| נשלח ב-17/5/2005 03:19 |
 |
| |
איציק מאנגר :
"דער נביא"
כ'בין דער נביא, וואס האט פארלוירן
דאס ווארט פון גאט אויפן וועג צו אייך
איצט שטיי איך א פארשעמטער אויפן שליאך
און וויקל מיין גוף אין זיבן טרויערן
זאל איך אנקלאפן און רחמים בעטן?
ווייל כ'בין געקומען אן א טראפן טרייסט
צי זאל איך וואגלען, ווי א פויגל אן א נעסט
ביז די מיטן-נאכט וועט מיך צעטרעטן
ווינט, דו אייביקער אומרו פון דער וועלט
סימבאל פון טעות און פון וואגלען
לאז טרינקען פון דיינע שווארצע לאגלען
א וואנדערער ווי דו אן א געצעלט
בליענדיקער שטערן פון דער נאכט
סימבאל פון בלענדעניש און פאלן
לאז דיינע לעצטע גאלדענע שטראלן
א לייכטונג זיין פאר מיין שטילער נאכט
זינגענדיקע טייכן פון דער ערד
אין אייערע כוואליעס בליען וויגן-לידער
לאזט מיך טרינקען און חלומען א מידער
דעם לעצטן חלום וואס איז מיר באשערט
דעם לעצטן חלום - דעם נביא, וואס האט פארלוירן
דאס ווארט פון גאט - אויפן וועג צו אייך
און שטייט איצט א פארשעמטער אויפן שליאך
און וויקלט זיין גוף אין זיבן טרויערן
תרגום:
(שיר לא קל, אשמח להערות מידעני היידיש)
~~~~~~~~~~~
"הנביא."
אני הוא הנביא שאיבד
את דבר האלוהים בדרכו אליכם,
עתה, עומד מבויש על דרך העפר.
ומתכסה בעצב שאין לו סוף.
שאתחנן ורחמים אבקש?
כי באתי ללא טיפת נחמה בידי.
או שאתנדנד כגוזל ללא קן
עד שחצות הלילה ירמסני
הו, רוח, הסערה הנצחית,
סמל התעיה והטעיה.
מנאדיך השחורים תני לשתות,
לנע ונד ללא מחסה.
כוכבי הליל הנוצצים
סמלי התעיה והשלכת.
תנו לנצנוצי הזהב שלכם
להאיר את חרישיות לילי.
נחלים משוררים של האדמה,
בגליכם פורחים שירי ערש,
תנו לי,עייף ותשוש לחלום
את חלומו האחרון שיועד לו.
החלום האחרון- הנביא שאיבד
את דבר האלוהים בדרכו אליכם,
עתה, עומד מבויש בדרך העפר.
ומתכסה בעצב שאין לו סוף.
---------------------------------
עומד לו המשורר וקולט שבעצם אין בפיו נחמה אלוהית, שאלוהים לא שלחו ועלה של זית בפיו. ומכיון שהקשר שלו עם האלוהים פסק ועצב אדיר הפך למלבושיו. פונה הוא אל היקום לקבל ניחומים ,בהתרסה כמובן על חלקם במצוקתו.
פונה הוא אל הרוח המסמלת בשיר את הנדודים את חוסר היציבות הפנימית את אי השלוה הרודפת. אולי ימצא נחמה בה.
אבל לא בנאדה השחור של רוח הטעיה והתעיה ימצא מנוח.
פונה הוא אל הכוכבים סמלי ההתחדשות וההשלה , אולי יאירו הם את חשכת הנפש,את השקט שלפני הסערה. אבל לא אצלם ימצא נחמה.
