מה שפשוט לתשב"ר כנראה לא היה פשוט לגאון ר' חיים מבריסק:
הסתכל באורייתא וברא עלמא
מתוך ויקישיבה
*-- start content *
בריאת העולם על כל פרטיה ופרטי פרטיה ועל כל ברואיה נעשתה על פי האמור בתורה.היטיב להמחיש את משמעות הדברים הגאון רבי חיים מבריסק, ואלו דבריו: רואים אנו שחוקי התורה מתאימים להנהגת העולם. התורה אומרת: לא תרצח, לא תגנוב ועוד. רציחה וגניבה הם חורבן העולם. כמו כן, על מאכלות אסורות כתב הרמב"ם שהם מזיקים לבריאות האדם. בפשטות נדמה לנו בדרך כלל שמכיון שהדברים הנזכרים מזיקים לקיום עולם תקין, אסרה אותם התורה. באים חז"ל ומלמדים אותנו שההיפך הגמור הוא הנכון. מצד הנהגת העולם יכול היה להיות בהחלט שרציחה וגניבה יהיו קיום העולם. ומדוע הם באמת הרס לעולם? מכיון שבתורה כתוב שאלו הם דברים רעים. וזהו הפירוש של "הסתכל באורייתא" - כאשר הקב"ה בא לברוא את העולם ורצה לקבוע מה ייחשב לטוב ומה ייחשב לרע, הסתכל כיצד התורה מביטה על העניינים האלו, ועל פי זה "ברא עלמא"[1].ניקח למשל את מצות כיבוד אב ואם. רגילים בדרך כלל להבין, שמצוה זו ניתנה משום שישנה מציאות של אב ואם בעולם. אם נכונה הנחה זו, יש לשאול מדוע בכלל שיהיו אב ואם? מינות היא לחשוב שאב ואם מוכרחים שיהיו בבריאה, נהפוך הוא: משום שרצתה התורה להזהיר על מצות כיבוד וכדי שתוכל מצוה זו להתקיים, ניתנו לאדם אב ואם. נמצא לפי זה, שלא האב והאם סיבת המצוה, אלא להיפך, מצות כיבוד הביאה למציאות של אב ואם.גם יצירת האדם נעשתה בהתאם לאזהרות התורה ומצוותיה[2], וכפי שאמרו חכמים: "רמ"ח איברים ישנם באדם כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידים כנגד שס"ה מצוות לא תעשה".כך גם כל הפרטים ופרטי הפרטים שבבריאה, כולם נבראו על פי התורה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ . על פי זה ביאר הרב מבריסק את הפסוק בספר שמות (יג, ד): "היום אתם יוצאים בחודש האביב": הגמרא במסכת סנהדרין (יא, ב) אומרת: "על ג' דברים מעברים את השנה: על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה. ומפרש הרמב"ם (פרק י"ד מהלכות קידוש החודש הלכה א), שבאמת את השנה מעברים בגלל סיבה אחת בלבד והיא מה שנאמר: "שמור את חודש האביב" - שיהא חודש זה בזמן האביב. לצורך זה עלינו לעבר מפעם לפעם את השנים, שאם לא כן יצא שפעם יחול חג הפסח בימות החמה ופעם בימות הגשמים. ומה שהגמרא אומרת שעל ג' דברים מעברים את השנה, אין אלה סיבות לעיבור השנה אלא כל השלושה הם סימנים לאביב. כאשר התבואה מבשילה ופירות הקיץ חונטים ותקופת ניסן מגיעה, ידוע כי אכן האביב הגיע. מעתה יכול אדם לומר שחג הפסח חל באביב, כי בו יצאו ממצרים. אבל על פי הביאור של "הסתכל באורייתא וברא עלמא", מהלך הדברים הוא הפוך: בני ישראל יצאו ממצרים בחודש האביב, מפני שדין הפסח לחול בחודש האביב. שכן כך נאמר באורייתא: "היום אתם יוצאים בחודש האביב". ומכיון שהקב"ה מנהיג את עולמו על פי מה שכתוב באורייתא, הוציא את בני ישראל ממצרים בחודש ניסן. על פי זה ביאר הגר"ח את הפסוקים בשיר השירים (ב, י-יג): "ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך. כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו. הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך". "ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך" - מפרש רש"י שזה מדבר על יציאת מצרים. מדוע אמר הדוד לכנסת ישראל לקום וללכת? "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו". כלומר: יש כבר סימן אחד של חודש האביב, התקופה. "הניצנים נראו בארץ..." - הוא הסימן השני: האביב נראה בטבע. "התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח" - הוא הסימן השלישי: פירות האילן. מכיון שהופיעו כל שלושת הסימנים, מסיים הפסוק ואומר: "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך". שהרי בתורה נאמר כבר שכאשר יגיע חודש האביב עליכם לצאת.
