האם האבולוציה היא תיאוריה שניתנת להפרכה

מואדיב,
היש בידיך מספרים ביחס לשכיחותן של מוטציות? הביאם אלינו ונדעם.

מדוע, אגב, לא תעבורנה מוטציות בתורשה? הדעת נותנת כי אם מוטציה כלולה בחומר הגנטי, היא תעבור בתורשה - אמנם, אם המדובר בגן רצסיבי היא עלולה לא לבוא לידי בטוי.

אין צורך בהסתמכות על מוטציות בלבד כדי להסביר את כל השינויים וההתאמות לסביבה המתרחשים במינים שונים. מדה לא קטנה של שינוי והתאמה יכולה להיות מושגת על ידי ניצול המגוון הגנטי הקיים בתוך מין מסוים, כאשר האבולוציה "בוחרת" צרופים מסוימים מתוך המגוון הזה בהסתברות גבוהה מצרופים אחרים. זהו, בעיקרו, התהליך אותו ניצלו בני האדם כדי לביית את בעלי החיים והצמחים שהיו מעונינים בהם. די להתבונן בהבדל בין זאבים לבין חלק ממיני הכלבים כדי לראות כמה ניתן להשיג באופן זה.

מיכי

א. כמו שכתבתי וכתבו הכותבים האחרונים, העובדה כי החזק ישרוד אינה האבולוציה, אלא טענה לוגית המסייעת לה. ולפיכך לדעתו של פופר טענה זו אינה מדע, ולדעתם של יריביו, הרי שגם היא מדע.

ב. לוגיקה, מעצם טבעה, בין אם נקרא לה מדע, או לא, אינה ניתנת להפרכה.

ג. האבולוציה, ניתנת להפרכה, ולפיכך הינה מדע גם לפי הקריטריונים של פופר.

אין קשר בין האמונה לבין תאוריות מדעיות. המאמין ימצא הסבר לעולם שסביבו במסגרת אמונתו. בעולמו של האל הטוב יש רוע. זאת עובדה ויש לה הסבר תאולוגי. אלא מה? הרוע מוכר לבני האדם מקדמת דנא ואילו שלדי הדינוזאורים היו קימים, אך לא ידועים והויכוח התאולוגי עדיין לא התישב.
ומשהו לגבי הברירה הטבעית [והמלאכותית]. היא מקרית ואינה בוחרת את הטוב ביותר אלא את הטוב האפשרי. ואם אין אפשרות למשהו טוב למדי, המין נכחד. אילו היתה בחירה של הטוב ביותר הי קים רק מין אחד.

.


גם וגם:


מוטציה מוגדרת כשינוי מקרי ופתאומי במבנה התא. בלשון מקצועית יותר, אוהבים להגדיר זאת כשינוי אקראי שחל ברצף ה-DNA בזמן שכפול. הסיבה לכך שמוטציה תקרה יכולה להיות השפעה חיצונית (קרינה למשל) או מה שמונה "מוטציה ספונטנית" – מוטציה הקורית מעצמה.

כידוע, במקרים של חשיפה לקרינה בעצמה חזקה – למשל כתוצאה של אסון רדיואקטיבי – שיעורי המוטציות עולים. אלא שכאשר אנו דנים בתאוריה של האבולוציה באמצעות מוטציות, לא לכך מתכוונים.


הערה ראשונה:
רוב המוטציות אינן מועילות. אין כאן המקום להביא דוגמאות כגון תסמונת דאון (מונגולואידיות), שהיא אחת הדוגמאות היותר מוכרות לנו, אסתפק בקישור לערך באנציקלופדיה קולומביה, בתקווה שהמשפט המצוטט משם אמין מספיק:

מואדיב,

נראה לי שחלה אי הבנה מסוימת בינינו, שכן אני סברתי שאתה מתיחס למוטציה מולדת ברמה של האורגניזם כולו, כלומר לאורגניזם שהוא "מוזח" (כמו "הפרד" בספרו של אסימוב - אבל לא נטול פריון), וממילא המוטציה כלולה בכל תאיו (כמו תסמונת דאון שאתה מביא כדוגמה) וגם בתאי המין, ואילו אתה התיחסת למוטציה ברמה התאית, כמו אלה הגורמות לסרטן, למשל. תסמונת דאון, אגב, היא דוגמה פחות חזקה לתאורך, שהרי המוטציה הזו אינה משפיעה את השפעתה המזיקה ברמה התאית, אלא ברמת האורגניזם כולו; תא בעור הרגל, נניח, שתתחולל בו המוטציה לא יגרום נזק.

עם הטענות כי רוב המוטציות אינן מועילות וכי מוטציות אינן שכיחות אין לי חילוקי דעות. שכיחות המוטציות תלויה גם בגורמים כמו מנגנוני תיקון, גיל האורגניזם, פרמטרים גאוגרפיים (גובה מעל פני הים, קרבה למקורות זיהום וכו') ועוד.

