מאז שקראתי לראשונה את פרשת העקדה חפשתי תשובה לשאלה מה בא הכתוב ללמדנו. בפרושים שקראתי, והם לא רבים, לא מצאתי תשובה שהניחה את דעתי. לבסוף חשבתי שיש צפיה לדבר אלהים באמירה "אלהים יראה לו השה לעלה" והתשובה היא "ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו". בעולם שבו נהוגים קרבנות אדם, לא חפץ אלהים בקרבן אדם.
האם מוכר לכם פרשן בר סמכא שהלך בדרך זאת? ומה דעתכם?
נשלח ב-27/2/2005 09:39
בס"ד
יש פירוש שהכוונה היא שרמז לו אברהם אבינו ע"ה
שיצחק יהיה 'השה לעולה בני',ובפיוט 'עוקד והנעקד והמזבח'
יש בית 'איה אדוני שה אשר כהלכה האת ביום זה דתך שוכח'?
כנראה כך מפרש הפייט את הפסוק ,ידוע ששלושה אחים חיברו
את הפיוט שמואל עבאש ויהודה.
נשלח ב-27/2/2005 09:50
תמנתחרס,
כמדומני שהרב קוק בעולת ראיה.
נשלח ב-27/2/2005 10:56
ראה מגוון פרשנויות ב"צדק מבראשית" לאלן דרשוביץ.
אגב,פרשן מוסמך,לפי איזה חוג/קהילה?
נשלח ב-27/2/2005 11:36
כמדומני, שהמטרה היא להבהיר שהעובדה שהיהדות פוסלת קרבנות אדם, לא נובעת מתוך דאגה לילדים. אלא משום שהא-ל מתנגד לברבריות של הענין. ולכן הענין הוא שאברהם מסכים להקריב, רק הבורא מתנגד.
נשלח ב-27/2/2005 14:59
דאגה לילדים כערך בכלל מופיעה בתורה?
כבד את אביך ואת אמך....
אבל שמור על בניך ובנותיך איפה?
ובנוגע לעקידה:
אני לא בטוחה אבל ייתכן שהתפישה המקראית היא שהילד בעצם רכושו של האב. ואם כן, הסיפור אינו מיועד לעסוק בשאלה מוסרית בכלל.
נשלח ב-27/2/2005 23:33
כפי שציין אריק, טענה דומה משמיע הראי"ה קוק באגרתו לתלמידו ד"ר משה זיידל שנדפסה בספר 'אגרות ראי"ה', כרך ב' עמ' מג.
דומני שבאחד מאשכולות הפורום נטען ע"י אחד הגולשים (כמדומני רב צעיר הי"ו) שזהו הפשט הפשוט בפרשה אליבא דחלק מחוקרי המקרא.