פונה הוא אל אמא אדמה, היציבה, המנחמת . אשר בזרמיה פורחים שירי הערש המנחמים ומרדימים ילדים. ובסוף מבין שהוא רוצה הוא לחלום את חלומו שלו, המיועד לו.והוא חלום הנביא שאבד את דבר האלוהים. ההשלמה הדטרמניסטית בגורלו. זה החלום שיועד לו, לחיות המצב של איבוד דבר אלוהים,של סערה נפשית נצחית. ומה יעשה? הרי מגורלו לא יוכל להתחמק.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 19/05/2005 0:24:11
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 19/05/2005 0:32:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2005 09:39 |
|
| |
.
אח, קעלעמער, שכויעח !
(קאל אלמואדיב, מחה דמעה של יי"ש שנמזגה מכוסו העמוקה של שוליית-סנדלרים, או שמא שוליית-חייטים, זכרוני כבר איננו כפי שהיה צריך להיות אצל יוצאי מזרח פודלסיה)
(שורת אייקונים ירקרקים, דומעים וצוחקים חליפות בבית המרזח של פנדרי הגיבור, בשקלוב)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 01:41 |
|
| |
יש שיר של יו"ט ערליך שמבוסס על השיר הזה:
אינמיטען ים פארט א שיף, פארט זי אויסגעצויגען
פארט א איד פון ארץ ישראל מיט פארוויינטע אויגן
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 01:44 |
|
| |
שיר של הערליך? לא שמעתי מעולם, ולהוי ידוע שכל קלטותיו (בטייפ הגדול ,תקליטי סלילים) היו בבית הורי בילדותי.
מענין.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 02:42 |
|
| |
שמו היה יו"ט ערליך = נאמן, ולא הערליך = יפה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 03:04 |
|
| |
אתה מרוצה מהתרגום? זה טוב.
תן משלך.
תודה על התיקון. הוא שר הערליך...
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 23:12 |
|
| |
קעלמער עוד לא היה לי פנאי להאיר על הערתך על השיר הקודם
אבל... הנה מה שעלה לי לתרגם (כמובן הלשון שלך יותר מצוחצח) אני עשיתי את זה יותר קרוב לתרגום מילולי
מה שכתבת על הכוכבים ..מלשונו נראה כי מדבר מ'כובב' מיוחד בלשון יחיד כונתו (לע"ד) על כוכב שמטעה עיני הקברניט הסומך עליו על כיוון או ההולך בדרך בלילה... [באידיש 'לאז' הוא ליחיד ו'לאזט' הוא לרבים דוק בלשונו.
הנה תרגומי באדום
כ'בין דער נביא, וואס האט פארלוירן
אני [הוא] הנביא שאיבד
דאס ווארט פון גאט אויפן וועג צו אייך
הדבר מאלוהים בדרך אליכם
איצט שטיי איך א פארשעמטער אויפן שליאך
עכשיו אני עומד נכלם על ??? (לא יודע המילה 'שליאך')
און וויקל מיין גוף אין זיבן טרויערן
ומתעטף גופי בשבע [מיני] אבליות
זאל איך אנקלאפן און רחמים בעטן?
האם יש לי לנקש[על הדלת] ולבקש רחמים?
ווייל כ'בין געקומען אן א טראפן טרייסט
בגלל שבאתי בלי טיפת נחמה
צי זאל איך וואגלען, ווי א פויגל אן א נעסט
אולי יש לי לנדנד כציפור בלי קן
ביז די מיטן-נאכט וועט מיך צעטרעטן
עד שה'אמצע-הלילה תרמוס אותי
ווינט, דו אייביקער אומרו פון דער וועלט
רוח, אתה האי-שקט הנצחי של העולם
סימבאל פון טעות און פון וואגלען
סמל ה'טעות' ונדנוד
לאז טרינקען פון דיינע שווארצע לאגלען
תן [לי] לשתות מהנודים השחורים שלך
א וואנדערער ווי דו אן א געצעלט
[ה]נודד כמוך בלי אהל
בליענדיקער שטערן פון דער נאכט
כוכב הנוצץ של הלילה
סימבאל פון בלענדעניש און פאלן
סמל של תעתוע ונפילה[אדום]
לאז דיינע לעצטע גאלדענע שטראלן
[אדום]תן לנצוצי הזהבים שלך
א לייכטונג זיין פאר מיין שטילער נאכט
שיאיר לילה השקטה שלי
זינגענדיקע טייכן פון דער ערד
נהרות המשוררים של הארץ
אין אייערע כוואליעס בליען וויגן-לידער
בתוך גליכם צומחים שירי ערש
לאזט מיך טרינקען און חלומען א מידער
תנו לי לשתות ולעיף לחלום
דעם לעצטן חלום וואס איז מיר באשערט
החלום האחרון שהוא מנת חלקי
דעם לעצטן חלום - דעם נביא, וואס האט פארלוירן
החלום האחרון – לנביא, שאיבד
דאס ווארט פון גאט - אויפן וועג צו אייך
הדבר מאלוהים- בדרך אליכם
און שטייט איצט א פארשעמטער אויפן שליאך
ועומד עכשיו נכלם על ???
