האם האבולוציה היא תיאוריה שניתנת להפרכה

השקפה חדשה על מוצא האדם / לזלי איילו

זה שנים מסתמכים חוקרי האבולוציה של מין האדם על עצמות מאובנות ועל שרידים של תרבויות קדומות, נוסף על הביולוגיה וההתנהגות של בני אדם וקופים החיים היום, בניסיונם לשחזר את העבר. קביעת רצף הגֶנוֹם של בן משפחתנו הקרוב ביותר, האדם הניאנדרתלי, שהושלמה במאי 2010, פותחת צוהר חדש אל הפרהיסטוריה של כולנו.

כעת, כשבידי המדענים הן הגנום האנושי והן הגנום הניאנדרתלי, הם יכולים לחקור לא רק את הביטויים הפיזיים, החיצוניים, של השינויים האבולוציוניים, השינויים שהונצחו בעצמות ובאבנים, אלא גם את המידע התורשתי עצמו, שמקודד את התכונות האלה. כך נלמד מה בדיוק מבדיל בינינו ובין שאר היצורים מן הבחינה הגנטית וכיצד ומתי התפתחו המאפיינים המבדילים האלה. הבנות אלה יניבו תיאור מפורט של התפתחות מין האדם, מפורט יותר ממה ששיערו בנפשם רוב חוקרי המאובנים עד לפני כמה שנים, לפני שמדע הגנטיקה הצמיח את הטכנולוגיה המאפשרת להרכיב גנום של מין אדם שנכחד מזמן.

בהשוואה של הרצף הניאנדרתלי לרצפים של אנשים בני זמננו גילו סְוַונטֶה פַּאבּוֹ ועמיתיו ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה 200 אזורים בגנום האנושי המודרני שעברו אבולוציה הסתגלותית מאז ההתפצלות בין המינים. במקטעי הדנ"א האלה, הכוללים גנים הקשורים בחילוף חומרים, בהתפתחות קוגניטיבית ובהתפתחות השלד, גלום הסוד המבדיל את בני האדם משאר המינים. הגנטיקאים עדיין אינם יודעים כיצד השפיעו שינויים מאוחרים על תפקודיהם של אותם אזורים בגנום, אבל הזיקות האלה ייחשפו במוקדם או במאוחר.

תחום המחקר שלי, חילוף חומרים וויסות חום, הוא אחד מני תחומים רבים שצפויים להתעשר ממצבור הנתונים החדש הזה. הניאנדרתלים חיו בתנאי קור באירופה בעידן הקרח. חוקרים רבים שאלו אם בזכות הסתגלות פיזיולוגית הם הצליחו לשמור על חום גופם בלי להזדקק לביגוד רב. לאחר שהמדענים יבינו את הגנטיקה של ויסות החום נוכל לחפש ראיות להסתגלות כזאת. אנתרופולוגים רבים משערים שהאדם המודרני הצליח לגבור על הניאנדרתלי במירוץ ההישרדות גם מפני שניצולת האנרגיה שלו הייתה טובה יותר. תכונה המקנה יתרון כשהמשאבים ארעיים או נדירים. הגנום הניאנדרתלי מציע דרך חדשה לבחינת ההשערה הזאת. הוא גם יעזור לנו להבין מדוע לאדם המודרני יש שלד קל יותר וגולגולת שונה משל הניאנדרתלי ואם אנחנו באמת יותר מפותחים מקרובינו גדולי המוח מן הבחינה הקוגניטיבית, כפי שטוענים אחדים מן החוקרים.
ייתכן שהגנומים של מיני אדם אחרים שנכחדו יספקו עוד רמזים. צוות החוקרים של פאבו קובע כעת את רצף בסיסי הדנ"א מעצם של אצבע בת 30 עד 50 אלף שנה שנמצאה במערת דניסובה שברכס האלטאים שבסיביר. אפשר שמדובר במין חדש למדע. ייתכן גם שיש בכך כדי להעיד שהגירתם של מיני אדם קדומים מאפריקה לאירופה ולאסיה הייתה רחבה משחשבו עד כה. בד בבד עם הצטרפותן של קבוצות מחקר חדשות למפעל קביעת רצפי דנ"א אנושיים עתיקים וניתוחם, יוסיפו בוודאי תגליות הפליאו-גנטיקה לעצב את הבנתנו בדבר מסע התפתחותו של האדם עוד עשורים.