|
|
| נשלח ב-28/11/2005 19:28 |
 |
| |
שחרית.
מה השאלה בכלל? בטח.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2005 22:46 |
|
| |
ראיתי פואם יפה ביידיש בפורם אחרת וזה פואם מאד מרגשת.
אך איני יודע לתרגם. זה שיר של קנטור יוסל'ה רוזנבלט.
נישט ווייט צו גייען - קען דאך א יעדערער זעהן
ווי אונטער א שטיין - אין איין טיעפער העהל
ליעגט אונזער קרוין - לאנגע יאהרען שוין
אונזער דוד - מלך ישראל
אוי דוד דוד! שטיי אויף פון דיין שלאף
געטרייער פאסטיך אין זאג וואס, איז צו טהאן
זעה ווי מען שלאכטעט אויס, דיינע שאף
און קיינער נעהמט זיך פאר זיי ניט אן
אובער אז ער וועט הערען שופר של משיח יה
וועט ער אויפשטעהן פון זיין קבר גיך יה
וועט זיך זעטצען אויף זיין שטיהל
און וועט זיך געבען אויף זיין פידעלע א שפיעל
און אויף דער מינוט וועט זיך געבען ה ריק - פיעלע מוזיקאנטען
און א יעדער איד וועט זינגען דאס ליד
פון תהילים דעם בעקאנטען
--
און אויך דער ים וועט זיך איינהאלטען קוים
צו שאקלען מיט די בעטלעך
און דער גרינער וואלד וועט קומען באלד
און פלעסקען מיט די בלעטלעך
און דוד המלך מיט זיין פיעדעלה
וועט זיך שפילעלען א פרעהליך ליעדעלה
און דוד המלך מיט זיין פיעדעלה
וועט זיך שפיעלען א פרעהליך ליעדעלה
ישראל'קה איז נאך ניי געבוירען
שראל מיין קיינד גייט ניט פארלויירען
זינגט מיט מיר אט דעם שיר צוי דעם לעבעדיגען גאט יה
זינגט מיט מיר אט דעם שיר צוי דעם לעבעדדיגען גאט יה
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 04/12/2005 23:45:32
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2005 19:02 |
|
| |
השיר הזה מעורר הרבה נוסטלגיה.. כל הבנים שלי ידעו השיר הזה בעוד הם בחתולים..ועכשיו זה עובר לנכדיי
השיר הזה ראיתי גם אני אולי שם בהפורום שאתה ראית שם אבל יש שם גירסה אולי יותר מדיוקת הנה הלינק http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1673670
והנה הטקסט משם והגירסה הזאת תירגמתי
שופר של משיח
נישט ווייט צו געהן,
קען איעדערער זעהן,
ווי אונטער א שטיין,
אין איין טיפער הייל.
ליגט אונזער קרוין,
לאנגע יאהרן שוין,
אונזער דוד,
מלך ישראל.
דוד דוד, שטיי אויף פון דיין שלאף,
געטרייער פאסטוך זאג וואס טוסטו דא און ..
זעה ווי מען שלאכטעט אויס דיינע שאף קלאפט אונז אויס, דיינע שאף,
און קיינער נעמט זיך פאר זיי נישט אהן.
אבער אז ער וועט הערן דעם שופר של משיח, יא.
וועט ער אויפשטיין פון זיין קבר גיך, יא.
און וועט זיך זעצן אויף זיין שטוהל,
און וועט זיך געבן אויף זיין פידעלע א שפיעל.
און אויף דער מינוט וועט זיך געבן א רוק,
פיהלע מוזיקאנטן,
און א יעדער איד וועט שפילן מוזיק,
אויף דעם תהלים דעם בעקאנטן.
און אויך דער ים,
וועט ..
שאקלען מיט די בעטלאך או בלעטלעך ..
און דער גרינער וואלד,
וועט קומען באלד,
און קלאפן מיט די בלעטלעך.
און דוד המלך מיט זיין פידעלע,
וועט יעצט שפילן א פרייליך לידעלע,
ישרליקל איז דאך ניי געבוירן ..
און מיין קינד איז נישט פארלוירן ..
זינגט מיט מיר קומטס מיט מיר,
אט דעם שיר ..
