שאני מחזיק בסל עם כדורים מצבעים שונים. זוהי שאלה מצוינת, אבל בין אם יש לנו עליה תשובה טובה ובין אם לאו, אף אדם סביר לא יחלוק על כך שאלו שיקולים תקפים.

מהם הלקחים שאנו יכולים ללמוד מדוגמה זו? יש לנו כאן שני תיאוריות. תיאוריה אחת יכולה להתיישב עם כל ממצא ושום דבר לא יכול לסתור אותה. התיאוריה השנייה אי אפשר בשום דרך להוכיחה אבל היא ניתנת להפרכה בקלות עם דוגמה אחת. היא מתיישבת רק עם אוסף מצומצם יותר של ממצאים אפשריים. ודווקא בגלל זה אנו יכולים להכריע , בצדק , עבור התיאוריה השנייה דווקא בגלל כך שאנו רואים שלא נמצא נגדה פירכא.

אם ננסח זאת בצורה אחרת, אפשר לומר שגם אם עובדה מסוימת מתיישבת היטב עם שני תיאוריות שונות , הרי שאם היא גם נובעת רק מאחת מהתיאוריות, הרי שהעובדה מהווה ראיה לתיאוריה זו. כמובן שראיה אחת אינה מספיקה להכרעה סבירה, אבל יש תמיד מספר מסוים של ראיות שיספיקו. דוק ותשכח, זוהי הדרך שכל מחשבה "קומונסנסית" , שאיננה מבוססת על לוגיקה צרופה, פועלת.

אם נחזור לענייננו , יש לנו ,נניח, את תיאוריית הבריאה הניסית לפני כ6000 שנה ויש לנו תיאוריית המפץ הגדול. כדוגמה אחת, תיאוריית הבריאה תתיישב היטב גם עם יקום מתפשט וגם עם יקום סטטי -מדובר בעצם בתיאוריה של "הכל הולך" (כדורים מכל הצבעים) - אבל תיאוריית המפץ הגדול תתיישב אך ורק עם יקום מתפשט(כדור מצבע אחד). אם יש בידינו הוכחות ליקום מתפשט , הרי שזה עצמו מהווה ראיה לתיאוריית המפץ הגדול .

כמובן אפשר עדיין לטעון שמדובר רק בראיה אחת שאיננה מספיקה , אבל הנקודה העיקרית הוא שיש כאן ראיה והתוקף הראייתי איננה מבוססת על הנחת המבוקש . אין צורך להניח שיש למזער את מספר הנסים , כדי לראות בתוצאה זו ראיה . יש כאן הסתמכות אך ורק על השיקול ההגיוני הנ"ל.

אמנם כדי להשתכנע יש צורך בהרבה ראיות ולזה יש להיכנס ולדון בכל הממצאים והטיעונים השונים כדי לראות אם הם עוברים את הרף הנדרש. אבל טענתו של בן איש אחד (וגם של הרב שטרנבוך) , שהיא טענה אפריורית האומרת שכלל אין במה לדון, שכן הכל מבוסס על הנחת המבוקש(מינימום נסים) , נסתרת על ידי הטיעון האמור. ראיות אמפיריות אינן מבוססות על הנחה של מינימום נסים.

בן איש אחד,

אי אפשר לבנות מקצוע כמו הביולוגיה בצורה דדוקטיבית, כמו ענפים במתימטיקה. יתר על כן, הפילוסופים של המדע הראו זה מכבר שאי אפשר להוכיח תיאוריות באמצעות הסתכלות וניסויים. זו תמצית דבריו של מציץ ונפגע. המתודולוגיה של המדע הנסיוני עומדת על כרעי תרנגולת, וכך המצב מאז גלילאו. בכל זאת האדם הסביר נוטה לקבל את דברי המדענים, וזאת בגלל הצלחתו של המדע - זה שבלעדיו לא היינו יכולים לנסוע במכונית, להירפא ממחלות קשות או לכתוב בפורום הזה.

