המדע הקדום אליבא דחזו"א.

דווקא החניטה היא דוגמא לסתור, שאמנם המצרים הקודמים ידעו לחנוט, אולם לפני החניטה הם הוציאו מהגוף את כל האיברים הבלתי חשובים וביניהם את המוח.
מבין ההמצאות הקדומות הייתי מעוניין לשמוע על המצאות כגון חשמל, תחבורה ובעיקר על המצאות שהאריכו את תוחלת החיים כמו ההמצאות המודרניות.

אכן באמת ישנם דברים [מדעיים] שהיו ידועים בזמן חז"ל והיום נשכחו.

לגבי הפירמידות, כמדומני שהייתה תוכנית של נשיונל גיאוגרפיק על הנושא, ושם מסבירים בדיוק איך בנו אותם. אם זכרוני אינו מטעני, החוליה החסרה של המדע להסביר את בניית הפירמידות הייתה: שהיו צריכים מספר עצום של אנשים, ובמשך זמן ממושך עד מאוד.

ובענין 'חציו עכבר וחציו אדמה', האזן לשיעור של הרש"ר "השתנות הטבעים בהלכה", במאגר שיעורים של "מורשת":
http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=42

ידידיה,

מספר רב של אנשים היה גם היה - עבדים רבים מאוד, שחייהם ומותם ביד אדוניהם ואין להם תלונות על תנאים או תביעות על נזקי גוף ונפש.
זמן רב מאוד, גם הוא היה - תחושת "נצחיות" של אלה שהבינו עצמם כאלים ובני אלים (מלכי מצרים), ולא מיהרו לשום מקום.

אם אלה הקושיות היחידות, או כלשונך - החוליה החסרה, של המדע בעניין זה, הרי הכל די פשוט.

הנה מעט בענין הפירמידות:
http://www.pbs.org/wgbh/nova/pyramid/explore/builders.html

אמשלום,

http://www.nationalgeographic.com/pyramids/pyramids.html

כאן כתוב שלא עבדים בנו את הפירמידות... עיי"ש

ידידיה,

תודה רבה. החכמתי.

ובכ"ז - גאוות יחידה ונאמנות ללא גבולות, גם הן בסיס יציב ליכולות פיזיות וסיבולת גבוהה...

מסתברא.

עתה תורי להציב שלושה סימני שאלה ובאופן דלכתחילה אריבער.

אתה מציין שהחזו"א התעלם מידע הגוים(מדבריך:החזו"א אינו מתייחס לתופעות כאלו, שהרי רק התורה היא העדשה שממנה היא רואה את העולם) , כשהוא מביא את חניטת יעקב שנעשתה ע"י המצרים.
וכך הוא כותב:
...ולפנינו חכמת מצרים שהחנוטים שלהם קיימים עד היום ונלאו חכמי הדור האחרון למצוא סודה ,נראה מזה כי היתה חכמה בעלת טיפול מרובה וחליפת חמרים כימיים. וכן נמצא באפריקא וברומי בנינים שכיות חמדה המשתקפים מהם גנזי נסתרות של חכמה ודעת.

וכל מה שכתב החזו"א מתחלק לשנים:
1] הרבה נשתכח מאיתנו.
2] חכמת האחרונים נוסדת על המונחים הראשונים.


[אין בזה משום הסכמה כמובן.]


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תוקן על ידי - קעלעמר - 09/03/2005 19:08:27

זוכרני שבילדותי ראיתי איזה ספר ישן ששמו "מאמר אין כל חדש" ובו הוא "מוכיח" שכבר בעבר היו המצאות של הטלגראף ומסילת הברזל וכו' ומביא "ראיות" לכך מהגמ' והמדרשים.

וכך הוא ממשיך ומפרט עד להמצאת הראדיא (רדיו) שזו כנראה הייתה ההמצאה האחרונה שראה.

מה חבל שהמחבר לא האריך ימים עד לימינו ובשל כך נמנע ממנו להוכיח שגם הטעלטוויזיע וכנראה גם המחשבים והאינטרנט היו כבר ידועים לדורות הקדמונים...

קעלמער,

תודה, צדקת ממני, בעת הכתיבה לא עיינתי בספר והרושם שלי שרק מביא ראיות מגמרות ושותים, וברגע האחרון שירבבתי הערה ההיא על בסיס דברי הסטייפלער הידוע בגנות הארכולוגיה בכמתבו הידוע לרב מרצבך(שהי' כאן אשכול של מיימוני). דבריי הנ"ל הם איפוא בטלים ומבוטלים.