.. צו דעם לעבעדיגן ג-ט.
אין [צורך] ללכת הרבה
יכולים כולם לראות
איך שמתחת אבן
במערה עמוקה
מונחת הכתר שלנו
זה כה הרבה שנים
דוד שלנו
מלך ישראל
הוי דוד דוד! - התעורר משנתך
רועה הנעמן
תגיד, מה אתה עושה פה ו..
...תראה איך ששוחטים את כל - צאנך
מרביצים אותנו
ואף אחד לא אכפת לו לעזור להם
אבל כשישמע את שופרו של משיח, כן
יתעורר מקברו, כן
והוא ישב על כסאו
וינגן על כינורו
ובאותו דקה יתקדמו
הרבה מוזיקאים
וכל יהודי ינגן מוזיקה
על התהילים המפורסם
וגם הים [לא יוכל כמעט להתאפק]
מלנענע את העלים
והיער הירוק תבא מיד
עם תשואות של העלים
ודוד המלך עם כינורו
ינגן עכשיו שיר שמח:
ישראל'קה הלא כבר נולד מחדש
סרול הילד שלי לא נאבד
שירו עמי תבואו עמי...השיר הזה לאלוקים החי, כן
תוקן על ידי - yohcee718 - 05/12/2005 19:06:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 18:28 |
|
| |
אשיל מנעלי עם אבלי ===
ואליך אלהי אשוב*:namespace prefix = o />
מובס אעמוד ועלוב
נוכח מבטך החשוף
אלי בוראי אדוני
טהרני בנוגה אורך
בענן אני צף אל-מולך
ערסלני אלהי ישנני
ומילים הגד לי טובות, מתוקות
אמור לי כי בנך אני
ואת מצחי בנשיקות
קנח מאותות עווני
הלא במצוותך נשאתי
פזמוניך, אלהי כל יכול
ולמה זה אשמתי
אם בשוגג נחרזו, החול והמחול
במה אשמתי אם נחרז
בבלי דעת, נבל עם אבל
והגעגוע, הגעגוע העז
מאליו הוא שוטף מתגלגל
במה אשמתי צורי
בהיותי כך יגע, מוכה
בהניחי למרגלותיך אורי
את שירי העיף הנוגה
אלי בוראי אדוני
טהרני בנוגה אורך
בענן אני צף אל-מולך
ערסלני אלהי ישנני
תוקן על ידי - יצחקומר - 12/03/2006 18:26:57
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 18:31 |
|
| |
קומר,
קטונתי.
איפה היית עד עתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 19:43 |
|
| |
קומר,
תודה! 
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 20:52 |
|
| |
אף אני מתפעל בירוק.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 01:12 |
|
| |
אכן כתוב בכישרון. אבל לא לי הברכות והזרים.
איש יקר ומוכשר שמזה זמן זמנים טובא אני מפציר בו להציץ בפורום לקרוא, ולכתוב .
היום בצהריים הוא מתקשר אלי שהוא פשוט חייב ניק ואין לו סבלנות להרשם וכ"ו.
נתתי לו את שמי.
מעתה יש לו ניק משלו. ויקרא שמו בישראל " לונלי_דאב"
אני מזמין אותו לשוב ולכתוב .
יצחקומר
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 03:39 |
|
| |
שלום רב.
א. תרגום שירה מצריך יותר מידע סתם.
ח. ריכמן כתב על כך פעם-
"בשביל תרגום של פייט,
רב צבע וגוונים,
לא די להיות בן בית
בשני המילונים."
(פיט- בפתח, חירק.)
ב. מוטיב ה"עץ" אכן, חוזר הרבה.
אולי, כי קל לנמשל אותו.
כימי העץ ימי עמי". (ישעיהו ס"ה)
ג. היה פעם ב"המודיע" שיר מתורגם מאידיש של ר' יו"ט ארליך, "דאס וואלד ליד".
שיר מיוחד. אולי מי מכאן מכיר. השיר ותרגומו נעשו במקצועיות.
ד. ועוד דבר.
בחלק מן השירים הללו האידיש היא חלק מן הענין. חלק מן הרכות והביתיות.
