שלשום עיינתי בהלברטל על המאירי, והאמת שהופתעתי. הוא הפנה לרמב"ם במורה נבוכים ח"א פע"א "משום כך תמצא שבספרי ההלכה שחיברתי, כל אימת שמזדמן לי לציין עיקרים, אני מתחיל להוכיח את מציאות האלוה. אזי אני מוכיח אותה בטענות המכוונות כלפי הקדמות." ואכן בהלכות יסודי התורה הניסוח הוא שרבש"ע הוא הסבה ולא הבורא הקדמון. צ"ע מהלכות תשובה פ"ג שהגדיר "וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכול" כמין, למה כוונתו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/09/2011 17:23:22
|
|