האם האבולוציה היא תיאוריה שניתנת להפרכה

אני לא מבין את הודעתך האחרונה (לא יודע אם זו בעיה בהבנת הנקרא או בהבעת הנכתב, האפקט הוא אחד) , אבל אשאל אותך , האם לשיטתך אינוואריאנטיות לסיבובים מכילה קבוע שקובע את היחס בין שיעור ה-x לשיעור ה-y ??
שינוי מהירות האור שקול לשינוי יחידות מידה . אילו מהירות האור היתה למשל חצי ממה שהינה , והיינו בוחרים למדוד זמן בחצאי שניות הרי שמספרית משוואות הפיזיקה היו זהים לגמרי ולכן גם פתרונותיהם וממילא לא היינו מבחינים בהבדל , לכן זה חסר משמעות לחלוטין. רלוונטיים רק קבועים כאלה שערכם לא ניתן לשינוי על ידי שינוי יחידות מידה .
המשמעות היחידה של אינווריינטיות לורנץ , הוא שבבחירה מתאימה של יחידות מידה המטריקה היא בעלת סיגנטורה לורנצית . עקרון כזה לא תלוי בשום קבוע.  
הטענה למשל של המאמר שהבאתי למעלה , הוא שבתורת המיתרים אין בכלל קבועים שרירותיים ששינויים לא היה מאפשר קיום חיים, חוץ מאשר אולי המימדים הלא קומפקטיים של המרחב שיכלו לכאורה לקבל כל ערך בדיד מ-0 עד 10 ואילו רק הערך 3 מתאים כנראה לקיום חיים. אתה מוזמן לקרוא את המאמר הנ"ל ולגלות שם טעות , אולי תוכל לפרסם את זה כמאמר. 

אם קבועי הפיזיקה משתנים ממקום למקום , הרי זה מעניק תוקף לעקרון האנתרופי , במקום להעלות היפותיזה על אינסוף יקומים מקבילים שבהם מתקבלים כל ערכי הקבועים , אפשר לומר שביקום שבו אנו חיים מתקבלים כל ערכי הקבועים , לכן אין זה מפתיע שיש גם פינה נידחת בה מתקבלים בדיוק הערכים המתאימים לקיום חיים. 

ולסיום לגבי אסתטיקה ומדע. אסתטיקה היא אולי עקרון שמדריך את המדען , אבל מה שמשאיר את התיאוריה המדעית על קרקע המציאות , היא הבקרה המתמדת על ידי השוואה עם המציאות. ללא מגע כזה עם המציאות , אנו מגששים באפלה ואין לנו שום אינדיקציה האם אנו קרובים אל האמת או מפספסים לחלוטין. אין אנו יודעים אפילו אם המושגים שמשמשים אותנו רלוונטיים .
בנידון דידן אנו מדברים על דברים שהם לחלוטין מעבר להשגה המדעית , שהרי אנו שואלים מה הם הכללים המוטבעים בעצם המציאות ללא הנחה מראש של טבע העולם כפי שאנו מכירים אותה. מה אנו בכלל יודעים על השאלה הזאת ? לא ברור אם היא בכלל בת משמעות ואיזה סוג תשובה יכול בכלל להוות תשובה עליה. בכגון זה ההכרעה (עבור מי שיש לו את היומרה להכריע בכל דבר) היא לגמרי על סמך החוש האסתטי , שהוא עניין סובייקטיבי .
אני מרגיש למשל שכל פתרון של דאוס אקס מכינה הוא דבר מכוער שאין כדוגמתו וביחס לזה הרעיון שכל העולמות האפשריים נוצרים ונהרסים במסגרת של מטא-יקום הוא הרבה יותר נעים מבחינה אסתטית , שכן יש בכך שלמות וסימטריה וגם אין בזה מתן ייחוד למספר ערכים שרירותיים . ואילו מבחינתך כפי שפירטת דוקא זה מכוער ואילו השערת המתכנן התבוני מביאה אותך על סיפוקך . 
הבעיה היא שבכדי לנהל דיון רציונלי צריך קודם להסכים על אוסף של כללים ומוסכמות ואז לראות איזה תיאוריה עומדת יותר טוב במבחנים שהוסכמו מראש. בהקשר דנן , נראה שבכל שלב של הטיעון נוצרים כללים חדשים , כמו הכלל שאומר שלפי תיאוריית התכנון התבוני אין מקום לשאול למה המתכנן התבוני קיים ואילו על כל סוג אחר של הסבר יש לשאלה זו מקום. הדבר ניכר גם בעובדה שהתוכן העיקרי של  דחיית הסברא הנוגדת הוא הטענה ש"מדובר בחוסר רציונליות ואיוולת גמורה" .  מה יש להוסיף בויכוח כזה חוץ מאשר לומר לא כשהשני אומר כן? אני חושב שעל עקרונות סימטריה שמבטאים את הטבע היסודי של המארג והעצמים המרכיבים את העולם אין מקום לשאול שאלות ואילו אתה טוען בנחרצות שכן , אז מה אפשר להוסיף חוץ מאשר טון נחרץ? 

שני חלקי ההודעה שלך לוקים באי דיוקים .  

אתחיל בחלק השני. כאשר מישהו טוען למשל שבתורת המיתרים כל הקבועים נקבעים ללא חופש בחירה. אין הוא אומר שהוא חושב שאפשר לגזור הכל משיקולים אפריוריים. אין הוא אומר אפילו שהוא חושב שתורת המיתרים היא נכונה. הוא רק מצביע על מאפיין מסויים של תורת המיתרים. ומאפיין כזה , אם הוא מתקיים , הרי היא עובדה אובייקטיבית , אם תנסה לחלוק עליה תעשה מעצמך טיפש ותו לא. 

