|
|
| נשלח ב-12/12/2010 13:14 |
|
| |
הבדרשי כתב: הטענה המשמעותית של האבולוציה היא שיש בטבע תהליך של הופעת מינים חדשים שלא היו לפני כן , כתוצאה מהתפתחות. האם טענה זו ניתנת להפרכה? ובכן כשמנסחים אותה באופן מופשט , בודאי אין היא ניתנת להפרכה שכן לא כל כך שייך להוכיח היעדר , אף אחד לא יצליח להוכיח שאף פעם לא קרה כזאת שמין התפתח ממין .
תגובה: גם לא ניתן להפריך את העובדה שיש תנינים בעולם "שכן לא שייך כל כך להוכיח היעדר". אדם יכול לצלם תנינים, אדם גם יכול ח"ו להיטרף ע"י תנין- אבל איך אפשר להפריך את קיומו של התנין? האם קיומם של תנינים אינו מדעי? הכשל כאן הוא חוסר ההבנה שעיקרון ההפרכה לעולם אינו אבסולוטי. הוא תמיד ביחס לתאוריה אלטרנטיבית (לאו דווקא תאוריה מגודרת עד הסוף). [קיומו של כוח משיכה קבוע בין מאסות ניתן להפרכה ביחס לתאוריה הטוענת שאין כוח משיכה קבוע אלא רק הסתברות גבוהה למשיכה בין מאסות, אבל לא ניתן להפרכה ביחס לטענה שכל מציאות החומר בעולם הוא אשלייה תודעתית]. אם כן, צריך לבודק מה האלטרנטביה לתאורית קיומם של התנינים? אם האלטרנטיבה היא שקלט החושים שלנו אינם אלא אשליה והכל רוח, באמת לא ניתן להפריך את תאורית קיומם המטריאלי של התנינים (כמו שלא ניתן להפריך אף תאוריה הנוגעת לחומר), אבל כשאדם טוען "יש תנינים בעולם" זו טענה שלא נכנסת בכלל לדיון הפילוסופי אודות האידאליזם. אם מישהו יטעון כאלטרנטיבה שקיומם של תנינים הוא טעות ולמעשה מדובר בצבי מים שהתחפשו לתנינים - אז יהיה ניתן להפריך את התאוריה שאומרת שבאמת יש תנינים בעולם ע"י שנראה שוב ושוב איך באמת הצב הוא שעוטה על עצמו עור תנין. במקרה הזה תוכל עדיין להתעקש ולשאול: הרי הפרכת את הטענה שכל תנין שאנו רואים הוא באמת תנין, ואף את הטענה שרוב התנינים שאנו רואים הם באמת תנינים, אבל לא הפרכת את הטענה שיש אי שם תנין ביקום. התשובה היא שבאמת לא הפרכתי את הטיעון הזה, אבל גם לא טענתי אותו מעולם (כמו שלא טענתי שיש דרקון יורק אש באחד מהכוכבים הרחוקים)- תיאוריות של קיום צריכות להיות מנוסחות כך שהן כוללות את האישושים בתוכן (שהרי האישושים הם אלה שהביאו להעלאת התיאוריה), לכן תיאורית התנינים היא: "אם רואים תנין, ומצלמים תנין ונטרפים ע"י תנין- אז יש תנין" תאוריה כזו יכולה להיות מופרכת אם אתה מציב אותה מול תאוריות אלטרנטיביות מתאימות.
לעניינו, תאורית מוצא המינים הדרוויניסטית צריכה להיות מנוסחת כך: "אם יש דמיון מורפולוגי, פיסיולוגי או גנטי בין בעלי חיים הרי שמוצאם משותף" אם האלטרנטיבה לתאוריה הזו היא "דמיון אינו מעיד על מוצא משותף אלא ...", הרי שתאורית האבולוציה ניתנת להפרכה אם תראה היווצרות סופנטינית חדשה של מין בעל דמיון לבעלי חיים אחרים. נכון שאי אפשר להפריך שאי שם ביקום (או ביקום מקביל) יש התפתחות של מין ממין אחר אבל זו אינה הטענה של תיאורית האבולוציה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 13:17 |
|
| |
ביחוד אחרי יום וקנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 13:54 |
|
| |
| liort כתב: |  | גם לא ניתן להפריך את העובדה שיש תנינים בעולם "שכן לא שייך כל כך להוכיח היעדר". אדם יכול לצלם תנינים, אדם גם יכול ח"ו להיטרף ע"י תנין- אבל איך אפשר להפריך את קיומו של התנין?