און וויקלט זיין גוף אין זיבן טרויערן
ומתעטף גופו בשבע אבליות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2005 23:40 |
|
| |
yohcee718,
שליאך = דרך עפר או דרך לא סלולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2005 00:23 |
|
| |
יוסי.
גם במקומות שאתה צודק בשביל לשמור על צליל ומרקם השיר צריך לשנות מעט. לדוגמה: ומתעטף בשבע מיני צער . בעברית זה ,לטעמי, לא עובר. לכן העדפתי את מתכסה בעצב שאין לו סוף. זה בעיקר ענין של תחושה. אגב , לא היה לי די זמן לחקור מה ענין שבעת מיני הצער. אמנם צדקת והייתי צריך לתרגם מתעטף ולא מתכסה ,שהרי 'וויקל' זה להתעטף.
יש לך כמה הערות נכונות שאתקנם בתוך השיר. ויש לך גם כמה שגיאות קלות. ואולי מאוחר יותר אעיר על כך.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2005 01:36 |
|
| |
קעלמער (ויוחאי ושאר העוזרים/ות)
איקון ירוק במיוחד.
אפשר להזמין שירים?
אני מעוניין בשיר של מנגר על העקדה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2005 06:36 |
|
| |
במסגרת התוכנית שירים כבקשתך אני מגיש לך מיימוני את העקדה (או יתר נכון העקידות..)
מקור: "עקידת יצחק"
- מה תראה, בני-קרבני, כעת?
- אראה: על תכול השחק הרם
פורשת כנפיה שעה הרת-עולם
ועל צלב מוקע אדם מת.
- מה תעמד, אבי, כה חור ומחריש,
והמאכלת שלך נשמטת לצור?
- מותך היפה לאחר הוא שמור,
לבש תוגתך, בני ובוא חיש.
- מי הוא, מי? ארצה לראות את פניו.
אין זאת וקדוש הוא, מפלא ונלבב
זה נוטל-קרבני, זה האיש על צלבו!
- בוא, בני, כבר הערב מחשיך בשדות
והדרך לאהל רחוקה מאד,
והוא, המאשר, הוא עתיד רק לבוא.
עקדת יצחק
במקור: "עקידת איציק"
שיר לי שיר-ערש, גורלי העור,
בעינים פקוחות אחלם.
אראה - צפור-כסף חוצה את הים
וביעף היא באה הלום.
מה לי צפור-הכסף תביא,
זאת ידע במרומיו רק האל.
אולי את כוס-הקדוש של סבי
עם יין מארץ-ישראל?
אך מי זה את שמו של סבי הזכיר?
הנה אלי בא ופנה
סבי, בעל-העגלה מסטופטשט:
"איציק, העקדה מוכנה".
ועיניו שלו כשני כוכבי-סתו
מולי בלהב עולות.
בזקנו האפר הרוח הומה
ושבע דמעות גדולות.
אוחז בידי, מובילני הסב
על בורות וערים וכפרים -
הערים הן קטנות, הכפרים הם גדולים,
ואנו פוסעים ועוברים.
