(ועוד משהו קטן שעלה בחכה של גוגל)
פרק 19
ברומן של יפלה ה*****.
יוסי אינו אדם ותרן, הוא מעולם לא ויתר על מטרה שהוא סימן לעצמו בחיים, בנתים כל המטרות שהציב לעצמו צלחו בידיו, אחת לאחת.
דרך החיים שבחר, סוגי החברים, וכמו השתלבותו בעולם הנגינה, וכמעט בלי להשאיר לעצמו מתחרים במגזר החרדי, היה הישג רציני ביותר.
כידוע שבירושלים לא חיבבו את ה"שבנניקים" שעשו לציבור החרדי בושות גדולות, ולכן הודחקו אל שולי החברה, ומשם למעשה מחוץ למעגל העשיה, כל בחור שהיה חשוד בנטיה לשבביזם היה מסומן.
בכל מקום שניסה להשתלב היו שמים לו רגל, ההתייחסות היתה אליהם עויינת מאד, ולכן הם נפלטו לאיטם מתוככי העיר, חלקם חזרו בחזרה למחנה ואימצו לעצם את מהסגרת החרדית של הוריהם מי בא**ס ומי ברצון, ואלו שכבר היו במצב של "אל חזור" נשמטו מכלל החרדים ועשו הסבה, מי יותר [חילוני] ומי פחות [דתים פרוה].
יוסי היה מהבודדים שהצליח למעשה להחזיק מעמד במלבושו הירושלמי המסורתי, מי היה מאמין שמתחת ללבוש הירושלמי האדוק כשל הפנטים הגדולים ביותר מסתתר לו רומנטיקן חסר תקנה.
כל זה היה בגלל שיוסי חשב שאין כל צורך לשנות את הלבוש, ניתן לעשות את הכל [וגם לתנות אהבים] עם המלבוש, ולמה להתרחק מהמסגרת.
החכמה הגדולה היתה איך מצליחים לשרוד כך בניגוד לשאר השבבניקים שחטפו מכות רצח בשעה שניסו את מזלם להשתובב.
כי בירושלים היתה משטרה חשאית שהיתה יעילה יותר אפילו מהימ"מ [והמסתערבים] הלא היא משמרת הצניעות.
כדי להבין מה זה, אספר לכם סיפור מצמרר ששמעתי ממקור מוסמך ביותר [הוא אירע עוד לפני שחלמתי בכלל על העולם הזה].
בשכונות החרדיות שבירושלים, חי לו עולה חדש אמריקאי, אברך משי איש חסוד וצדיק שהיתה לו בעיה רצינית ביותר הוא היה אימפוטנט כמעט מבטן ולידה, אשתו יפת התואר לא ידעה בתחילה מבעייתו [כי אחרת לא היתה מסכימה להנשא לו].
כשהתוודעה לגודל הבעיה, היא נכנסה לפאניקה, כל אושר חייה ניטל ממנה, היא ידעה אמנם שיש לה בעל יקר מאד, אבל איך אפשר לחיות עם בעל רק בתור חברות, בלי קיום חיי האישות, בתחילה היא עשתה כל מאמץ לדרוש ברופאים וברפואות, אולי יעלו מזור למחלת בעלה, אלא שתיכף נוכחה לדעת שהבעיה היא קרדינלית ביותר.
יד הרופאים קצרה מלהושיע, היא שמעה ביטויים מצמררים מגדולי הגניקולוגים [רק בגלגול שני יש לו אולי סיכוי, או יותר מסתבר שיצמחו לו שערות ירוקות על כפות הידים משיזכה להוליד ילדים] משפטים שסתמו את הגולל על החיים המשותפים.
אבל במקום שהיא תקום ותדרוש גט מבעלה, היא בחרה בדרך הטפשות שפוחדות להתגרש, וחיות בתסכול אימים את שארית חייהן. אבל אז הן הופכות להיות טרף קל בידיהם של ציידי נשים נשואות.
ואכן הבחורה הנ"ל סומנה כמטרה נוחה לחיזור.
היא עבדה במוסד תורני ציבורי כמזכירה, ובדרך כלל מקום כזה הוא מקום שמאוכלס בציבור הגברי, כך שההתחככות המתמדת שלה עם ציבור הגברים הוריד ממנה הרבה עכבות שמלוות אשה חרדית מטיפוסה.
במוסד זה עבד בחור מזרחיסטי שהיה השרת והנהג שהסיע ילדים לחיידר ובחזרה, הוא אהב להסתובב בשעות הפנאי שלו במזכירות ולפטפט אתה שיחות על דא ועל הא.