הרב שטרנבוך מציע לנו להתעלם מתמונת העולם שמציע המדע. אני לא יכול לטעון שהוא טומן את ראשו בחול, כי מתברר שהסיפור שהיען נוהגת כך אינו נכון.

מציץ,

כבר כתבתי בתחילת האשכול שאינני רואה סיבה לדיאלוג מדעי עם הר' שטרנבוך, על אף שהרב עצמו מנסה להשתמש בנוסחות טיעוניות לשלילת המדע כפי שהיטבת באר.

הסיבה לכך היא לענ"ד, שהרב הנ"ל לא העמיק וחקר בתאוריות המדעיות המדוברות כפי שהוא חוקר ודורש בהלכות "דבר שלא בא לעולם", למשל.

הרעיון במכתבו הכולל יריות מהמותן, הם שלילה דתית ולא מדעית של התאוריות המדעיות. הם לא כוונו לאדם כמוך, הגם שהוא מעודד את המדענים להסתכל סביב ולראות "מי ברא אלה", אך אין הוא פונה אליהם ישירות.

מכתב זה מזכיר לי ביאור נפלא שנתן לי חכם אחד על ספר שמירת הלשון: "החפץ חיים לא חשב באמת שיש בכל דיבור של לה"ר ורכילות כל כך הרבה לאוין, שהרי אין זה מתיישב על הדעת שעד ימיו של החפץ חיים אף לא אחד מחכמינו מנה כל כך הרבה לאוין ואיסורים שישנם בלה"ר. אלא שהוא היה צריך להשתמש בכל נשק שיש לו לצורך השעה, לאוין, מצוות עשה, אמרות חז"ל, זוהר, תניא ועוד מכל הבא ליד".

צא ולמד.

מייציץ היקר,
תמהני עליך, אתה שחכם מחוכם אתה, איך נפלת בפח הדמגוגיה.
ובקיצור:
הסיבה שנסיק שהוצאנו את הכדורים מהשק בעל הכדורים האדומים, אינה בגלל שכל מה שהוצאנו "הסתדר" עם הנחה זו, אלא כיון שהאפשרות השינה לוקה בסבירות רחוקה: אם היינו מוציאים את הכדורים מהשק הצבעוני, הסבירות להוציא רק כדורים אדומים היא רחוקה מאוד.
אם היינו רוצים הוכחה כזו בעניננו, היה עלינו להניח תחילה שבריאה כמו זו שהיתה אז, צריכה היתה לחזור על עצמה שוב ושוב (במרווח של ? שנים). רק אז, היינו יכולים להוכיח ממה שלא קרה כך (אם אכן כך), שאפשרות זו היא רחוקה סטטיסטית, ואינה סבירה. כיון שהנחה זו מוטעית, נפלה כל הדמגוגיה.

אבהו,
המשואה: שיטת עבודה זהירה + חלקי אמיתות = אמת, אינה משואה נכונה.
המשואה הנכונה היא:
שיטת עבודה זהירה + חלקי אמיתות + חטא נחיתות כלפי המדע = אמיתות מדומה, היא המשואה נכונה.
אני מקוה שסוף סוף הבנת, אל אף שחושדני בך שלא.

בן איש אחד

לדעת רבים , היסוד למושגי ההסתברות בנוי על הרעיון שהצעתי כאן (ורעיונות דומים) , שהתאמתות הנחה הנגזרת מתיאוריה אחת מהווה ראיה לנכונותה (אם כי ראיה בודדת ואף כמה ראיות אינם בהכרח מספיקים). שהרי מה הכוונה במושגים הסתברות נמוכה והסתברות גבוהה? אין זה אלא שלפי תיאוריה אחת היו יכולים לקרות הרבה דברים אחרים , למרות שהתוצאה שקיבלנו היא אפשרית, ואילו לפי התיאוריה השנייה יכלו לקרות הרבה פחות דברים שונים.

