האם האבולוציה היא תיאוריה שניתנת להפרכה

יבוסי,

דומני שמנדל פירסם את ממצאיו כעשרים שנים לפני "מוצא המינים".

הנה קישור למאמר באתר מט"ח. מנדל פירסם את ממצאיו ב-1866.

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10551&kwd=1748


<הוספתי את הקישור>

למי בכלל חשוב מה כתוב בחתימה שלי?




תוקן על ידי - השכן - 01/09/2005 14:09:32

ראו כאן:

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10550


כללו של דבר, דארווין הציג תיאוריה שחוללה מהפכה בביולוגיה, ואף שינתה את מהלך הפילוסופיה המודרנית, יותר מכפי ששינה אותו כל הוגה דעות אחר בשלוש-מאות השנים האחרונות.6 אבל המנגנון שהציע אינו מסוגל לפעול, אם אין תהליך התורשה פועל בדרך מסוימת ומיוחדת: דרך היוצרת שונות מדור לדור, בעודה מכבדת את התנאי הכללי, "דומים מולידים את דומיהם"; ודרך המאפשרת לתכונות שאבד עליהן הכלח להסתלק מן העולם סופית ולחלוטין. אבל מה יכול להיות טיבו של המנגנון הזה - את זאת לא הצליח דארווין לחזות.

וכאן אנו מוצאים את צחוק הגורל, צחוק שכמה וכמה פנים לו. ראשית, מנגנון התורשה שביקש דארווין ונזקק לו, כבר עובד ופורסם בימי חייו - למען האמת, רק שנים אחדות אחרי הופעת מוצא המינים - על-ידי נזיר-מדען בחבל הארץ שנקרא אז מורביה. שנית, הקהילה המדעית בכללותה התעלמה מן התובנה החודרת הזו, ולמעשה שכחה אותה כליל, עד שנתגלתה מחדש בתחילת המאה העשרים. ושלישית, כאשר התגלה מחדש מנגנון התורשה החיוני כל-כך לבסוף, הוא לא זוהה בתחילה כמפתח לתורת דארווין, כאמצעי שמכוחו פועלת הברירה הטבעית הלכה למעשה. אדרבה, היו ביולוגים שטענו, במשך עשרות שנים אחר-כך, כי אם מנגנון התורשה החדש שנתגלה נכון, אזי הברירה הטבעית אינה נכונה, בהכרח.

אבל אני מקדים את המאוחר. הנזיר שסיפק את המנגנון החיוני שנזקק לו דארווין היה גרגור מנדל.

תודה על התיקון, שכן. חוששני שהתאריכים שבידיך קשורים לאותו "דרווין" בדיוני שנידון כאן קודם כחלק מתרגיל מחשבתי.

הספר "מוצא המינים" יצא לאור ב 1859 , עשרים שנים אחרי המסע באוניה "ביגל" וכחמש עשרה שנים אחרי שדרווין החל לדון בתיאוריה שלו עם חבריו. גרגור מנדל ביצע את ניסוייו בין השנים 1856-1863 למניינם, פרסם אותם בשנת 1865 והם זכו להכרה בינלאומית נרחבת רק בתחילת המאה העשרים.

יבוסי,

צודק. בלבלתי עם מוצא האדם.

כפיצוי, הנה קישור למאמר (עבודה סמינריונית) נחמד על שותפו / מתחרהו של דארווין, ואלאס, שההסטוריה דחקה אותו לשוליים, בניגוד לפירסומו של דארווין (אני מדבר כל הזמן על זה האמיתי, שים לב...), מאת ענת נוי.

אחת הטענות היא, שדארווין הבין יותר טוב מואלאס לא רק בביולוגיה, אלא גם ביחסי ציבור...

הכותרת, איך לא, היא "השרדות המוכשרים".

נחמד ומאלף.

http://tinyurl.com/clk5w

<תיקנתי משו. לא חשוב מה>

למי בכלל חשוב מה כתוב בחתימה שלי?


*הלינק קוצר כפי הצעת יבוסי

תוקן על ידי - עצכח - 04/09/2005 0:52:57

כשיש לינקים ארוכים כאלה, מומלץ (מבחינה אבולוציונית) להשתמש בשרותיו של האתר http://tinyurl.com
לדוגמא, את הלינק הארוך שלך כיווצתי שם לקישור הזעיר הבא:
http://tinyurl.com/clk5w

אגב, משונה מאד שעד כה לא הופיע כאן הודעה, שמספרת על כך שדרווין חזר בתשובה על ערש דווי והכיר באותנטיות הזוהר.

