|
|
| נשלח ב-28/2/2005 11:08 |
 |
| |
לא הצלחתי להבין. מה המקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2005 18:17 |
|
| |
עפר,
על פי קעלעמר בלינק שהובא למעלה - המקור הוא מהברית החדשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2005 13:46 |
|
| |
להחזיק אצבעות, אכן כנראה מדובר בצלב. (בדיוק אתמול חפשתי לכך מקור הסטורי אבל לא מצאתי)
כנראה שהיתה תקופה בה התנועה נעשתה באצבעות שתי הידיים.
לגעת בעץ - כאן מדובר בעץ הצלב.
אמונה תפלה לא ללכת תחת סולם - הסולם יוצר משולש המסמל את השילוש הנוצרי והליכה תחתיו "פוגעת בשילוש".
הברכה God Bless למי שמתעטש - המקור במגיפה, האמונה היתה שמי שחולה נתפס ע"י רוחות רעות ובהתעטשות הוא מפיץ אותן ולכן הברכה כנגד הרוחות הרעות.
אין נביא בעירו - ישו לא חולל נפלאות בעירו.
הענין הוא שהשפה מעכלת לתוכה ביטויים שמאבדים מהקונוטציה המקורית שלהם.
מישהי פעם אמרה שכסף כיום כבר לא עשוי מכסף, עפרון אינו עשוי מעופרת, כיכר לחם אינה עגולה, פעמון הדלת אינו פעמון וכו' ואיש אינו מקפיד על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 01:09 |
|
| |
אמשלום,
הציטוט שם שונה: "אין דבר אשר יבצר מכם". אני מניח שציטוטים דומים אפשר להביא כבר מהתנ"ך. הקשר אינו מובהק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 01:20 |
|
| |
עפר
זהו הציטוט המלא. מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנַתְכֶם כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם׃
והנה עוד אחד:
כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יֵעָשֶׂה דְבָרוֹ כֵּן־יִהְיֶה־לּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר׃
הקשר אינו מובהק?
ואדרבא, מצא מקור בתנ"ך.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 03/03/2005 2:27:12
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 04:44 |
|
| |
המנהג הנפוץ להשיק את הכוסיות זו לזו בעת אמירת 'לחיים' גם היא מקורה אי שם בעבר אם כי לא דתית.
שתי מלכים שלחמו זה בזה והיו נפגשים למטרות שלום היו משיקים את כוסיות היין זה בזה, בכדי לשלול הרעלה ולוודא שלא הוכנס רעל, היין היה נשפך מכוס אחת לחברתה, וכך היה המלך המארח מראה כי אינו חושש לשתות את היין שהוכן לאורחו.
וזהו המקור להשקת כוסיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 13:36 |
|
| |
קעלעמר,
למשל: "ויאמר ד' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות".
ולמה הקשר לא מובהק? כי שתי הדוגמאות עוסקות בהקשר ספציפי, לא בהכרזה כללית של "אין דבר העומד בפני הרצון". והרי לכולי עלמא יש מקרים שאדם יכול לעשות את רצונו. השאלה אם זה נכון באופן כללי.
וגם הסגנון הלשוני רחוק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 13:40 |
|
| |
עפר
זה כן כללי, וההר הוא רק דוגמא. ומה שהבאת מפרשת הפלגה
לא הבנתי. אתה מחפש את צמד המילים לא יבצר? ומה יואיל אם אמצא בבר"ה את המשפט המלא "אין דבר העומד בפני הרצון"
גם בתנ"ך מופיע רצון.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:15 |
|
| |
קעלעמר,
א. אם מדובר שם באופן כללי, לא רק לגבי אותו הר אלא ביחס לכל דבר שבעולם – יש כאן בהחלט את הרעיון, אף כי הניסוח הלשוני רחוק למדי. בדרך כלל מחפשים מקור לפתגם שיהיה קרוב מבחינת הניסוח (עד שיכול להיחשב מקור טוב גם אם הכוונה המקורית אחרת). השאלה כמה זה קרוב היא סובייקטיבית וקשה להגדרה. לדעתי הלשון שהבאת רחוקה במידה רבה.
ב. ולעומת זה, אם אין מדובר שם באופן כללי (וברוך השם אני מבין מעט מאוד באון גליון, שאתה ואחרים קוראים לו הברית החדשה), הרי שבאופן פרטי הדוגמא שהבאתי ממגדל בבל טובה לא פחות. כמובן שעדיין לענ"ד הלשון רחוקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:24 |
|
| |
עפר.
יחסית לאדם שלא עיין בפנים אתה יודע רבות.
לא רוצה להכשילך בקריאת בספרי מינות אבל מתוך עיון ניתן בקלות לראות שזו היתה רק דוגמא לרעיון.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 04/03/2005 4:05:50
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:28 |
|
| |
עפר ואפר (וגם קעלעמר),
נראה לי שקשה להוכיח מן הנוסח העברי של הברית החדשה, שהרי הוא תרגום בלבד. אם רוצים לוודא שהמקור לפתגם אכן מצוי דוקא שם, יש לבדוק את הנוסח המקורי - ביוונית, כמדומני.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 18:44 |
|
| |
קעלעמר,
אני מניח שהערתך צינית משהו. על כל פנים אני מבין קטן מאוד באון גליון, ואם אתה בטוח שההקשר כללי, אזי כפי שכתבתי לעיל.
אמשלום,
אם את צודקת הרי שהתרגום רחוק מהמקור מבחינת הניסוח, אם כי זה כמובן אפשרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2005 01:20 |
|
| |
בביטוי "תחזיקו לי אצבעות" כבר למדתי להשתמש רק בקרב בני הכת שלי (חילוניים). אבל איסור "עשן לבן" - זה כבר דגל אדום! אין זה פולחן דתי כלל, אלא נוהג שמקיימים אנשי דת, אבל אין לגביו משמעות או ציווי דתי (שלא כמו החזקת האצבעות בהצלבה). לא שמעתי שהיהדות לא מכירה בקיומן של דתות אחרות.
באותה מידה ניתן לאסור שימוש במונח "הכס הקדוש". אז מה נפסול גם את הבטוי "יותר צדיק מן האפיפיור"?
ע"מ שלא ירבו אשכולותינו כרימון, אני מציע לפתוח אשכול מיוחד להתייחסויות כגון אלה. שמות אפשריים: "הדף היומיומי", "דקדוקי עניות"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2005 00:47 |
|
| |
ומה קשור ר' חיים שמואלביץ לביטוי אין דבר העומד בפני הרצון?
לפי הבנתי באחד האשכולות כאן, ר' חיים דיבר בקדשו שיחת מוסר שהמשפט הזה היה המוטיב העיקרי שבו ? האם נכון הדבר???
|
|
|
|
|
