|
|
| נשלח ב-11/3/2005 07:27 |
|
| |
שי,
בהגדרותי שלי ל"שלום בית", אין מקום לשקר מהותי בדבר יכולתו של האיש לאהוב ולכבד את אשתו כדרך גוברין יהודאין, ולקיים מצוות עונתה כהלכתה (שאינה רק עניין טכני, שיש לשער כי הוא פתיר, ברוב המקרים).
מהו אם כן "שלום בית" שאתה מכון אליו?
אודה לך אם תסביר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 00:37 |
|
| |
העובדה שקולות כמו של שי, מיימונית וירושלמי, בקושי נשמעים לאורך האשכול, אומרת דרשני, ומדרשה בעצם פשוט. מסתבר שלמרות היותו של הפורום מיועד לדיונים הלכתיים כביכול, הרי בפועל הוא חותר תחת ההלכה ועוקרה, במסוה של דיון הלכתי.
הרב שרלו, במסווה של דיון בשאלה הלכתית, נותן בעצם לגיטימציה לאותם מסתוללים (תודה מיימוני), שהרי כבר העירו לפניי שהתורה אסרה את המעשה לחלוטין באיסור חמור וא"כ התורה מכירה בתאוותם ובכ"ז מצפה גם מהם לשלוט ביצרם כמו שאר תאוות של עריות, וברור שע"פ התורה יכולים הם לשלוט בכך, (ואילו שרלו מציג זאת כאילו אין הדבר בשליטתם ושקר הוא) - ולא גרע משאר תאוות של כל אדם שהוא אמור לשלוט בהם ואין בהם שום הפרעה למצוות פו"ר ולקידושין.
ומכאן גם לשאר דיונים במרחבי האשכול הזה, כגון ההתייחסות המעוותת לטעמי, של הדיון במצות עונה, שגם הוא יוצא מהנחה שגויה לחלוטין שכביכול אנשים אלו אינם יכולים לשנות את עצמם והריהם כחסרי כ"ג וכדומה. (שהרי לענין דינא ברור שאם הם חסרי כ"ג לאשה אזי הוי מום, ואם יש להם את האפשרות הרי הם מחוייבים לנהוג כהלכה ואין בכך כל מום).
לסיכום, לטעמי, כל הדיון הזה יותר משהוא בא לברר כביכול שאלות הלכתיות, הוא בעצם נותן לגיטימציה לתופעת ההומ' וללא ספק מגביר עבירות אצל חלק מהללו שרואים הסכמה והבנה לנטייתם, וכמובן גם מוסיף פופולאריות לרב המתקדם והפופוליסטי שרלו ושיטת ההבנה המופלאה שלו לכל מה שנוגד את היהדות השמרנית.
ועוד כמה הערות קטנות אגב הכי:
מייציץ יקר, וכן ריב,
הרי התורה משתמשת על איסור זה בלשון תועבה, ולא משמע שהוא איסור הלכתי גרידא אלא משמע שיש בו טעם ניכר. להבדיל מאיסור אשת איש למשל, שאין הדבר מנוגד לטבע האנושי, אלא שיש בו צורך להתגבר על היצר. וגם בעריות יש מהן תועבה כפשוטה כגון איש ואמו, וכמו שהזכירו חז"ל שע"פ נורמליות נפשית אין בכך הנאה אלא יצר מוטרף להכעיס.
ונאךאמלנישט,
אין שום היתר בתורה לבוא על אשה או נערה בעל כרחה, ונא להפסיק עם הפופוליזם, ולזכור שבעבר ההתפתחות המינית של נערות (ובכל העמים) היתה מוקדמת מהמקובל היום, וגם אפשרויות המחיה היו מצומצצות ביחס להיום כך שנישואין עם נערה לא היו טובים רק לגבר אלא לעתים גם לנערה, ואפילו כשהאב (שיש לו אינטרס לטובת בתו בדר"כ) משיא את בתו, הרי נדרשת דעתה והסכמתה של הקטינה לכל אורך התהליך, ויכולה היא למאן ולמרוד וכו', ואם תלמד מסכת כתובות תגלה שההשמצות מוטעות לחלוטין מההלכה.
חבצלת,
איסור על יחסי מין בין נשים הוא אומנם חמור פחות, אבל גם הוא מדאוריתא לכל הדעות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 05:23 |
|
| |
מוציא לאור,
אז בעצם אם הבנתי נכון ההוכחה שלך לנכונות של הדברים היא העובדה שזה לא פופוליסטי, אגב יש כאן בעיה קטנה, גם רצח הוא לא מוסרי פופוליסטית בעולם הנאור והמתקדם שלנו, האם סיפקתי לך הוכחה שרצח הוא חיובי?