הוא הדין כאשר מישהו אומר בעקבות איינשטיין , פיינמן  או ויינברג (ובכלל נראה שמודבר בעקרי אמונה רווח אצל פיזקאים תיאורטיים רבים) שהוא מצפה שלתיאוריה סופית יהיה את המאפיין הזה , דהיינו שאין שם פרמטרים חופשיים ושקבועי הפיזיקה נקבעים על פי שיוקלים תיאורטיים , הרי הוא מדבר על תכונה אובייקטיבית של תיאוריה שיכולה להתקיים או לא להתקיים. אבל גם אם התכונה הזאת מתקיימת הרי לא זו הערובה מבחינתו לנכונותה של התיאוריה , אלא התקפות הניסויית . הוא רק מציב את זה כדרישה מתיאוריה שיכולה להיחשב סופית.

לגבי החלק הראשון אין לי אלא לחזור על כך שאתה פשוט טועה , ובטעות אלמנטרית. אם כל מה שאתה יודע על העולם הוא שהעולם אינוואריאנטי לורנץ , אינך יודע שום דבר על קבועים. הדבר דומה למקרה של גליליאו , כשם שלא יעלה על הדעת שיש איזה קבוע המרה בין כיוונים צפון דרום ומזרח מערב, כך אין קבוע המרה בין מרחב לבין זמן. קבועים נכנסים לתמונה רק אחרי שנעשית בחירה מסויימת . הסיבה היחידה שצורות כתיבה מסויימות מופיעה הקבוע של מהירות האור , היא תאימות עם קונבנציות קודמות לגבי מדידת זמן ומרחב . אילו היתה קונבנציה היסטורית למדוד בכיוון צפון דרום במטרים ובכיוון מזרח מערב באמות , הרי שמשוואות הפיזיקה היו מכילים קבוע המרה בין צירים מרחביים שונים.  בתחום האנרגיות הגבוהות המוסכמה היא להתאים לקונבנציה של יחידות טבעיות וראה זה פלא , לא מופיעים שם יחידות.

כמובן שבמצב הנוכחי בה מופיעים קבועים חסרי יחידות שנקבעים מבחוץ אפשר לקשור את מהירות האור אל גדלים אחרים על מנת לקבל מספר חסר יחידות. אבל זה בדיוק העניין אין סיבה להניח שזה חייב להתקיים בכל תיאוריה אפשרית. במאמר שלינקקתי אליו יש דוגמה בה זה לא מתקיים , דהיינו בתורת המיתרים.

גם האפשרות לגזור מספרים טהורים משיקולים תיאורטיים היא עובדה פשוטה. למשל היחס בין היקף המעגל לבין הקוטר שלו נותן את המספר 3.14... ללא שצריך להכניס שום דבר למעט אקסיומות הגיאומטריה האוקלידת , דהיינו אינווריינטיות למטריקה אוקלידית . אינואריאנטיות למטריקה לורנצית במרחב 4 - מימדי אינה שונה . אין שום סיבה לפסול את הרעיון שמספרים טהורים אחרים שבפיזיקה מופיעים בדרך זו . 

ולסיום סילוק עוד אי הבנה אחת .

למעלה טענת שאין שום הבדל בין השאלה מדוע העולם אינואריאנטי לורנץ לבין השאלה מדוע ערכו המספרי של קבוע כמו היחס בין מסת האלקטרון ומסת הפרוטון הוא מה שהינו .אבל למעשה יש הבדל משמעותי וגם אם אתה חושב שיש מקום לשאול מדוע העולם אינוואריאנטי לורנץ מן הראוי לשמור על הבדלים בני משמעות .

ואבאר:

ראיתי פעם אצל ויינברג שמובן שאין אפשרות לגזור את חוקי הטבע משיקולים אפריוריים , אבל כן ניתן לצפות שתיאוריה סופית תהיה מבודדת מבחינה לוגית . מה שהוא מתכוון לומר הוא בדיוק העניין שאנו מדברים עליו כאן , למשל אם בתיאוריה יש פרמטר חופשי שנקבע באופן חיצוני כגון היחס בין מסת הפרטון לאלקטרון , הרי שהתיאוריה אינה מבודדת מבחינה לוגית , באופן ציורי התיאוריה מוקפת בתיאוריות שכנות שמתקבלות מהפרעה קטנה של שלה , היא נמצאת על רצף של תיאוריות . אם יש 17 פרמטרים הרי שהמצב עוד יותר גרוע  .

לעומת זאת עקרונות המכניקה הקוואנטית (או הניוטונית) אינן נמצאות על רצף במובן זה . או העניין שדנו בו , אינוואריינטיות לורנץ , פרטורבציה של מטריקה לורנצית נותנת מטריקה לורנצית (אולי עקומה , אבל לורנצית) . אז נכון, אפשר לשאול מדוע העולם הוא קוואנטי ולא ניוטוני או מדוע הסיגנטורה של המטריקה היא לורנצית ולא אוקלידית  אבל אין רצף של אלטרנטיבות (למשל, יש בדיוק 3 אלטרנטיבות אפשריות עבור סיגנטורה של מטריצה לא סינגולרית 4 ממדית) , אלא אפשרויות שהן לגמרי מבודדות זו מזו . לכן במקרה זה כל אחד יסכים שהשאלה קלושה בהרבה מהשאלה למה ערכו המספרי של קבוע מסויים הוא 947.05 ולא 949.013 .