בכתבה שהתפרסמה היום מתפרסם שהדעה הרווחת כיום היא נגד האבולוציה -

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3136242,00.html

הערה בגרון ניחר, אחרי סיום הדיון, המכוונת לאותו קורא מתעניין של יבוסי.

אנא במטותא מינך, קרא את הדברים ביתר עיון מזה של יבוסי, ותיווכח לראות שדרווין ה'דמיוני' זהה לחלוטין לאותו דרווין אמיתי (אפילו תאריכי הלידה שלהם זהים. אולי הם היו תאומים), ושמה שתיאר יבוסי בשם החוקר צ'רלס דרווין זהה לחלוטין למה שמתואר בדבריי.
וכמובן שכל דבריי עדיין בתוקף, ולא זז מהם כמלוא נימה,
ולהשומע ינעם. בהצלחה!




מיכי

יבוסי:
טענת: אגב, משונה מאד שעד כה לא הופיע כאן הודעה, שמספרת על כך שדרווין חזר בתשובה על ערש דווי והכיר באותנטיות הזוהר.
טעות בידך. המסקנה הזאת מופיעה שוב ושוב לאורך האשכול אבל כדי לגלות אותה צריך להשתמש בשיטת הדילוגים.

שבעת הדפים של הדיונים באשכול נראים לעתים כדו-שיח של חרשים ולדעתי בגלל בלבול בין המושגים אבולוציה, ברירה טבעית וכו'. ואולי גם אי הכרת המנגנון האבולוציוני.
תיאורית האבולוציה מסתמכת על העובדה שבשכבות גיאולוגיות קדומות נמצאים שרידי יצורים .שאינם קיימים כיום על פני כדור הארץ ואין בהן שרידי יצורים עכשוויים. כל שהשכבה חדשה יותר השרידים שמופיעים בה דומים יותר לאלה של יצורים דהיום.
עובדה מוכחת היא כי סוגי יצורים מסויימים בעלי קצב ריבוי מהיר, כמו וירוסים, חיידקים וחרקים מתפתחים בקצב מהיר ונוצרים זנים חדשים בעלי תכונות ייחודיות שלא היו ידועות קודם לכן, כמו עמידויות לאנטיביוטיקה וחמרי הדברה. (ראה את הלינק למאמרו של דר הלפרין בתחילת האשכול) אבל לדעת של דר הלפרין, אם הבנתי נכוחה, שינויים אלה מוגבלים ליצירת זנים חדשים במסגרת אותו מין ולא ליצירת "מין" חדש ממין ישן.
ההגדרה הפשוטה ביותר של "מין" species היא שכל היצורים המשתייכים אליו מסוגלים להתרבות ביניהם ללא מגבלות פיסיולוגיות. לדוגמא: כל הכלבים הם בני אותו מין למרות ההבדלים הניכרים בין הגזעים השונים. לעומת זאת סוסים וחמורים שייכים למינים שונים מפני שהפרדים- צאצאי המכלוא בין סוסים וחמורים. אינם מסוגלים להתרבות. וזאת למרות שהדמיון החיצוני בין סוס וחמור גדול יותר מזה שבין פודל ובולדוג..
הטענה שישנה אפשרות של התפתחות מין חדש מתוך מין אחר (אדם מקוף למשל) מקבלת סימוכין בשנים האחרונות מהשוואת הגנומים (מערך רצפי ה(DNA. מיפוי גנטי של יצורים בני מינים קרובים מראה על זהות כמעט מלאה ברצפי הDNA מלבד הבדלים זעירים (כמו למשל הכפלה, חסר או היפוך של קטעים) שעשויים להיווצר בגלל שיבוש כל שהוא בעת חלוקת התא. שינוי גנטי כזה (מוטציה) עובר בתורשה לכל התאים החדשים שייווצרו מן התא ה"מוטנט" הראשון .
אם מוטציה כזו קרתה בקטע DNA שאינו גן (gene) חיוני להשרדות ואינו משפיע על תהליך ההפריה, התוצאה תהיה זן חדש בעל תכונה ייחודית כל שהיא. במקרה שהשינוי מפריע במידה מסויימת לתהליך ההפריה, תתאפשר אמנם הפריה בין פריט מוטנטי לבין פרט "נורמלי" אבל סיכוייה מעטים להקים צאצאים. המיוחד בצאצאים הנדירים האלה הוא שתאיהם מכילים את המוטציה ועל כן הם מסוגלים להפרות זה את זו ללא כל הפרעה. התהליך עצמו נדיר מאוד, אבל אם אכן יתקיימו כל התנאים המתאימים התוצאה תהיה שתוך מספר דורות קטן יחסית ייווצר "מין" חדש!! שהמשתייכים אליו מסוגלים לפרות ולרבות ביניהם. בגלל הנדירות של התופעה מקובל שהיווצרות והתבססות מין חדש של בע"ח אורכת מאות אלפים ומיליונים שנים וזה התירוץ מדוע לא הצליחו ליצור מין חדש במעבדה.