האם קיומם של תנינים אינו מדעי?
במחילה, עקרון ההפרכה בא לתת תוקף לתיאוריה מדעית, לפרשנות של המדע, ולא לעובדות שרואים בעיניים. בשביל זה לא צריך עקרון הפרכה.
הכשל כאן הוא חוסר ההבנה שעיקרון ההפרכה לעולם אינו אבסולוטי. הוא תמיד ביחס לתאוריה אלטרנטיבית (לאו דווקא תאוריה מגודרת עד הסוף).
ממש לא נכון, עקרון ההפרכה לא חייב ליחס תיאוריה אחרת. ולא כך נטבע בידי פופר.
[קיומו של כוח משיכה קבוע בין מאסות ניתן להפרכה ביחס לתאוריה הטוענת שאין כוח משיכה קבוע אלא רק הסתברות גבוהה למשיכה בין מאסות, אבל לא ניתן להפרכה ביחס לטענה שכל מציאות החומר בעולם הוא אשלייה תודעתית].
ספיקות גנוסטיקניים הם מחוץ לתחום החקירה של המדע, ולכן אינם קשורים לדיון. הדיון המדעי יוצא מתוך עובדות של חומר ואנרגיה וכו' כדברים נצפים, פרש אותם כרצונך אבל אלו האקסיומות של הדיון המדעי.
לעניינו, תאורית מוצא המינים הדרוויניסטית צריכה להיות מנוסחת כך: "אם יש דמיון מורפולוגי, פיסיולוגי או גנטי בין בעלי חיים הרי שמוצאם משותף"
קביעה מופשטת ש"יש דמיון" אינה אומרת דבר, איזה דמיון וכמה? מעולם לא נטען על כמות מסויימת של דמיון שהיא תקבע. מלבד זאת הרי אין דמיון ישיר בין "בעלי חיים" הקובע לכולם מוצא משותף. אלא יש רצפים המרכיבים עץ. ושנית, הצגת סבירות אינה תיאוריה, היחס בין כמות מסויימת של דמיון לבין מקריות הוא ברור לכל קורא, אם יוצג יחס הקובע אי סבירות של היווצרות מקרית, התיאוריה אינה אומרת דבר אלא מצביעה על אי הסבירות.
אם האלטרנטיבה לתאוריה הזו היא "דמיון אינו מעיד על מוצא משותף אלא ...", הרי שתאורית האבולוציה ניתנת להפרכה אם תראה היווצרות סופנטינית חדשה של מין בעל דמיון לבעלי חיים אחרים. נכון שאי אפשר להפריך שאי שם ביקום (או ביקום מקביל) יש התפתחות של מין ממין אחר אבל זו אינה הטענה של תיאורית האבולוציה.
ראשית, זו לא הפרכה, תמיד אפשר לומר שהמין הזה נוצר בצירוף מקרים, האם זו סבה שנאמר שגם כל מליוני המינים האחרים נוצרו בצירוף מקרים? ברור שגם אם תהיה יצירה כזו, תיאוריית האבולוציה תישאר. ושנית, אפשרות הפרכה צריכה להיות אפשרית לפחות סטטיסטית, אין שום סבה שיווצר כאן מין חדש שלא בדרך אבולוציונית, כלומר לפי התיאוריות האחרות שהעולם נברא וכיו"ב, אין סבה שתהיה בריאה של מין חדש. זה כמו שנאמר שיש אפשרות הפרכה שחיזרים בני מליונים צפו בעולם ויספרו לנו מה היה, או שנבנה מכונת זמן ונחזור לבדוק מה התרחש.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 14:10 |
|
| |
ישבישעאר, עקרון ההפרכה הוא בוודאי ביחס לאופציה אלטרנטיבית. כתבת :" ספיקות גנוסטיקניים הם מחוץ לתחום החקירה של המדע, ולכן אינם קשורים לדיון." -אבל זו בדיוק הסיבה. הם מחוץ לתחום החקירה המדעית מכיוון שאינם ניתנים להפרכה ע"י הצגת עובדה.