כתבת את הדברים הבאים: "לסיכום, לטעמי, כל הדיון הזה יותר משהוא בא לברר כביכול שאלות הלכתיות, הוא בעצם נותן לגיטימציה לתופעת ( וכאן שימו לב-) ההומ' וללא ספק מגביר עבירות אצל חלק מהללו שרואים הסכמה והבנה לנטייתם, וכמובן גם מוסיף פופולאריות לרב המתקדם והפופוליסטי שרלו ושיטת ההבנה המופלאה שלו לכל מה שנוגד את היהדות השמרנית",
שמא עלה בדעתך להיפך? שהרב שרלו לא שמרן במחשבתו ורק בשביל התדמית הפלורליסטית הוא כותב כך אלא הוא באמת מתקדם ופלורליסטי יותר ולכן הוא אומר את מה שהוא אומר?! אולי?
לך תדע, כנראה קשה לחלקינו לחשוב שאנשים אחרים עלולים לחשוב בכנות אחרת מאיתנו,
הוויכוח הזה ארוך מאוד אבל רק אסב את תשות ליבך לאשכול על ההומוסקסואליות שבו -לטעמי- אף אחד לא הצליח להסביר נכוחה למה הומוקסואליות היא עיוות נפשי ומדוע "נורמלי" יותר להימשך לגופים נקובים,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 10:45 |
|
| |
גוונא:
בקשת הסבר למה הומוסקסואליות היא עיוות נפשי, ומדוע נורמלי יותר להמשך לנקבות. לא הסברת אם השאלה הראשונה תלויה בשנייה או שהן שתי שאלות נפרדות. איך שיהיה, שתי השאלות לא נשאלו בצורה שאפשר לענות עליהן תשובה קולעת, כי לא הגדרת מה זה "עיוות נפשי" ומה זה "נורמלי".
אני אנסה לתת תשובות מספיקות לשאלות האלו תוך כדי הגדרת המונחים שהזכרת. אני לא יודע אם אמשיך לדון בענין, תלוי בתגובות שיגיעו. נתחיל בשאלה השנייה.
מדוע "נורמלי" יותר להמשך לנקבות?
הקב"ה ברא את האדם אם יכולות מסוימות, הוא יכול לחשוב, לאכול, לעכל, לרוץ, לבנות, להוליד בדומה ועוד. בכדי שהאדם יוכל לבצע פעולות אלו, הקב"ה צייד אותו באברים כגון פה, רגלים, ידים ועוד. כפי מבנה כל אבר ואבר, כך התפקיד שלו. אדם אוכל עם הפה, מריח עם האף, רץ עם הרגלים, בונה עם הידים וכו'. אדם שבוחר לאכול דרך האף, להריח עם הפה, לרוץ עם הידים, ולבנות עם הרגלים, הוא "לא נורמלי." אדם שטוען שהוא נהנה יותר לאכול דרך האף לדוגמא, עדיין זה לא יהפוך אותו ל"נורמלי," אלא אדם שנהנה מדברים "לא נורמלים."
יש צורך לעדן קצת את הטיעון הנ"ל. "נורמלי" ו"לא נורמלי" הם לא מקרים של שחור לבן, בו אדם הוא "נורמלי" או "לא נורמלי." גדרים אלו הם שתי קצוות של רצף המתחיל ב"נורמלי - בריא לחלוטין," ומסתיים ב"לא נורמלי - חולה." ככל שאדם נוהג דרך קבע בהתנהגות "לא נורמלית," כך הוא עצמו הופך ליותר "לא נומרלי." אדם שמדי פעם רץ על הידים, הוא טיפ-טיפה "לא נורמלי." אדם שעושה כן דרך קבע, הוא "לא נורמלי - חולה."
הקב"ה ברא את האדם עם אברי רבייה שמתאימים למטרה מסויימת. אדם שמשתמש באברים אלו לצרכים אחרים הוא "לא נורמלי." ואכן, 98% מגברים נמשכים לנקבות. מספר זה מראה (בהנחה שלטבע יש משקל מכריע בחיי האדם), שאכן הדרך הטבעית הוא להמשך לנקבות.
