|
|
| נשלח ב-10/3/2005 02:49 |
 |
| |
אם מותר ללמוד מתגובתו העצבנית של אקו, לדבריי בעניין הויכוח על הגניזה החרסונית, עלי להסיק בצער, שזו התשובה הטובה ביותר שיש באמתחתך, ואחכה עוד, אולי יגיבו אחרים. נראה שמקרה הגניזה החרסונית הוא מקרה מבחן חשוב ביותר, בניתוח דרכי ויכוח, הוכחות, אמונה עיוורת, בדרכי הפצה של בדיות וזיופים. יש ללבן את כל בחינותיה של פרשה זו, כולל תגובות עצבניות מסויימות לנוכח הדיון בה.
ואולי עדיין ישנו חשש של חרם ונידוי, כמבואר ביו"ד של"ד, על המעיז לפקפק באמונת הגניזה החרסונית (? מקיוב? מפטרבורג?)? כמבואר בספר ימי מלך.
לסבר אזנו של אקו, עסקו בגניזה זו וחיוו דעתם עליה, ביאליק (שהעלה מיד את החשד: 'האין יד ישראל באמצע?), דובנוב, באלאבאן, אסף, כהנא ושוואדרון (שהוכיח על ידי בדיקת מעבדה בווינה את הזיוף של כתבי הגניזה, והודה לו הרבי הריי"צ נ"ע). גם אם הזכרת שמו של הילמן גורמת לך לפריחה ולחררה, תצטרך לשמוע שוב, שהוא הוכיח בעבודה מזהירה, מבריקה ומקיפה, מניתוח תוכנם של הכתבים על זיופם המוחלט.
לטענת הרבי מליובאוויץ', שאין לטעון טענת זיוף בלי להצביע על זהות הזייפן (...?), כמו הירוש' לקדשים, בשמים ראש, אשכול אויערבאך וכדו' ששם היו דמויות חשודות, טרח הילמן ומצא את הזייפן 'שפירא', 'מוכר עתיקות' (בקיוב? עכ"פ שם ראה אותו כהנא) אגב, מאודסה הביא פרופ' אסף לספריה הלאומית שני מכתבים, שכביכול נכתבו ע"י הבעש"ט, ומצויים עדיין שם. המעוניין יוכל לראות שבמקום שהנייר מקופל, אפשר להבחין בקו פנימי לבן בתוך הנייר, כאשר הצדדים החיצוניים של הנייר הפכו באופן מלאכותי לכהים (י"א שעושים זאת ע"י תמצית טה).
לצערנו עד היום רבים מסתמכים על תעודות וכתבים שמוצאם מגניזה בדויה זו, ואין חלי ואין מרגיש, כגון הנכלל בספר גנזי נסתרות ועוד.
והלא השאלה הזו היא עיקרית וחשובה ביותר, האם יש להכליל מכתבים אלו בספר אגרות קודש, או לא!?
וכמו קאטו הזקן, אחזור ואשנה שאלתי, מה פשר טענתו של הרבי מליובאוויץ', שראו בין תעודות הגניזה הזו, דברים סודיים, מסתוריים, בענייני סתרי תורה וגנזי תורה הקבלה, שלא נמסרו לצבור והיו ידועים רק ליחידים (לאדמורי"ם?) ולא יתכן שהזייפו ידע מהם. במה מדובר, האם מישהו נוסף ראה אותם, או סיפר עליהם?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 03:05 |
|
| |
לא עצבים הן כי אם שעמום.
לא חידשת דבר בענין הגניזה, ולא נותר לי אלא לתמוה מה מניע אותך לשננם באזננו שוב ושוב.
לא לחינם הלך הדגים הכפייתי אצל קאטו הזקן ולסיים בכפייתיות כי יש להשמיד את קרתגו, במקום ללמוד מהלל הזקן, אוהב שלום ורודף שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 03:18 |
|
| |
לגוף השאלה,
נראה ש"המזייף" הי' אם כן בעל רוה"ק, וכבר ידענו מזמן שכל בעלי רוה"ק הם נוכלים זייפנים ושרלטנים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 03:40 |
|
| |
מסתברא
אני לכשעצמי נוטה בדרך כלל לא להאמין כלל סיפורי או מסמכי חב"ד, וחשבתי שאף א' לא יחשדני באמונה תמימה כזו בזוייף הבלתי מוצלח כ"גניזה" החרסונית.
אמנם ידוע שהרבה תופעות בעולם יש, שבמבט ראשון נראה כמשהו יוצא דופן ופלאי, ואחר התבוננות עומדים על טיבה.
ובגלל זה הצעתי העובדה כמו שהיא לרבני בית מדרשינו, ולהם פתרונים.
מענין לענין אך באותו ענין...
ידוע גם בין חסידים שהאחים הרבי אלימלך מליזנסק והרבי זושא מפרמישלן ז"ל הלכו לערוך "גלות", והגיעו עד אושפצין, ולא המשיכו יותר.
האם גם בזה אולי טמון משהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 03:58 |
|
| |
קעלעמער, יש מכתבים של הבעש"ט שאינם מגניזה החרסונית ובם חתם: ישראל בעל שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 06:07 |
|
| |
מלמד
למעשה הזה נתכוין כפי הנראה, נבוכדנצר, בעמוד א'.