קעלמער,

ואולי תעשה טובה ותעיר לגופו של דבר.

כמובן שיש לקום וללגלג על הדמיון והפנטזיה והפרימטיביות כפי שכבר התחיל ברבי, אך בכל זאת, מצד אחד אנו רואים שהקדמונים דברו על דברים מסוימים שמפליא אותנו. האם מדובר בפנטזיה בעלמא, ומצד שני הרי מה קרה באלף שנים אחרונות שלפתע נסתם כל חזון? והייתי רוצה דיון עניני והיסטורי.

ובכלל, לכאורה מעיון בהיסטוריה של העת העתיקה ניתן להתרשם, שהם לא הבחינו בין דמיון ומציאות בתיעוד, משום מה. וזה עצמו צריך בירור.

אך שני דברים בטח לא היו להם, הדפוס, שאם כן היו שורד יותר מכתביהם שכולם נאבדו בגלל שהיו בכתב יד (אך כבר ראיתי שמישהו כתב, שהמבואר ביומא על חכמת כתיבת ארבע אותיות בבת אחת, היא באמצעות הדפוס!) והוידיו, כי היו מוצאים סלילי וידיו שלהם

תוקן על ידי - מסתברא - 09/03/2005 19:41:01

תוקן על ידי - מסתברא - 09/03/2005 19:47:47

מסתברא.

במחילה מכבוד החזו"א [וכבר ביאר במקום אחר ענין ה'במחילה']
המרחק היום בין הידע הצטבר שלנו לבין הידע בעולם העתיק לא ניתן לגישור.
החז"א טוען שחכמת האחרונים מבוססת על הראשונים . נדמה לי שהיום כבר לא ניתן לומר כך. הביסוס הוא קלוש ,והשינוים גדולים.
עוד דבר מענין הוא כותב שם: .."ורוב ההמצאות החדשות הומצאו על יד נסיונות של אנשים רגילים במרץ וכשרון נסיוני, ולא למדו חכמה בבתי ספר גבוהים."
מעבר לזה שזו סתירה לדבריו הראשונים.(ואולי זה אחד המבדילים בינינו לדורות הקודמים,הנסויים!)
המדע וההמצאות החשובות היום, מומצאים ע"י מומחים ובתקציבי ענק של המוסדות.

וכדי לא להשאיר את הנייר חלק:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=549332&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

אם השאלה היא מה נשתנו דורות האחרונים מדורות הראשונים בנוגע לחכמת הטבע והטכנולוגיה , התשובה הפשוטה היא שרכישת ידע לוקחת זמן. אם ניקח את האלקטרוניקה המודרנית , הרי בוודאי היא לא היתה מתאפשרת ללא פיתוח תורת הקוונטים שלקח עשרות שנים וזו בתורה לא היתה מתאפשרת ללא פיתוח תורת החשמל שלקח קרוב למאה שנה וכן הלאה וכן הלאה . וגם גלילאו לא התחיל מאפס , אלא בנה על המתמטיקה שפותחה במשך מאות שנים על ידי היוונים ועל ידיעות התוכנים שהצטברו במשך אלפי שנים וכו'.

גם אם לא נקבל את השקפת ההיטוריונים אודות עידן החושך ביה"ב , ברור שלוקח לאנשים אלפי שנים כדי להגיע לידע הקיים כיום, אם הם מתחילים מאפס. וזה אפילו אם קיים תרבות של חקירה אינטנסיבית ואיסוף ידע ומחשבה מתודית. בפועל , אין זה מובן מאליו שתמיד היו אנשים שעסקו בזה לפי כוחם.

המדע והטכנולוגיה מתקדמים נדבך על גבי נדבך ולא כאוסף המצאות אקראיות ובלתי תלויות זו בזו , שעליהם היה ניתן לשאול למה בתקופה מסויימת התגלו יותר דברים מאשר בתקופה אחרת. ברור גם שתגליות מנוצלות גם לשם האצת התהליך של הגדלת הידע.

ולפי זה ברור שגם האדם החכם ביותר במקום ובזמן שבו לא קיימים גוף ידע גדול וכלים מחשבתיים שנאספו והתפתחו במשך אלפי שנים, לא יוכל לגלות ולדעת בכוחות עצמו, את מה שיודע אדם בינוני שגדל במקום שבו כל אלה קיימים.