אפשר לטעון עוד, ומבלי להזקק לשאלה של הטבע כמו שהוא מוצג למעלה, שעצם זה ש 98% מגברים מעדיפים קשר עם נשים, הרי שזה "לא נורמלי" להמשך לגברים. מיהו, טיעון זה הוא חלש יותר מהטיעון הראשון. כי יש שיטענו ש 2% הוא מיעוט המצוי. מה עוד, שיש אנשים רבים עם העדפות מיוחדות משלהם, ואף אחד לא יטען שהם "לא נומרלים." על כן גישה ראשונה עיקר.
שאלה ראשונה ששאלת היא, למה הומוסקסואליות היא עיוות נפשי?
אפשר לומר, שכיון שזה "לא נורמלי" להיות הומוסקסואל, כמתואר למעלה, הרי שזה עיוות. אבל יש תשובה הרבה יותר נכונה. והוא, כבר כתבנו שהקב"ה ברא את האדם עם כוחות מסוימות, לאכול, לרוץ וכו'. בתוך מכלול הכוחות הרבים שהקב"ה העניק לאדם, יש גם כוחות רגשיות, כמו החמלה, הצער, האהבה, הכעס וכדומה. אדם בריא משתמש בכוחות אלו בפרופורציה הנכונה. הוא אוכל ולא זולל, אוהב אבל לא מתרפס וכו'. אדם "מעוות" הוא אחד שהכוחות שלו, לא נמצאים בפרופורציה הנכונה. הוא אוכל עד שהוא מקיא, הוא כועס ללא מעצורים וכו'. אנשים "מעוותים" בדרך כלל מוצאים שחייהם אינם קלים. לפעמים, יש להם בעיות נפשיות עמוקות ביותר המזקיקים טיפול מעמיק ושורשי.
קשר שבין איש לאשה הוא בדרך כלל קשר שבו אפשר לאנשים לבטא כוחות רבים בפרופורציות הנכונות. בקשר בריא בין בעל לאשה, ישנו אהבה, חשק, חסד, חמלה, רחמים, לפעמים תסכול או כעס וכו'. זוג שאין בהם את מכלול הרגשות הנ"ל, הרי שבמקרים רבים הם מרגישים שהם סובלים ופונים לעזרה מקצועית.
אנשים שנמצאים בקשר הומוסקסואלי, מבטאים את כוחות הנפש שלהם בצורה "מעוותת." פירוש, שהקשר מבטא רק צדדים מאד מסויימים של נפש האדם, וצדדים אלו מבוטאים בצורה מוקצנת. עיון קצר בכתבי עת או ספרים הומוסקסואלים, וכן באתרים הומוסקסואלים מגלה מהר מאד שהקשר מבוסס כמעט אך ורק על המשיכה הגופנית. לעומת זאת, מקורות הדנים בקשר שבין איש לאשה מקיפים הרבה יותר רגשות וחוויות.
בגלל שהומוסקסואלים מבטאים רק צדדים מאד מסוימים מהנפש שלהם, הרי שהקשרים שלהם אינם בריאים, ואינם אורכים הרבה זמן (בהנחה שקשר בריא, הוא קשר יציב). ראה למשל הכתבה הזו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3495413,00.html
כמו כן, מתלוות להומוסקסואל בעיות נפשיות אחרות, כמו נטייה להתאבדות שהוא כפול מכלל האוכלוסייה, דיכאון וכדומה.
בהסתמך על תופעות אלו, הגדירה ה DSM (ספר בו מפורטים כל מחלות הנפש למיניהם) את ההומוסקסואליות כעיוות. בערך משנת 1970 והלאה, עקב לחץ מהקהילה ההומוסקסואלית, השמיטו את ההומוסקסואליות מהמהדורות הבאות של הספר. חשוב להדגיש, שהיא הוצאה לא בגלל מידע חדש שהראה שההומוסקסואליות היא לא "עיוות," אלא אך ורק בגלל לחץ ציבורי להגדיר את ההומוסקסואליות לפי הנחות מיוחדות.