דומני שאתה ממעיט בערכו של המגוון הגנטי הקיים באוכלוסיה. מגוון זה אינו יכול להסביר אבולוציה ברמה של שינויים מבניים, אולם בהחלט יש בו כדי לאפשר הסתגלות ברמה מסוימת. למרות האבולוציה המעדיפה תכונות מסוימות, קיים מגוון גנטי מסוים בכל אוכלוסיה של בעלי חיים בני אותו מין. זהו "המאגר הגנטי". אוכלוסיה חייבת להיות בעלת גודל מסוים כדי לשמור על מגוון זה; גודל קטן מדי מביא לעליה בשכיחותם של גנים רצסיביים העלולה להביא לחיסולה של האוכלוסיה. שני הגורמים העיקריים לשמירה על המגוון הגנטי הם הזדווגות עם אוכלוסיות אחרות, והיווצרותן של מוטציות. המגוון הזה הוא המאפשר הסתגלות.

אם, למשל, היו נוצרים תנאים המעדיפים את הישרדותם של בני אדם גבוהים, הרי המאגר הגנטי הקיים היה מספיק כדי לאפשר את היווצרותה של אוכלוסיה אנושית שגובהה הממוצע שני מטרים. גובהם של בני אדם הוא פונקציה של פעולתם של מספר רב של גנים; האבולוציה היתה מעדיפה קומבינציות מסוימות שלהם, אולם אין זאת אומרת שהגנים לגובה נמוך יותר היו נעלמים; הם היו מתמעטים, אולי מופיעים בתוך צרופים שבהם לא היתה להם השפעה, יתכן שחלקם רצסיביים והירידה בשכיחות היתה מפסיקה את פעולתם, אך הם לא היו נעלמים. זוהי הדרך היחידה להסביר הסתגלות מהירה, תוך דורות מעטים יחסית, באורגניזמים מורכבים; הדרך מזאב לכלב צ'יואואה או פודל לא היתה יכולה להתממש על ידי מוטציות בזמן סביר, אבל חקלאים, מגדלי יונים וסוסים וכיוצא בהם שהביאו את עקרון מיצוי הפוטנציאל הגנטי למימוש מלא הביאו לשינויים מפליאים באורגניזמים בהם טיפלו במהירות מרשימה. יונים, אגב, הן הדוגמה שהביא דרווין עצמו (כמדומני בפרק השני או השלישי של "מוצא המינים").

אגב, ניתן גם ליצור אוכלוסיה שאין בה מגוון גנטי כלל, והדבר אכן נעשה לצורך מחקר רפואי - למשל, זן עכברים המשמש במעבדות רבות ברחבי העולם, המכונה "עכברי RCS" (RCS - Royal College of Surgeons).

.

מנגנוני תיקון עצמי ב-DNA כנגד מוטציות, הם מנגנונים בעלי יתרון שרידותי-אבולוציוני רב, והם אכן קיימים.

הואיל ורוב-רובן של המוטציות אינן מועילות, וחלקן הגדול אף מזיק, יש יתרון ברור ביכולת לשמור על האיזון של רצף החומר הגנטי כמות שהוא.

גם מוטציות שהן "בכל האורגניזם" , אינן עוברות בתורשה בהכרח. האם ללבקנים יוולדו בהכרח ילדים לבקנים? אינני יודע. אינני בטוח, למשל, גם אם תסמונת הכרומוזום הזכרי הכפול - XYY - עוברת בתורשה. יש לזכור כי נושאי מוטציות מסוגים שונים, כלל אינם פוריים.


והנה קושיה, לקוחה הישר מאחד מספריו של רוברט ארדרי (אינני זוכר איזה מהם):


ההנחה כי תכונה מסויימת משתלטת במין מסויים נובעת מההנחה כי לתכונה זו יש יתרון שרידותי. ניתן להסביר כך את המוח האנושי, וכו'.

קחו בבקשה אצבע, ומששו את השקע שבסנטר. כן, לרוב-רובם של בני האדם שקע בסנטרם הבולט.
שקע זה נעדר מכל המאובנים של המינים הנחשבים לאבותיו של ההומו סאפיינס. איזה יתרון שרידותי יש בשקע הזה בסנטר, שגרם לו להפוך לתכונה דומיננטית כל-כך?

רבותינו שבמזרח, הנה חזרתי.