ה"ברירה הטבעית" היא התיאוריה המקובלת שאמורה להסביר מדוע מינים חדשים מצליחים דוחקים את רגליהם של מינים ישנים ותופסים את מקומם .
היו תיאוריות אחרות שניסו להסביר זאת (למארק כבר הוזכר לעיל) אבל הן הופרכו בעבר.
בשנים האחרונות מתחזקת בארה'ב בעידודו של הנשיא בוש, התנועה התומכת בתיאורית ה"תכנון החכם" (Intelligent design) . תומכי תיאוריה זו דורשים כי יינתן ללימוד תיאוריה זו במסגרת לימודי הביולוגיה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, משקל זהה לזה של תיאורית האבולוציה. הם מאמינים בכתוב בראשית פרק א' ככתבו וכלשונו ומתייחסים לרעיון האבולוציה כאל כפירה.

מדוע קשה לאנשים דתיים לקבל את תיאורית האבולוציה?
לע"ד הבעיה אינה באבולוציה כשלעצמה. אלא ב"ברירה הטבעית". גם דתי בעל השכלה רחבה שמוכן להשתכנע שהאבולוציה היא עובדה או לפחות אפשרות סבירה, מתקשה לקבל שההתפתחות והיוצרות המינים נתונה לשרירות לבה של המקריות, לא יתכן שבורא העולם נשאר מובטל לאחר ששת ימי בראשית.
אבדב

הערה כללית.

השאלה האם האבולוציה ניתנת להפרכה, היא שאלה לכא' לא מדויקת. תיאוריות שאינן ניתנות להפרכה, אין בהם עדיין כל גורם להתחשב. המציאות צריכה להורות את הטיעון כדי שיהיה משמעותי, לכן השאלה צריכה להיות "האם האבולוציה ניתנת להוכחה או לסבירות".

וחשוב להפריד בין התפתחות, לבין היצירה הראשונית. תא פשוט מורכב ממאות מרכיבים שרק הסדר המסויים נותן להם את הקיום ויכולת הביצוע. נכון שמתוך חמשה אותיות יש סיכוי שייצא מילה, אך לא כאשר מדובר על ספר שלם הזוקק מליוני יחסים מתואמים, המקרה אינו יכול להוות טיעון סביר. אמנם התא או כל גורם שנתפס כראשוני אינו חייב להיות ראשוני, עדיין הטיעון של הספר לעומת המילה תקף, וזה עיקר טענתו של מייקל בהה, מראשוני אסכולת התכנון התבוני.

גם התכנון התבוני, אינו אלא קבלת הדברים כפי שהם, הסקת יוצר היא שוב בריחה. כי אם ההנחה שכל דבר תבוני מחייב תהליך קודם, לא ייפתר הדבר גם בהנחת "כוח עליון". ההנחה כי הכוח התחתון ראשוני זהה.

ראשית, שבוע טוב !
קראתי חלק מן התגובות ייתכן שמה שאני ארשום נכתב כבר, אך זה דבר שראוי לציון.

תורת האבולוציה מבוססת על עיקרון הברירה הטבעית, ועיקרון זה מתבסס על שינויים אקראיים שמתרחשים בחומר התורשתי של הייצור שמביאים ליצירת פערים ביכולת ההשרדות של כל יצורו ויצור.
ההיגיון בהתפחות המינים הוא די ברור,
אבל השאלה שצריך לשאול היא-האם הגיוני ששינויים אקראיים
בחומר התורשתי שסיבתם אינה ידועה יכולים להביא ליצירת צורות חיים מורכבות עד כדי כך?

יהוסף,

את הערתך לגבי סבירות המקרה ככוח מניע באבולוציה, יכולים ציניקנים להצמיד למידע החשוב שהביא כאן "מתעניין": שרוב הציבור אינו מאמין באבולוציה כהסבר להתפתחות החיים על כדור הארץ.
עבור כולנו, האבחנה בין "מקרה" לבין תהליך מכוון, מבוצעת על ידי מנגנונים שמותאמים לנסיון החיים של אדם בודד. מדובר בסדר גודל מסוים של פרקי זמן, מרווחים בין ארועים, תדירות של דפוסי התרחשות ועוד ועוד.
כשהנושא הנחקר חורג מתחומי הנסיון הזה, האדם זקוק למנגנונים לא אינטואיטיביים. אפשר לומר שעד שלב מסוים, האדם הכיר את העולם דרך חישה, תפישה ועיבוד מידע בשכלו; מנקודה מסויימת היה צריך לבנות מנגנוני עיבוד מידע שמרחיבים את תפישת האדם, הן בהיקף התצפיות והן בעיבוד שמזהה בהן כל מיני תופעות. לזה קוראים מדע.