אומר הסב: "איציק, התזכר -
לפני שנים רבות בלי-די,
כיצד לעינינו נגלה המלאך
ואתה נצלת אזי?
עתה מתחרט הוא, האל הזקן,
ויתבע הקרבן מאתי,
אם כי חייתי פעמים כה רבות
ופעמים כה רבות יצאה נשמתי.
יהי סוף! אינני זקוק לחסדו,
וכי מה במרומיו הוא דמה? -
איציק, מה טוב שמתה אמך
ועיניה תמנע מדמעה".
אוחז בידי, מובילני הסב
על בורות וערים וכפרים -
הערים הן קטנות, הכפרים הם גדולים,
ואנו פוסעים ועוברים.
אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה / איציק מנגר תרגם מיידיש: בנימין טנא
א
עוטפים הארץ דמדומים
של שחר שעלה.
אליעזר הזקן רותם
סוסים לעגלה.
ב
בזרועותיו אז רברהם
את בן-זקוניו יטול.
מעל לבית הישן
מבהיק כוכב כחול.
ג
"הירא, אליעזר!" השוט מצליף,
הדרך תכסיף, תימתח.
(עצובות ויפות, אומר הפיטן,
הן דרכי התנ"ך)
ד
הערבות כסופות-שער
בורחות בחזרה.
לראות האם על ערש ריק
בוכה האם מרה.
ה
"לאן נוסעים, הוי אבא'לה?"
"ללשקב, ליריד".
"ומה נקנה שם, אבא'לה,
בלשקב, ביריד?"
ו
"חיל-חרסינה שם נקנה
ותוף וחצוצרה.
ומשי לשמלה לאמא
שבבית נשארה".
ז
דומעות עיני האב, הוא חש -
מתחת לירכית
המאכלת כה תצרוב:
- הרי לך יריד...
ח
"אליעזר, ליד טחנת-המים
הסוסים עצור!
משם אני ויצחק'ל
ברגל נעבור".
ט
אליעזר נוהם על הדוכן,
מבטו על הדרך נח.
(עצובות ויפות, אומר הפיטן,
הן דרכי התנ"ך).
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - קעלעמר - 19/05/2005 6:44:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2005 00:39 |
|
| |
מצאתי באמתחת דודי ז"ל, וכנראה שנכתב עוד בישיבת מיר בפולין לפני יותר מששים שנה.
א אייזענבאן א נייער איז די צייט געווארען
וועלכער האט פסאזשירן סיי ארים סיי רייך
[לויפט זיין דעם חידוש ?] נאר האלט דאס בזכרון
ווייל דאס איז א משל אנקעגען אייך
מיר זיצן דא אין די וואגענען
דער לאקאמאטיוו איז די צייט
ער פירט מיט זיך מענטשען מיליאנען
ער לויפט וויא קוילן bullets און שרייט
יעדער רעלס track איז א סעקונדע
יעדער סטאנציע איז א יאהר
יעדער פשעסאטקע ? איז א שטונדע
יעדער פאיאזד ? איז א יאהר
דעם טיקעט וואס דו האלסט אין טאש
דאס איז דיין מזל דיין רייזע פלאן
ווי צו פארען אין וואס פאר א קלאס
דאס ווערט באשטימט פון דירעקטאר פון באן
די קאנדעקטארן באקוקען די בילעטן
זיי זעצען יעדען אין זיין קלאס
וועמען און ערשטען מיט דיוואנען געבעטען upholstered couches
און וועמען אין פערטען וויא ענג און נאס
אונדזערע קאנדאקטערין זיינען די שלוחים
פון די השגחה געשיקט
וועמען געבין געזונט און רווחים
און ווער עס זאל חלילה זוצען געדריקט
וועמען געזונט עשירות און אלעס
און קינדער ווי עפעל פון א בוים
וועמען עלענד קראנקהייט און דלות
און דערצו זיין פארוואגעלט פון דערהיים
אויף די קאנדאקטארין איז נישטא קיין אומרעכט