המעשה הוא כי האחים ר' אלימלך מליזענסק ור' זושא מאניפאליא ערכו גלות, והגיע עד אושפיצין שהוא בגבול גרמני'. הם רצו להמשיך יותר וללכת הלאה לגרמני', בא השטן להם ואמר להם כי לא ימשיכו בדרכם, והם ענו כי ימשיכו נגד דעתו. אמר להם השטן, אם תמשיכו אז אני אעשה מכל גרמני' חסידים. האחים, בשמעם כן חזרו על עקבותיהם, באמרם, חסידים מהשטן אין אנו צריכים.
עד כאן המעשה. החסידים מוסיפים, כי דרך החסידות נתפשט עד אושפיצין ולא יותר, כי כל מקום שדרכה כף רגלם, השפיעו שבעתיד יהיו חסידים.
עד כאן.
למעשה אין אני רואה שום המשך מזה המעשה, לזייף מכתב בו יהי' כתוב שהבעל שם טוב הי' באושפיצין, וראה דינים על העיר.
יש מעשה כזה אודות הבעל שם טוב, שהי' בעיר אחרת, וקרא לר' שבתי מראשקוב שיבא, וביחד יוכלו להפך הדינים לרחמים.
כמדומני שהמעשה מופיע בשבחי בע"ש, מישהוא זוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 07:49 |
|
| |
קעלעמר,
אם איני טועה, "בעל שם" אינו תואר כבוד, אלא שם של עיסוק או מקצוע (בדומה, שוב אם איני טועה, ל"האלוהי" ב- ר"ת האר"י, שגם הוא תיאור עיסוקו או מקצועו של ר' יצחק לוריא, ולא תואר כבוד או קדושה).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 12:52 |
|
| |
קעלעמער
אישתמיטתך שבימים ההם היה "בעל שם" מקצוע יהודי לכל דבר.
לבעל שם היו באים לצורך רפואה וברכה והוצאת עין הרע וכד'.
ה"בעל שם" היה מקצוע לא פחות משו"ב או מגיד או פעלדשער.
כיום לאחר שהתבטל עניין הבע"ש ורק נשאר בהסטוריה הבעש"ט זה נראה כתואר חשוב שלא יתכן שאדם יחתום כך א"ע.
אך כאמור בפרספקטיבה היסטורית לק"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 17:02 |
|
| |
קעלעמר,
שו"ר את מה שכ' ברבי, ודבריי מיותרים.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 17:16 |
|
| |
הלא הוא הדבר אשר עליו שאלתי. התכוונתי בדיוק למכתב זה, שנכתב אל {ד"ר} {הרב}* [ראה מאמרו של אייזיק רמבה ב'חרות': 'לא רב ולא ד"ר!] צבי הרכבי [יליד יקטרינוסלב], מנהל ספריית היכל שלמה, כתשובה לקונטרס של הרד"צ הילמן שליט"א בסוף ספרו 'אגרות בעל התניא ובני דורו'. באותה חוברת של 'הספר' בצד תשובה זו של הרבי נדפסה תגובתו המפורטת והמשכנעת של הרדצ"ה על התשובה. ולזה נתכוון הרבי במכתבו שנדפס בימי מלך, 'וכבר שקלתי למיטרפסי' בהאי עלמא ששמו אותי בד"א עמו...' (כתבתי מן הזיכרון). דומה שיש לפענח כאן: ... ששמו אותי בדף אחד ... אך אולי יש מקום לטענה שיש לפענח: בד' אמות, ואינו נראה כל כך.
האומנם אין איש היודע במה מדובר במכתב זה? מה הן אותם דברים שלא היו ידועים לאיש פרט לאדמורי"ם, בקבלה איש מפי איש עד לבעל שם טוב?
אגב, המופת של סמיכות הזמן, של הדיון כאן עם תאריך המכתב הוא לא של מי שהעלה את צילום תוכן המכתב אלא של מי שהעלה את עניין המכתב לדיון כעת. בזמן הזה. ואגב דאגב. המשורר והסופר גוטלובר מספר בספר זיכרונותיו, שנקלע פעם לברדיטשוב בערב פסח, ועבר ליד בית הרב (רלו"י), וראה שם את הספרים שהיו מונחים בחוץ לאיוורור כמנהג ישראל, שאל את אחד החסידים האם יש בין הספרים גם ספרים ישנים ועתיקים. אמר לו אותו חסיד, ודאו וודאי, יש כאן ספרים עתיקים מאוד, אפילו לפני זמן הבעש"ט! והוסיף גוטלובר, שראה על פני החסיד, שהיה בטוח שאמר גוזמא גדולה, שהלא קודם הבעש"ט הוא כלפני מתן תורה...
ועוד, היה מתאים שתמונת הבעש"ט תימצא גם היא בין חפצי הגניזה החרסונית-קיובית-פטרבורגית-אודסית. ואף זה פרק חשוב ומאלף בתולדות הטעיית ההמונים, שעדיין רבים מבני ישראל הכשרים והתמימים, תולים אותה בסוכה, מאמינים בה (והנני מקווה, שח"ו ליול"י, לא מתפללים אליה, ולא מניחים אותה מתחת לרך הנימול), ועוד חזון למועד להאריך גם בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2005 18:54 |
|
| |
ברבירב ומיכי.
הריני כתלמיד שלא שמש כל צרכו. מה שאמר לי מו"ר ולוזין היה על מכתב שנחתם בו "בעל שם טוב"
אבל אכן חתם "בעל שם" (ההבהרה מפי ולוזין)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
.
.