במשך הזמן הבחין הבחור [שהיה דון ז'ואן טיפוסי והיה לו נסיון רב בציד] שהבחורה רעבה מאד לתשומת לב, ולמילת אהבה, הוא החל לטפטף לה מילות אהבה וחיבה ולקנות לה מתנות קטנות, וכך בשקידה וביומנות הוביל אותה אל הרשת שלו, בלי שהיא אפילו תבחין.
לא עבר זמן רב, ורומן אהבה לוהט ביותר נרקם בינהם, והיחסים באו תוך זמן לא רב.
כמובן שהם השתדלו להעלים את האהבה הרבה שביניהם, אבל את המשטרה החשאית "משמרת הצניעות" הן לא הצליחו לרמות, השיחות הקצרצרות שלהם, המבטים החטופים, והלהט שבעינים המאוהבות, נקלטו בחיישנים של ראש הצמרת, הוא הבין שהיא נעשתה טרף קל לבחור.
גם הבעל החסיד החל להבחין שאשתו נעשית סודית יותר ויותר מיום ליום, היא היתה גם נעלמת שעות רבות, וחוזרת בלי תירוצים משכנעים, רק שהוא לא חשד באשתו ששוכבת עם אחרים, אבל כשהוא קיבל פניה אנונימית, להתחיל לפקוח עין על אשתו ולעקוב אחרי צעדיה, קלט לחרדתו שאשתו כנראה חצתה את הכביש באדום.
הוא פנה תיכף לראש השב"כ החרדי [בלי אישור של הבעל שנותן לו הוראה לפעול הוא לא היה יכול לעשות מאומה], וכך החלו המעקבים אחרי הזוג, לא עבר זמן רב והיה ברור למעלה מכל ספק שהם מבצעים אקט מיני.
כאן נכנסה סיירת "משמרת הצניעות" לפעולה, באחד הימים קיבל הבחור קריאת טלפון עם קולה של המזכירה שהיא רוצה להפגש עמו באיזה אחת החורשות המרוחקות, הבחור השתומם מאד, מה בוער לה לקרוא לו עכשיו אחרי שהם רק לפני יומיים תינו אהבה סוערת ביותר, אבל קולה המפציר לא הרפה, היא כעת מאד מיוחמת ומשתוקקת אליו, והיא נמצאת שם בחורשה מוסתרת לה בין העצים העבותים וממתינה לו.
חיישני הזהירות של הבחור נכנסו לפעולה, הוא הרגיש שמשהו כאן לא כשורה אבל מצד שני הוא היה מסוחרר מרוב אהבה, ולא יכול היה לעמוד בפיתוי הרב, אבל בכל זאת ליתר זהירות כתב פתק לאחיו [שהיה קשור אליו מאד], ורמז לו שאם הוא לא חוזר עד שעה כזו וכזו שיחפש אחריו במקום פלוני ואלמוני.
הוא הגיע לחורשה אבל שם לא המתינה לו "אהובתו" אלא אנשי משמרת הצניעות שם הם חבטו בו בכל חלקי גופו [ובעקר ב.....] תוך שהם מפרטים לו את כל העונות שעשה .
הם הניחוהו מוכה וחבול בלי הכרה. ובלי להשאיר כל עקבות. אלמלא אחיו הדואג שהגיע למקום, שעות רבות אחרי המעשה, יתכן והיה מת.
אבל את הלקח הוא למד. יותר הוא לא התקרב אל האשה [או לא יכול היה עקב שביתת שבת של החמוד הפעיל שהוצא מכלל פעולה לכמה שנים טובות].
סיפור זה היה אחד מני רבים, לדרכי הפעולה של "משמרת הצניעות" שדאגה לנקות את האוורות מהסוסים הלא מוצלחים שבה, ואכן כמעט אף שאבבניק מצוי לא ניקה מנחת זרועה של אותה משטרתץ אימים.
היחידי שהצליח לא להסתכסך עם "משמרת הצניעות" היה יוסי.
איך הוא הצליח ולמה לא ידע אף אחד. אבל העובדות בשטח היו מוצקות יותר מכל הגיון. יוסי היה נגן חתונות מבוקש ביותר, לא היה כמעט לילה אחד שיוסי היה חסר תעסוקה, והחברה אהבו להתחכך עם יוסי הפקח שלשונו השנונה נוטפת היתה בדיחות [לא היכ נקיות] וסיפורי אלף לילה ולילה, הוא ידע לרתק את הנוער הצעיר שהעריץ אותו. יתכן שבגלל זה אולי לא רצו אנשי "משמרת הצניעות" להתחיל איתו, יוסי היה מדי כבד ומסוכן עבורם, עם לוויתנים אף פעם לא מתחילים.
תוקן על ידי - פיפציג - 08/03/2005 1:17:03
 |
|
|