קביעה מופשטת ש"יש דמיון" אינה אומרת דבר, איזה דמיון וכמה? מעולם לא נטען על כמות מסויימת של דמיון שהיא תקבע. גם אם אין כימות מדויק של דמיון, הרי שהדמיון הקיים הספיק לדרווין כדי להעלות את התיאוריה שלו. אם תראה היווצרות ספונטנית בעלת רמת דמיון דומה- תפריך את התיאוריה.
ראשית, זו לא הפרכה, תמיד אפשר לומר שהמין הזה נוצר בצירוף מקרים, האם זו סבה שנאמר שגם כל מליוני המינים האחרים נוצרו בצירוף מקרים? אם תראה שוב ושוב שמינים דומים נוצרים באופן ספונטני זה יפריך את הטיעון שדמיון מצביע על מוצא זהה (שזוהי למעשה תאורית מוצא המינים).
אין שום סבה שיווצר כאן מין חדש שלא בדרך אבולוציונית, כלומר לפי התיאוריות האחרות שהעולם נברא וכיו", באין סבה שתהיה בריאה של מין חדש. אתה רואה! אתה עצמך בוחן את יכולת ההפרכה ביחס לתאוריות אחרות. אם התאוריה האלטרנטיבית היא שמתקיימת יצירה ספונטנית סתם כך- הרי שתיאוריית מוצא המינים ניתנת להפרכה. אם האלטרנטיבה היא בריאה ראשונית (כלומר, הדמיון מעיד על בריאה ראשונית חד-פעמית). יתכן באמת שתאורית האבולוציה אינה בת הפרכה ביחס אל תאוריה זו, אלא אם כן תראה על מבחן שיכול להכריע בין התאוריות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 15:08 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | ועדיין איננו חייבים להיות מדעיים בדווקא, מותר לנו להיות מסתברים. |
|
א. לא רק מותר -- אלא פופר אף סבר שללא מטאפיזיקה אי אפשר [למשל, הוא לא חשב שמה שהוא עצמו עוסק בו זה מדע]. אלא שהוא התעקש להבחין בין השניים ולהיות מודעים מתי אנו עוסקים במדע ומתי באמונות מטאפיזיות.
ב. פופר סבר שטענה יכולה להיות גם מדעית [ברת הפרכה] וגם הסתברותית. וזה אחד הקשיים הגדולים בשיטתו -- קושי שהוא עצמו היה מודע לו ולא הצליח לפתור באופן שישביע את רצונו. ותקף אותו קשות [בין השאר] על כך דוד סטוב [אותו פילוסוף אוסטראלי שאני מחבב ביותר] בספרו "פופר ואיראציונאליסטים אחרים".
הנה לינק למתעניין: http://nekhbet.com/popper/index.html.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 15:13 |
|
| |
לליאור וישיבישר: אני שמח שאתם המשכתם את הדיון שלי עם ליאור. נראה לי שאתם מסדרים בלעדי היטב ומועלים פה קשיים תיאורטיים פנימיים לתורתו של פופר. אשמח לראות את המשך הדיון ביניכם. ועל כל פנים, אני שמח שאחרי כמה שנים שהאשכול הזה קיים [5? 6?] ושרוב הדיון בו התנהל בכלל לא לגבי הנושא שהעלה פותח האשכול, אני, כאמור, שמח שהדיון חזר להיות אודות הנושא עליו אמור להיות פה הדיון...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 15:24 |
|
| |
רדף, למעשה אלה שני דיונים שונים. הדיון איתך הוא לגבי הטאוטולוגיה של החזק שורד, והדיון עם הבדרשי וישיבשעאר הוא לגבי יכולת ההפרכה של מוצא המינים (ללא קשר לשאלה עם המנגנון הוא באמצעות יכולת שרידות של החזק).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 15:34 |
|
| |
| liort כתב: |  | רדף,
1) עוד יותר אשמח אם תסביר לי במילותיך שלך איך ניתן לקבוע על שמך תצפית אם התהליך הנצפה הוא אקראי או לא.
