לדרכו של ר' אביגדור מילר

כמה נקודות נוספות:

1. בנביא נאמר (מלאכי א, ב–ג): "ואוהב את יעקוב. ואת עשו שנאתי"... וכן הנביא הנביא עובדיה אומר : "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש – ודלקו בהם ואכלום (עובדיה א, יח). וכבר אמר רש"י (למעשה הם דברי חז"ל) בריש בפרשת וישב: "ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם". רואים אנו מכאן שעשיו זה מושג זה עם – ולא רק עשיו האיש, ממילא מה שאמרו חז"ל (רשב"י) שעשיו שונא ליעקב – זה הכוונה שעשיו (העם) שונא ליעקב, וכבר כולם יודעים שעשיו הוא אבי אדום, ואדום זו רומי, וראה רש"י שכתב עה"פ: "אלוף מגדיאל" – שהיה אחד מבניו של עשיו - שזו רומי. ואם אתה מתעקש יותר אז ראה את החז"ל הזה: "כל האומות שונאים את ישראל" (בראשית רבה סג' ז').

2. לגבי ההומאניות של בני רומי: הגמרא במסכת ע"ז (דף ב) אומרת שלעתיד לבוא הקב"ה נוטל ספר תורה בחיקו, ואומר שמי שעסק בה יבוא וייטול שכר. הראשונים שבאים אלה הרומאים [כמובן לא?], ואומרים: הנה בנינו גשרים [כדי שבני התורה יגיעו לישיבה מצד אחד של הנהר לצדו השני לא רטובים, כמובן], בנינו שווקים [שאפשר לקנות בהם אוכל לשבת קודש], בנינו מקוואות [להתרחץ לכבוד שבת]. מגיע לנו שכר! הקב"ה עונה להם: שקרנים! כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא להנאתכם: בניתם שווקים להושיב בהם זונות. בניתם גשרים ליטול בהם מכס. ובניתם מקוואות לעדן בו את הבשר. ע"כ. ז"א שאין פה שום אהבת האדם יש פה רק אינטרסים אינטרסים ועוד אינטרסים!

3. עשיו עשה מכירה גמורה, ואף התכוון לכך בלב שלם, וכמו שהתורה מעידה: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה" (בראשית כה', פס' לד'). האם עשיו התכוון לשבועה או לא, זה לא נפקא מינה, ביזנס זה ביזנס!

4. לגבי יעקב, הרי לא היה לא רגע של שלווה בחייו, וגם הקב"ה לא נתן לו, אמנם הוא ביקש לשבת בשלווה אבל טבע של הצדיקים שאין להם מנוחה לא בזה ולא בבא...

* דינו תודה על המקור מהרמב"ם – ירוחמשמ, יש לך תשובה... ולגבי הדברים שלך – כשהרב שלי בישיבה אמר לי משהו, רצית מקור, לא?! 

קראתי את הודעתך האחרונה, ויש קשר למה שכתבתי... עשיו-רומי מייצגים במחשבה היהודית את החזיר במהותו - את הטהרה החיצונית עם הטומאה הפנימית. ז"א שיכול להיות שעשיו (גם המושג וגם האיש) עושה כיבוד אב ואם, ועשיו בונה שווקים וגשרים, ועשיו עובד (להבדיל מהגישה שאתה הבאת שעם ישראל לא עובד) – אבל עשיו מייחל בליבו מתי אביו ימות, ועשיו רוצה בתי בושת וגשרי מכס, ועבודתו היא רק על מנת שיוכל למלא את תאוותיו – עוד אוטו חדש, ועוד בית מפואר, ועוד מינוס בבנק... וזאת להבדיל מהיהודי שעליו ציוו חכמים: עד שיכנסו דברי תורה למעיך, תתפלל שלא יכנסו מעדנים למעיך... והקב"ה בכבודו ובעצמו קרא להם שקרנים! להוכיח שגם אם יטענו את טענת "הבאנו טוב לעולם ע"י בנייה וכו'", באמת הפנימית – וזאת היא מהותו של עשיו - הם רק התכוונו רק להנאתם הבהמית!

לגבי חז"ל הנ"ל: לדעתי אפשר להסביר כל עובדי כוכבים, כולל עשיו... ואני חייב להודות שפעם ראשונה שאני נתקל במישהו שבכוח מנסה להסביר ש"שעשיו שונא ליעקב" עוסק רק בעשיו האיש ולא בעשיו העם... יתירה מזו פעם שמעתי מהרה"ר יונה מצגר שאמר בשם הרב מנחם זמבה הי"ד שמה שאמרו חז"ל "הלכה היא" שעשיו שונא ליעקב, והרי לאו הילכתא היא, אלא רשב"י (שאמר את הממירא הזאת) אזיל לשיטתו, שבכל מקום בש"ס מחפש טעמה של הלכה, ורק בהלכה למשה מסיני (שיעורים, חציצין ומחיצין) אין לחפש טעם, כך עשיו (העם) שונא לעם היהודי, ולא צריך שום טעם או סיבה, אלא שנאה קבועה היא!   

אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק י

 והנה יון מבני יפת. על כן אמרתי בספרי כי אנחנו בגלות בני יפת ולא בגלות אדום. ועוד אפרש זה:

אבן עזרא תהלים פרק קלז

(ז) זכור - איננו מדבר על גלות טיטוס כאשר חשבו רבים כי הנה אחרי כן הזכיר בת בבל ועוד כי טיטוס הרשע לא היה מזרע אדום כי אנשי רומא הם יונים בראיות רק כאשר היה אדום תחת יד ישראל היו שמחים במפלת ישראל וככה כתוב בספר עובדיה גם שישי ושמחי בת אדום והחרפה שהיו האדומיי' מחרפי' את ישראל יום שנלכדה ירושלם ונשרף ההיכל על יד הכשדים היתה קשה לישראל יותר מצרתו וכן אמר ואל תגדל פיך וזהו זכור האומרים לבבליים גלו וערו יסודות ירושלם והנה ערו מגזרת פתהן יערה והיה ראוי להיות על משקל כלו מעשיכם והרי"ש חסיר' דגש כמנהג ובעבו' שהוא סוף פסוק היתה המלה מלעיל כמו כלו בעשן כלו ובעבור היות הטעם במלת ערו האחרון באות הראשון על כן שב גם ערו הראשון מלעיל:

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סט ד"ה או בדרך

ר"ש בן יוחי אומר הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו
ו
לא מצאתי בכל חיפושי מחלוקת תנאים- אלא עם רשב"י חלק על עצמו?!