די וועלט פירט זיך מיט א פלאן
מען זעצט יעדען לויט זיין בילעט ticket
ווייל אזוי איז באשטימט פון ג־ט דער דירעקטאר פון באן
ביי די וואקזאלען station קלינקט מען מיט א גלעקעל
די קאנדאקטארן שפרינגען אראפ
עס לויפן פאסאזשירן יעדער מיט זיין פעקעל
פיל קומען צי און פיל קימען אפ
די סטאנציעס זיינען אנדערע יאהרן
ראש השנה צייכענט מען זיי אן
וועמענס בילעט עס איז נאך ווייטער צו פארען
און ווער עס זאל ח"ו גיין פון וואגען
אונדזערע קאסירין זיינען בית־דין של מעלה
בילעטין ווערן פארקויפט לויטן דין
ווער עס זאל פארין לאנג און ווער א וויילע
און ווער עס זאל ח"ו פארלאזען דעם מאשין
אז מען הייסט אראפ דינג זיך נישט
כאטש דו ביסט נאך נישט קיין אלטער מאן
דיין בילעט איז אויס דו וויינס אומזיסט
ווייל אזוי איז באשטימט פון דירעקטאר פון באן
אז די [פאזאדשירן ?] זאלען זיך נישט שטורצין topple
איז דאס אנבעליינגט אין טעלעגראפיסט
חלילה אז נישט קענען זיי זיך קאלעטשען rattle
און וואגאנען מיט מענטשען ווערען צו וויסט
די טעלעגראפיסטן זיינען די לערער פון די קינדער
דאס זיינען זייערע פעדאגאען
אויף 2 דעות קאנטראסטען באזונדער
טוט דעם קינד'ס מח נישט צושלאגען
דער אלטער דור לויפט אין פירט די אמונה
דער פרישער שרייט שטיי
לאז נישט לערער 2 קאנטראסטען אויף דער טריבונע
געוואלד האט רחמנות אויף זיי
מיט איין שלעכט ווארט פארדילט איהר זיין קאפ
ער פארלירט די אמונה אין ווערט א טיראן
און שפרינגט א ווילדער פון די רעלסען אראפ
קעגען דעם ווילן פון ג־ט דער דירעקטאר פון באן
דער מאשיניסט שטייט אויף פאקעטען
[קוקט אויפן די לינדער פיל היץ פיל זשאווער ?]
מיט איין פארזען קען ער פון וועג אפטרעטען
און וואגענען מיט מענטשען זיינען אין געפאר
דער מאשיניסט איז דער שכל די געהירין
ער איז אונזער פירער ביים לעבען
דער שכל אליין קען פון וועג אראפפירן
האט מען איהם א תורה געגעבען
תוקן על ידי - זאב58 - 07/07/2005 1:13:06
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2005 01:41 |
|
| |
קעלמער
זו ההזדמנות להודות על השירים. במיוחד על הראשון, שמשהו בקצב, בצליל ובתוכן קסם לי מאד עוד כשקראתיו לראשונה.
וכמובן, קשה לי לא להודות עכשו לעצמי שיש משהו נוצרי בשיר. האם באמת כל כך טוב למות בתור קרבן? האם צריך לקנא באותו האיש שזכה לזה, בעוד יצחק'ל לא זכה לזה, אלא יחזור הביתה עם אבא לאמא?
ומה נעשה שלא תמיד זוכים לחזור עם אבא הביתה... אצל אברהם הנסיון היה ונגמר, ונרשם לעד. ובחיי יום יום של כל אחד ואחד - ...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2005 09:36 |
|
| |
זאב,
האם אתה מוכן לתרגם את השיר?
מיימוני,
האם עלינו לקחת בחשבון אפשרות שהכותב כתב את דבריו בציניות או במרירות?
|
|
|
|
|