סביר להניח שלקח הרבה מאד זמן(מי יודע, אולי מאות ואלפי שנים) לאנשים רק לשים לב ולגלות,למשל, את העובדה שהשמש סובבת את הארץ במחזוריות קבועה ושניתן לספור את מספר הימים בכל מחזור ולדעת שהיא קבועה פחות או יותר, דבר הידוע לכל תינוק בתרבותינו. שכל אחד יחשוב לעצמו, מה היה אילו היה נולד על אי בודד , האם היה עולה בדעתו לספור כמה ימים יש בשנה? האם בכלל היה יודע כיצד לספור זאת? האם היה שם לב שיש מספר קבוע? ועוד לא דיברנו על עצם חכמת המנייה, שכל ילד יודע אותה בימינו, שגם היא אינה מובנת מאליה.

אמנם הטוען יוכל לטעון שדורות הראשונים היו יותר חכמים , בכך שיחסית לתקופתם ובאמצעות הכלים שבידם , הם התקדדמו מהר יותר מאשר אדם בן תקופתינו היה מתקדם באותם תנאים. אבל זה צריך עיון, כיצד בדיוק מודדים דברים כאלה וכיצד יודעים זאת.

ועוד יש לדון כיצד בדיוק מודדים חכמה. האם לפי הידע בפועל או על פי קצב רכישת הידע.

חקירה דומה ניתן לחקור לגבי כל אדם פרטי. הלא גלוי וידוע שמה שתינוק רוכש ומשיג בשנות חייו הראשונות ,יחסית לנקודה שממנה הוא מתחיל, הוא מאד מרשים. האם תינוקות חכמים יותר ממבוגרים? שהרי יתכן שהם רוכשים ידע בקצב גדול יותר ממבוגרים, ואילו מבוגר היה מתחיל מאותם תנאים כמו התינוק לא היה מגיע כל כך רחוק באותם פרקי זמן. או שמא להיפך, מסתכלים רק על הידע בפועל? או אולי אין מחכימים כלל, אף פעם .

אני אישית נוטה לדעה שאין כאן לא ננסים על גבי ענקים ולא ענקים על גבי ננסים , אלא ננסים על גבי ננסים.

""המדע" הקדום" אליבא דאדמו"ר הזקן בעל התניא:

ענין חכמות הגוים כי רבים המה בזה הזמן בעניני המלחמות ותכונה (אסטרונומי') - ענינים נפלאים מרוב החריצות והוספת החכמה על הקודמים להם, עד שהם אומרים על הראשונים שלפניהם שסכלים היו, אך מעט מעט נתחכם העולם,
ומזה נמשך להם אפיקורסות באמרם שחכמה נוסף לעולם ע"י קיום העולם בהוספת הזמן כו'.

אבל, באמת טועים הם ובחשכה יתהלכו, שבודאי דבריהם אמת בענין החכמה - שנתוסף להם הרבה על הקדמונים מהם,
אבל באמרם שהקדמונים שסכלים בחכמה היו -זו שקר,
ונהפוך הוא, שהראשונים היו גדולים בחכמה יותר מהם, אבל, לא בענינים אשר הם מתגדלים ומתחכמים בהם,
כי, כל חכמתם ובינתם הוא בגשמיות הדברים,
כמו בניצוח המלחמה, בעשותם דבר הפלא - אש מתלקחת וספינה פורחת באויר וכיוצא בזה,
ובתכונה שהיא אינה כ"כ בגשמיות (חכמת המזלות) נתמעטה מהם כהיום מהקדמונים שלהם.

אבל חכמי הקדמונים עיקר חכמתם הי' ברוחניות הענינים,
כמ"ש בחרטומי מצרים שהן חכמי מצרים שהי' גדולי החכמים שבכל העולם, כנודע.
והי' תוכן חכמתם בהפיכת המקל לתנין וכיוצא בזה הנזכר בתורה,
- וזה לא יעשה אף גדול החכמים שבזה הזמן,
כי דבר זה תלוי ברבות החכמה בענינים רוחניים, כמו בלעם בקסמים ולחשים, וכן בדניאל נאמר וכל חכמה ובינה אשר ביקש מצאם עשר ידות (על כל החרטומים האשפים),
ומה שאל (נבוכדנצר) בחכמתם (של דניאל וחבריו) שיאמרו לו חלומו ופתרונו, ומאין ידעו? מחכמתם, לא מנבואתם.

אבל זה אמת שלא הי' בהם ריבוי חכמה בגשמיות הענין כמו בזה הזמן,

היו מטוסים בתקופתו? אתמהה. או שרוח הקודש חזינן הכי.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!