א' פריד, ששר שירים מתורגמים של ר' יו"ט ארליך, המליץ למי שיודע אידיש, לשמוע באידיש. (בראיון אתו.)
ה. א פרייליכע פורים. (פורים שמח.)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 14:47 |
|
| |
כ'בין דער נביא, וואס האט פארלוירן
דאס ווארט פון גאט אויפן וועג צו אייך
איצט שטיי איך א פארשעמטער אויפן שליאך
און וויקל מיין גוף אין זיבן טרויערן
זאל איך אנקלאפן און רחמים בעטן?
ווייל כ'בין געקומען אן א טראפן טרייסט
צי זאל איך וואגלען, ווי א פויגל אן א נעסט
ביז די מיטן-נאכט וועט מיך צעטרעטן
ווינט, דו אייביקער אומרו פון דער וועלט
סימבאל פון טעות און פון וואגלען
לאז טרינקען פון דיינע שווארצע לאגלען
א וואנדערער ווי דו אן א געצעלט
בליענדיקער שטערן פון דער נאכט
סימבאל פון בלענדעניש און פאלן
לאז דיינע לעצטע גאלדענע שטראלן
א לייכטונג זיין פאר מיין שטילער נאכט
זינגענדיקע טייכן פון דער ערד
אין אייערע כוואליעס בליען וויגן-לידער
לאזט מיך טרינקען און חלומען א מידער
דעם לעצטן חלום וואס איז מיר באשערט
דעם לעצטן חלום - דעם נביא, וואס האט פארלוירן
דאס ווארט פון גאט - אויפן וועג צו אייך
און שטייט איצט א פארשעמטער אויפן שליאך
און וויקלט זיין גוף אין זיבן טרויערן
אני הנביא שאיבד בדרכים
את דבר אלוהיו
עומד,נכלם בפאתי הכרכים
נעטף במכאוביו
האכרע על ברך, לרחמים
על-כי באתי ואין בי ניחומים
האדוד כגוזל נטול קן-חמים
עד יכריעני חצות ליל-אימים
רוח סועה, סער ופרץ
מבוכה, נדודים, ואי-שקט כולך
כמוני כמוך נודד בלי ארץ
השקיני, הרוויני משחור נאדך
כוכב-ליל נוצץ, הן כולך
השליה, וקריצת רמיה
באחרון ניצוצי זהבך
האר לי, ליל-דומיה
נחלי-ארץ רחש רוצכם השוטף
לחן שיר ערש בגליו יביא
השקוני מעט, ואחלום לי עייף
חלום אחרון על נביא
נביא שאיבד בדרכים
את דבר אלוהיו
ועומד כה נכלם בפאתי הכרכים
נעטף בכל מכאוביו
תוקן על ידי - לונלי_דאב - 13/03/2006 15:10:14
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 20:14 |
|
| |
לונלי דאב,
נפלא!!! תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2006 00:56 |
|
| |
לונלי, אני חושב שהתרגום שלך טוב מן המקור. גם במילים וגם במוזיקה שלהם . במקור האידי עולים על מוקשים מדי פעם.
סבא שלי היה אומר של'אידיש' יש עושר של מילים ודימויים שאין לשום שפה. מה דעתך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2006 20:01 |
|
| |
קומר: אודה, שליטתי בשפת האידיש בסיסית למדי. ואלמלא תרגומיהם של קעלמער ו-718 שהצלבתם נתנה לי מושג ברור יותר באשר לכוונת המשורר, הייתי מתקשה בתרגום.
לגופו של ענין, אינני סבור שיידיש כשלעצמה היא שפה עשירה או רבת דימוים במיוחד, עושרה טמון דווקא בדובריה, אשר בהעדר כללים דיקדוקיים נוקשים, אינם חוששים ללוש אותה כרצונם ולשאול משפת שכנים ככל אשר יעלה המזלג, בהיותה שפת חולין נטולת רבדים חגיגיים, דמויה נגישים מאוד, לקוחים מהווי יום יומי ידוע ומוכר, אסוסיאציות בעלות פתיל השהיה קצר ונפיץ. בקיצור ולמרבית הפרדוקס חיוניותה נובעת מדלותה.
|
|
|
|
|