- ^ . ובכלל זה גם תכונות הנפש של האדם. משום כך, אומרים בעלי המוסר, מובן, מדוע כל מי שחי על פי התורה ומדקדק במצוותיה, זוכה לחיים טובים ומאושרים. ולעומתם מוצאים את עצמם אלו שנתרחקו מן התורה, חסרי שלווה ומנוחת הנפש. דומה הדבר לבית מגורים גדול שנבנה בתכנון מדויק למען המטרה שהועידו לו. בכל קומה של הבנין נבנו כמה דירות שבהם חדרים מרווחים ומותאמים לצרכי המשפחה הממוצעת. חדרי שינה, מטבח, ארונות קיר, וכן שאר שכלולים שונים הותקנו בדירות, כדי ליצור תנאים מושלמים לכל מי שעתיד היה לגור בהם. והנה ביום מן הימים, לאחר שהבנין כבר עמד על תילו, והוכח כבית מגורים מוצלח ביותר, הוחלט לשנות את ייעדו. במקום לאכלס את הדירות במשפחות למגורי קבע, הפכו את המקום לבית חולים. מובן מאליו, שנוצר צורך לעשות שינויים רבים במבנה כדי שיוכל לשרת את היעד החדש. הדירות שבכל קומה אוחדו ונעשו לדירה אחת גדולה. חלק מן המטבחים חוסל, במקומם נבנו חדרי חולים וחדרי רופאים, חדרי ניתוח וכו'. במשך השנים הוכח, כי למרות המאמצים הגדולים לשנות את אופי המבנה, היה בית החולים רחוק מלמלא את יעודו החדש בשלמות. העובדה, שמלכתחילה נבנה הבנין כבנין מגורים, עמדה למכשול בדרך להפיכת הבית לבית חולים. הוא הדין בענין דידן. העולם כולו נברא על פי התורה, כדי לאפשר לבני אדם לחיות חיי תורה. מסיבה זו ניתנו לאדם גם כל תכונותיו. כל זמן שהאדם חי על פי התורה, ימצאו נפשו וגופו וכל מאוייו ותשוקותיו הפנימיים שנוצרו וניבנו על פי הנחיות התורה, את סיפוקם המלא. כשם שבנין מגורים נבנה על פי הנתונים שתרבות הדיור דורשת, כך בנינו של האדם נבנה מלכתחילה על פי ההנחיות של התורה הקדושה. כל מי ש"יתחכם" וימציא תחליפים שונים לחיי תורה על ידי תרבויות חדשות ותורות שונות ומשונות, ימצא את עצמו מבולבל וחסר שביעות רצון שהרי הבנין - האדם - כבר בנוי, ומאויי הגוף והנפש כבר הותקנו בו. וכאשר ישתנה אורח החיים, ידמה הדבר לאיכלוס בית חולים בתוך בנין מגורים, ולעולם לא תמצא ההתאמה.
*--
newpp limit report
Preprocessor node count: 30/1000000
Post-expand include size: 0/2097152 bytes
Template argument size: 0/2097152 bytes
#ifexist count: 0/100
**-- Saved in parser cache with key wikidb:pcache:idhash:4158-0!1!0!!he!2 and timestamp 20090114144914 *
 |
|
|
שהאמונה בחידוש העולם לא עקרונית ולא אינהרנטית ליהדות, ואת עמדתו של אריסטו הוא דוחה מפאת אי התאמתה לניסיות המצויה בתורה-לאמור:השתלשלות הבריאה ה"בראשיתית"בגירסתה הפשטנית
, כלל איננה מטרידתו,ויכמ"ל.