הניסוי המפורסם של לדרברג: לקחו צלחת עם מושבות חיידקים ועשו לה עתק לצלחת אחרת כך שהצלחות זהות מבחינת המושבות (כל מושבה מקורה בחיידק בודד, ומושבה A בצלחת השניה מקורה במושבה A בראשונה וכו'), חשפו את הצלחות לאנטיביוטיקה וראו שאותם מושבות ששרדו את הסלקציה בצלחת הראשונה שרדו גם בצלחת השניה- מכאן נובע השינוי לא נעשה כתגובה לחשיפה לאנטיביוטיקה (אלא באופן אקראי).
אני אקרא ואראה במה מדובר. תודה.
2) "האמנם? ואני לתומי חשבתי שצריך לבדוק מה התיאוריה עצמה אומרת"- תאוריה תמיד באה כאלטרטיבה לתפיסה אחרת. ולא, היא אינה תאוריה כלל.
השרדות הכשירים היא טאטולוגיה, אבל זה אינו החידוש של האבולוציה (הרי כטאטולוגיה זה נכון גם אילו לא היו בכלל בעלי חיים בעולם). החידוש של תאורית האבולוציה הדרוויניסטית היא קיומם של כשירים (במובן של יתרון חזק עד כדי השמדת אוכלוסיה אחרת) ויחוס חשיבות משמעותית למלחמת המינים.
פה צריך להבחין בין עקרון השרדות הכשירים פר-סה [סעיף 2 בדבריך] לשאר המרכיבים של תורת האבולוציה.
איך זה ניתן להפרכה? הבא דוגמא. התפישה הקדם-אבולציונית שאין "כשירים" ניתנת להפרכה על ידי כך שתראה בהווה שמין שעבר מוטציה המקנה לו יתרון משמיד את אוכלוסית המוצא שלו. התפישה הדרוויניסטית שיש מלחמת מינים חזקה עד כדי השמדה של האוכלוסיה בעלת החולשה ניתנת להפרכה אם תצפית לאורך שנים לא תראה מלחמת מינים קשה והשרדות החזק (אמנם תוכל לטעון שאולי יש אי שם מלחמת מינים שלא נחשפה לעינינו, אבל כבר לא תוכל לייחס לה חשיבות מכרעת בתהליכים הקיימים).
דא עקא ש"תצפית לאורך שנים" אכן מראה שבמינים רבים אין מלחמת מינים. ובכל זאת, אף אחד לא חושב שבזאת האבולוציה הופרכה. לפרטים, ראה את ההפניה שלי ל"מעשיות דארוויניות" של סטוב לעיל.
.3) גם לפני תורת האבולוציה הדארווינית, ידעו [מי שרצה לדעת, כמובן] שהיו מינים שנכחדו.- אבל לא ידעו שזוהי תוצאה של מלחמת המינים.
נכון.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 15:47 |
|
| |
רדף כתב: דא עקא ש"תצפית לאורך שנים" אכן מראה שבמינים רבים אין מלחמת מינים. ובכל זאת, אף אחד לא חושב שבזאת האבולוציה הופרכה. לפרטים, ראה את ההפניה שלי ל"מעשיות דארוויניות" של סטוב לעיל.
הספר הזה הוא בין מאות עמודים. תוכל לציין למראה מקום ספציפי? השאלה היא מדוע לא טוענים שהופרכה התיאוריה. אם הטענה שהתצפית היא "צעירה" מדי ולא ארכה מספיק זמן בכדי להוות פירכא זו טענה הגיונית דווקא (בעיקר לאור העובדה שבמינים רבים כן רואים מלחמת מינים, וכן רואים קיומם של שורדים).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 16:05 |
|
| |
"תוכל לציין למראה מקום ספציפי?" מה שאני מציע זה להתחיל לקרוא אותו מההתחלה: אחרי כמה עמודים, הכיוון הכללי של הדברים יובן. אם יהיו קושיות או מחאות -- אז שוב, ההמלצה שלי פשוט להמשיך לקרוא: סטוב מתייחס במהלך הספר למחאות הסטאנדארטיות שעלולות לעלות נגד ביקורותיו.