האם יש בידינו הכלים להעריך אם "מקרה" (מונח קשה מאד, אבל נניח לכך) יכול להיות בסיס ההתרחשויות שהביאו לאבולוציה של עולם החי? ובכן, שני כלים באים בחשבון (כרגע לא ניגע בקריאה בקפה ובקבלה).

כלי ראשון שצריך לבדוק, הוא תחושת הבטן. זהו ההגיון הבריא, שעומד מאחורי אותה ידיעה מרעישה על כך שהציבור לא מאמין באבולוציה מקרית. לא מכבר היה כאן דיון בשם "הגיון בריא ופשוט", שבו אחת הטענות הייתה שכוחו של ההגיון הראשוני של האדם, זה שאיתו הוא מסיק שחיה עברה במשעול, טוב בכל קנה מידה של תצפיות. אחד הסימוכין לטענה הזו היה, שבסופו של דבר האדם משתמש באותו הגיון ראשוני, כדי לקבוע את החוקים במערכות המדע שהוא בונה, כך שאפשר ללכת "ישר למקור". זו כמובן טענה מופרכת, משום שהיא מבטלת את החישובים שנעשים בכל רמה, לפני שתוצאת החישוב עוברת לרמה הבאה. כל הטענות בנושא זה שמסתמכות על מה ש"נראה" סביר, הן בטלות מחמת אי התאמה בין השאלה לבין המכונה שמנסה לענות.

הכלי השני הוא המדע, שמפי כמה מאנשיו נשמעת הטענה שאבולוציה מקרית היא כל כך בלתי מסתברת עד שבאופן מעשי אינה אפשרית בלי תכנן תבוני. כאן יש שלושה קשיים:
1. לא ברור מה גודל המדגם. כמה פעמים ביחידת זמן מתרחשים שינויים? מתי באמת הופיע התא הראשון, או ה"דבר" הראשון שהיה דומה לחיים מבוססי פחמן כמו שאנחנו מכירים היום? על כמה כוכבים קרו תהליכים דומים ומה גילם של אלה?
2. האם תכנון תבוני הוא האלטרנטיבה לאבולוציה מקרית? זו נראית גישה ילדותית, שבה כל דבר שאינך מבין מיוחס ל"מישהו". עובדתית, המדע לאורך שנות פעולתו ביטל שורה ארוכה של ישויות דמיוניות והשתית תופעות טבע על חוקים שאינם זקוקים ל"יד מכוונת" מרכזית ומודעת.
3. האם צריך להתייחס לתורת האבולוציה כמוצר מוגמר? הרי ברור שלפנינו עוד תגליות רבות ומרעישות בכל תחומי חקר החיים. תורת האבולוציה היא מסגרת מחשבתית שמתווה כיוון התקדמות למחקר, כשעד כה הכוון הזה עשה חיל. לדוגמה, אם יתגלו תהליכים בתוך ה DNA שמשקפים התנהגות שנראית מוכוונת מטרה, זה יהיה מרתק ומועיל מאד לחקר ההתפתחות, ועדיין רחוק מאד מ"תכנון תבוני".

תוקן על ידי - יבוסי - 03/09/2005 21:36:43

ועוד נקודה , שמתקשרת אולי לדברי יבוסי , על גודל המדגם. כאשר אנחנו מדברים על מקריות וסבירות אנו צריכים לדעת כמה אפשרויות אחרות ישנן. אלה שמדברים על אי סבירות מדמים לעצמם משהו הדומה למליוני הטלות קוביה אקראיות בזה אחר זה, כאשר תנאי הכרחי לתוצאה מוצלחת הוא שתתקבל רצף מסויים דווקא בכל הפעמים. אבל ברור שאין המדובר כאן במטבעות אקראיות , אלא בדברים הנשמעים לחוקי הטבע. יתכן שחוקי הטבע הם כאלה שבתנאים ששררו על כדור הארץ בזמן מסוים , היתה סבירות מאד גבוהה להופעת חיים.

אין שום טענה שהחיים נוצרו באקראי (לפחות , לא ככל שמדובר שגורמים רבים מאד, מעבר למספר מסויים, שבכל אחד מהם היה יכול להיות כך או אחרת) , אלא שהם נוצרו באופן עיוור. שחוקי הטבע שקובעים את התנהגותם של חלקיקים , הם כאלה שבתנאי התחלה מסויימים, מופיעים בהם צורות החיים הראשוניות. זה לא אותו דבר.