אין צורך לומר, שישנם מקרים מאד מסויימים שבו אדם בריא מוצא את עצמו בקשר הומוסקסואלי. דברינו נסובו על הרוב המוחלט לא על המיעוט של המיעוט.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 11:29 |
|
| |
שוטנג נניח כדבריך, האם ניתן להסיק מכך איסור? (צא ואמור לאומן שעשאני)
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/01/2008 11:29:31
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 12:19 |
|
| |
בעלבעמיו:
הזהות המינית של האדם היא זהות גמישה. גבר בוגר ממוצע נמשך לנשים שהן בוגרות כמוהו. ישנו מיעוט קטן שנמשך לגברים, ילדים ואף חיות. המשיכות ה"מעוותות" האלו, חלקן מקורן בטיפוח תדיר של חלק מאד מסויים של האישיות, וחלקן מקורן בנטייה מולדת. אפילו אדם שנולד עם נטייה לכיוון מסוים, עדיין יכול לטפח צדדים אחרים של האישיות שלו, עד שהוא נוטה לכיוון אחר. למשל, אף אחד לא יטען שאדם נולד עם משיכה לבהמות, אבל עדיין ישנם אנשים שנמשכים, כיון שהם טיפחו כח מאד אפל באישיות שלהם. ה"ה לכל מיני נטיות אחרות, שבכוח האדם לנטות אותם לכל צד אשר ירצה.
ישנו אנשים שאין להם כוחות הנפש לעבוד על עצמם. וידוע דברי ר' ישראל סלנטר שלשנות מידה אחת יותר קשה מלסיים את כל הש"ס. אנשים אלו שנולדים עם נטייה מסויימת יווכחו לדעת שאין להם את האפשרות לשנות את הנטייה שלהם.
במקרים אלו, דינם כמו אדם רגיל שנמצא רק בסביבות אשת איש. אפילו שהוא רוצה והיא רוצה, ואף אחד לא ידע, עדיין אריה הוא דרביע עליה ומיתתו בחנק.
אין להקשות למה הקב"ה ברא אנשים מסויימים עם נטייה הפוכה, דזה כמו להקשות למה הקב"ה ברא ילדים עם תסמונת דאון. אין אנו חיים בעולם מושלם, ולפעמים אנו עדים להרבה מאד סבל. על מציאות הסבל בעולם האריכו רבים וטובים.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 12:20 |
|
| |
| chouteng כתב: |  | | קב"ה ברא את האדם עם אברי רבייה שמתאימים למטרה מסויימת. אדם שמשתמש באברים אלו לצרכים אחרים הוא "לא נורמלי." |
| שוטנג נכבדי,
בדידי הווה עובדא, שמתוך כל הפעמים שהשתמשתי באותם אברים, *אולי* רבע פרומיל, בהערכה נדיבה מאד, היו לצרכי נסיון רביה והשאר לצרכי הנאה. האם אני "לא נורמלי"? אם כן, דומני שצריך להגדיר מחדש נורמליות, שכן מסתבר שרוב תושבי המערב הבוגרים אינם נורמלים. אם לאו, אזי מטרת העינוג היא נורמלית ואין זה משנה לאדם איך הוא משיג את הנאתו. תאי העצב שם ואפשר לגרות אותם בריבוא דרכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 12:33 |
|
| |
dfl:
כבר כתבתי למעלה, ש "נורמלי" ו "לא נורמלי" הינן נקודות על רצף. ככל שהמעשה מתקרב יותר לתפקידו הטבעי הוא "נורמלי" יותר. בכדי להגדיר עם המעשים שלך "נורמלים" או לא, צריך להגדיר את מכלול הדברים המרכיבים את המעשה הטבעי ואז להשוות בין המעשה שלך למעשה הטבעי.
למשל, התפקיד הטבעי של השיניים הוא לטחון אוכל שהוא בריא לאדם בכדי לבלוע אותו.
אדם שטוחן שוקולד ובולע אותו הוא קצת לא בריא.
אדם שטוחן שוקולד בתדירות ובולע אותו הוא עוד יותר לא בריא.
אדם שטוחן שוקולד בתדירות ופולט אותו עוד יותר לא בריא.
אדם שטוחן עצים בתדירות הוא חולה.
וכך אפשר למדוד כל הכוחות בנפש האדם. ודון מינה ואוקי באתרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 15:07 |
|
| |
שוטי, הנבואה ניתנה לך?
אתה ואני כהטרוסקסואלים חשים חוויית שלמות רגשית גדולה יותר עם בנות המין השני, אבל איך לעזאזל אתה יכול לכפות את התחושות והרגשות שלך על ההמוסקסואל? הוא מרגיש שלמות רגשית גדולה יותר עם בן מינו!
לגבי מה שכתבת שהומוסקסואלים עסוקים יותר במגע המיני מאשר בתחושות, הרגשות והאהבה האפלטונית חוששני שאינני יודע אם זה נכון וקשה לי לדעת מאיפה אתה יודע שזה נכון,
אבל גם אם זה נכון ברור לי מאיפה זה יכול לנבוע, זה עלול להיווצר מתוך לחצים נפשיים וחברתיים מהסביבה ההטרוסקסואלית והעיסוק התדיר במיניות כתוצאה מהפחד ובמקרים רבים גם הניסיון להכחשה,
שאלה: בהנחה שגיליתי חס ושלום שאני\אשתי עקרים ואיננו יכולים ללדת, האם יחסי המין שאקיים עם אשתי יהיו לא טבעיים\לא נורמליים\מעוותים?