סגנון הכתיבה שלו מאד קולח ומזכיר לי מאד את זה של פרופ' נדב שנרב [וגם אמרתי זאת לפרופ' שנרב] -- מאד מפוקח, מאד לא פוליטיקלי-קורקט, מאד עם הרגליים על הקרקע, מאד תוקפני [לעתים גם ללא סיבה מוצדקת], מאד יורה לכל הכיוונים [פילוסופים, אנשי דת, מדענים, תרבות הפופ וכו וכו], מריר, ציני, פסימי, ומעל לכל, מאד מאד מאד משעשע, סארקאסטי ומפיל מצחוק. אבל הוא גם בהיר וטיעוניו כמעט בלתי חדירים.
לי בהתחלה הטיעונים שלו נראו פשטניים, אבל בדיעבד אני חושב שהם נראים פשטניים רק מחמת הפשטות שלהם -- שהם נמצאים כל כך על פני השטח, מול האף שלנו, שאין אנו שמים אליהם לב. כלומר, באמת לא מדובר בטיעונים מאד מתוחכמים, לא מהיילעכים תלמודיים כמו שאנו אוהבים, אבל דיי קשה לענות עליהם.
יותר נכון, קל להמציא תירוצים מן המותן, אבל בעיון מדוקדק תירוצים אלו לא כל כך מחזיקים מים. אני אומר זאת משום ששלחתי את הספר הזה לחבר אחד שלי שמעריץ את תורת האבולוציה [ואגב, גם אני מעריך אותה מאד - וגם סטוב כך] והוא, בחור אינטלגנטי, ניסה להגן על הדארוויניזם מפני הביקורות של סטוב ואני, לצורך הדיון, אימצתי את נקודת המבט של סטוב. וראינו שתירוצים אלו אינם הרבה יותר מאשר מה שפופר מכנה "סטראטאגם קונוונציונאליסטי" -- דהיינו ריקון התורה מכל תוכן אמפירי.
וסטוב, אגב, מודע לאפקט הזה, כי מידי פעם הוא מציע לקורא "דרך החוצה" מבעיה שהוא מציג ואז מפיל את הקורא בפח.
כך או כך, סטוב עצמו מודה שגם לו יש "תחושה שדארווין בסה"כ צדק" -- אבל כשמנסים להוריד את התיאוריה שלו מהרמה של "בסה"כ" לרמת הפרטים - כאן מתחילות הבעיות -- כמו בכל התיאוריות...
אגיד מעדות אישית -- כאחד שיצא לו לקרוא את קונראד לורנץ ודוקינס וכן כמה מהאתולוגים הפועלים היום [התוודעתי לספריה די רחבה על נושאים שונים ומשונים הנידונים מנקודת מבט אבולוציונית -- החל מחיזורים וכלה בפוליטיקה] -- יכול להעיד שהביקורות של סטוב מאד במקום [וכמה מהן אף עלו בדעתי כשקראתי את הספרות הדארוויניסטית] -- גם אם יש מה לענות עליהן.
אני עדיין לא גיבשתי את דעתי אם בחשבון סופי הוא צודק או לא...