אבל אין זה משנה כלל לענייננו. שכן גם אם נאמר שמושגי ההסתברות יסודיים יותר מהכלל הנ"ל, נוכל להחילם גם כאן. אם לשני תיאוריות יש השלכות רבות ולכל השלכה יש לפי תיאוריה אחת מגוון גדול של אפשרויות, ואילו לפי התיאוריה השנייה יש רק אוסף מצומצם של אפשרויות, הרי שאם נמצא שמספר גדול מספיק מניבויי התיאוריה השנייה מתאמתים, נוכל לקבוע שההסתברות שהממצאים יתאמו כל כך טוב עם התיאוריה השנייה, בהנחה שדווקא התיאוריה הראשונה אמת, היא נמוכה.

את דבריך , שהבריאה היתה חייבת להתרחש הרבה פעמים כדי שהטיעון הזה יהיה תקף, לא הבנתי. הבריאה והמפץ בנמשל מקבילים להכנסת הכדורים לתוך הסלים בפעם הראשונה במשל וזה מתרחש פעם אחת. בדיקת ההשלכות של התיאוריות מקבילה להוצאת כדורים מן הסלים.

יתכן שאתה מוטרד מכך שבניסוי עם הכדורים , יש בכל פעם אפשרות להוציא כדור מצבע שונה , בהנחה ומדובר בכד עם כדורים מצבעים שונים, ואילו לגבי הבריאה, מאי דהווה הווה וכל ההשלכות כבר נקבעו מזמן. אם זו טענתך , מה דעתך על מצב שבו נערכו הניסויים ונרשמו על דף ורק אחר כך נבדקו? גם כאן מאי דהווה הווה ועם זאת לא נראה שזה משנה את המצב באופן מהותי.

Semedia

אני בטוח , כדבריך, שהרב שטרנבוך לא בדק את הנושא המדובר לפני שהוציא משפטו . והוא היה צריך לעשות זאת , שהרי הוא אומר שאיננו בטוח שהדעה שהעולם קיים יותר מ6000 שנה היא כפירה, אלא שהוא סבור שאין שום סיבה שאדם לא יקבל את סיור הבריאה כפשוטו אלא אם כן כוונתו למעט בנסים.

אבל בכל זאת, מופיע בדבריו טיעון שעל פניו הוא נראה נכון. אף אני סברתי פעם כך , שברגע שאנו מניחים אפשרות של נסים , שוב אין מקום לשיקולים מדעיים וממילא יש בכל התיאוריות הללו בעיה של מעגליות. אבל שיניתי את דעתי (לא בהכרח באופן סופי...) . ולכן אני סבור שיש כאן נושא מעניין לדיון , למרות שיש להצטער על כך שהרב שטרנבוך אינו גולש בפורומנו.

ומקריאה חוזרת של דברי הרב שטרנבוך, משמע לכאורה שאף הוא סובר כמוני בעניין ראיות וכו'.

"ואני חוזר לראשונות , ואני אומר שאני לא יודע אם מי שמאמין שהעולם קדום כמדענים הוא אפיקורס אבל אני יודע שרק אפיקורסים יש להם דעות נגד חז"ל והמקובל בבית ישראל..."