האשכול התברבר לגמרי (באשמתי, שכן לא הייתי כאן). הצבתי שאלה ולא קיבלתי לה מענה (ילדה קטנה יחידה ותמה...למה?).
על כן נראה לי שכדאי להגדיר שוב את הבעיה.
להלן אציע את הבנתי הקלושה במהותה של האבולוציה לפי שלבים (מאד סכמטיים, שכן אינני יודע מהו גן, ולמה. רק נראה לי שזה לא ממש חשוב לנדון דידן). לאחר מכן אטען שוב את טענתי ואשאל את שאלתי...ונפשי בבקשתי כי נמכרנו אני והגנים שלי...
יצויין כי ייתכן שהמינוח בו אני משתמש אינו כמקובל בעולם המדעי של האבולוציה (לגודל בורותי), אולם אנסה להגדיר את המושגים לצרכיי כאן. הסמנטיקה לא חשובה, העיקר שנדע על מה אנחנו מדברים.

התיאוריה עליה אני מדבר עוסקת בתהליך כפי שהוא כיום, ולכל אורך ההיסטוריה ולא בהיווצרות (=מוצא) המינים.
היא בנויה כך:
1. כל הזמן נוצרות באופן ספונטני מוטציות מסיבות שונות (פנימיות וחיצוניות - קרינה וכדו').
זהו תהליך אקראי, והוא אינו קשור ללב התיאוריה, שכן הוא יכול להיגרם גם מפיסיקה, וגם מסוציולוגיה (אם מין אחד נלחם בשני).
2. המוטציות הללו שונות זו מזו בתכונותיהן, וחלק מן התכונות הללו (גם תכונות נרכשות) יכולות להיות מורשות לצאצאים.
גם הכללים מה מורש ומה לא, אינו חלק מתורת האבולוציה, שכן זוהי ביולוגיה, או פיסיולוגיה. אלו אילוצים שמוטלים על התיאוריה מתחומים אחרים.
3. כל העת מתרחשים אירועי ברירה, כלומר גורמים חיצוניים שונים שמשנים את תנאי הסביבה, וגורמים להיכחדות של חלק מהמינים שנוצרו באופן ספונטני (או לא). למשל, סופה, או שינויי טמפרטורה קיצוניים יותר או פחות (חמסינים ממושכים וכדו'). שינויים אלו משנים את הסביבה בה פועלים וחיים המינים השונים, וחלק מהם נכחדים.
אירועים אלו אינם חלק מהתיאוריה, שכן הם נקבעים על ידי גורמי סביבה. האבולוציה לא יודעת לצפות אותם, בדיוק כמו שאני לא יודע.
4. החלק שנותר לאחר ההכחדה ממשיך בתהליך הגנטי המרכזי, כאשר סביבו ממשיכות להיווצר עוד מוטציות באופן ספונטני מסיבות שונות (ראה סעיף 1).
התהליך הגנטי המרכזי אינו חלק מהאבולוציה, שכן הוא שייך לביולוגיה ולפיזיולוגיה (ראה סעיף 2).
goto 1 (פורטרן, בייסיק. כבר אמרתי שאני עם הארץ גם במחשבים?)
כך נוצר עץ של אפשרויות בתהליך מתמשך.

אם כן, ישנם כאן כמה רכיבים שחשוב מאד לבודד ביניהם: ישנם חוקי הביולוגיה, הגנטיקה והפיסיולוגיה, אשר קובעים מה יקרה בהמשך התהליך בתהליכים הביולוגיים הרגילים (ללא אירועי ברירה בלתי צפויים). אלו אינם חלק מהתיאוריה הנדונה. מעבר לכך ישנם אילוצי סביבה, שמבחינתנו הם אקראיים, ולכן גם הם אינם חלק מהתיאוריה (פרט לעצם הקביעה שיש כאלה. אבל מאומה לא ביחס למהותם ואופיים).
העיקרון שבעיניי הוא תיאוריית האבולוציה עצמה הוא רק הטאוטולוגיה שהחזק שורד, ותו לא מידי. כל השאר הוא מדעים רגילים ידועים שאינם קשורים לאבולוציה בקשר מהותי, או משתנים אקראיים.
השילוב של כל אלו יוצר את הטבע כפי שאנחנו מכירים אותו.
כאשר דיברתי על ניסוי להפרכת האבולוציה חיפשתי ניסוי שיפריך רק את הרכיב האבולוציוני שבתיאוריה. אבקשכם לא להפריך את הבילוגיה או את הפפיסיולוגיה או הגנטיקה. יש לי לב חלש (=תוצר אבולוציוני עלוב).

כדי לחדד זאת, הבאתי דוגמא מן המחקר לגבי מקור הפרוש. מה ניתן להפריך שם, או לחילופין, מה לא יכולתי לצפות עם עיפרון ונייר (ומחשב) מן הכורסא שלי, מלבד האירועים המקריים, שאותם גם האבולוציה לא יכולה לצפות? לשם מה לכל השדים היה עליהם לצאת לשטח בכלל (על חשבון משלם המיסים), כאשר ניתן לדעת הכל ללא קימה מן הכסא (הכורסא נשברה!)?
לצערי, עד עתה לא התקבל מענה לשאלתי.

תחי הפיסיקה! הלאה האבולוציה!.


מיכי