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 12/12/2010 16:10:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 16:07 |
|
| |
מיכי, [כתבת: אין עלי אדמות ממצא אחד שיצליח להפריך את האבולוציה] אם אתה מתכוון לכך שאי-אפשר להפריך, בגלל שהתיאוריה לא עומדת בעקרון ההפרכה של פופר, אז את צודק, כי העיקרון אינו עוסק באימות חוקים אמיתיים אלא – בהפרכת חוקים שקריים, ואיך אפשר להפריך חוק שלא קיים?! וזה ההבדל בין האבולוציה לשאר תיאוריות מדעיות, שקביעה מדעית כמו: "כל הברווזים בעולם לבנים", ניתן להפריך ע"י מציאת ברווז אחד בצבע שחור. אבל קביעה שקרית כמו: "המינים מתפתחים", לא רק שזה לא עומד בעיקרון ההפרכה, זה אפילו לא נכנס לקטגוריה שלהיות בר הפרכה, אבל לא בגלל שהתיאוריה עצמה יש לה איזשהו טיעון שעליה היא נשענת, בדיוק הפוך, בגלל שהיא המצאה מללה-לנד, שאין בה שום היגיון... [כתבת: היו כמה ניסיונות כאלה, אבל כולם דמגוגיה בגרוש] אז זהו, אם אנו עוסקים בהתפתחות המינים, אז באמת לא שייך הפרכה, בגלל שזה לא טיעון מדעי שנשען על משהו אמפירי... אבל אם אנו עוסקים בשאר טיעונים של אנשי דת האבולוציה, אז לסקירה רצינית ובעלת סימוכין של התמיהות בתיאוריה ראה בקישור הזה: http://evolutions.fav.co.il [כתבת: אם ימצאו ממצא כזה, מייד יקומו אינספור תיאוריות אד-הוק שיסבירו את החריגה הזה] זה לא תמיד נכון, הרבה פעמים הכופרים פשוט נוקטים בגישה של התעלמות מכל הבעיות, בתקווה שהם יבואו על פתרונן בעתיד. זאב בכלר בספרו "הפילוסופיה של המדע", עמד על דרך ההתנהלות ה'מדעית' הזאת, וכך כתב:[1] "תיאוריה מדעית נולדת בדרך כלל, בעוד חלק קטן בלבד מן העובדות, הטעונות הסבר, תואם אותה. רוב העובדות של התחום שאותו היא באה לבאר – או שאינן מתיישבות עם התיאוריה או שהן זרות לה... הוא (איש המדע) חייב להתעלם מן העובדות המפריכות ולהיצמד אל התיאוריה שלו... במשך הזמן – ופרק זמן זה עשוי להיות ארוך מאוד – חשוב מאוד להתייחס אל התיאוריה המדעית כפי שמתייחסים אל דוגמה דתית; כפי שמתייחסים אל עיקר אמונה שאסור לפגוע בו ואסור להעמידו במבחן מכריע... במשל זמן זה יש להתעלם, בצורה מכוונת ומחושבת, מכל תופעה שמפריעה את מצעד ההצלחה של התיאוריה הזו". וכן כותב ד"ר ג'ראלד שרודור:[2] "לא פחות משבע פעמים מבקש דרווין במוצא המינים מן הקוראים להתעלם מעדות המאובנים כמפריכה את מושג האבולוציה, או להשתמש בדמיון כדי למלא את הפערים, לטענתו בתיעוד יש דילוגים וקפיצות משום שהוא לא שלם" [כתבת: קרוב לודאי שהיא כן נכונה] תן לי לספק לך מספר טעמים למה אני חושב התיאוריה לא נכונה, אבל פה אני דווקא רוצה להתמקד גם בפן היהודי-תורני: אין דרך מתאימה יותר להסביר מדוע גישת האבולוציה וגישת היהדות לעולם לא יכולים להגיע לשלום ביניהם מאשר לצטט את דברי חז"ל הקדושים במסכת ראש השנה:[3] "אמר רבי יהושע בן לוי: "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו ולצביונן נבראו". נבאר קצת את דבריהם: בקומתן נבראו – דהיינו מפותחים במלוא קומתם. לדעתן נבראו – דהיינו שהיו בעלי דעה שלמה ומפותחת, שבזמן הבריאה ניתן לכל נברא מלא מידת דעתו ולא היה צריך לעבור תקופה של חוסר בגרות שכלית. לצביונן נבראו – "צביונם" הוא מלשון יופי, כלומר כל אחד מהברואים נברא במלוא השלמות והיופי המתאים לו, ובמיזוג תכונותיו. סתירה נוספת ובולטת שעומדת בבסיס המחלוקת, היא טענת אנשי האבולוציה שהמוות הביא את האדם לעולם. דהיינו בעלי חיים קדומים וחלשים היו צריכים למות, בשביל