מייציץ נכבדי, רואה אני שאאלץ להאריך הפעם.
צר לי, אך טעית בטעות שרבים טועים בה, והיא טעות נפוצה אצל פילוסופים מתחילים. דווקא התרשמתי מדבריך באשכולות אחרים שאינך כזה...
טעות זו נובעת מהצורך לקבוע כללים בפילוסופיה, כיון שלא ניתן כל פעם לחזור מחדש ולבחון את כל ההגיון שבדברים. לכן, מניחים כלל, הוגים בהגיונו פעם אחת, ואחר כך משתמשים בו במקומות רבים, בלי לבחון בכל פעם מחדש את ההגיון שבו. אלא שלפעמים, וכאן אנחנו מגיעים לטעות: משתמשים בכללים אלו, גם במקומות שמחמת סיבה נסתרת לפום ריהטא, כבר אין שייך הכלל הזה.
אודה ואתודה, שכשקראתי את דבריך לראשונה, לא ראיתי דרך להתמודד עמם (ולא היה איכפת לי מזה, כיון שגם לדעתי, יתכן ואין בכך פגם אמוני). אלא שתהיתי למה המשל הרבה יותר הגיוני מהנמשל. בהתחלה חשבתי כמו שהעלית במוצ"ש, אך אחר כך ראיתי שזה לא זה. אתה מוזמן איפוא ללכת גם כן צעד אחד עמוק יותר, ו"לחשוב".

הדוגמא של הכדורים, ממנה אנחנו מסיקים את הכלל שהנחת ש"אם לשני תיאוריות יש השלכות רבות ולכל השלכה יש לפי תיאוריה אחת מגוון גדול של אפשרויות, ואילו לפי התיאוריה השנייה יש רק אוסף מצומצם של אפשרויות, הרי שאם נמצא שמספר גדול מספיק מניבויי התיאוריה השנייה מתאמתים, נוכל לקבוע שההסתברות שהממצאים יתאמו כל כך טוב עם התיאוריה השנייה, בהנחה שדווקא התיאוריה הראשונה אמת, היא נמוכה", אפשר להחיל רק כשלפי התיאוריה בעלת המגוון הגדול של האפשרויות היתה צריכה להתרחש התרחשות מסוימת, שהיתה צריכה לבחור באופן אקראי אחד מכל מגוון האפשרויות העומדות לפניה. כמו בכדורים, אם השק שלפנינו מכיל כדורים צבעוניים, הרי אנחנו מעלים ממנו כל פעם כדור, וצריכה לחול בחירה באופן אקראי איזה כדור יעלה בידינו. כבר בכדור אחד אחוזי ההסתברות שיעלה בידינו כדור אדום הם מועטים, קל וחומר כשאנחנו מעלים עוד ועוד כדורים, שאז הסיכויים שהשק מכיל כדורים צבעוניים ואף על פי כן תמיד יעלו בידינו כדורים אדומים, הם מעטים מאוד. לסיכויים אפסיים כאלו (ויגדירו בעלי הססטיסטיקה דכאן את הנוסחה לחישובם), איננו חוששים כלל. ולכן, ורק לכן, אנחנו מכריעים כאפשרות השניה (אף שאין זו ידיעה ברורה, כי יוכל המתעקש להתעקש וכו', וכהגדרתך).

ברם, במה דברים אמורים, כשאכן צריכה לחול כאן התרחשות מסוימת, הצריכה לבחור אחד ממגוון האפשרויות. אך כשאיננו מצפים כלל לאפשרות כזו שתיאלץ לבחור אחת ממגוון האפשרויות, לא נוכל לעולם להכריע שתיאוריה זו איננה נכונה. רק כשצריכה לחול התרחשות, שיכולה לחול במגוון אפשרויות, ואף על פי כן חלה במפגיע רק בצורה אחת, אנחנו מסיקים שתיאוריה זו איננה נכונה.

עכשיו ברור?

מעתה, בנידון דידן, כיון שלפי התיאור שבתורה לא אמורה לחול עוד התרחשות דומה לבריאה שתצטרך לבחור בין מגוון האפשרויות העומדות בפניה, לא נוכל לעולם לשלול תיאור זה.

נא לקרוא הסבר זה כשאתה רענן ומוחך פתוח. אין לי כבר כח לדוש בנושא זה.

מדברי האדמו"ר דמייציץ הכא, עלתה בדעתי שאלה על האבולוציה שהטרידה אותי כבר מזמן. כדי לא להפריע לדיון, אני פותח אותה באשכול אחר. הציבור מוזמן.

מיכי