הא! תודה שאין לך מה לענות!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 15:44 |
|
| |
גוונא:
יש לי הרבה מה לענות, אבל האמן לי, אחי היקר, שצורת הדיבור שלך, המתנשא, המתייהר והיודע כל, מוריד ממני את החשק לדון אתך. ובכל זאת אנסה פעם אחת.
אפה ראית שכפיתי את התחושות והרגשות שלי על ההומוסקסואל. אני מודה לחלוטין שהומוסקסואל מתנהג איך שהוא מתנהג כי הוא מרגיש יותר שלמות רגשית/הנאה/בטוי נפשי ועוד שאר ירקות מאילו היה מתנהג בצורה אחרת. לא על זה אנו דנים בכלל.
אני יודע מה שאני יודע, מקריאה וקריאה ועוד קריאה. גם אם אתה תקרא תדע יותר.
כשדנים על חוויה כל שהוא, זה לא ממש משנה מאפה זה נובע. עצם העובדה שהעיסוק היתר עם הגוף מאפיין את החוויה ההומוסקסואלית פוסלת אותו. אם בעתיד יצליחו לפתח קשר הומוסקסואלי על בסיס שכלי גרידא אפשר לדון בו אז.
מה שהזכרת לחצים נפשיים, עיסוק תדיר במיניות, פחד, נסיון להכחשה, אלו ביטויים הבאים מתוך סדנא לחיפוש האני הפנימי. אין לי כוח לדון בשטויות אלו.
מה ששאלת בקשר ליחסי אישות עם אשה עקרה, כבר עניתי למעלה על זה. תקרא שוב, תחשוב ותבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 16:00 |
|
| |
צ'אוטנג חביבי, הבה, כמו שאומרים במקומותינו, ניצמד לנושא. אתה, לא אני, כתבת על אברי רביה שמתאימים למטרה מסויימת. זכותך, כמובן, לסגת מהטענה הזו. אם אתה דבק בה, אנא הסבר איך מתיישבת האמירה על "התאמה למטרה מסויימת", עם העובדה שאברי הרביה משמשים רוב הזמן להפקת תענוג, בלי קשר לרביה. האם התענוג אינו נחשב מטרה, ואז כל השימוש לתכלית הזו הוא לא נורמלי, או שהוא כן מטרה ואז כמובן שלא משנה איך מפיקים אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2008 16:06 |
|
| |
שוטנג,
"על בסיס שכלי גרידא"?????? אתה לא באמת חושב כך, נכון?
לגבי התשובה שענית קודם, חיפשתי ולא מצאתי, תוכל למקד אותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2008 18:19 |
|
| |
מוישי, חברי הטוב עוד מימי החידר, הוא דלתוניסט "מונוכרומט", דהיינו עיוור צבעים מלא.
מבחינתו, אדום, צהוב, ירוק וכחול הם בסך הכל גוונים של אפור.
הוא הפציר בי מאד שכחבר אמיתי אנסה לתת לו להכיר, ולו פעם אחת, את התחושההמיוחדת שלי כשאני משקיף על נוף הררי ירוק, עם שמים תכולים, כמה בתי רעפים אדומים ופריחה עונתית צבעונית מרשימה כש"מתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש".
מוישי, מבחינתו, נהנה מאד מריחות הפריחה העונתית, הנאה החסרה לי כתתרן מאובחן.
הבטחתי לו שברגע בו יצליח לשתף אותי בהנאת הפריחה השמימית, אשתף אני אותו בהנאת הצבעים המתוקה.
הוא עובד על זה מאז, עם הצלחה דומה לזו של נסיונות השכנוע ההדדי כאן באשכול.
* - * - * - * - *
האם לא יותר פשוט להסכים כי יש תחושות שנראות טבעיות מאד לאחד ושאינן מוכרות על ידי השני?
חשוב להדגיש כי אין בהסכמה כזו משום קביעה של כללי התנהגות הנדרשים מכל אדם. כללי ההתנהגות שייכים למערכת אחרת -- למערכת המשפט, בין אם הוא משפט סדום, ובין אם הוא להבדיל אלף אלפי הבדלות, משפט התורה.
|
|
|
|
|