שיצורים יותר משוכללים יוכלו להופיע על בימת ההיסטוריה. הדבר מתנגש בצורה חזיתית לטענת התורה, הקובעת שהאדם הוא זה שהביא את המוות לעולם:[4] "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמור: מִכּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לא תאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". וכמובן שהעונש של המיתה הייתה על האדם ובעלי-החיים כאחד. שכן התורה מעידה:[5] "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל". וגדול פרשני המקרא רש"י, מדייק מהמילה 'גם': "לרבות בהמה וחיה". וביאר ה'שפתי חכמים' (רבי שבתי בס) את דבריו של רש"י: "דאם לא כן למה נקנסה עליהם מיתה?!". היהדות אינה צריכה בשום אופן לאמץ את תיאורית האבולוציה, שכן מלבד העובדה שהיא לא נכונה בעליל, ומבוססת על שקרים, היא גם מכילה בבסיסה אסון מוסרי[6]. פרופסור ג'ראלד שורדר מסכם את כל מפעל האבולוציה במילים הבאות:[7] "המוזיאון לתולדות הטבע בלונדון מקצה אגף שלם המדגים את עובדות האבולוציה, המוזיאון נהדר, זה מרשים כיצד פרחי חיננית ורודים יכולים להתפתח לפרחים כחולים, כיצד עש אפור משתנה לעש שחור, וכיצד במהלך כמה אלפי שנים מגון רחב של מיני דגים ציקלידיים התפתחו באגם ויקטוריה, הכל מרשים מאד. אמנם מרשים מאד עד שיוצאים החוצה וחושבים על מה שאנשי המוזיאון היו מסוגלים לתעד. חינניות נשארות חינניות עש נשאר עש ודגים ציקלידים נשארים דגים ציקלידים, בתצוגה הזו לא הודגם ולו מקרה חד משמעי אחד שבו התחולל ביצורים החיים שינוי מורפולוגי הדרגתי חשוב!". פרופסור לביוכימיה משה טרופ, אשר הקדיש כ-40 שנים מחייו לחקר תיאורית האבולוציה, והעלה את מחקרו על כתב כאשר פרסם את ספרו "בריאה - מוצא החיים", מסכם את כל מפעל הלימוד והכתיבה שלו במילים הבאות:[8] "האבולוציה עצמה לא רק שאיננה מוכחת, אלא אף בלתי אפשרית". [יש להוסיף ולומר, שאני דברתי עם פרופ' טרופ לא מזמן, והוא אמר לי שהוא מוציא עכשיו ספר חדש ומקיף שהוא עבד עליו זמן רב ביחד עם פרופ' אורבך מאוני' בר-אילן, שיעסוק בריסוק טוטאלי של כל השטויות של אנשי דת האבולוציה].
[1] זאב בכלר בספרו "הפילוסופיה של המדע", עמ' 70. בהוצאת "אוניברסיטה משודרת".. [6] שהרי הוכחנו בזמנו שאדולף היטלר ימ"ש היה דרוויניסט מובהק, והאידיאולוגיה של "החזק שורד" הייתה חלק בלתי נפרד מהמצע של המפלגה הנאצית. ראה במאמר: סכנת הדרוויניזם החברתי. [8] בריאה - מוצא החיים, עמ' 225.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 16:21 |
|
| |
מה היינו עושים בדיון הזה ללא התרומה של פוגמישו..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 16:23 |
|
| |
איך נקנסה מיתה ליתר מלאדם וחוה ? הרי אין מעניש בנו על חטא אביו ?
אפי' אם נאמר שמעניש עד שלישים בעושה מעשה אבותיו, אבל לא יותר מזה,
ולכן אומרים הראשונים שמלחתחילה היינו צריכים למות,
לגבי החז"ל שצטט שהעולם נברא בצביון וכו'
כך חשבו בזמנם, וזה פשוט לכל בר דעת
תוקן על ידי maxmen ב- 12/12/2010 16:27:17
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 17:19 |
|
| |
צענע, תודה על המקור... לגבי ההגנה מטעמים אפולוגטיים, ראי את התכתבות הזאת עם רב חיים קנייבסקי, שבו (במהלך התכתבות) השואל מנסה להביא איזשהי ראיה מתשובה שהביא הרד"ק לנוצרים והובאה ב"אוצר הויכוחים". על כך כתב לו רב חיים: "אין מביאים ראיה מתשובות המינים". ההתכתבות נמצאת כאן: http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html
|
|
|
|
|