|
|
| נשלח ב-8/3/2005 01:09 |
 |
| |
mdabraham
מה שאלה שאלת.
הדירה הלכה!
תוקן על ידי - נישטאיך - 08/03/2005 1:26:42
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2005 10:49 |
|
| |
על אי מילוי ההתחייבויות שבשטר התנאים:
בהודעה קודמת, הבאתי מדברי ד"ר שרשבסקי, והרי מקור דבריו:
שולחן ערוך אבן העזר סימן נב:
"אבל לאחר שנשאה ודאי לא יוכל לבגוד באשתו משום שאין נותנין לו מה שפסקו לו, אלא חייב בכל דבר שאיש חייב לאשתו".
בית שמואל:
"לא יוכל לבגוד - אפילו אם פסקה היא על עצמה מיהו מוציאים מן האב או ממנה ע"פ הב"ד מה שפסקו".
בעיוני בדינים אלו בספר "הנשואין כהלכתם", (ח"א עמוד קכ), מצאתי שכתב:
"קט) כשצד הכלה הפר התחייבות כספית כלפי החתן, אף שמצד הדין רשאי החתן לבטל השידוכים ראוי לו לחתן שלא יריב עמהם על כך, ואף לא ימנע מלשאת את הכלה בגלל זאת אפילו כשהחתן עני ואין לו אמצעים לפרנס את עצמו, אלא כל מה שיתנו לו מצד הכלה יקח בעין יפה, ואז יצליח.
(מזכיר לי את הסיפור, על החותן שסיפר שחותנו "לעתיד", מתייחס אליו כאל "אלוקים", כי כל פעם שהוא שואל אותו: איך תתפרנס"? הוא עונה לו: "אלוקים יעזור"!).
לעומת זאת, אין לרמות את החתן ולא לכופו להנשא בלי הנדוניא שהבטיחו לו.
קי) ...
קיא) חתן המקבל "נדוניא" מברך שהחיינו, ורבים נוהגים שלא לברך".
המעיין בסעיף קט שהובא לעיל, יתפלא, למה חתן המקבל "נדוניא" לא יברך שהחיינו.
******
לשאלה מה יקרה באם החתן יחליט, שהוא אינו רוצה להמשיך ללמוד בכולל, האם יוכל החותן לדרוש את הדירה בחזרה, בטענת "בלבו ובלב כל אדם".
איני יודע מה היא דעתם של כל בני האדם, בחוגים ה"הם", ייתכן שרובם ישמחו אם חתנם ילך לעבוד, ולא ימשיך לחיות על חשבונם כמו קרציה.
אין ספק שהוא "כבוד גדול", לחתן את הבת עם העילוי של המחזור, שיביא לו "נחת" של נכד בכל שנה, הבעיה היא שעליו להמשיך ולפרנסו עד סוף כל הדור.
בשביל הכבוד, צריך לעבוד.
אין ספק שדעתי היא דעת בעל הבית, בעוד שלבני תיירע, יש דעת והגיון משלהם, ולכן כתבתי שאיני יודע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2005 23:22 |
|
| |
נישטאיך,
אנא עשה עמי חסד, והסבר לי ביתר פירוט.
לדוגמא: החתן הגיע לחתונה עם 50,000 דולר. חותנו התחייב לו לפרוע משכנתא על עוד מאה אלף דולר, ועל סמך זה הוא קנה דירה.
כעת חותנו לא עומד בהתחייבותו.
החתן דנן, הולך ומוכר את דירתו הצנועה תמורת 150,000 דולר (=וזש"נ: המעריכו כערכו), ומחזיר לבנק 100,000 מתוכם (בתוספת ריבית בפירעון, שכעת אני מתעלם ממנה, ורק היא לדעתי ניתנת לתביעה מהחותן, אם בכלל).
החתן נותר עם... 50,000 דולר כבתחילה.
על כן עדיין אינני מבין: אילו הוצאות הלה הוציא על פי חותנו?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 07:31 |
|
| |
למדבררם
<לדוגמא: החתן הגיע לחתונה עם 50,000 דולר. חותנו התחייב לו לפרוע משכנתא על עוד מאה אלף דולר, ועל סמך זה הוא קנה די. כעת חותנו לא עומד בהתחייבותו> כאן
לצערי, אין בדבריך מספיק פרטים כדי לענות על שאלתך.
כתבת:
<חותנו התחייב לו">
אך לא כתבת, למי הוא התחייב (באם התחייב *לו* ישירות או לאביו), באיזו צורה היתה התחייבותו, (האם ההבטחה בע"פ, או הבטחה בכתב), ומתי הוא התחייב.
כתבת:
<לפרוע משכנתא על עוד מאה אלף דולר">
ולא כתבת, אם הוא התחייב לתת לו מאה אלף דולר, שאותם הוא ישלם כתשלומי משכנתא, התחייב לתת לו חלק מערך הדירה, שאותו הוא ישלם בתשלומים, בסכומי המשכנתא, או שהוא התחייב לפרוע משכנתא עד מאה אלף דולר.
כההבדל ביניהם הוא ברור.
כתבת:
<על כן עדיין אינני מבין: אילו הוצאות הלה הוציא על פי חותנו?>
ואילו אני איני מבין, מדוע הנך "מתעקש" על ההוצאות שנגרמו לו, (באם נגרמו לו), ולא על חלק ה"דירה", שאותו הוא הבטיח לחתן.
נכון, חותנו הבטיח תשלומי משכנתא, ולא דירה, אבל ל"מעשה", הוא הבטיח לתת לו דירה, אולי לא בתשלום מיידי עבורה, אלא בתשלומי המשכנתא, ועד שהדירה תשולם במלואה, הוא יחסוך דמי השכירות.
******
הבהרה כללית.
קיים הבדל ברור, בין דרישה למילוי ההבטחה עצמה, (באם היתה הבטחה המחייבת מבחינת ההלכה), לתשלום עבור "נזק" שנגרם לו מאי מילוי ההבטחת.
מבחינה הלכתית, אין לחייב על נזק הנגרם מאי מילוי הבטחה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 17:23 |
|
| |
נישטאיך,
דבריך הם ברורים לגמרי. אני מתעקש על הוצאת הוצאות כי רק על זה שאלתי את שאלתי ועדיין לא קיבלתי מענה.
מבחן בשאלתו העלה שלושה נקודות, והשלישית היא הוצאת הוצאות על פיו. היו לכך גם התייחסויות אח"כ.
ואנני שאלתי מה מקום לסעיף זה, ולא התייחסתי לשני הסעיפים האחרים. עדיין לא נעניתי.
הפרטים בשאלתי הם מלאים, ולא צריך כלום יותר כדי לענות על שאלתי: מה הוצאת הוצאות על פיו היתה כאן?
הוא הבטיח לו חלק בדירה, כן או לא, אינו נוגע להוצאת הוצאות אלא לאי קיום הבטחה.
מיכי
|
|
|
|
|
